25:52גן עדן - מבחן כניסה לגן עדן. מהו? ואיך לעבור אותו?
מהו גן עדן לפי אליעד כהן?
גן עדן הוא מצב שבו האדם חווה את המציאות כשלמות מוחלטת, תחושה שהכל טוב באמת, ללא מאמץ וללא תלות במצבים חיצוניים. במקום הזה, גם אם יש רע, הוא נחווה כטוב, כי האדם רואה שכל הדברים במהותם אחד. השלמות הזו אינה תוצר של חשיבה חיובית או של טריקים פסיכולוגיים, אלא מגיעה מהאדם עצמו בצורה פנימית, טבעית ואמיתית.
מדוע האדם לעולם אינו מרוצה, גם אם יש לו הכל?
אליעד מסביר שאם ייתנו לאדם את כל העולם ומלואו, הוא עדיין לא יהיה מאושר ומרוצה, כי טבע האדם הוא תמיד לרצות יותר. הסיבה לחוסר הסיפוק היא שהאדם רוצה להרגיש טוב, והשאיפה הזאת בעצמה יוצרת אצלו סבל. כלומר, הרצון להרגיש טוב גורם באופן פרדוקסלי לתחושת הרע, כי כל עוד האדם מחפש את הטוב הוא מודע לחוסר שלו. לכן, גם כשאדם משיג את כל מה שדמיין, עדיין קיימת תחושה פנימית שמשהו חסר.
מהו מבחן הכניסה לגן עדן וכיצד לעבור אותו?
כדי להיכנס לגן עדן, האדם עובר מבחן שבו המציאות מציבה בפניו קשיים ואתגרים שנועדו לבדוק עד כמה הוא באמת מאמין וחווה שהכל אחד והכל טוב. ברגע שהאדם אומר לעצמו "מעכשיו הכל טוב", המציאות באופן מיידי מעמידה אותו בפני נסיונות שמטרתם לבחון עד כמה הוא באמת חי את התודעה הזאת בפועל.
הניסיונות האלה באים בצורת קשיים כמו פיטורים מהעבודה, בעיות כלכליות, דיכאון, אתגרים לא צפויים ועוד. המבחן האמיתי הוא לראות האם האדם מצליח להישאר באמונה שהכל אחד, או שהוא נופל שוב למחשבות של טוב ורע. אליעד מדגיש שיש הבדל ענק בין לומר שהכל טוב מהשפה לחוץ, לבין באמת לחוות זאת בפועל.
כיצד מתמודדים עם הקשיים בדרך לגן עדן?
ההתמודדות האמיתית עם הקשיים בדרך לגן עדן מתרחשת בשני רבדים:
מדוע חשיבה חיובית לא עובדת בדרך לגן עדן?
חשיבה חיובית היא פתרון זמני, כמו פלסטר לפצע עמוק. האדם יכול להגיד שהכל טוב, אבל אם בפועל הוא מרגיש רע ולא באמת מרוצה מזה, אז החשיבה הזו אינה אמיתית. אדם חייב להיות כן עם עצמו, כי רק כנות פנימית תוביל להטמעה אמיתית של ההבנה שהכל אחד והכל טוב.
למה אליעד מתכוון ב"התאבדות שכלית"?
אליעד משתמש במונח "התאבדות שכלית" לא כדי לתאר פגיעה פיזית, אלא כדי להסביר שהאדם צריך להרוג בתוכו את התפיסה של נפרדות (האמונה שיש הבדל בין טוב לרע). האדם צריך להבין שלמרות שהוא חווה הבדלים בין טוב לרע, האמת הפנימית היא שהם אותו הדבר. זאת ההתאבדות השכלית: האדם מוותר על התפיסה שלו, ובכך בעצם "מחייה" את השכל האמיתי שבו הכל אחד, ומתחבר לשכל הכללי של המציאות שבו אין נפרדות.
מה המשמעות של "תחיית המתים" בשכל?
תחיית המתים בשכל מתרחשת כשהאדם מצליח להחזיר לתודעה שלו את האחדות, לאחר ששכח אותה. הוא מחבר את השכל הפרטי שלו לשכל הכללי שבו הכל אחד, וכך האדם מפסיק לסבול באמת. אדם שחי כך מבין שגם אם לכאורה יש טוב ורע, בפנימיות הכל אחד ולכן הכל טוב.
איך אפשר לבדוק אם אתה באמת מאושר?
אליעד מציע מבחן פשוט לבדוק אם האדם באמת מאושר: אם אתה עדיין מחפש את האושר, אתה בהכרח לא מאושר באמת. אדם מאושר באמת אינו מחפש את האושר יותר, משום שאין לו כבר שום צורך פנימי לחפש משהו אחר או טוב יותר ממה שיש לו כרגע.
מה הדרך המעשית להטמיע בתוכך את האחדות והאמת?
האדם צריך לשאול את עצמו באופן מתמיד שאלות כמו:
מהי המסקנה המרכזית מההרצאה של אליעד כהן על גן עדן?
המסקנה המרכזית היא שהמפתח לגן עדן נמצא בתוך האדם עצמו. הוא חייב לעבור מבחנים, להיות כנה עם עצמו, להתמודד עם קשיים ולהטמיע בתוכו את ההבנה האמיתית שהכל אחד. רק מי שמוכן להתאמץ, לשבור את הנפרדות הפנימית ולראות שהכל אחד, יכול לחיות במצב של שלמות אמיתית - וזהו גן עדן.
גן עדן הוא מצב שבו האדם חווה את המציאות כשלמות מוחלטת, תחושה שהכל טוב באמת, ללא מאמץ וללא תלות במצבים חיצוניים. במקום הזה, גם אם יש רע, הוא נחווה כטוב, כי האדם רואה שכל הדברים במהותם אחד. השלמות הזו אינה תוצר של חשיבה חיובית או של טריקים פסיכולוגיים, אלא מגיעה מהאדם עצמו בצורה פנימית, טבעית ואמיתית.
מדוע האדם לעולם אינו מרוצה, גם אם יש לו הכל?
אליעד מסביר שאם ייתנו לאדם את כל העולם ומלואו, הוא עדיין לא יהיה מאושר ומרוצה, כי טבע האדם הוא תמיד לרצות יותר. הסיבה לחוסר הסיפוק היא שהאדם רוצה להרגיש טוב, והשאיפה הזאת בעצמה יוצרת אצלו סבל. כלומר, הרצון להרגיש טוב גורם באופן פרדוקסלי לתחושת הרע, כי כל עוד האדם מחפש את הטוב הוא מודע לחוסר שלו. לכן, גם כשאדם משיג את כל מה שדמיין, עדיין קיימת תחושה פנימית שמשהו חסר.
מהו מבחן הכניסה לגן עדן וכיצד לעבור אותו?
כדי להיכנס לגן עדן, האדם עובר מבחן שבו המציאות מציבה בפניו קשיים ואתגרים שנועדו לבדוק עד כמה הוא באמת מאמין וחווה שהכל אחד והכל טוב. ברגע שהאדם אומר לעצמו "מעכשיו הכל טוב", המציאות באופן מיידי מעמידה אותו בפני נסיונות שמטרתם לבחון עד כמה הוא באמת חי את התודעה הזאת בפועל.
הניסיונות האלה באים בצורת קשיים כמו פיטורים מהעבודה, בעיות כלכליות, דיכאון, אתגרים לא צפויים ועוד. המבחן האמיתי הוא לראות האם האדם מצליח להישאר באמונה שהכל אחד, או שהוא נופל שוב למחשבות של טוב ורע. אליעד מדגיש שיש הבדל ענק בין לומר שהכל טוב מהשפה לחוץ, לבין באמת לחוות זאת בפועל.
כיצד מתמודדים עם הקשיים בדרך לגן עדן?
ההתמודדות האמיתית עם הקשיים בדרך לגן עדן מתרחשת בשני רבדים:
- ברובד החיצוני, האדם צריך להתמודד עם הקושי באופן פרקטי, כמו לפתור בעיות יום - יומיות.
- ברובד הפנימי, האדם צריך להטמיע בתוכו את ההבנה שהכל טוב גם כאשר קשה לו, ולהרגיש את הטוב אפילו בקושי עצמו.
מדוע חשיבה חיובית לא עובדת בדרך לגן עדן?
חשיבה חיובית היא פתרון זמני, כמו פלסטר לפצע עמוק. האדם יכול להגיד שהכל טוב, אבל אם בפועל הוא מרגיש רע ולא באמת מרוצה מזה, אז החשיבה הזו אינה אמיתית. אדם חייב להיות כן עם עצמו, כי רק כנות פנימית תוביל להטמעה אמיתית של ההבנה שהכל אחד והכל טוב.
למה אליעד מתכוון ב"התאבדות שכלית"?
אליעד משתמש במונח "התאבדות שכלית" לא כדי לתאר פגיעה פיזית, אלא כדי להסביר שהאדם צריך להרוג בתוכו את התפיסה של נפרדות (האמונה שיש הבדל בין טוב לרע). האדם צריך להבין שלמרות שהוא חווה הבדלים בין טוב לרע, האמת הפנימית היא שהם אותו הדבר. זאת ההתאבדות השכלית: האדם מוותר על התפיסה שלו, ובכך בעצם "מחייה" את השכל האמיתי שבו הכל אחד, ומתחבר לשכל הכללי של המציאות שבו אין נפרדות.
מה המשמעות של "תחיית המתים" בשכל?
תחיית המתים בשכל מתרחשת כשהאדם מצליח להחזיר לתודעה שלו את האחדות, לאחר ששכח אותה. הוא מחבר את השכל הפרטי שלו לשכל הכללי שבו הכל אחד, וכך האדם מפסיק לסבול באמת. אדם שחי כך מבין שגם אם לכאורה יש טוב ורע, בפנימיות הכל אחד ולכן הכל טוב.
איך אפשר לבדוק אם אתה באמת מאושר?
אליעד מציע מבחן פשוט לבדוק אם האדם באמת מאושר: אם אתה עדיין מחפש את האושר, אתה בהכרח לא מאושר באמת. אדם מאושר באמת אינו מחפש את האושר יותר, משום שאין לו כבר שום צורך פנימי לחפש משהו אחר או טוב יותר ממה שיש לו כרגע.
מה הדרך המעשית להטמיע בתוכך את האחדות והאמת?
האדם צריך לשאול את עצמו באופן מתמיד שאלות כמו:
- מה האמת?
- למה אני רוצה את מה שאני רוצה?
- האם הדבר שאני רוצה באמת טוב?
- האם מה שאני חושב כרע הוא באמת רע?
- אולי אני טועה בהנחות שלי?
מהי המסקנה המרכזית מההרצאה של אליעד כהן על גן עדן?
המסקנה המרכזית היא שהמפתח לגן עדן נמצא בתוך האדם עצמו. הוא חייב לעבור מבחנים, להיות כנה עם עצמו, להתמודד עם קשיים ולהטמיע בתוכו את ההבנה האמיתית שהכל אחד. רק מי שמוכן להתאמץ, לשבור את הנפרדות הפנימית ולראות שהכל אחד, יכול לחיות במצב של שלמות אמיתית - וזהו גן עדן.
- מה זה גן עדן?
- איך להתמודד עם קשיים?
- למה חשיבה חיובית לא עובדת?
- מהי אחדות המציאות?
- כיצד להפסיק לסבול?
- איך לדעת אם אתה מאושר באמת?
מבחן הכניסה לגן עדן - גן העדן נחווה כהרגשה שהכל טוב, גם אם יש שם רע הכל נחווה כטוב.
בהרצאה זו יבואר גם אם ייתנו לאדם עולם ומלואו הוא עדיין לא יהיה מרוצה. הגן עדן הוא מקום בו האדם חווה שלמות. הסיבה שהאדם מרגיש רע זה בגלל שהוא רוצה להרגיש טוב. טריקים לא עוזרים, חשיבה חיובית לא עובדת אלא כמו שפלסטרים עובדים. הדבר צריך לבוא מהאדם עצמו, האדם מעצמו צריך לחוות שלמות. גן עדן זה המקום בו התחושה היא אמיתית. לא ממקום שאמרו לו, גן עדן זה מקום שאין בו בחירה חופשית להרגיש טוב או רע. נפרדות=עולם של טוב ורע. שאדם רואה בעיני שכלו שכל הדברים במהותם אחד, הסבל שלו הוא משחק. האדם סובל מהפסד במשחק אבל הסבל לא אמיתי. שאדם רואה את האחדות בעין שלו שהכל אחד שיש אחדות בכל דבר. גן עדן זה המקום שהאדם חווה את המציאות בצורה אחידה פנימית ואמיתית. יש הרבה אנשים אופטימיים בעולם. את עצמך אין אפשרות לרמות. ספר סיפורים אבל אדם יודע שאין לו שקט נפשי בתוך תוכו האדם הזה אינו מאושר. אם אתה מחפש להיות מאושר אתה לא מאושר.
גן עדן זו התחושה שנובעת מהאדם עצמו בלי להתאמץ. כדי שאדם ייכנס לגן העדן על האדם לעבור מבחן, שאדם מנסה להרגיש טוב, אוטומטית בחיים יקרה לאדם דבר שיגרום לו להרגיש רע, כלומר, באותו רגע האדם נבחן.
בין להגיד שהכל טוב ולהרגיש שהכל טוב יש הבדל שמיים וארץ. אם אתה אומר שהכל טוב ואתה מרגיש רע בפועל ולא מרוצה מזה, אז הכל טוב אצלך רק מהשפה לחוץ. הרעיון למעשה שהוא אומר הכל טוב מגיעים לאדם נסיונות שונים, לדוגמא אתגר לאדם שהוא לא יודע מה לעשות.
בודקים עד כמה האדם בתודעה שהכל טוב. יש אנשים שרוצים מאוד להיות בתודעה זו, הם מגיעים לאתגר ואומרים טוב לי, רע לי.
בגן עדן רואים את האמת שהכל אחד שכל הדברים שנפרדים בעולם כל דבר שאדם אומר הכל מתאחד מצד האמת. ממילא חווים את המציאות.
הכי חשוב כמה האדם אמיתי, אם אדם מעדיף שהכל טוב / הכל רע אני רוצה שיהיה לי טוב כזה / רע כזה עדיין האדם לא מבין עדיין שהכל אחד. לפני שהאדם נכנס לתודעה שהכל טוב מביאים לו נסיונות אלו קשיים להתמודד אתם, ככל שהשיפוע יהיה יותר ככה תשרוף יותר קלוריות. אתה צריך להתאמץ. הרעיון הוא כמו קידוח נפט והיהלומים נמצאים אחרי השכבות של הסלע זהו אחד המצבים המטמון נמצא מאחורי מטמון ענק והוא חלוד המפתח כבר חלוד וצריך להתאמץ לפרוץ את המנעול. לפעמים המפתח מאוד ישן = האדם שכח את הפרספקטיבה שלו להבנה שהכל אחד והכל טוב. הוא בקושי יודע להבדיל כשהוא תינוק בין אבא שלו לאחר. כשהאדם נולד הוא קרוב יותר להיות מאושר.
בשכל של האדם יש טוב ויש רע וזה מה שיוצר לאדם את הסבל והאדם שכח את התודעה של הכל טוב. המפתח לגן עדן הוא שהאדם "מתאבד" ברמה השכלית, לא התאבדות. נניח שאנחנו גורמים לאדם מת לחיות מהפרספקטיבה שלהם זה נקרא להתאבד הוא התאבד מהמוות. האדם צריך "להרוג את השכל" זאת אומרת גם להחיות את השכל, קיימת בו נפרדות, צריך "לחסל" את הנפרדות למרות שאני רואה טוב ורע למרות הכל הכל אחד. אדם צריך להגיד למרות שאני חווה טוב ורע הם אחד. מצד האמת השכל של האדם מחובר לשכל אחר. יש שכל אחד שדבר והיפוכו יכול להיות נכון השכל של האדם הוא רק ביטוי של השכל הזה.
השכל של האדם הוא רק חלק מהשכל הכללי כי בשכל הכללי גם הכל נפרד ואעפ"כ הכל אחד. אדם שישאל את עצמו מספיק פעמים "למה אני רוצה את מה שאני רוצה? " הרצון שלו ייעלם. מה זה משנה כך או כך זה לא משנה. בפנימי אין הבדל בין רוצה ללא רוצה. מי שרוצה להיכנסה לגן עדן צריך להחיות את השכל שלו. שאדם מגיע לנסיונות זה המפתח להכנס לגן העדן. יש קושי גם זה טוב אני אתמודד אתו בפרספקטיבה של נפרדות למרות שמצד האחדות הכל טוב. עד כמה אתה אמיתי עם עצמך? עד כמה אתה באמת חווה את המציאות כדבר אחד. כל אדם שירצה להרגיש שהכל טוב מגיע לקשיים הקושי מעצים לאדם כאשר הוא מתמודד אתו ולמרות שקשה לו חוץ מזה שצריך להתמודד עם הקושי בהבנה שהכל טוב, אדם מקבל שכל חדש ועושה לעצמו שכל של תחיית המתים. בשכל האדם חווה שהכל טוב. מי שיודע משהו או מבין משהו ולא מרגיש אותו הוא לא מספיק מבין אותו. הקושי נועד להטמיע את ההבנה של הכל טוב.
האדם מקובע ונעול בחשיבה שמה שהוא רוצה שיקרה אכן יקרה - האדם צריך לשאול את עצמו מה האמת? האם מה שאני רוצה הוא טוב? אולי אני בטעות חושב על הטוב שהוא רע ועל הרע שהוא טוב? לא לקבל שום דבר כמובן מאליו.
הרעיון הוא שאדם לא צריך לקבל שום דבר מובן מאליו מי שיעשה את זה מספיק פעמים הוא יבין שהכל אחד.
בהרצאה זו יבואר גם אם ייתנו לאדם עולם ומלואו הוא עדיין לא יהיה מרוצה. הגן עדן הוא מקום בו האדם חווה שלמות. הסיבה שהאדם מרגיש רע זה בגלל שהוא רוצה להרגיש טוב. טריקים לא עוזרים, חשיבה חיובית לא עובדת אלא כמו שפלסטרים עובדים. הדבר צריך לבוא מהאדם עצמו, האדם מעצמו צריך לחוות שלמות. גן עדן זה המקום בו התחושה היא אמיתית. לא ממקום שאמרו לו, גן עדן זה מקום שאין בו בחירה חופשית להרגיש טוב או רע. נפרדות=עולם של טוב ורע. שאדם רואה בעיני שכלו שכל הדברים במהותם אחד, הסבל שלו הוא משחק. האדם סובל מהפסד במשחק אבל הסבל לא אמיתי. שאדם רואה את האחדות בעין שלו שהכל אחד שיש אחדות בכל דבר. גן עדן זה המקום שהאדם חווה את המציאות בצורה אחידה פנימית ואמיתית. יש הרבה אנשים אופטימיים בעולם. את עצמך אין אפשרות לרמות. ספר סיפורים אבל אדם יודע שאין לו שקט נפשי בתוך תוכו האדם הזה אינו מאושר. אם אתה מחפש להיות מאושר אתה לא מאושר.
גן עדן זו התחושה שנובעת מהאדם עצמו בלי להתאמץ. כדי שאדם ייכנס לגן העדן על האדם לעבור מבחן, שאדם מנסה להרגיש טוב, אוטומטית בחיים יקרה לאדם דבר שיגרום לו להרגיש רע, כלומר, באותו רגע האדם נבחן.
בין להגיד שהכל טוב ולהרגיש שהכל טוב יש הבדל שמיים וארץ. אם אתה אומר שהכל טוב ואתה מרגיש רע בפועל ולא מרוצה מזה, אז הכל טוב אצלך רק מהשפה לחוץ. הרעיון למעשה שהוא אומר הכל טוב מגיעים לאדם נסיונות שונים, לדוגמא אתגר לאדם שהוא לא יודע מה לעשות.
בודקים עד כמה האדם בתודעה שהכל טוב. יש אנשים שרוצים מאוד להיות בתודעה זו, הם מגיעים לאתגר ואומרים טוב לי, רע לי.
בגן עדן רואים את האמת שהכל אחד שכל הדברים שנפרדים בעולם כל דבר שאדם אומר הכל מתאחד מצד האמת. ממילא חווים את המציאות.
הכי חשוב כמה האדם אמיתי, אם אדם מעדיף שהכל טוב / הכל רע אני רוצה שיהיה לי טוב כזה / רע כזה עדיין האדם לא מבין עדיין שהכל אחד. לפני שהאדם נכנס לתודעה שהכל טוב מביאים לו נסיונות אלו קשיים להתמודד אתם, ככל שהשיפוע יהיה יותר ככה תשרוף יותר קלוריות. אתה צריך להתאמץ. הרעיון הוא כמו קידוח נפט והיהלומים נמצאים אחרי השכבות של הסלע זהו אחד המצבים המטמון נמצא מאחורי מטמון ענק והוא חלוד המפתח כבר חלוד וצריך להתאמץ לפרוץ את המנעול. לפעמים המפתח מאוד ישן = האדם שכח את הפרספקטיבה שלו להבנה שהכל אחד והכל טוב. הוא בקושי יודע להבדיל כשהוא תינוק בין אבא שלו לאחר. כשהאדם נולד הוא קרוב יותר להיות מאושר.
בשכל של האדם יש טוב ויש רע וזה מה שיוצר לאדם את הסבל והאדם שכח את התודעה של הכל טוב. המפתח לגן עדן הוא שהאדם "מתאבד" ברמה השכלית, לא התאבדות. נניח שאנחנו גורמים לאדם מת לחיות מהפרספקטיבה שלהם זה נקרא להתאבד הוא התאבד מהמוות. האדם צריך "להרוג את השכל" זאת אומרת גם להחיות את השכל, קיימת בו נפרדות, צריך "לחסל" את הנפרדות למרות שאני רואה טוב ורע למרות הכל הכל אחד. אדם צריך להגיד למרות שאני חווה טוב ורע הם אחד. מצד האמת השכל של האדם מחובר לשכל אחר. יש שכל אחד שדבר והיפוכו יכול להיות נכון השכל של האדם הוא רק ביטוי של השכל הזה.
השכל של האדם הוא רק חלק מהשכל הכללי כי בשכל הכללי גם הכל נפרד ואעפ"כ הכל אחד. אדם שישאל את עצמו מספיק פעמים "למה אני רוצה את מה שאני רוצה? " הרצון שלו ייעלם. מה זה משנה כך או כך זה לא משנה. בפנימי אין הבדל בין רוצה ללא רוצה. מי שרוצה להיכנסה לגן עדן צריך להחיות את השכל שלו. שאדם מגיע לנסיונות זה המפתח להכנס לגן העדן. יש קושי גם זה טוב אני אתמודד אתו בפרספקטיבה של נפרדות למרות שמצד האחדות הכל טוב. עד כמה אתה אמיתי עם עצמך? עד כמה אתה באמת חווה את המציאות כדבר אחד. כל אדם שירצה להרגיש שהכל טוב מגיע לקשיים הקושי מעצים לאדם כאשר הוא מתמודד אתו ולמרות שקשה לו חוץ מזה שצריך להתמודד עם הקושי בהבנה שהכל טוב, אדם מקבל שכל חדש ועושה לעצמו שכל של תחיית המתים. בשכל האדם חווה שהכל טוב. מי שיודע משהו או מבין משהו ולא מרגיש אותו הוא לא מספיק מבין אותו. הקושי נועד להטמיע את ההבנה של הכל טוב.
האדם מקובע ונעול בחשיבה שמה שהוא רוצה שיקרה אכן יקרה - האדם צריך לשאול את עצמו מה האמת? האם מה שאני רוצה הוא טוב? אולי אני בטעות חושב על הטוב שהוא רע ועל הרע שהוא טוב? לא לקבל שום דבר כמובן מאליו.
הרעיון הוא שאדם לא צריך לקבל שום דבר מובן מאליו מי שיעשה את זה מספיק פעמים הוא יבין שהכל אחד.