שאלות הבהרה, איך לגרום למישהו להבין אותך? איך להסביר את עצמך למישהו? איך לגרום למישהו לשאול אותך שאלות הבהרה? איך לגרום למישהו לא להתבייש לשאול שאלות? איך לגרום למישהו להרגיש בנוח לשאול שאלות? לא הביישן למד, לא הקפדן מלמד איך לגרום למישהו להבין אותך ולשאול שאלות הבהרה? כאשר אנו מסבירים משהו למישהו, אנחנו רוצים לוודא שהוא מבין אותנו באופן מלא. לעיתים קרובות, אנשים נמנעים מלשאול שאלות הבהרה מתוך בושה או פחד להיתפס כלא חכמים מספיק. השאלה היא: איך אפשר לגרום למישהו להרגיש בנוח לשאול שאלות ולוודא שהוא מבין אותנו כראוי? למה אנשים נמנעים מלשאול שאלות? ישנם שני גורמים עיקריים שבגלל הם נמנעים מלשאול שאלות: בושה: אנשים לעיתים לא ... אנשים חוששים שהמורה או המנחה יגיבו בזלזול או יקפידו עליהם אם ישאלו שאלה שנראית פשוטה או טריוויאלית. איך לעודד אנשים לשאול שאלות? הדרך היעילה ביותר לעודד אנשים לשאול שאלות היא להסיר מהם את האחריות ... את ההסבר, זה לא בהכרח בגלל חוסר יכולתו להבין, אלא בגלל שההסבר עצמו אולי לא היה ברור דיו, אז האדם מרגיש יותר בנוח לשאול שאלות. כדי לעודד את השומע לשאול שאלות, אפשר לומר את הדברים ... כל כך טובה, אולי אני מתבלבל או לא מרוכז. לכן, אם לא תבין אותי, זה כנראה בגלל שאני לא הסברתי טוב - ולכן אני מבקש ממך לשאול שאלות, כי אני רוצה לוודא שהצלחתי להסביר כמו שצריך. ברגע שאומרים זאת, השומע מבין שהוא לא אשמה אם הוא לא מבין, ומרגיש חופשי יותר לשאול שאלות. איך לוודא שהמסר מועבר בצורה ברורה? כדי לוודא שהשומע מבין את המסר, אפשר להשתמש בשיטות הבאות: שאלות מנחות: שאלות כמו: זה היה ברור?, רוצה שאסביר שוב?, מה ... ולהבין אם המסר עבר בצורה נכונה. דוגמאות מגוונות: תן דוגמאות ממספר זוויות שונות כדי להמחיש את הרעיון. הדגשת חשיבות השאלות: הדגש את החשיבות של שאילת שאלות כך שהשיחה תהיה מועילה לשני הצדדים. מדוע חשוב ליצור אווירה נוחה לשאילת שאלות? כשהשומע מרגיש בנוח לשאול שאלות, התקשורת בין הצדדים משתפרת. זה לא רק עוזר לו להבין יותר, אלא גם יוצר שיחה פתוחה ומועילה. המנחה או המורה הוא זה שצריך להרגיש בנוח עם השאלות, ולא המאזין. כמו שאומרים: לא הביישן למד, ולא הקפדן מלמד. כלומר, מי שמתבייש לשאול, לא ילמד את מה שמוסבר לו, ומי שמקפיד על כל דבר קטן, לא יהיה מורה טוב. לסיכום כדי לגרום למישהו להבין אותנו ולשאול שאלות הבהרה, יש לבצע את הצעדים הבאים: להעביר את האחריות להבנה אלינו ולא אליהם. להודות בכך שיכול להיות שהסברנו לא ברור. ליצור אווירה שמעודדת שאלות ולתת לגיטימציה לשאילת שאלות. להשתמש בדוגמאות ושאלות מנחות כדי לוודא שהמסר הובן. כאשר מיישמים את השיטה הזו, מגדילים את הסיכוי לכך שהמאזין באמת יבין את מה שרצינו לומר ולא יהסס לשאול שאלות שיביאו להבנה עמוקה יותר. איך לגרום למישהו להבין אותך? איך להסביר את עצמך בצורה ברורה? איך לגרום למישהו לשאול שאלות הבהרה? איך ליצור אווירה ...

... לשאול שאלות? איך לא להשאיר ספק? איך לקבל תשובות לשאלות? איך לשאול שאלות מלאות? איך לא לפחד לשאול שאלות? איך לשאול כמה שיותר שאלות? איך לראיין עובד? איך לראיין בעל מקצוע? איך לא להישאר עם שאלות פתוחות? איך לקבל מידע? איך לשאול שאלות בצורה נכונה ולמנוע ספקות? איך לשאול את השאלות הנכונות בזמן אמת? אליעד פותח את ההרצאה בשאלה כיצד להימנע מהמקרה שבו אחרי ששאלתם מישהו שאלות, הוא ענה לכם, אך אתם מוצאים את עצמכם עם ספקות שלא הצלחתם למנוע. אלו ספקות כמו: האם הוא התכוון להגיד את זה או את זה? או מה לגבי הנושא הזה?. אליעד מתאר את הסיטואציה בה אתם שואלים אדם שאלות, ויכול להיות שהוא עונה לכם בתשובות שבעצם לא לגמרי ברור אם הבנתם אותן כראוי. הסיטואציה יכולה לקרות במגוון הקשרים: ראיון עבודה, שיחה עם בעל מקצוע או כל שיחה בה אתם מנסים לקבל תשובות לשאלותכם. אחרי השיחה, אתם עשויים להישאר עם ספקות - למשל, מה לגבי זה? לא ברור לי אם הוא התכוון כך או אחרת. השאלה היא: איך ניתן למנוע מצב כזה שבו אתם לא מבינים את התשובות לשאלות שנשאלו? מה הדרך להימנע משאלות פתוחות אחרי תשובות? התשובה המוצעת כאן היא שכשאתם שואלים שאלות, עליכם לוודא כי אתם שואלים את כל השאלות שאתם באמת רוצים לשאול, מבלי להמתין לאחר השיחה כדי לגלות שהיו עוד שאלות שיכלתם לשאול בזמן אמת. אליעד מדגיש כי אם אתם שואלים שאלה, ובסוף קיבלתם תשובה שלא ברורה לכם, אתם צריכים לשאול את עצמכם - למה לא שאלתי את השאלות בזמן אמת? מה לא עשיתם בזמן השיחה? כדי להימנע מהמצב הזה, אליעד מציע לכם לנצל את השיחה או הראיון לשאול את כל השאלות שיכולות לעלות בראשכם. אם השאלה לא הובנה או התשובה לא הייתה מספקת, אל תחכו עם זה - תשאלו מיד. למה אתם לא שואלים את השאלות בזמן אמת? אליעד מציע ש

... לקבל תשובות לשאלות? לשאול שאלות קצרות, לשאול שאלות ממוקדות, לשנוא את ההקדמות, לשנוא כסף, לא להוסיף מילים מיותרות, להבין את המושגים של השאלה, להסביר את השאלה לאחרים, איך לשאול שאלות? איך לנסח שאלה? איך למצוא תשובות מדויקות לשאלות בצורה יעילה? הסיכום הבא מסביר בפירוט את הדרך הנכונה לנסח שאלות כדי לקבל תשובות ברורות ויעילות, על פי אליעד כהן. המטרה היא ללמד את השואל כיצד להפוך כל שאלה לממוקדת ובהירה ככל האפשר, על מנת לקבל את התשובות הרצויות. למה חשוב לשאול שאלות קצרות ומדויקות? אחד הדברים החשובים ביותר שאליעד מדגיש הוא החשיבות של שאילת שאלות קצרות וממוקדות. לדבריו, שאלה ארוכה עם הרבה מילים מיותרות מעידה לרוב על אי - בהירות במחשבה. כאשר אדם שואל שאלה ארוכה, הוא בדרך כלל לא מבין באופן מלא את המושגים שבהם הוא משתמש. ככל שהשאלה ארוכה יותר, כך סביר יותר שהשואל לא מבין באמת את משמעות המושגים, ההנחות והקשרים ביניהם. אליעד מסביר שעל מנת לקבל תשובה אמיתית, צריך קודם כל לבדוק את המושגים המרכזיים בשאלה. כל מושג חייב להיות ברור לחלוטין לשואל לפני שהוא שואל את השאלה. השואל חייב לשאול את עצמו: האם ברור לי למה אני מתכוון במושג זה?, אם לא, עליו ... מושג אחד או יותר אינם ברורים מספיק, אז השאלה עצמה אינה ברורה ולא ניתן לקבל עליה תשובה מדויקת. מה החשיבות של שנאת ההקדמות בשאלות? אליעד מציג רעיון עמוק נוסף לגבי שאילת שאלות: לשנוא את ההקדמות. לדבריו, האדם חייב לשנוא את כל מה שמסביב לשאלה עצמה. כל הסיפורים, התיאורים, וההסברים הארוכים והבלתי - רלוונטיים נקראים הקדמות. השואל צריך לשאוף להסיר את ההקדמות ולשאול את השאלה במינימום מילים. הוא מדגים זאת באמצעות סיפור על מלך שהזמין אנשים לקחת אוצרות, אך בדרך הציב פיתויים שהסיחו את דעתם. האנשים הסתפקו בפיתויים בדרך ולא הגיעו לאוצר האמיתי. כך גם בשאלות, הקדמות והסחות דעת גורמות לשואל להיתקע בדרך ולא להגיע לתשובה האמיתית שהוא מחפש. איך להפוך שאלה לממוקדת ובהירה? אליעד מציע שיטה ברורה כיצד לנסח שאלות: לכתוב את השאלה כפי שהיא. לאחר מכן, לבדוק כל מילה ומילה - האם ... מפגר, ובכך לאלץ את עצמו להבהיר כל הנחת יסוד בשאלה. אליעד מציין שהרבה אנשים לא מצליחים לקבל תשובות כי הם כלל לא מבינים את השאלות שהם עצמם שואלים. על ידי ההסבר לאחרים, האדם יכול לראות בבירור היכן הוא בעצמו מבולבל. מה המשמעות של לשנוא כסף בהקשר של שאלות? אליעד מסביר את המושג לשנוא כסף בתכלית השנאה כדוגמה להבנת ... שהם הקדמות ולא העיקר עצמו. אדם שמחובר לתכלית אמיתית ולא להקדמות, ישנא את כל מה שמסיט אותו מהמטרה האמיתית, ובכלל זה גם בשאלות. מי ששונא את ההקדמות יגיע מהר יותר לתשובה. מהי שאלה אמיתית ומהי ... אמיתית לשאלה שקרית. שאלה אמיתית היא שאלה שנשאלת אך ורק מתוך רצון אמיתי לקבל תשובה לשאלה עצמה, ללא שום מטרה אחרת. אם אדם שואל שאלה כדי לקבל תשובה שתוביל אותו למקום אחר (לדוגמה, לאושר או ... שאלה שקרית. במקרה כזה, האדם למעשה לא באמת רוצה את התשובה לשאלה ששאל, ולכן לעולם לא יקבל תשובה מלאה וברורה. לדבריו, אדם ששואל שאלה אמיתית, שנשאלת מתוך סקרנות אמיתית ונטולת מטרות נסתרות, תמיד יקבל את התשובה שהוא מחפש. הסיבה שאנשים לא מוצאים תשובות לשאלות שלהם היא בדרך כלל כי הם לא באמת מחפשים את התשובה לשאלה עצמה אלא משתמשים בשאלה ככלי להגיע למשהו אחר. סיכום הנקודות העיקריות: שאילת שאלות קצרות ובהירות. הסרת כל המילים המיותרות וההקדמות. הבנה מדויקת ...

לשאול שאלות, איזה שאלה לשאול? שאלות למודעות עצמית, שאלות להתפתחות רוחנית, מה צריך לשאול? איך לשאול שאלות? למה בן אדם מרגיש תקוע למרות שאין לו שאלות? אליעד כהן מסביר שהרבה פעמים בן אדם אומר שאין לו שאלות, אבל בכל זאת הוא מרגיש תקוע. המצב הזה מתרחש כי בתוך תוכו של האדם, כן קיימות שאלות שהוא עדיין לא הצליח לזהות או לנסח במודע. הסיבה לתחושת התקיעות הזאת היא שבאופן פנימי, האדם מרגיש שיש משהו שהוא עדיין לא מבין עד הסוף, למרות שהוא כביכול אומר לעצמו שאין שאלות. תחושת התקיעות נובעת מכך שהאדם נמצא בקונפליקט פנימי: מצד אחד הוא טוען שהוא מבין את הכל ואין לו עוד שאלות, אך מצד שני הוא חווה חוסר נוחות, וזה סימן שבאופן לא מודע ישנן שאלות פתוחות שטרם קיבלו מענה מלא. המצב הזה דומה לאדם שטוען שאין לו שום ספק בנוגע לדרך שבה הוא הולך, אבל בפועל הוא כל הזמן מסתכל לצדדים, שואל שאלות בתוכו ומחפש תשובות, ולכן נשאר במצב של תקיעות. לדוגמה, אם אדם אומר אני ... סיפוק. אליעד מדגיש שאם באמת האדם היה בטוח ב - 100% שאין שום שאלה, הוא לא היה חווה את התחושה הזאת כלל. עצם התחושה של תקיעות מראה שקיימות שאלות נסתרות שצריך לחשוף ולשאול. מה צריך לעשות כשמרגישים תקועים בלי שאלות? אליעד מציע גישה ברורה למצבים בהם אדם מרגיש שאין לו שאלות ברורות לשאול, אך עדיין מרגיש שהוא תקוע. הוא ממליץ להטיל ספק בעצם התחושה עצמה. לדוגמה, אם האדם אומר אני מרגיש פחד מהשכן שלי, השאלה הנכונה לשאול היא מי אמר שאני באמת מרגיש פחד? לא מי אמר שהפחד מוצדק. אליעד מדגיש את ההבדל בין השאלה האם ... ההרגשה, והוא מניח שההרגשה היא עובדה קיימת. אליעד טוען שצריך ליישם את אותו עיקרון גם לגבי תחושות ורגשות. כשאדם מרגיש שהוא תקוע, הוא צריך לשאול: מי אמר שאני בכלל מרגיש תקוע?. זו השאלה שמאפשרת לאדם להטיל ספק בתחושת התקיעות עצמה, ... עצם קיום התחושה, מאשר עם ספק לגבי נכונות התחושה או הצדקתה. אליעד ממליץ על שיטה מעשית: כל פעם שעולה תחושה שלילית או תחושת תקיעות, האדם צריך לשאול את עצמו מי אמר שאני מרגיש את התחושה הזו? ולא למה התחושה קיימת או מוצדקת?. הוא מדגיש שבגישה ... התחושה, הוא מתחיל לראות שתחושת התקיעות עצמה איננה עובדה מוחלטת כפי שהוא חשב, ובכך נפתחת אפשרות לשינוי. מה לעשות כשיש ספקות לגבי תשובות לשאלות? אליעד מוסיף ומסביר שבמקרים בהם אדם מרגיש שהגיע לתשובה מוחלטת, ובכל זאת מרגיש ספק או אי ... שום שאלה, אז הוא לא היה חווה ספק או חוסר נוחות. לכן, בכל פעם שיש תחושה כזו, על האדם לחזור ולבדוק את ההנחות שלו מחדש. אליעד ממליץ להמשיך ולשאול שאלות עד שמגיעים לנקודה שבה אין אפשרות להטיל עוד ספק בשום דבר. רק כאשר אדם מגיע ... הוא אינו יכול להטיל ספק כלל, תחושת התקיעות תיעלם מעצמה, מפני שהוא יגיע להבנה מלאה ואמיתית. איך להתמודד עם תחושת תקיעות? מהי השאלה הנכונה לשאול כשמרגישים תקועים? איך להטיל ספק ברגשות שליליים? למה חשוב לשאול מי מרגיש? ולא רק מה מרגישים?? איך לדעת שהגעתי לתשובה מוחלטת? איך שאלות מובילות להתפתחות רוחנית? ...

... שאלות לשאול? בשביל מה לשאול שאלות? לשאול שאלות קטנות, אני יודע את התשובה, מה אפשר לחדש לי? איך להתקדם? איזה נושאים לברר? מודעות עצמית, התפתחות אישית למה כדאי לשאול שאלות גם כשחושבים שיודעים את התשובה? אליעד כהן מסביר שכאשר אדם מרגיש שיש לו שאלות, אך הוא מניח מראש שהוא כבר יודע את התשובה או שלא יוכל לקבל תשובה חדשה או שונה, הוא בעצם מגביל את האפשרות שלו ללמוד ולהתפתח. לדוגמה, נניח שמישהו מגיע ואומר יש לי שאלות, אבל אני כבר יודע מה תענה, או שאני יודע שלא אבין את מה שתסביר לי. במקרה כזה, אליעד אומר שהדרך היחידה להתמודד עם מצב כזה היא פשוט לשאול בכל זאת. למה? כי למרות שאולי האדם צודק שהוא יודע מראש את מהלך השיחה, תמיד קיימת האפשרות שבפעם ה - 101 יקבל תשובה שונה, תשובה חדשה שאותה הוא לא צפה. המשמעות היא שלעולם אי אפשר לדעת מראש באופן מוחלט את כל התשובות לשאלות שאנחנו שואלים. תמיד יכולה להיות תשובה חדשה שתשנה את ההבנה שלנו. מה לעשות כשנדמה שכל התשובות כבר מוכרות ואין מה לחדש? במקרים בהם אדם מרגיש שהתשובות שהוא מקבל חוזרות על עצמן ולא מחדשות לו דבר, אליעד כהן ממליץ לשנות את סוג השאלות. אם אדם שואל שאלות קיומיות, שאלות גדולות, כגון מה מטרת החיים? או איך להיות מאושר?, והוא מרגיש שהתשובות חוזרות על עצמן ולא מקדמות אותו, אז מומלץ לו לנסות לשאול שאלות קטנות יותר ומעשיות יותר, אפילו פשוטות כמו איך עוברים את הכביש? או איך מרכיבים טוב את הצלחת של האוכל?. אליעד מסביר שאולי דווקא בשאלות האלה האדם ימצא תשובות שיעזרו לו לפתח את השכל שלו בצורה חדשה, ואולי דווקא שם הוא יגלה משהו שהוא לא חשב עליו קודם. כיצד שאלות קטנות עוזרות בהתפתחות אישית ומודעות עצמית? ההסבר של אליעד מדגיש את החשיבות של שאלות קטנות ופשוטות ככלי להתפתחות אישית וליצירת מודעות עצמית עמוקה יותר. הוא נותן את הדוגמה של איך להתקבל לעבודה? או איך לבשל משהו טעים? ומסביר שדווקא ההתמקדות בשאלות פרקטיות ויומיומיות יכולה לעזור לאדם לפתח את יכולות החשיבה שלו, ובכך להוביל אותו להבנות משמעותיות על חייו. השאלות הקטנות האלה מאפשרות לאדם להתמודד עם נושאים חדשים ובלתי צפויים, ובכך פותחות בפניו זווית חדשה להתבוננות פנימית ולהתפתחות. איך להתמודד עם התחושה שאין מה לשאול כי הכל ידוע מראש? אליעד כהן אומר שאדם שמרגיש שאין מה לשאול כי הוא חושב שכל התשובות כבר ברורות לו, נמצא למעשה במצב של חסימה מחשבתית. הוא מסביר שלפעמים מה שנראה לנו מובן מאליו וברור, בעצם אינו מובן עד הסוף. לכן כדאי להמשיך לשאול, גם כאשר אנחנו בטוחים לחלוטין שאין מה לחדש. לדוגמה, אם אדם שואל על איך לבנות קיר?, גם אם הוא שואל את אותה שאלה במשך שנים, בכל פעם הוא עשוי לגלות פרט חדש או גישה חדשה לבניית הקיר שטרם חשב עליה קודם לכן. מכאן עולה העיקרון החשוב שאליעד מדגיש: לעולם לא להפסיק לשאול, כי כל שאלה היא הזדמנות לגלות עוד פרט קטן שמוסיף להבנה הכללית. איך להימנע מלהיתקע בלולאת שאלות ותשובות שחוזרות על עצמן? ההצעה המעשית של אליעד כהן לאנשים שנתקעים בלולאה של שאלות קבועות ותשובות קבועות היא להתחיל לשאול שאלות שונות לחלוטין. הוא ממליץ לאנשים להחליף את השאלות ולהפנות את תשומת הלב לנושאים שטרם נגעו בהם. הוא נותן דוגמה שאם אדם שואל אותו שוב ושוב על נושא פילוסופי או רוחני והוא תמיד מרגיש שהתשובות חוזרות על עצמן, אולי כדאי לו לשאול שאלות טכניות ופרקטיות יותר, למשל

שאלות טיפשיות, שאלות חכמות, אין שאלות טיפשיות, מהי שאלה טיפשית? מהי שאלה חכמה? מוטיבציה לשאול שאלות, איך לא לפחד לשאול שאלות? שקרים של אנשים טיפשים שנראים חכמים, לשאול כל שאלה, שאלה הגיונית, שאלה לא הגיונית האם יש דבר כזה שאלות טיפשיות? אליעד מסביר שאין באמת שאלות טיפשיות, אלא רק אנשים טיפשים. הוא משתמש בציטוט מתוך הסדרה סאות פארק: אין שאלה טיפשית, יש רק אנשים טיפשים, כדי להדגיש נקודה חשובה מאוד: כל שאלה שאדם שואל היא לגיטימית וחכמה בפני עצמה. מי שטוען ששאלה מסוימת היא טיפשית, עושה זאת ... לא יודע איך לענות, ומפחד להיראות טיפש בעצמו. לכן, במקום להודות בחוסר ידיעה, אותו אדם יעדיף להפיל את האשמה על השואל ולומר לו שהשאלה טיפשית או לא ראויה. מדוע אנשים מתייגים שאלות כטיפשיות? אליעד מסביר שאדם המעמיד פני חכם עלול להשתמש בתירוץ של שאלה טיפשית ... לאותו אדם שיש לו מחלה הדורשת כדורים, וכך להימנע מלהודות בחוסר ידע או בחוסר יכולת לעזור. במילים אחרות, הטענה ששאלת שאלה טיפשית משמשת כמנגנון הגנה, שמאפשר לאדם להמשיך להיראות חכם, גם כאשר הוא בעצם לא יודע דבר. האם יש באמת הבדל בין שאלות טיפשיות לשאלות חכמות? אליעד מדגיש שבמציאות אין הבדל אמיתי בין שאלה חכמה לשאלה טיפשית. הוא ... כל אדם רואה שיש הבדל ברור בין יש לאין. אבל למעשה, זו גם השאלה הכי חכמה בעולם, משום שהיא חותרת לעומק המציאות, ושואלת את השאלה הכי בסיסית שיש, שלאף אחד אין עליה באמת תשובה חד - משמעית. מכאן נובע שהשאלה שנראית טיפשית ביותר היא בעצם הכי חכמה, ולכן אין שום סיבה לפחד לשאול שאלות, מכל סוג ובכל הקשר. כיצד להתמודד עם הפחד לשאול שאלות? אליעד מייעץ פשוט לשאול כל שאלה שעולה בראש, ללא שום חשש. לדבריו, מי שבטוח באמת שלו לעולם לא יפחד שישאלו אותו שאלות, כי אין לו מה להסתיר. לעומת זאת, אנשים שמשקרים או משחקים אותה חכמים ינסו תמיד להגביל את השאלות, כדי שלא יחשפו את חוסר הידע שלהם. לכן, הדרך להתמודד עם הפחד לשאול שאלות היא להבין שאין שום דבר רע בשאלה, ושהבעיה נמצאת תמיד באדם שמפחד להודות בכך שאין לו תשובה או שהוא לא יודע איך לענות. האם קיימות שאלות עם הנחות יסוד לא נכונות? למרות שאליעד מדגיש שאין שאלות טיפשיות, הוא מסביר שיש מקרה שבו השאלה יכולה להיות לא חכמה במובן מסוים - כאשר הנחות היסוד שלה שגויות. לדוגמה, אם מישהו שואל שאלה המבוססת על הנחת יסוד מוטעית, השאלה עצמה תהיה לא נכונה. אבל אפילו במקרה הזה, לא מדובר בשאלה טיפשית, אלא להפך - השאלה עדיין מועילה, כי היא מאפשרת להבהיר את הטעות של השואל. למעשה, שאלות כאלו עדיין חכמות, כיוון שהתשובה עליהן תהיה הסבר על כך שהנחות היסוד היו ... אם אתה לא מספיק חכם להבין את השאלה, או לא מסוגל לענות עליה, לך ללמוד בבית הספר ואל תבלבל את המוח. כך למעשה השואל לא רק שומר על כבודו, אלא גם מציב גבול ברור מול אדם שמנסה להסתיר את חוסר הידע שלו באמצעות השפלה של אחרים. מהי המוטיבציה לשאול שאלות? אליעד מבהיר שהמוטיבציה לשאול שאלות צריכה לבוא מתוך הבנה שכל שאלה היא הזדמנות להתפתח ולחשוף את האמת. אין שום סיבה להגביל את עצמכם בסוג השאלות שאתם

... הרע, להודות בטעות, להודות על האמת, שאלות מודחקות, לא לפחד להרגיש רע, לא לפחד לשאול שאלות, הדחקה רגשית למה חשוב להודות שיש לך שאלות? אחד הרעיונות המרכזיים שאליעד מציג בהרצאה הוא החשיבות של היכולת להודות בכך שיש לך שאלות. לטענתו, רבים טוענים שאין להם שאלות, אך במציאות אם אדם מצליח להבין משהו בצורה טובה יותר לאחר שהוא שומע הסבר נוסף, זה מעיד בהכרח על כך שהייתה אצלו קודם אי - הבנה, כלומר, הייתה שאלה סמויה. אליעד מסביר שלמעשה תמיד קיימות שאלות, ואם נדמה לך שאין לך שאלות, זה בדרך כלל מעיד על כך שאת מדחיקה אותן או לא מודעת אליהן. האם השאלות שלך מודחקות? אליעד מדגיש שאם אדם אומר שפתאום הבין משהו שלא הבין קודם, הוא למעשה מעיד על כך שעד אותה נקודה הוא לא הבין, ולכן הייתה לו שאלה, בין אם היה ... זה מוכיח שלפני כן הייתה אי - הבנה, כלומר, שאלה סמויה שלא באה לידי ביטוי. למה אנשים מפחדים לשאול שאלות? אליעד מפרט שהסיבה שאנשים נמנעים מלשאול שאלות היא מפני שזה יוצר תחושה של פגיעות וחוסר אונים. ברגע שאדם מודה שיש לו שאלה, הוא בעצם מודה שיש לו חיסרון, בעיה או מצוקה, וזה גורם לו להרגיש רע. אליעד מסביר שהיכולת לשאול שאלות תלויה בנכונות של האדם להודות שיש לו חסרונות, שהוא לא יודע משהו או שהוא לא מבין משהו. איך הדחקה רגשית מונעת שאלות? אליעד מסביר שהרבה פעמים הדחקה רגשית מתרחשת כאשר האדם מרגיש שהשאלות שלו בלתי פתירות או כאשר הוא חושש לשאול כי בעבר הוא שאל שאלות ולא קיבל תשובה מספקת, מה שיצר אצלו טראומה. אליעד מתאר מצב בו הילד שואל שאלה שלא מקבלת תשובה, ולכן השאלה מודחקת במשך שנים, אך היא ממשיכה להתקיים בתוכו. לכן, האדם מפחד לשאול שוב כדי לא לחוות שוב את חוסר האונים או את האכזבה מכך שאין פתרון זמין. איך אפשר להפסיק להדחיק שאלות? הפתרון שאליעד מציע הוא לפתח את היכולת להרגיש בנוח עם מצבים של חוסר ודאות וסבל. ברגע שאדם יכול לשאת את התחושה הרעה שנובעת מכך שאין לו תשובות, הוא יוכל להתחיל לשאול שאלות עמוקות יותר. ככל שאדם יודה יותר בקיום השאלות שלו ויכיר ברגשות השליליים שמתלווים להן, כך הוא יוכל לגלות יותר הבנות ולהתקדם בהבנת המציאות. למה השאלות הכי חשובות הן השאלות שאין להן תשובה? לפי אליעד, השאלה הכי חשובה היא דווקא השאלה שאין לה שום תשובה, מכיוון שזו השאלה שמובילה לאי - ידיעה מוחלטת. הוא נותן כדוגמה את השאלה ... להתבסס על השכל עצמו, ואילו השאלה עצמה מטילה ספק בעצם תקפותו של השכל. לכן, זו שאלה שברגע ששואלים אותה לעומק, אי אפשר להגיע לתשובה סופית, והאדם מגיע למצב של חוסר ידיעה מוחלט, מצב שמשחרר אותו מכל שאלה אחרת. למה חשוב להודות באמת, גם כשהיא לא נעימה? אליעד מציין שהיכולת לשאול שאלות דורשת מהאדם אומץ להכיר במציאות כפי שהיא, גם אם ההכרה הזו גורמת להרגשה רעה. הוא מדגיש שמי שלא מפחד להודות באמת, מי שלא מפחד להודות שיש לו בעיות ושאלות, יוכל להתקדם ולבסוף אף להגיע להבנה שהכל גם טוב וגם רע בו - זמנית, ושאין שום דבר מוגדר לחלוטין. דווקא המוכנות לסבול את חוסר הידיעה ואת התחושה השלילית שמתלווה לשאלות הקשות, מאפשרת לאדם להגיע לאמת עמוקה יותר. למה אנשים נמנעים מהשאלות הקשות ביותר? אנשים נמנעים מהשאלות הקשות ביותר כי הן מאיימות על תפיסת המציאות שלהם ועל תחושת היציבות. לדוגמה, אדם שנאחז באמונה שהמציאות טובה בלבד, מפחד לשאול האם המציאות עשויה להיות גם רעה, כי התשובה האפשרית לכך תערער את תחושת הביטחון שלו. אליעד נותן דוגמאות רבות לכך, כגון אנשים שמאמינים שאלוהים הוא רק טוב ... על האפשרות שהוא גם רע, כי אם יכירו בכך, הם ירגישו שהם סובלים סתם. מה יקרה אם תפסיק לפחד לשאול שאלות? אליעד מסביר שאם אדם יפסיק לפחד

... מה האמת? מה לעשות כשלא מסכימים? איך ליצור הסכמה? על מה כן מסכימים? על מה בטוח מסכימים? לא לשאול שאלות מורכבות, לשאול שאלות פשוטות, לפרק שאלה לגורמים, להסכים על העובדות, להתווכח על ... לויכוח על פירושים שונים, יש לוודא הסכמה על העובדות. לדוגמה, אם מתווכחים על אירוע מסוים, יש לשאול שאלות פשוטות כמו האם אתה מסכים שהאירוע הזה קרה?, האם אתה מסכים ... לשני אנשים המתווכחים על שולחן. הם צריכים לוודא תחילה ששניהם מסכימים שיש בכלל שולחן, ואחר כך לשאול שאלות בסיסיות יותר כמו מהו שולחן?, ורק אז לבדוק מה המחלוקת ביניהם ... ויכוח עם עצמך? אליעד מבהיר שהעיקרון הזה נכון גם כשאדם מנהל דיון פנימי עם עצמו. אם מישהו שואל את עצמו האם אני רוצה להתחתן או להתגרש?, עליו ליצור מחלוקת פנימית ולשאול שאלות פשוטות וברורות יותר כמו האם אני בטוח שאני רוצה משהו בכלל?. ... בעצמו, ליצור קונפליקט פנימי ולהגיע לבהירות אמיתית לגבי מה נכון עבורו. לדוגמה, אם מישהו שואל איך ארגיש טוב יותר?, עליו לעצור ולשאול קודם שאלות יסודיות יותר כמו האם אני בטוח שאני בכלל רוצה להרגיש טוב? או מה זה בכלל טוב?. אליעד טוען שאנשים רצים קדימה בלי לעצור ולשאול שאלות בסיסיות אלה, מה שמוביל אותם לתשובות לא מדויקות ולא מועילות. מדוע חשוב לפרק שאלות מורכבות לשאלות פשוטות? אחד העקרונות החשובים שאליעד מדגיש הוא להימנע משאלות מורכבות ולפרק כל שאלה לגורמים פשוטים. הוא נותן דוגמה של אדם ששואל למה אני מתגעגע אליה?. זו שאלה מורכבת המכילה הנחות רבות, ולכן כדאי לפרק אותה לשאלות פשוטות יותר כמו האם אני בכלל מרגיש געגוע?, מה גורם לגעגוע הזה? והאם הגעגוע ... היא של ויכוח בין בני זוג על הילד שלהם. לפני שנכנסים לויכוח על מה טוב לילד, קודם כל צריך לשאול האם אנחנו מסכימים שאנחנו בכלל רוצים שיהיה טוב לילד? ורק לאחר מכן להתקדם ... את נכונותה של טענה ספציפית, ובשאלה השנייה בודקים מהי התשובה האמיתית. כיצד לקבוע סדר נכון לשאלות? אליעד מדבר גם על חשיבות התעדוף והסדר של השאלות. לדבריו, תמיד יש לשאול במה תלוי הסדר של השאלות? לפני שמחליטים באיזה סדר להתייחס אליהן. הוא נותן דוגמה של אדם שיוצא ... חשוב לו יותר לסיים מהר או לקצר את הדרך, וכך לקבוע את הסדר שבו יבצע את המשימות שלו. איך לפשט שאלות מורכבות? נקודה נוספת שאליעד מדגיש היא הצורך בהפשטה של שאלות, עד שמגיעים למבנה הבסיסי ביותר של השאלה. למשל, בשאלה מתמטית מורכבת כמו 3,426 כפול 78, קודם כל צריך לשאול איך עושים פעולת כפל בכלל? לפני שמתחילים לחשב. תהליך ההפשטה הזה עוזר להבין את ... מביא היא המשפט לפני שנכנסים לבית, צריך לנגב רגליים. לפני שמחליטים אם זה נכון או לא, כדאי לשאול קודם במה תלוי אם צריך לנגב את הרגליים לפני שנכנסים?. בצורה זו יוצרים דיון ... לדיון מוצלח? לסיכום ההרצאה, אליעד מספק מספר כללים בסיסיים לניהול דיונים יעילים וברורים: לשאול שאלות פשוטות ולא מורכבות. לפרק כל שאלה לחלקים פשוטים וברורים. לוודא תחילה הסכמה מלאה על העובדות. להימנע מהסכמה על משפטים בעלי פירושים מרובים. לשאול תמיד במה תלוי סדר השאלות לפני שמתחילים לענות. להפשיט שאלות מורכבות עד לרמת הבסיס. לוודא שכל המשתתפים בדיון מפרשים את הטענה באותו אופן. איך לנהל דיון נכון? איך לבדוק אם טענה נכונה? למה חשוב לפרק שאלות לגורמים? איך ליצור הסכמה בדיון? איך להימנע מטעויות בדיונים? איך לדעת מה השאלה הנכונה? איך לפשט שאלות מורכבות? האם יש הסכמה על העובדות? חוסר הסכמה על עובדות או פירושים, לא להסכים ...

... שכל אין דאגות, להשתיק את השכל, להפסיק להשתמש בשכל, לא להשתמש בשכל, לא לשאול שאלות, הרמוניה, לשתוק, שתיקה מוחלטת, לשאול עד הסוף, להשתמש בשכל למה עדיף לא לשאול שאלות בכלל? אחת הגישות שאליעד כהן מציג בהרצאה היא הגישה שבה האדם מפסיק לחלוטין לשאול שאלות ולנסות להבין כל דבר. לפי גישה זו, השכל והחיפוש התמידי אחרי היגיון וסיבות יוצר חוסר הרמוניה וסבל. האדם השואל שאלות נמצא תמיד במתח פנימי, כי הוא לא באמת מצליח להגיע לתשובות מוחלטות. אליעד נותן דוגמה לכך שכאשר בן אדם שואל את עצמו למה קורה לי משהו רע? או למה החיים שלי לא מסתדרים?, הוא למעשה יוצר מתח וחרדה. למשל, כשמישהו חולה והרופאים אומרים שנותרו לו רק חודשים ספורים לחיות, האדם מתחיל לשאול שאלות כמו: למה דווקא לי?, מה עשיתי שזה מגיע לי?, איך ייתכן שזה קורה לי?. אליעד מסביר שהשאלות האלה רק מוסיפות סבל, משום שאין להן תשובה ברורה. אליעד מדגים מצב זה באמירה: אם אני שומע שעוד שלושה חודשים אמות, אני לא אשאל למה, אני פשוט אקבל את המצב. במצב זה, האדם אינו מוטרד ולא סובל, משום שהוא מפסיק לשאול שאלות על המצב. מה היתרונות של חיים בלי שאלות בכלל? היתרון המרכזי בגישה זו הוא השקט הפנימי וההרמוניה. האדם שחי ללא שאלות לא מוטרד, לא עצוב, לא חרד ולא מתווכח עם המציאות. המציאות מתרחשת כפי שהיא, והאדם פשוט חי בתוכה ללא התנגדות. אליעד מדגים זאת בכך שהוא משווה את האדם לקיר או לאוויר, שאינם שואלים שאלות ולכן לא סובלים. האדם פשוט נמצא בהרמוניה מלאה עם כל מה שקורה לו, ללא רצונות, בקשות, ספקות או תלונות. לדוגמה, אם פיטרו אדם מהעבודה והוא לא שואל שאלות, הוא פשוט מקבל זאת וממשיך הלאה. אם יש לו כסף או אין לו כסף, אם טוב לו או רע לו, הוא אינו מטריד את עצמו בשאלות למה המצב הוא כפי שהוא. אליעד מסביר שכאשר האדם מפסיק לשאול שאלות הוא למעשה נמצא במצב של זרימה טבעית עם המציאות, בלי שום התנגדות. למה מסוכן להיות באמצע הדרך? אליעד מדגיש שהמצב הכי בעייתי הוא כאשר האדם נמצא באמצע הדרך - כלומר, הוא גם לא לגמרי מפסיק לשאול שאלות, אבל גם לא הולך עם השאלות עד הסוף. אליעד נותן דוגמה לאישה שלא שאלה מספיק שאלות בנוגע לעבודה שלה או לזוגיות שלה. למשל, היא לא שאלה מראש אם העבודה תספק לה מספיק כסף, ואז כשהתברר שאין מספיק כסף, היא התחילה לשאול שאלות ולהיות מתוסכלת. אליעד מציין שבמקרה כזה, היה עליה או להחליט מראש שהיא לא שואלת בכלל ופשוט מקבלת את מה שיהיה, או לחלופין לשאול מראש את כל השאלות הרלוונטיות ולוודא שהדברים ברורים לה. אליעד נותן דוגמה נוספת מתחום הזוגיות: אם אדם לא בטוח שהוא רוצה להיות עם מישהו, הוא צריך להחליט מראש - או שהוא מפסיק לגמרי לשאול שאלות ופשוט נשאר במערכת היחסים, או שהוא שואל את עצמו את כל השאלות עד הסוף כדי להיות בטוח לחלוטין בהחלטה שלו. אם הוא רק חצי שואל, כלומר, לא מברר עד הסוף, הוא עלול להישאר מתוסכל ומבולבל. למה כדאי ללכת עד הסוף עם השאלות? אליעד מסביר שגישה אחרת, שהיא בדיוק הפוכה לראשונה, אומרת שהאדם חייב לשאול שאלות ולחקור כל דבר עד הסוף. המטרה של חקירה זו היא להגיע להבנה מוחלטת של המציאות, ממש כפי שאלוהים מבין אותה. על פי גישה זו, אין דבר שקורה ללא סיבה, ועל האדם לחקור ולשאול עד שהוא מבין בדיוק למה כל דבר מתרחש כפי שהוא מתרחש. לדוגמה, אם מישהו זורק נעל למעלה ... הוא מבין את כוח המשיכה, אבל צריך להבין גם מה הכוח הראשוני שגורם לכוח המשיכה לעבוד בכלל. כאשר האדם חוקר עד הסוף, הוא מגיע לתובנה המלאה של המציאות, ובמצב כזה אין לו שאלות או ספקות כי הוא מבין הכל. איך האדם יכול להגיע להרמוניה מלאה? ההרצאה מסבירה כי יש ...

... ושאלות, שכל ושאלות, פיתוח החשיבה באמצעות שאלות, איך להיות יותר חכם באמצעות שאלות? לשאול כמה שיותר שאלות, איזה שאלות לשאול? כמה שאלות לשאול? למה לשאול שאלות לא הגיוניות? שאילת שאלות , לפתח את השכל באמצעות שאלות למה שאילת שאלות הופכת אותך ליותר חכם? כדי להיות יותר חכם ולפתח את החשיבה, הדרך המרכזית והיעילה ביותר היא לשאול כמה שיותר שאלות. המוח הוא כמו שריר שצריך לאמן, וככל ששואלים שאלות רבות ומגוונות, השריר הזה מתחזק ומתפתח. אליעד כהן מסביר שכדי לשפר את השכל, אדם צריך לשאול שאלות מכל סוג שהוא, בלי שום הגבלה או צנזורה. עצם תהליך השאלה מוביל להרחבת החשיבה, להעמקה ולהבנה טובה יותר של המציאות. למה חשוב לשאול שאלות מכל סוג, אפילו לא הגיוניות? כאשר אנו נמנעים מלשאול שאלה בטענה שהיא לא הגיונית, אנחנו בעצם מניחים שההיגיון הנוכחי שלנו הוא האמת היחידה. אבל המטרה בשאילת שאלות היא דווקא לאתגר את ההיגיון הקיים שלנו ולבדוק אותו. לכן, חשוב לשאול גם שאלות שנראות מוזרות או טיפשיות. לדוגמה, שאלות כמו למה אין לנו קרניים על הראש? או למה יש לנו חמש אצבעות ולא שש? עשויות להיראות מטופשות במבט ראשון, אבל דווקא השאלות האלה יכולות לפתוח חשיבה חדשה, לאתגר את המובן מאליו, ולהוביל לתובנות מעניינות. אילו שאלות כדאי לשאול ואיך להתחיל לשאול? כל נושא בעולם יכול לשמש כבסיס לשאילת שאלות. אין נושא שהוא מחוץ לתחום. כדאי להתחיל לשאול שאלות פתוחות כמו למה?, איך?, מה יקרה אם? - אלו שאלות שמעודדות חשיבה עמוקה יותר. לדוגמה, אפשר לשאול: איך עובד החשמל? למה המים זורמים למטה ולא למעלה? מה יקרה אם נזיז את כדור הארץ קצת הצידה? איך יודעים שההיסטוריה שסיפרו לנו נכונה? אליעד מדגיש שאין שום צורך להגביל את עצמנו בשאלות, אלא להיפך: ככל שנשאל יותר