... הדרכים שקיימות בעולם, איך לשכנע אנשים, וכל אסטרטגיות המכירה ואסטרטגיות השכנוע שאותם אני עצמי ביארתי, איך להצליח למכור ואיך להצליח במשא ומתן ואיך לשפר את כושר השכנוע וכיוב, הכל, אלו דרכים שנועדו לגרום לחוק היחיד להתממש. דהיינו, לגרום לאותו אדם אחר, להשתכנע בכך, שרעיון אחד, נכון יותר מאשר רעיון אחר. על ידי זה שהוא ...

... יהיה ניתן להפעיל עליו שום מניפולציה של הקצנה. כי הוא חסין הקצנה. ובסיכומו של דבר, מי שרוצה לשפר את כושר השכנוע שלו, ומי שרוצה לנצח בדיבייטינג ומי שרוצה להיות מומחה ברטוריקה וכיוב, עליו להתמחות ברמת ניתוח רעיונות. ולדעת כל רעיון איך אפשר להקצין אותו להיכן שהוא ...

... עצמי? כיצד להתמודד עם דעות מנוגדות? איך אפשר לפתח חשיבה יצירתית ולשפר את כושר השכנוע? הדבר הראשון שצריך להבין בתהליך פיתוח החשיבה והיכולת לשכנע אנשים הוא ... איך לשכנע אנשים בצורה אפקטיבית? איך לפתח חשיבה יצירתית? כיצד ניתן לשפר את כושר השכנוע? מהם ההיפוכים במחשבה? האם תמיד יש צד אחד נכון בשיחה? איך להתמודד עם ...

... חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון - 1 האם באמת יש לנו בחירה חופשית? השאלה המרכזית שמעלה אליעד כהן בהרצאה היא האם יש לנו בחירה חופשית והאם האדם באמת אחראי על ... במילים אחרות, הרצון הראשוני הוא לא משהו שהאדם בוחר, אלא משהו שפשוט קורה לו. האם אנחנו המסובב או המסובב הראשון? נקודה נוספת שאליעד מדגיש היא עניין הסיבתיות מול האקראיות. הוא מסביר שהאדם אינו המסובב הראשון - הוא כמו בורג בתוך שעון, המופעל על ידי סיבות חיצוניות, שאינן בשליטתו. כך למשל, כאשר האדם מחליט ללכת לעבודה, הסיבה לכך היא שהוא צריך כסף, כשהוא רוצה כסף, זה כדי שיהיה לו טוב, הוא רוצה שיהיה לו טוב, כי הוא מפחד שיהיה לו רע. אבל מדוע הוא מפחד שיהיה לו רע? מדוע הרצון ... הכאב - האם היא בוחרת להזדהות איתו או לא? לאחר מכן, המשתתפת מתחילה להתלבט האם היא באמת בחרה להגיע למקום שבו היא נמצאת. היא מסבירה שהיא מבינה שבכל מצב יש סיבה שמניעה אותה לפעול, ולכן היא לא מרגישה שהבחירה הייתה שלה. אליעד מעלה שאלה עקרונית: האם הסיבה היא זו שמניעה אותה? הוא מציע לה לשאול את עצמה - האם היא חווה את הפעולות או רק מבינה אותן בשכל? בהמשך השיחה, אליעד מתמקד בהסבר העמוק יותר של הרצון. הוא ... למשל, באתי לכאן, האם אני בחרתי לבוא לכאן? ואז אני נותנת לעצמי את ההסברים למה באתי, ואז אני מגיעה למסקנה בראש שלא אני בחרתי. אליעד: למה לא? שאלה: כי יש סיבה שאני באתי. אליעד: כי הסיבה מניעה אותך? שאלה: נכון, אז זה לא אני, וכך כל הזמן אני אומרת לעצמי, והשאלה האם אני אמיתית, כי אתה אומר שהדבר הכי חשוב זה להיות אמיתיים. אליעד: כן, השאלה מה את חווה? רגע, מה את שואלת? שאלה: האם אני משכנעת את עצמי שזה לא אני? אליעד: משכנעת זה לא זה. שאלה: אני שואלת את עצמי למה באתי, ומבינה שיש סיבה למה באתי ולכן זאת לא הבחירה שלי, מישהו הביא אותי. אני מבינה בשכל שזה לא אני זאת שבוחרת לבוא, יש מישהו שמביא אותי לכאן, בשכל אני מבינה את זה. אליעד: ... אותו, לא שייך להגיד שאתה בחרת בו. שאלה: ברור. שאלה: בא ניקח דוגמה, אני באתי לכאן. אליעד: נדבר על עכשיו, עכשיו את כאן, את יושבת שאלה: אני יושבת בגלל סיבה מסוימת, ואם יש סיבה זה כבר לא הרצון שלי אליעד: השאלה היא האם את יכולה לשלוט ברצון שלך? נכון שיש סיבה אבל את עדיין יכולה לבחור וללכת? שאלה: אם אני אלך, גם תהיה סיבה, אני אלך בגלל סיבה מסוימת. אליעד: נכון, את כפופה לסיבות. שאלה: אז זה אומר שזה לא הרצון שלי? אליעד: הרצון שלך, אבל את לא שולטת ברצון שלך, רגע אני מסכים איתך. אני אחדד את ... אולי זה כן בשליטתך ואתה לא יודע? אולי אם היית מבין את עצמך היית מגלה שזה כן בשליטתך, אבל יש לך חוסר מודעות ואני בא ומגלה לך שבאמת אתה רוצה להרגיש רע מסיבה כל שהיא? אני עכשיו עושה הפוך, יש לכל אחד ואחד בחירה חופשית לכל, הרצון שלך הוא בשליטתך. אז אם הרצון שלי בשליטתי, אז אני אגיד שאני רוצה רק טוב, ויהיה לי ... העניין? אמרנו שיש שני צדדים, עכשיו אני אתן לך עוד צד. מה אמרנו? קודם הבאנו טיעון שאומר שמאחר ואת לא המסובב הראשון זה אומר שאין לך בחירה, כי מה שקורה זה תוצאה של משהו לפניו, ומאחר שאת לא הכוח הראשון שמניע את כל התהליכים, כל דבר הוא תוצאה של משהו אחר, ומאחר שכול דבר הא תוצאה של משהו אחר, אז מי מחליט מה יהיה? הכל נגזר מהרגע הקודם, ומאחר שאת לא עומדת בתחילת השרשרת אז למעשה את לא זו שבוחרת. אך מצד שני אפשר להגיד, אמנם כל רגע ...

... חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון - 2 האם אנחנו באמת בוחרים את הרצונות שלנו? אליעד כהן פותח את ההרצאה בדיון על מושג הרצון החופשי, ומתחיל בשאלה ... אלא משהו אחר שהיה גורם לו להרגיש טוב יותר. אך לפי אליעד, טיעון זה אינו מוכיח שאין בחירה חופשית, כי יכול להיות שהאדם בוחר את הרצון הזה בכל זאת מתוך סיבה כלשהי. האם יכול להיות מצב שבו אדם יוצר רצון בלי רצון? כדי להעמיק בהבנת המושג של יצירת רצון, אליעד דן בשאלה כיצד נוצר הרצון הראשון של ... לאינטואיציה. הוא מציג שתי אפשרויות פילוסופיות בסיסיות: אם כל אירועי המציאות הם אקראיים לחלוטין, אז לתחושות בטן אין שום משמעות, כי הן בעצמן אקראיות ואין סיבה להקשיב להן או לחקור אותן. אם כל אירועי המציאות הם סיבתיים, וכל פרט קטן מתוכנן מראש ויש לו משמעות, אז חייבים לבדוק ולחקור כל אירוע, אפילו את הזניח ביותר, כמו קמטים בספה או גרגיר חול שנפל. אליעד ... הוא תוצר של אותו כוח חכם. לכן, או שיש לבדוק כל אירוע ללא יוצא מן הכלל, או שאין צורך לבדוק שום דבר. הוא גם מעלה אפשרות שלישית לפיה רק חלק מהאירועים הם סיבתיים וחלק אקראיים, אך מבהיר שגם במקרה כזה אי אפשר לדעת מראש אילו אירועים צריך לחקור ואילו לא. לכן, לדבריו, השאלה המהותית איננה האם להקשיב לתחושת הבטן, אלא האם העולם הוא סיבתי או אקראי, כי אם הוא סיבתי - צריך לחקור הכל, ואם הוא אקראי - אין צורך לחקור שום דבר. מה באמת גורם לאנשים להביא ילדים לעולם? בהמשך, אליעד עוסק בשאלה למה אנשים מביאים ... את הטענה הנפוצה שזו החלטה שנעשית כי הטבע דוחף אותנו. לדבריו, מי שטוען שהטבע מכריח אותו, אינו כנה, כי בפועל אנשים מתכננים ומחליטים אם ומתי להביא ילדים. הסיבה האמיתית לכך שאנשים מביאים ילדים היא פשוטה - זה גורם להם להרגיש טוב יותר. הוא מדגיש שמבחינת האדם, הולדת ילדים אינה שונה מכל פעולה אחרת ... מבין שאין משמעות למונח בחירה. סיכום ההרצאה של אליעד כהן ההרצאה של אליעד כהן עוסקת לעומק במושגים של רצון חופשי, בחירה חופשית, משמעות החיים, ובשאלות של סיבתיות מול אקראיות. הוא מתאר את הפילוסופיה של הכוח הראשון, מסביר לעומק את טבע הרצון, ומציע נקודת מבט ייחודית להבנת העולם והחיים. האם יש לנו בחירה חופשית? מי יוצר את הרצון הראשון? האם להקשיב לתחושות בטן? האם המציאות סיבתית או אקראית? מהו מחויב המציאות? איך נוצרת בחירה חופשית? למה אנשים מביאים ילדים לעולם? האם יש לנו בחירה חופשית בכל תחום בחיינו? ההרצאה ... כך, אליעד מעמיק בשאלה האם כל פעולה בעולם נובעת מרצון חופשי או שמא כל הדברים נגרמים באופן אקראי. הוא מציין את האפשרויות השונות - האם כל אירוע בחיינו הוא תוצאה של סיבה שמנוהלת על ידי כוח עליון, או שמא כל הדברים הם אקראיים ואין להם משמעות אמיתית. בהמשך השיחה, עולה גם השאלה על תחושות בטן ואינטואיציה - האם להקשיב להם או לא? אליעד מציע שבמקרה שבו כל הדברים בעולם הם סיבתי, אז יש צורך לבחון כל פרט ופרט, גם אם לא מדובר בתחושה חזקה. אולם, אם מדובר בעולם אקראי, אז תחושות אינטואיטיביות אינן בהכרח נכונות. לבסוף, ההרצאה מתמקדת בהבנת האם האירועים שאנו חווים הם אקראיים או נגרמים מסיבה, ומציעה גישה מעשית לחיים: אם אנחנו מבינים שהמציאות כולה נגרמת מתוך סדר סיבתי, אז כל אירוע יכול להיות בעל משמעות, ויש לנו את הבחירה להעמיק בו. אז בשלב הראשון אנו אומרים, מסקנה, יש משהו אחר שגורם לנו לרצות, ואז אנו ... להיות שיש לי בחירה, כי אם הייתה לי בחירה לא הייתי בוחר לרצות את זה, הייתי בוחר לרצות אחרת, אבל זה לא נכון, כי אולי יש לך בחירה ובכל זאת אתה בוחר את זה מסיבה כלשהי, לכן לא מוכיחים דבר דרך שאלה, שאלה זו לא הוכחה לשום דבר, אתה אומר לא יכול להיות שיש לי בחירה, כי הייתי עושה אחרת, זאת לא הוכחה. אולי כן יש לך הוכחה ואתה מסיבה כל שהיא בוחר לרצות להרגיש טוב ורע. אבל אני אמרתי משהו אחר, אם אני בוחר את הרצון שלי, האם אני בוחר אותו עם רצון או בלי רצון? אם אני בוחר ... שבחרתי. שאלה: איך אפשר ליצור רצון בלי רצון? אליעד: עובדה שאלה: חייב להיות רצון כדי ליצור משהו. אליעד: אל תניח הנחות שאלה: למה שיהיה דבר? אליעד: בלי סיבה, למה לא? אם אין רצון אז מה זה משנה אם זה לפה או לשם, אחרי שיש לך מנגנון של רצון אז אתה שואל מדוע שהוא יעשה משהו בלי רצון. אבל לפני שיש לך ... עליך אפשר לומר שזה לא את יצרת, המציאות יצרה את רצונך. אלוהים הוא הכוח הראשון. שאלה: מה זה הכוח הראשון? אליעד: המשהו הראשון, ה X הראשון, החומר הראשון, הסיבה הראשונה, ההוויה הראשונה, הדבר שתמיד קיים. יש שולחן, הוא יכול להיות קיים ויכול לא להיות קיים, זה נקרא אפשרי המציאות, יש אליעד יכול להיות ... עצמו, הוא נכלל במחויב המציאות, זה המושג נכלל במחויב המציאות, הוא הופך להיות המחויב, רוצה להפוך להיות אלוהים? תבין מה זה אלוהים. כי את טיפה בתוך הנהר, הסיבה שאת לא חווה את זה, כי את לא מבינה מה זה הנהר, אבל אם את מתחילה להבין מה יש מאחורי הכל? אז את מבינה שאת בכלל אחד איתו, ואז אתה גם חווה את ... כזאת ולא בצורה אחרת? כל דבר ודבר בודק, לא רק בודק אם פרצה רעידת אדמה, הוא בודק כל דבר. הולך ברחוב רואה גרגיר, הוא שואל למה נפל הגרגיר מול העיניים? מה הסיבה? שאלה: אני מדברת על משהו אחר, כאשר לאדם יש תחושה חזקה בנוגע למשהו ספציפי. אליעד: אני עונה לך תשובה, התחושה לא מעניינת אף אחד, יש רק שתי ... אקראי. אליעד: ואם כל אירוע ואירוע בעולם יש לו שכל מתוכנן ומדויק וכו וכו? אז לא רק שצריך להקשיב לתחושה צריך תמיד לבדוק. הבנו? עכשיו יכול להיות שלחלק יש סיבה וחלק זה סתם אקראי, אז אנו עונים לשאלה? מה הייתה השאלה, האם להקשיב לתחושה או לא? נגיד שקרה משהו ויש לך תחושת בטן חזקה לבדוק אותו, האפשרות שאומרת שהכל אקראי אז אין כל משמעות לתחושת בטן. האפשרות שאומרת שהכל סיבתי, פירושו של דבר שהכל זה אותה חוכמה, אין משהו אחד יותר חכם מהשני, אם הכל סיבתי והכל מתוכנן, אז לכל דבר יש איזה שכל גדול, זה לא חלק יותר וחלק פחות. מהצד שהכל מתוכנן אז גם אין שום משמעות לתחושה, צריך לבדוק הכל, למעשה ... לבדוק. אז איך נדע? למעשה אנו מבינים שהשאלה היא לא תחושת הבטן, כי היא לא מעניינת אף אחד. אדם שיש לו אירוע, צריך לשאול את עצמו האם האירוע הזה הוא אירוע סיבתי או אקראי? אני מדבר כאן על דרך החשיבה, יכול להיות שאי אפשר לגלות ונדפקת לי התשובה, אני מדבר כאן על דרך החשיבה, לכן כל דבר שקורה לאדם, האדם צריך לשאול על הכל, לא רק על הדברים שיש לו תחושת בטן, סתם עבר לידו פרפר, הוא צריך לשאול את עצמו, האם זה סיבתי או לא סיבתי? אם זה סיבתי צריך לבדוק אותו, ואם הוא לא סיבתי אז לא צריך לבדוק אותו, זה לא משנה אם יש תחושה או אין תחושה. הבנת, מה הבנת? שאלה: הבנתי שאם הכל אקראי, אז גם התחושה החזקה היא אקראית ואין פה שאלה בכלל. אליעד: וגם אם את בודקת זה אקראי ואם את לא בודקת זה אקראי, בהנחה שזה אקראי. שאלה: אם לכל דבר יש סיבה, אז התחושה החזקה היא כמו תחושה חלשה ואז צריך לבדוק כל דבר. אליעד: כל דבר זה כל דבר, למשל יש פה ספה ויש בה קמטים מאחור, לשאול למה יש את ...

... חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון - 3 האם המציאות היא אקראית או סיבתית, ומה הקשר לסבל האנושי? אליעד כהן מסביר שאם אדם לא רוצה לסבול, עליו לחקור ולהבין את חוקי המציאות. אם המציאות היא אקראית לגמרי, ואין סיבה לדברים שקורים, אז כשאדם שואל למה זה קרה לי? הוא פשוט טיפש וסובל לשווא, כי הוא מבזבז משאבים על חיפוש סיבה שלא קיימת. לעומת זאת, אם המציאות סיבתית וכל דבר קורה עם סיבה, אז האדם חייב לחקור כל דבר שקורה לו, אחרת הוא מפספס מסרים חשובים שהמציאות מנסה להעביר לו. במצב כזה, אם הוא מתעלם ואינו שואל שאלות, הוא גם טיפש. לדוגמה, כשאדם הולך ברחוב ורואה עמוד, יש סיבה שהוא ראה את העמוד ולא משהו אחר. אליעד נותן דוגמה נוספת של השתקפות של תמונה במראה. האם יש תמונה או אין תמונה? ישנה תמונה וגם אין, משום שזו השתקפות בלבד. כך גם המציאות שלנו - ... אחר שיפריע בדרך. איך הרצון וההבנה קשורים זה בזה? הרצון וההבנה קשורים קשר הדוק. האדם אומר: אני מבין, אבל אין לי מספיק רצון. אך לפי אליעד, הרצון הוא תמיד תוצאה של הבנה. אם האדם באמת יבין שמשהו הוא טוב עבורו, הרצון שלו יהיה בהתאם. אם יש ספקות, הרצון נפגע. ככל שהאדם יעמיק את ההבנה, הרצון שלו יתגבר באופן אוטומטי. לדוגמה, אם אדם יבין בוודאות מוחלטת שכדי להיות מאושר הוא חייב להבין את המציאות, הוא ירצה זאת באופן מוחלט ויגיע לתוצאה. אליעד מוסיף שגם בחינוך ילדים, הדרך היחידה באמת לשנות את התנהגותם היא לעבוד על ההבנה שלהם, כי אם הילד באמת יבין את התועלת במשהו, הוא ירצה אותו לבד. האם יש לאדם בחירה חופשית ... אושר אמיתי. הדרך היחידה להגיע לכך היא לחקור את המציאות ברצינות מוחלטת, ולא להתפשר על תשובות חלקיות או שטחיות. הבנת המשמעות האישית ההבדל בין אקראיות לסיבתיות כיצד להבין את העולם כדי להבין את עצמנו הקשר בין רצון להבנה האם יש לנו בחירה חופשית? איך יוצאים מלופ החיפוש אחר משמעות? איך להבין את משמעות החיים והאם הכל אקראי או סיבתי? האם באמת כל מה שקורה לנו הוא אקראי, או שיש סיבה מאחורי כל דבר? השאלה הזו נוגעת בחיפוש הפנימי אחר משמעות החיים, ורבים מוצאים את עצמם תוהים על המציאות ומהותם בעולם. בהרצאה, נושא זה נדון בצורה מעמיקה, תוך עיסוק בהבנת העולם דרך פרספקטיבות שונות - אם מדובר במציאות אקראית או סיבתית. המרצה מציין שכאשר אדם שואל למה קרה משהו לו, הוא למעשה מבזבז משאבים אם הוא מאמין שהמציאות היא אקראית. אם הכל אקראי, אין סיבה לשאול, כי כל דבר פשוט קורה ללא קשר או משמעות. מצד שני, אם כל דבר הוא סיבתי ויש לו סיבה, אז עלינו לשאול שאלות כדי להבין את השכל שמאחורי הדברים. הוא מסביר שמציאות סיבתית מלאה בשכל ובחוכמה, ושעלינו להשתמש בהבנה זו. המרצה גם נותן דוגמה לשאלה של האם יש תמונה או אין תמונה, כאשר מתבוננים בהשתקפות במראה. התמונה קיימת ויכולה להיות גם לא קיימת בו ... ואת כל מערכת המציאות. כאשר נבין זאת, נוכל להגיע למקום שבו כל רצון יהיה מכוון בצורה ברורה ויתממש בצורה מוחלטת. הבנת המשמעות האישית ההבדל בין אקראיות לסיבתיות כיצד להבין את העולם כדי להבין את עצמנו הקשר בין רצון להבנה אדם שלא רוצה לסבול צריך לבדוק את חוקי המציאות, אם המציאות היא אקראית ואתה חופר ושואל מדוע הדברים קרו לי, אז אתה סובל. בהנחה שהכל אקראי ואתה שואל, למה קרה לי? אז אתה טיפש. מה אכפת לך הרי זה אקראי. אתה סתם מבזבז משאבים, והרי אין לזה שום משמעות, שום סיבה, שום תכנון, שום שכל, אתה סתם מבלבל למה זה קרה. בהנחה שכול דבר קורה עם סיבה, אתה לא חוקר, אז אתה גם טיפש, כי יש סיבה, רצו לרמוז לך משהו, לא סתם הדבר קרה. כשהלכת ברחוב וראית מולך עמוד, לא סתם ראית את העמוד. למשל תסתכלו לשם, יש שם השתקפות על המראה של תמונה, למה יש שם השתקפות? מה זה אומר? אני במקרה מבין את השכל של מה שזה אומר, תכף נעשה חידון מה זה אומר ההשתקפות של התמונה על המראה. אבל תבינו אם זה סיבתי יש בזה שכל. מה זה אומר? זה אומר שיש תמונה שלא קיימת, יש תמונה או אין תמונה? יש תמונה וגם אין תמונה. אז יכול להיות שאת היא השתקפות של משהו שהוא שם בכלל. את בכלל נמצאת בחוץ, ואת ... פשוט, אם העולם אקראי ואתה הולך ברחוב ומישהו נכנס בך, ואתה שואל, למה הוא נכנס בי, מה עשיתי? אז אתה טיפש כי זה אקראי, למה אתה שואל בכלל? ואם כל דבר פה הוא סיבתי וכל דבר יש בו חוכמה ושכל, ואתה לא שואל, אז אתה גם טיפש, לכל דבר יש פה שכל, יש כאן אוצרות ומלא שכל, ואתה לא משתמש בו, אז אתה גם טיפש. ואם חלק יש שכל וחלק אין שכל ואתה חוקר את החלק האקראי אז אתה גם טיפש שאלה: איך יודעים מה זה אקראי או לא אקראי? אליעד: על ידי ששואלים ברמת האירוע הבודד, האם זה אקראי או סיבתי? הפסקה שאלה: האדם מחפש משמעות, דברנו על זה בעבר אבל עדיין זה לא התבהר. הוא מחפש באמצעות דברים חיצוניים, עבודה, ילדים... מבין שזה לא זה, ממשיך לחקור, הולך לקבלה הולך לקורסים.. ... רק תבין. אם באמת תבין הרצון שלך ינעל. אין אפשרות לברוח, זה כמו מנגנון שאין אפשרות להתחמק ממנו. ההבנה היא הדבר החזק ביותר, יותר חזק מהרצון. הרצון הוא תוצאה של הבנה. ואם האדם אומר אני מבין שאני צריך לרצות אבל אין לי מספיק רצון, הבנתי מה שאמרת אבל אין לי מספיק רצון, מה לעשות? עזוב אותך מהרצון, תנסה להבין את מה שאמרתי. תבין את השכל ... והידיעה היא הדבר העליון. על ידי זה שאתה משתמש ברצון הקיים כדי להבין את מה שאתה יכול, זה בונה לך את הרצון הנוסף. מה הבנת? שאלה: שההבנה היא החזקה ביותר, והתוצאה של ההבנה זה הרצון, ואמרת שעצם זה שאנחנו מפרידים בין טוב לרע, פה פספסתי משהו. אליעד: לאדם יש הבנה חסרה, הוא לא מבין למה זה קורה וזה קורה, ואז הוא אומר זה טוב וזה רע, זה בגלל ... לא רוצה את המציאות. להרגיש רע זה לא לרצות את המציאות, מאיפה נוצר רצון רע? כשאתה לא מבין את המציאות או מבין אותה בצורה שגויה, למשל אתה חושב אולי זה הכל סיבתי ואולי זה הכל אקראי, כאשר את מבין את המציאות בצורה רעה נוצרים לך רצונות רעים ותחושות רעות. תבין את המציאות בצורה טובה יהיו לך רצונות טובים ותחושות טובות. שאלה: השאלה שלי מה קדם ...

... רוחנית, אושר אקראי, אושר סיבתי, הארה רוחנית אקראית, הארה רוחנית סיבתית, סבל אקראי, סבל סיבתי, אקראי או סיבתי, רוחניות סיבתית, רוחניות אקראית, דרך רוחנית האם ניתן להחליט החלטה ... אם בכלל להתחיל לחשוב או לא. ההחלטה הזו הייתה אקראית לחלוטין, ללא סיבה מודעת, והיא דומה להחלטה השרירותית הראשונה של התודעה ... ראשון לאחר הלידה. אליעד מדגיש שכמו שההחלטה הראשונה בתודעה לא הייתה סיבתית ולא נבעה ממחשבה קודמת, גם היום ניתן להחליט החלטות ... מחשבתי מסוים נובע מהעובדה שהתהליך עצמו התחיל בצורה אקראית וללא סיבה ברורה. למה קשה לנו להשתחרר ממחשבות או רצונות מסוימים? ... שהקושי להשתחרר ממחשבות או מרצונות נובע מכך שהרצונות האלו התחילו בלי סיבה מודעת. מאחר והרצונות והמחשבות הופיעו בצורה שרירותית, ללא סיבה וללא היגיון ברור, אנחנו מתקשים להתמודד איתם או להפסיק ... עם רצון או מחשבה שהחלו בצורה אקראית קשה במיוחד, כי אין מאחוריהם סיבה ברורה שאפשר להתווכח איתה או לשלול אותה. מה הדרך הטובה ... (משוגעת): להגיב למחשבות באותה רמת אקראיות. כלומר, פשוט להחליט בלי סיבה נגדית שאין הבדל או לא אכפת לי ולסגור את העניין מיד. הגישה ... זמנית בלבד, כי היא אינה מבוססת על שכל יציב ויכולה להתהפך במהרה. גישה סיבתית (רציונלית): להתמודד עם מחשבות אלו על ידי שימוש בתהליך מחשבתי רציונלי ומבוסס סיבה והיגיון. בגישה הזו, אליעד מסביר שאפשר לנהל משא ומתן עם ... - גם את הטוב וגם את הרע. אליעד מדגיש כי שתי הגישות האלו (האקראית והסיבתית) הן בעלות חסרונות ויתרונות זהים מבחינת התוצאה, ולכן אף אחת מהן לא באמת עדיפה על השנייה בצורה מוחלטת. מדוע אף גישה - סיבתית או אקראית - לא יכולה לפתור את הבעיה? אליעד מסביר שהבעיה המרכזית היא שגם הגישה האקראית וגם הגישה הסיבתית יכולות באותה מידה להוביל אותנו למסקנה ההפוכה מזו שרצינו. אם נבחר בגישה הסיבתית, נוכל בעזרת ההיגיון שלנו להשתכנע בשני הצדדים באופן ... בגישה האקראית, אנחנו יכולים באותה מידה להחליט שהעולם טוב או רע ללא סיבה מוצדקת. הוא מציין שהבעיה אף מתחדדת יותר מכיוון שגם תהליך החשיבה עצמו (סיבתי או אקראי) יכול להיות מושפע מהחלטות אקראיות קודמות שלנו, מה ... שני, להשתמש גם בשכל וברציונליות כדי להצדיק את ההחלטה ולתמוך בה בצורה סיבתית. אך גם אסטרטגיה זו, הוא מבהיר, אינה מושלמת, משום ... טוען שההבנה האמיתית והעמוקה של הבעיה - העובדה ששני התהליכים, אקראי וסיבתי, מובילים לאותן מסקנות הפוכות - היא עצמה הפתרון לבעיה. כאשר ... באופן תאורטי אלא באופן מוחשי ומלא, שכל שיטות החשיבה וההחלטה מובילות לתוצאות סותרות ולא ניתן להתקדם מעבר לכך, אז מתרחש שחרור מוחלט ... באמת מהקונפליקט. איך להשתחרר ממחשבות אקראיות? מהי החלטה שרירותית? סיבתיות מול אקראיות ברוחניות איך להפסיק לחשוב? מה לעשות ...

... קדמות העולם, אקראי או סיבתי, מי ברא את העולם, האם יש אלוהים, העולם קדמון, לא הכל אחד, איך המציאות פועלת, נפרדות ... מה שקיים, והאם העולם הוא תוצאה של פעולה סיבתית, אקראית או פעולה של אלוהים. אליעד מתחיל מהשאלה אם יש מישהו שמניע את המציאות או את ... האם לחלקיקים יש התחלה או סיבה ראשונה? אליעד מדגיש שהחלקיקים נעים ללא התחלה וללא סוף, ולכן השאלה למה משהו התחיל לנוע ... אין נקודת התחלה שמצריכה סיבה מיוחדת או החלטה. אין אלוהים שהחליט על התנועה הראשונית כי התנועה לא התחילה לעולם, היא ... שאין הוכחה או אפילו סיבה לחשוב שיש מישהו שמנהל את הדברים. כאשר מישהו טוען שיש אלוהים או כוח עליון, אליעד שואל ... האם המציאות אקראית או סיבתית? מהי קדמות העולם? האם הכל אחד? מהי נפרדות נצחית? ...

... עצמית, רוחניות, אקראי או סיבתי, הכל זה רק מחשבה, לשלוט במחשבות, שליטה במחשבות, מפורסמים של שקר, מורים רוחניים, מה הכי מציק לך, מה אתה הכי רוצה, הכל ... מטריד אותך? הנושא המרכזי בהרצאה של אליעד כהן הוא כיצד האדם יכול לזהות מה באמת מטריד אותו, כיצד לשלוט במחשבותיו, וההבדל בין חשיבה אקראית לסיבתית. אליעד מסביר שרוב בני האדם אינם מודעים למה שבאמת מטריד אותם, אלא רק לדברים שעולים בראשם ברגע מסוים. אדם חושב על ... אדם מגיע למורה רוחני ולא נעים לו לשאול שאלה יום - יומית כמו בעיה עם השכן, ולכן הוא שואל שאלות פילוסופיות על אלוהים - וזה שקר פנימי. מה הסיבה שאתה לא מצליח להתגבר על הדברים שמטרידים אותך? אליעד עוסק גם בסיבה שבגללה אנשים לא מצליחים להתגבר על הבעיות שלהם. הוא מסביר שהסיבה העיקרית לכך היא שהם מזגזגים בין שתי גישות לחיים: לפעמים הם אומרים שהכל סיבתי (זאת אומרת, שיש סיבה ברורה לכל דבר), ולפעמים הם אומרים שהכל אקראי (זאת אומרת, שהכל פשוט עולה מעצמו ואין שליטה אמיתית). הזגזוג הזה הוא מה ... לפתור בעיות אמיתיות בחייהם. אליעד מדגיש שאם האדם באמת יאמין שהכל אקראי, הוא חייב להיות עקבי בזה ולהפסיק לחפש תשובות. ואם הוא מאמין שהכל סיבתי, עליו להמשיך לחקור עד הסוף, להבין מדוע הוא חושב כל מחשבה שעוברת בראשו. כל עוד האדם מזגזג בין שתי הגישות, הוא לא יצליח ... אותך בחייך, ולא לברוח ממנו לנושאים אחרים. להתמקד בו בצורה ישירה וכנה. השני הוא להחליט באופן ברור ועקבי האם אתה מאמין שהכל אקראי או שהכל סיבתי. אם אתה מאמין שהכל סיבתי - תחפש עד הסוף את הסיבה לכל דבר. אל תעצור ואל תוותר, עד שתמצא את התשובה מדוע חשבת את המחשבה המסוימת. אם אתה מאמין שהכל אקראי - הפסיק לשאול ... ושליטה במחשבות? המפתח לשליטה במחשבות ולהבנת הבעיות שלך טמון בכנות ובעקביות: עליך להחליט באופן ברור האם אתה רוצה לחפש תשובות באופן מלא וסיבתי, או להפסיק לחפש לגמרי. הזגזוג בין הגישות הוא מה שגורם לחוסר הצלחה ותקיעות מתמשכת. רק כאשר תהיה עקבי וברור עם עצמך, תוכל באמת לפתור את הבעיות שמטרידות אותך ולהשיג שליטה אמיתית במחשבותיך. איך לשלוט במחשבות? מה הכי מטריד אותי? האם הכל אקראי או סיבתי? מי הם מפורסמים של שקר? מה המשמעות של מודעות עצמית? למה קשה לי להתגבר על בעיות? איך לזהות מה אני באמת רוצה? ...

... איך לשכנע את עצמך לרצות משהו? על מי מוטל נטל ההוכחה? איך לנצח בוויכוח? רצון אפשרי, רצון מחויב, רצון פשוט, רצון סיבתי, חובת ההוכחה איך לשכנע את עצמך לרצות משהו שאתה לא באמת רוצה? השאלה ... משהו באופן מוחלט, גם אם בפועל אתה לא מרגיש רצון כזה כרגע. אליעד פותח בהסבר כללי על שני סוגים עיקריים של רצונות: רצון סיבתי - רצון שנובע מסיבה כלשהי , למשל אדם שרוצה להגיע לעבודה בזמן כדי להרוויח כסף בסוף החודש. הוא לא רוצה להגיע לעבודה בזמן סתם כך, אלא בגלל התוצאה שתתקבל מכך. רצון פשוט (רצון מחויב) - רצון שלא נשען על סיבות חיצוניות, אלא רצון פנימי מוחלט ללא הסבר. למשל, אדם רעב רוצה לאכול פשוט כי הוא רוצה לאכול, בלי להסביר למה. האם אפשר להפוך רצון סיבתי לרצון פשוט? אליעד מסביר כי רצון פשוט הוא בעצם אשליה במובן מסוים, כי גם ... אם תיקח רצון פשוט לכאורה ותנסה לחקור אותו לעומק, בסופו של דבר תוכל להגיע להבנה שגם הוא נשען על סוג של אמונה או על סיבה נסתרת , גם אם לא מודעת לך. למשל, אם אדם אומר אני רוצה להרגיש טוב, פשוט ... הפוכה: אני רוצה להרגיש רע. מה שיקרה הוא אחד משניים: או שתחשוף שהרצון הפשוט לכאורה אינו באמת פשוט, אלא יש מאחוריו סיבה נסתרת. או שתגיע למצב של ניטרול הרצון, וכבר לא יהיה אכפת לך אם תרגיש ... אני רוצה לרצות לעשות כסף סתם כך, ללא סיבות, הדרך היא להתעמת עם המחשבה ההפוכה. המוח אומר לך: למה שתרצה לעשות כסף בלי סיבה? ועליך להשיב למוח בצורה לא הגיונית: ככה, אני רוצה לעשות כסף סתם כי ... לי למה אני צריך, ובכך להעביר את נטל ההוכחה לצד השני. אותו עיקרון נכון גם בשכנוע עצמי - אם יש מחשבה שאומרת לך אין סיבה שתרצה לעשות כסף סתם כך, אתה יכול להשיב לה: תוכיחי לי למה לא. על ידי ...