הדרכת הורים, איך לגרום לילד שלך להיות רגוע? איך להרגיע ילד? איך לגרום לילד להירגע? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לגרום לילד לא להיות רגיש? רגישות אצל ילדים, כעס אצל ילדים, ילד רגיש, ילד כעסן, טראומת אונס של ילד, חיקוי הורים של ילדים
איך לגרום לילד שלך להיות רגוע ולא לחוץ?
כדי שילד יהיה רגוע ופחות לחוץ בחיים, חשוב קודם כל שההורה עצמו יהיה רגוע ולא לחוץ. ילדים, מטבעם, לומדים את ההתנהגות שלהם באמצעות חיקוי ההורים. אליעד כהן מסביר שילדים לא נולדים עם חרדות ופחדים, אלא שהפחדים האלה מתפתחים עם הגיל, בעקבות חינוך והדגמה של ההורים.
לדוגמה, תינוק שנולד אינו מפחד מאש משום שהוא אינו מבין מהי אש ומה הסכנות הכרוכות בה. התינוק יירתע רק אם ירגיש סכנה פיזית ישירה כמו כאב. הילד לומד לפחד מאש רק כאשר ההורה מסביר לו או משדר לו שהאש היא דבר מסוכן. אותו עיקרון חל על פחדים אחרים, למשל פחד מכלי רכב. אם הילד רואה שההורה נלחץ כאשר מתקרב רכב, הילד יחווה לחץ בעצמו.
אם ההורה ישדר לילד תחושת רוגע במצבים מלחיצים, הילד יחווה את המצב באופן רגוע יותר. אליעד מדגיש שהילד מחקה את ההורה, ולכן אם ההורה יהיה רגוע, הילד ילמד שאין צורך להילחץ. דוגמה נוספת לכך היא כאשר מישהו מקלל את הילד. תינוק, לדוגמה, לא ייפגע אם יקראו לו "מכוער", "מסריח" או "מגעיל", משום שאין לו מושג מה המשמעות של המילים הללו. הפגיעה של הילד נוצרת רק אם ההורה משדר לילד שמה שנאמר לו הוא דבר שלילי ומעליב. אם ההורה לא יעניק חשיבות למילים הפוגעניות, הילד לא ייפגע כלל.
איך משפיעה תגובת ההורה במקרים קיצוניים של פגיעה בילד?
אליעד כהן משתמש בדוגמה קיצונית כדי להסביר את ההשפעה של תגובת ההורה על הילד במקרה של פגיעה חמורה, כמו אונס. הוא מסביר שאם מישהו פוגע פיזית בילד, ההורה יגיב וירחם על הילד בגלל הכאב הפיזי. אולם, כאשר מדובר באונס או התעללות מינית, רוב ההורים נוטים להעניק לכך משמעות גדולה הרבה יותר מאשר לכאב פיזי בלבד. הם רואים בזה השפלה, ניצול, אירוע טראומטי קשה ביותר, והתגובה הזו בדיוק היא שמגבירה את הטראומה של הילד.
הסיבה לכך, כפי שמסביר אליעד, היא שהילד עצמו חווה את האירוע בעיקר ככאב פיזי, ללא המשמעויות הרחבות והשליליות שהמבוגרים מעניקים לו. כדוגמה לכך הוא מביא את ברית המילה: אם ברית מילה לא הייתה מקובלת חברתית, ניתן היה לראות בה התעללות מינית או טראומה קשה. אבל משום שזה מקובל חברתית, ילדים שעוברים ברית מילה אינם חווים זאת כטראומה מינית או התעללות. מכאן הוא מסיק שכל המשמעויות החברתיות והרגשיות שהילד מייחס לאירועים כאלה נרכשות מההורים ומהסביבה.
לכן, אליעד ממליץ להורים לשדר לילדים רוגע גם במצבים קשים או מלחיצים. אם ההורה ישדר שהפגיעה שנגרמה לילד אינה מעבר לכאב פיזי זמני, הילד יחווה הרבה פחות טראומה. הילד למעשה מושפע מאוד מהתגובות הרגשיות והחברתיות שההורים מעניקים למצבים אלה.
כיצד להפחית רגישות וכעס אצל ילדים?
בנוסף לכך, אליעד כהן טוען שההורה יכול ללמד את הילד לא להילחץ מכאב פיזי, למרות שזהו דבר מולד אצל ילדים לנסות להימנע מכאב. אם הילד לומד מהוריו שכאב פיזי הוא לא הדבר הכי נורא שיש, הוא יחשוש פחות ויהיה פחות רגיש ופחות כעסן.
המסקנה של אליעד היא פשוטה: הרוגע של ההורה משפיע באופן ישיר ומוחלט על הרוגע של הילד. אם ההורים רוצים שילדיהם יגדלו להיות אנשים רגועים, שלווים ובעלי יכולת התמודדות טובה, הם עצמם חייבים קודם כל להראות לילדים כיצד עושים זאת באמצעות דוגמה אישית ותגובה מתונה.
אליעד מסכם את ההסבר שלו בכך שהלחץ והחרדה אצל ילדים אינם נוצרים באופן עצמאי, אלא נובעים בעיקר מחיקוי של ההורים. ההורים מהווים מודל לחיקוי, והילד מתבונן כל הזמן בהתנהגות שלהם ומחקה אותה. לכן, חשוב שההורה ילמד לשלוט בתגובותיו שלו, כך שגם הילד יוכל ללמוד להתנהל בצורה רגועה ושלווה מול אתגרים שונים.
כדי שילד יהיה רגוע ופחות לחוץ בחיים, חשוב קודם כל שההורה עצמו יהיה רגוע ולא לחוץ. ילדים, מטבעם, לומדים את ההתנהגות שלהם באמצעות חיקוי ההורים. אליעד כהן מסביר שילדים לא נולדים עם חרדות ופחדים, אלא שהפחדים האלה מתפתחים עם הגיל, בעקבות חינוך והדגמה של ההורים.
לדוגמה, תינוק שנולד אינו מפחד מאש משום שהוא אינו מבין מהי אש ומה הסכנות הכרוכות בה. התינוק יירתע רק אם ירגיש סכנה פיזית ישירה כמו כאב. הילד לומד לפחד מאש רק כאשר ההורה מסביר לו או משדר לו שהאש היא דבר מסוכן. אותו עיקרון חל על פחדים אחרים, למשל פחד מכלי רכב. אם הילד רואה שההורה נלחץ כאשר מתקרב רכב, הילד יחווה לחץ בעצמו.
אם ההורה ישדר לילד תחושת רוגע במצבים מלחיצים, הילד יחווה את המצב באופן רגוע יותר. אליעד מדגיש שהילד מחקה את ההורה, ולכן אם ההורה יהיה רגוע, הילד ילמד שאין צורך להילחץ. דוגמה נוספת לכך היא כאשר מישהו מקלל את הילד. תינוק, לדוגמה, לא ייפגע אם יקראו לו "מכוער", "מסריח" או "מגעיל", משום שאין לו מושג מה המשמעות של המילים הללו. הפגיעה של הילד נוצרת רק אם ההורה משדר לילד שמה שנאמר לו הוא דבר שלילי ומעליב. אם ההורה לא יעניק חשיבות למילים הפוגעניות, הילד לא ייפגע כלל.
איך משפיעה תגובת ההורה במקרים קיצוניים של פגיעה בילד?
אליעד כהן משתמש בדוגמה קיצונית כדי להסביר את ההשפעה של תגובת ההורה על הילד במקרה של פגיעה חמורה, כמו אונס. הוא מסביר שאם מישהו פוגע פיזית בילד, ההורה יגיב וירחם על הילד בגלל הכאב הפיזי. אולם, כאשר מדובר באונס או התעללות מינית, רוב ההורים נוטים להעניק לכך משמעות גדולה הרבה יותר מאשר לכאב פיזי בלבד. הם רואים בזה השפלה, ניצול, אירוע טראומטי קשה ביותר, והתגובה הזו בדיוק היא שמגבירה את הטראומה של הילד.
הסיבה לכך, כפי שמסביר אליעד, היא שהילד עצמו חווה את האירוע בעיקר ככאב פיזי, ללא המשמעויות הרחבות והשליליות שהמבוגרים מעניקים לו. כדוגמה לכך הוא מביא את ברית המילה: אם ברית מילה לא הייתה מקובלת חברתית, ניתן היה לראות בה התעללות מינית או טראומה קשה. אבל משום שזה מקובל חברתית, ילדים שעוברים ברית מילה אינם חווים זאת כטראומה מינית או התעללות. מכאן הוא מסיק שכל המשמעויות החברתיות והרגשיות שהילד מייחס לאירועים כאלה נרכשות מההורים ומהסביבה.
לכן, אליעד ממליץ להורים לשדר לילדים רוגע גם במצבים קשים או מלחיצים. אם ההורה ישדר שהפגיעה שנגרמה לילד אינה מעבר לכאב פיזי זמני, הילד יחווה הרבה פחות טראומה. הילד למעשה מושפע מאוד מהתגובות הרגשיות והחברתיות שההורים מעניקים למצבים אלה.
כיצד להפחית רגישות וכעס אצל ילדים?
בנוסף לכך, אליעד כהן טוען שההורה יכול ללמד את הילד לא להילחץ מכאב פיזי, למרות שזהו דבר מולד אצל ילדים לנסות להימנע מכאב. אם הילד לומד מהוריו שכאב פיזי הוא לא הדבר הכי נורא שיש, הוא יחשוש פחות ויהיה פחות רגיש ופחות כעסן.
המסקנה של אליעד היא פשוטה: הרוגע של ההורה משפיע באופן ישיר ומוחלט על הרוגע של הילד. אם ההורים רוצים שילדיהם יגדלו להיות אנשים רגועים, שלווים ובעלי יכולת התמודדות טובה, הם עצמם חייבים קודם כל להראות לילדים כיצד עושים זאת באמצעות דוגמה אישית ותגובה מתונה.
אליעד מסכם את ההסבר שלו בכך שהלחץ והחרדה אצל ילדים אינם נוצרים באופן עצמאי, אלא נובעים בעיקר מחיקוי של ההורים. ההורים מהווים מודל לחיקוי, והילד מתבונן כל הזמן בהתנהגות שלהם ומחקה אותה. לכן, חשוב שההורה ילמד לשלוט בתגובותיו שלו, כך שגם הילד יוכל ללמוד להתנהל בצורה רגועה ושלווה מול אתגרים שונים.
- איך להרגיע ילד לחוץ?
- טראומה אצל ילדים
- איך לגרום לילד לא להיפגע?
- התמודדות עם ילד רגיש
- איך ילדים לומדים התנהגות?
050-3331-331