ממה נובעים רגשי נחיתות ואיך אפשר לטפל בהם?

רגשי נחיתות נובעים בראש ובראשונה מרגשי עליונות והתנשאות. אנשים שסובלים מתחושות נחיתות, כגון "אני לא מספיק טוב", "אני גרוע", "אחרים טובים ממני", הם אותם אנשים שלמעשה חווים תחושות של עליונות במקרים אחרים. לפי אליעד כהן, מי שמרגיש לפעמים טוב יותר מאחרים בהכרח יסבול מתחושת נחיתות במקרים אחרים, שכן כל תחושת עליונות מלווה במחיר של תחושת נחיתות.

לדוגמה, אדם שהיה התלמיד המצטיין בבית הספר וחש יותר טוב מאחרים באותה תקופה, משלם על כך אחר כך, כשהוא מוצא את עצמו מרגיש פחות טוב בסיטואציות אחרות. כל ניסיון להשוות את עצמך לאחרים או להשיג יתרון עליהם, כמו למשל לקבל תואר ראשון או שני כדי להרגיש עליון, יוביל בהכרח לתסביך נחיתות בהמשך.

איך להתמודד עם רגשי נחיתות בצורה נכונה?

אליעד כהן מדגיש שרוב השיטות הנפוצות לטיפול ברגשי נחיתות אינן יעילות. לדוגמה, לחשוב על הצדדים הטובים שלך, או להשוות את ההצלחות הנוכחיות שלך לעבר, לא באמת פותר את הבעיה.

הדרך הנכונה היא לחקור ולבדוק בצורה מעמיקה את האמת שמאחורי התחושות האלה. בכל פעם שעולה רגש של נחיתות או עליונות, צריך לשאול:

• האם אני באמת כזה? האם אני באמת פחות טוב או יותר טוב?
• האם באמת יש הבדל מהותי ביני לבין האדם השני?
• האם זה בכלל משנה אם אני חכם או טיפש, יפה או מכוער?

לדוגמה, אם מישהי חושבת שהיא יפה יותר מאחרות, עליה לשאול את עצמה אם היא באמת יותר יפה. בבדיקה עמוקה תתגלה האמת - שמושגים כמו "יפה", "מכוער", "חכם" ו"טיפש" הם מושגים יחסיים בלבד, שנקבעו על ידי בני אדם, ואינם מוחלטים.

מדוע כל מושג הוא גם ההיפך שלו?

אליעד כהן מסביר שכל תכונה חיובית או שלילית של האדם כוללת בתוכה את ההיפך המוחלט שלה. למשל, אם אתה עצלן, אתה בעצם חרוץ בלהתעצל. אם אתה פחדן, אתה למעשה אמיץ בלפחד. אם אתה רגוע, זה אומר שאתה לחוץ מלהיות לחוץ, ואם אתה לחוץ - אתה רגוע מלהיות לחוץ. כלומר, כל מושג חיובי או שלילי מכיל בתוכו גם את ההיפך שלו באופן בלתי נמנע.

הסיבה לכך היא שמושגים הם יחסיים, ולכן כל דבר הוא גם ההפך שלו, לא רק במובן שאתה "גם וגם", אלא במובן שההיפך הוא חלק בלתי נפרד מהדבר עצמו. למשל, אם אתה חזק, תגלה שהחוזק הוא למעשה החולשה שלך, ואם אתה חלש, אתה תגלה שהחולשה היא למעשה החוזק שלך. על אף שזה נשמע לא הגיוני, אליעד מדגיש שזו המציאות, וכדי להשתחרר מהתחושות הללו יש לחקור ולגלות זאת לעומק.

איך לא ליפול לטעות של איבוד משמעות בחיים?

אליעד כהן מזהיר שאנשים רבים עלולים להבין את המסר בצורה שטחית ולהסיק ש"זה לא משנה אם אני חכם או טיפש, טוב או רע". כתוצאה מכך הם יאבדו משמעות לחייהם וירגישו חוסר טעם בקיום. מי שיקצר תהליכים ולא יחקור לעומק את האמת, ימצא את עצמו אומנם פטור מרגשי נחיתות ועליונות, אך במחיר כבד של תחושת חוסר משמעות.

הדרך הנכונה היא לשבת, לחקור ולבדוק באמת ובכנות את השאלות הבאות:

• האם אני באמת חכם או טיפש, מוכשר או לא מוכשר?
• מדוע אני חושב שאני כזה?
• האם באמת יש הבדל משמעותי בין להיות מוצלח ללא מוצלח?
• למה בכלל זה משנה אם אני חכם או טיפש, טוב או רע?

חקירה כזו מובילה להבנה עמוקה שגם אם משהו נראה משמעותי - הוא למעשה חסר משמעות באופן מוחלט, אבל במקביל יש לו גם משמעות יחסית. מי שמגיע לתובנה הזו בצורה נכונה ומלאה, משתחרר לחלוטין גם מרגשי נחיתות וגם מרגשי יוהרה, ומסוגל להמשיך "לשחק את המשחק" של החיים מתוך חופש אמיתי, ללא פחד או חרדה חברתית.

מי שיבצע את הבדיקה הזו באופן מלא, יראה שאין באמת הבדל מהותי בין אנשים, ולכן לא יהיה לו צורך להתנשא או לחוש נחות. הוא יוכל להתנהל בחיים בחופש מלא, לשחק תפקידים שונים (חכם, טיפש, מוצלח, לא מוצלח), מבלי לקחת אותם ברצינות יתרה או להיפגע מהם באמת.