9:12איך לא לדעת כלום? איך לא לדעת שום דבר? איך לכבות את המוח? איך לדעת דבר והיפוכו? איך להשתחרר מהשכל? איך לצאת מהדעת?
איך להגיע למצב של לא לדעת שום דבר בכלל?
הרצאתו של אליעד כהן עוסקת בשאלה המרכזית: איך אפשר לא לדעת כלום? הרעיון המרכזי של אליעד הוא שידיעה משמעותה הגדרת משהו באופן חד - משמעי. כלומר, כאשר האדם חושב שהוא יודע משהו, הוא למעשה יודע את ההבדל בין דבר להיפוכו. לדעת שמשהו קיים משמעו לדעת גם שמשהו אחר לא קיים, כי כל ידיעה מגדירה בצורה ברורה מה נכון ומה לא נכון. אליעד מסביר כי הדרך היחידה לא לדעת כלום, היא להבין כל דבר וגם את ההיפך שלו באותה המידה בדיוק, וכך למעשה לא להבדיל ביניהם.
איך אפשר לדעת דבר והיפוכו בו זמנית?
אליעד מדגים זאת בדוגמה של קיר: כאשר אדם מסתכל על קיר, הוא יכול להגיד "אני יודע שיש פה קיר". אבל אם אותו אדם יצליח להבין, באותה מידה ממש, את המשפט "אני יודע שאין פה קיר", אז הוא לא יוכל להבדיל ביניהם, וכך בעצם הוא כבר לא יודע כלום. הידיעה שלו נעלמת, מכיוון שאין הבדל בין "יש קיר" לבין "אין קיר". אליעד חוזר ומדגיש כי אם לאדם יהיה הגיוני באותה מידה בדיוק שיש קיר כמו שאין קיר, הוא יאבד את היכולת להבדיל ביניהם, ולכן הוא לא ידע כלום.
מה הקשר בין הידיעה לבין הרצון?
אליעד מסביר שהרעיון הזה חל גם לגבי הרצון של האדם. למשל, אדם רעב חושב באופן ברור שהוא רוצה לאכול ולא רוצה להיות רעב. אליעד שואל אם יכול להיות לאדם הגיוני באותה המידה בדיוק שהוא ירצה להיות רעב ושהוא לא ירצה להיות רעב. אם שני הרצונות יהיו שקולים, האדם כבר לא ידע מה הוא באמת רוצה, וכך הוא יגיע למצב של חוסר ידיעה מוחלט. אליעד מדגיש כי במציאות, האדם לא באמת יכול להרגיש ששני המשפטים הללו הגיוניים באותה מידה, ולכן הוא תמיד יודע משהו אחד יותר מאשר את ההיפך שלו, וכך הוא כבול בידיעה שלו.
איך אדם יכול להשתחרר מהידיעה ומהשכל?
כדי להשתחרר לגמרי מהידיעה ומהשכל, האדם צריך לא רק להבין שכל אפשרות שקולה לחלוטין לאפשרות ההפוכה שלה, אלא גם להפסיק להזדהות עם צד אחד יותר מאשר עם ההפך שלו. כלומר, אם האדם יצליח להבין באופן מוחלט שלכל דבר קיים גם היפוכו, הוא ישתחרר מהאחיזה של הידיעה. אליעד נותן דוגמה נוספת לגבי מצב שבו מכים את הילד של אדם כלשהו. הוא שואל אם האדם יכול להזדהות במידה שווה עם שני המשפטים: "אני רוצה שירביצו לילד שלי" וגם "אני לא רוצה שירביצו לילד שלי". אליעד מדגיש כי אם שני המשפטים יהיו הגיוניים באותה המידה, האדם לא יוכל לדעת מה הוא רוצה, וכך הוא יגיע למצב שבו הוא באמת לא יודע כלום.
האם אפשר באמת להגיע למצב של אי - ידיעה מוחלטת?
אליעד טוען שאם אדם מצליח להבין ולקבל כל אפשרות והיפוכה, הוא באמת מגיע למצב של לא לדעת דבר. המצב הזה הוא בעצם מצב של אי - הפרדה ואי - ידיעה מוחלטת, כי האדם כבר לא יכול להגדיר שום דבר כטוב או רע, כרוצה או לא רוצה, כנכון או לא נכון. לדברי אליעד, זהו מצב של חופש מוחלט מהשכל ומהמחשבות, מפני שאין יותר שום הבדל בין הדברים.
כיצד אפשר להבין טוב ורע כרעיונות שקולים?
אליעד נותן דוגמה פשוטה להבנה של טוב ורע. הוא מסביר שלמעשה "רוצה" ו"לא רוצה" הן רק מילים נרדפות ל"טוב" ו"רע". כאשר האדם רוצה משהו, זה מוגדר כ"טוב" עבורו, וכאשר הוא לא רוצה, זה מוגדר כ"רע". אם האדם יוכל להרגיש שטוב ורע הגיוניים באותה מידה, אזי הוא כבר לא ידע כלום ולא יוכל להבדיל ביניהם. זה מצב שמנטרל את כל המושגים של טוב ורע, רצון ואי - רצון, ומשאיר את האדם בלי שום הגדרה ובלי שום אחיזה מחשבתית.
למה קשה להגיע למצב של חוסר ידיעה מוחלט?
הסיבה שקשה לאדם להגיע למצב הזה, לפי אליעד, היא משום שתמיד האדם מזדהה עם משפט אחד יותר מאשר עם ההיפך שלו. לדוגמה, כשאדם אומר שהוא לא רוצה שיפגעו בילד שלו, הוא לא מסוגל להזדהות באותה המידה עם המשפט שאומר שהוא כן רוצה שיפגעו בילד שלו. חוסר האיזון הזה הוא מה שמשאיר את האדם תקוע בידיעה ובשכל, וכך הוא לא יכול להגיע למצב האמיתי של לא לדעת דבר.
כיצד נראים החיים במצב של חוסר ידיעה מוחלט?
אליעד מסביר כי כאשר האדם נמצא במצב של אי - ידיעה מוחלטת, אין שום הבדל בין כל האפשרויות השונות. הוא כבר לא יכול לומר בוודאות שהוא יודע משהו מסוים, כי הוא מבין באותה המידה את ההיפך הגמור של אותו הדבר. לפי אליעד, זה מצב של שלמות וחופש מוחלט, כי האדם אינו מחויב לשום רעיון, מחשבה או רצון מסוים, והוא אינו כבול בשום הגדרה שכלית.
הרצאתו של אליעד כהן עוסקת בשאלה המרכזית: איך אפשר לא לדעת כלום? הרעיון המרכזי של אליעד הוא שידיעה משמעותה הגדרת משהו באופן חד - משמעי. כלומר, כאשר האדם חושב שהוא יודע משהו, הוא למעשה יודע את ההבדל בין דבר להיפוכו. לדעת שמשהו קיים משמעו לדעת גם שמשהו אחר לא קיים, כי כל ידיעה מגדירה בצורה ברורה מה נכון ומה לא נכון. אליעד מסביר כי הדרך היחידה לא לדעת כלום, היא להבין כל דבר וגם את ההיפך שלו באותה המידה בדיוק, וכך למעשה לא להבדיל ביניהם.
איך אפשר לדעת דבר והיפוכו בו זמנית?
אליעד מדגים זאת בדוגמה של קיר: כאשר אדם מסתכל על קיר, הוא יכול להגיד "אני יודע שיש פה קיר". אבל אם אותו אדם יצליח להבין, באותה מידה ממש, את המשפט "אני יודע שאין פה קיר", אז הוא לא יוכל להבדיל ביניהם, וכך בעצם הוא כבר לא יודע כלום. הידיעה שלו נעלמת, מכיוון שאין הבדל בין "יש קיר" לבין "אין קיר". אליעד חוזר ומדגיש כי אם לאדם יהיה הגיוני באותה מידה בדיוק שיש קיר כמו שאין קיר, הוא יאבד את היכולת להבדיל ביניהם, ולכן הוא לא ידע כלום.
מה הקשר בין הידיעה לבין הרצון?
אליעד מסביר שהרעיון הזה חל גם לגבי הרצון של האדם. למשל, אדם רעב חושב באופן ברור שהוא רוצה לאכול ולא רוצה להיות רעב. אליעד שואל אם יכול להיות לאדם הגיוני באותה המידה בדיוק שהוא ירצה להיות רעב ושהוא לא ירצה להיות רעב. אם שני הרצונות יהיו שקולים, האדם כבר לא ידע מה הוא באמת רוצה, וכך הוא יגיע למצב של חוסר ידיעה מוחלט. אליעד מדגיש כי במציאות, האדם לא באמת יכול להרגיש ששני המשפטים הללו הגיוניים באותה מידה, ולכן הוא תמיד יודע משהו אחד יותר מאשר את ההיפך שלו, וכך הוא כבול בידיעה שלו.
איך אדם יכול להשתחרר מהידיעה ומהשכל?
כדי להשתחרר לגמרי מהידיעה ומהשכל, האדם צריך לא רק להבין שכל אפשרות שקולה לחלוטין לאפשרות ההפוכה שלה, אלא גם להפסיק להזדהות עם צד אחד יותר מאשר עם ההפך שלו. כלומר, אם האדם יצליח להבין באופן מוחלט שלכל דבר קיים גם היפוכו, הוא ישתחרר מהאחיזה של הידיעה. אליעד נותן דוגמה נוספת לגבי מצב שבו מכים את הילד של אדם כלשהו. הוא שואל אם האדם יכול להזדהות במידה שווה עם שני המשפטים: "אני רוצה שירביצו לילד שלי" וגם "אני לא רוצה שירביצו לילד שלי". אליעד מדגיש כי אם שני המשפטים יהיו הגיוניים באותה המידה, האדם לא יוכל לדעת מה הוא רוצה, וכך הוא יגיע למצב שבו הוא באמת לא יודע כלום.
האם אפשר באמת להגיע למצב של אי - ידיעה מוחלטת?
אליעד טוען שאם אדם מצליח להבין ולקבל כל אפשרות והיפוכה, הוא באמת מגיע למצב של לא לדעת דבר. המצב הזה הוא בעצם מצב של אי - הפרדה ואי - ידיעה מוחלטת, כי האדם כבר לא יכול להגדיר שום דבר כטוב או רע, כרוצה או לא רוצה, כנכון או לא נכון. לדברי אליעד, זהו מצב של חופש מוחלט מהשכל ומהמחשבות, מפני שאין יותר שום הבדל בין הדברים.
כיצד אפשר להבין טוב ורע כרעיונות שקולים?
אליעד נותן דוגמה פשוטה להבנה של טוב ורע. הוא מסביר שלמעשה "רוצה" ו"לא רוצה" הן רק מילים נרדפות ל"טוב" ו"רע". כאשר האדם רוצה משהו, זה מוגדר כ"טוב" עבורו, וכאשר הוא לא רוצה, זה מוגדר כ"רע". אם האדם יוכל להרגיש שטוב ורע הגיוניים באותה מידה, אזי הוא כבר לא ידע כלום ולא יוכל להבדיל ביניהם. זה מצב שמנטרל את כל המושגים של טוב ורע, רצון ואי - רצון, ומשאיר את האדם בלי שום הגדרה ובלי שום אחיזה מחשבתית.
למה קשה להגיע למצב של חוסר ידיעה מוחלט?
הסיבה שקשה לאדם להגיע למצב הזה, לפי אליעד, היא משום שתמיד האדם מזדהה עם משפט אחד יותר מאשר עם ההיפך שלו. לדוגמה, כשאדם אומר שהוא לא רוצה שיפגעו בילד שלו, הוא לא מסוגל להזדהות באותה המידה עם המשפט שאומר שהוא כן רוצה שיפגעו בילד שלו. חוסר האיזון הזה הוא מה שמשאיר את האדם תקוע בידיעה ובשכל, וכך הוא לא יכול להגיע למצב האמיתי של לא לדעת דבר.
כיצד נראים החיים במצב של חוסר ידיעה מוחלט?
אליעד מסביר כי כאשר האדם נמצא במצב של אי - ידיעה מוחלטת, אין שום הבדל בין כל האפשרויות השונות. הוא כבר לא יכול לומר בוודאות שהוא יודע משהו מסוים, כי הוא מבין באותה המידה את ההיפך הגמור של אותו הדבר. לפי אליעד, זה מצב של שלמות וחופש מוחלט, כי האדם אינו מחויב לשום רעיון, מחשבה או רצון מסוים, והוא אינו כבול בשום הגדרה שכלית.
- איך לא לדעת כלום?
- איך להשתחרר מהשכל?
- איך לדעת דבר והיפוכו?
- איך לכבות את המוח?
- מהו חופש מוחלט?
- איך לצאת מהדעת?
- מה זה טוב ורע?