מהי השאלה הקשה ביותר בעולם?

אליעד כהן מסביר שהשאלה הקשה ביותר בעולם עוסקת במהות של הדברים, בשורש הקיום ובהבנת המהות האמיתית שעומדת מאחורי כל דבר שקיים. לדבריו, כאשר מנסים להבין כל דבר שקיים בעולם עד לשורשו, מגיעים בסופו של דבר לישות אחת שמהווה את כל הדברים כולם. ישות זו איננה מקום ריק, אלא מדובר בישות שאין בה זמן ואין בה מקום, והיא כוללת בתוכה את כל הזמנים, כל המקומות, כל האירועים, וכל הישויות שיש בעולם כולו.

לדוגמה, כאשר אדם מנסה להבין ממה מורכבת היד שלו, הוא מגיע להבנה שהיא עשויה מאטומים, האטומים מורכבים מאלקטרונים, וגם אלקטרונים מורכבים ממשהו נוסף, וכך הלאה עד שמגיעים להבנה שבסופו של דבר הכל מתכנס לישות אחת שממנה עשויים כל הדברים כולם.

הדבר המעניין והקשה ביותר לתפיסה הוא העובדה שמאותה ישות אחת שהיא למעשה שום דבר מוחלט, מתהווים כל הדברים השונים, הזמן והמקום. ישות זו, לפי אליעד, איננה אפילו משהו שאפשר להגדיר כקיים או כלא קיים, כי גם לומר עליה שהיא איננה, פירושו להגדיר אותה בצורה כלשהי. מכאן שמהותה היא מעבר לכל הגדרה אפשרית. ישות זו היא החיבור בין האין - סוף לבין הסוף, ודווקא מתוך החיבור הזה מתפצלים כל הדברים השונים שאנו חווים כנפרדים: עבר ועתיד, ימין ושמאל, טוב ורע, רצון וחוסר רצון, קיים ואינו קיים, סיבה וחוסר סיבה וכדומה.

מדוע אי אפשר לחשוב על דבר והיפוכו בו - זמנית?

אליעד מסביר שהשכל האנושי אינו מסוגל לחשוב על דבר ועל ההפך המוחלט שלו בעת ובעונה אחת בצורה מושלמת, משום שהגדרת ה"יש" סותרת בהכרח את הגדרת ה"אין". אדם אינו מסוגל לתפוס בשכלו שדבר יהיה קיים לחלוטין ולא קיים לחלוטין בו - זמנית, ולכן הבנת המציאות כפי שהיא באמת הופכת לבלתי אפשרית עבור האדם. תפיסה זו היא פרדוקסלית, משום שהיא מצריכה תפיסה של דבר ושל היפוכו בו - זמנית.

לדוגמה, אם ננסה לחשוב על דבר דמיוני - הדבר קיים בצורה חלקית ולא קיים בצורה חלקית, אך אי אפשר לחשוב בו - זמנית על דבר שקיים ב - 100 אחוז ואינו קיים כלל באותו הזמן בדיוק. זוהי מגבלת השכל האנושי והיא זו שהופכת את השאלה למורכבת כל כך.

איך ישויות שונות מתהוות מתוך ישות אחת?

השאלה המרכזית והקשה ביותר היא כיצד מישות אחת שאין בה שום הבדל, שינוי או ריבוי, מתפצלות ישויות שונות ומגוונות כמו שיש במציאות. זו שאלה משמעותית, מכיוון שהישות הזו מוגדרת כמשהו שאין בו אפילו הבדל של זמן ומקום, שאין בה רצון, מחשבה או תודעה, משהו שאפילו המושג "אין" לא באמת מתאים לתארו. אליעד מדגיש שמכיוון שאפילו את המונח "אין" לא ניתן להגדיר לגביה, היא נשארת מעבר לכל מושג.

ובכל זאת, מתוך אותה ישות חסרת כל הגדרה נוצרו אינספור ישויות שונות, מושגים נפרדים, זמן ומקום. זהו הפרדוקס והאתגר התפיסתי הגדול ביותר: כיצד ישות שהיא במהותה כלום מוחלט, ללא הבדל, יוצרת עולם שלם של הבדלים ונפרדות?

מהי התשובה לכל השאלות הקשות בעולם?

התשובה לכל השאלות, לפי אליעד, היא הבנת האחדות שבכל הדברים. כאשר האדם מצליח לתפוס שה"אני" ו"הלא אני", "היש" ו"האין", "הסיבה" ו"חוסר הסיבה", "הרוצה" ו"הלא רוצה" - כולם אחד, אז מתבטלת הסיבה לשאלות עצמן. כל השאלות בעולם נובעות מנפרדות ומכך שקיימות לפחות שתי אפשרויות שונות. אם מבינים שהכל למעשה אחד ואין הפרדה אמיתית, אז אין בכלל מקום לשאלות.

לדוגמה, אם לא היו טוב ורע, לא היו שאלות מוסריות, אם לא היו רצון ואי - רצון, לא הייתה שאלה לגבי מה האדם רוצה לעשות, אם לא היה עבר ועתיד, לא היו שאלות לגבי ההיסטוריה או העתיד. כל השאלות נוצרות מכיוון שיש הבדל ונפרדות בין הדברים.

התשובה הפשוטה ביותר, ועם זאת העמוקה ביותר, לכל השאלות - היא שהכל אחד, שאין באמת הפרדה בין הישויות השונות, ושהמציאות כולה עשויה מישות אחת בלבד. זו למעשה התשובה היחידה, כי היא מבטלת את עצם האפשרות לקיומן של שאלות.

מדוע זו התשובה הפשוטה ביותר בעולם?

התשובה הפשוטה ביותר היא שהכל אחד, מכיוון שהיא שוללת את הבסיס שעליו עומדת כל שאלה - הנפרדות. כל בעיה, ספק או חרדה שקיימים אצל האדם נובעים מכך שהוא חווה נפרדות בין דברים. ברגע שהאדם מבין את האמת שאין באמת נפרדות, שאין הבדל אמיתי בין כל הדברים, השאלות והבעיות נעלמות מעצמן. לכן, אותה תשובה שהיא כביכול "הקשה ביותר" לתפיסה השכלית של האדם, הופכת להיות גם התשובה הקלה והפשוטה ביותר, מכיוון שהיא מבטלת כל צורך בשאלות.

בסיום דבריו, אליעד כהן מבהיר שהשכל האנושי הוא רק צמצום של המציאות, ולכן הוא תופס דברים בצורה מוגבלת. אבל מצד האמת המוחלטת, כל השאלות והתשובות נעלמות, מכיוון שאין באמת שום שאלה.