מה השאלה?

ש: אני רוצה לדעת איך אני מתמודדת טוב יותר עם חוסר מודעות של אנשים אחרים.

אליעד: קודם כל על זה שלך תהיה מודעות ואני לא יודע אם יש לך מודעות עכשיו. כי את עכשיו מגלגלת את האחריות עליהם כבר, אמרת "איך אני מתמודדת עם זה שהם אין להם מודעות", אבל זה חוסר מודעות שלך כי אם היה לך מודעות את היית מבינה שאין לך שום בעיה איתם בכלל, הבעיה היא איתך.

בעיה. מבינה? אבל תני דוגמה. לדוגמה מישהו, אדם כלשהו שאני איתו בקשר כלשהו...

ש: שאני בקשר איתו ואנחנו באופן סיסטמאטי מנסים להעביר לו נקודה ואנחנו רואים כל הזמן התנגדות. וזה זה להתמודד כמו עם ראש בקיר. ויש בעצם את התשובה כרגע, בעצם שאני אומרת אני מתמודדת עם הראש בקיר אז אני אומרת אני דופקת לעצמי את הראש כל הזמן בקיר.

אליעד: אני אתן לך את התשובה, תקשיבי. התשובה היא פשוטה. גם אם תצליחי לשכנע אותו את תהיי בעיה אחרת, בסופו של תהליך את תמיד נמצאת בצמצום. אם תצליחי לשכנע אותו בסוף תגיעי לראש בקיר על דבר אחר. איך שלא תסובבי את הגלגל את מוגבלת.

עכשיו, או שתביני את מהות המציאות ותביני שכל הצמצומים הם אחד, גם שתגידי "זה שהוא לא מבין אותי זה טוב וגם אם הוא יבין אותי זה טוב, וגם אם אני רוצה שיבין אותי זה טוב, וגם אם אני שלא רוצה שיבין אותי זה טוב". או שתביני את זה, לאו דווקא על המילה "טוב", או שתביני שזה "אחד עם ההפך" או שתמיד תחשבי שחסר לך משהו.

זאת אומרת, את מניחה "שאם רק הייתי מצליחה לגרום לו להבין אותי, אה איזה חיים טובים יהיו". נניח, בסדר? אבל זה לא נכון כי אז תהיה לך בעיה אחרת. אני כבר חוסך לך את כל הזה, אומר לך בואי נרוץ קדימה ובסוף תגלי שתמיד תהיה לך בעיה כלשהי עם גם שבסוף יהיה לך "ראש בקיר" במציאות. "כי אם אני רוצה לחוות שלמות ואני לא יכולה", למה? כי אני ישות מצומצמת ואני לא יכולה לחוות שלמות, אני אהיה אחרי זה "ראש בקיר" זה המבוי הסתום, והפתרון היחיד הוא על ידי הבנת ההגבלה. אם תביני למה את מוגבלת להסביר לו ולמה הוא עם מוגבלות להבין אותך אז יהיה לך בסדר עם זה שאת לא מצליחה להסביר לו ושהוא לא מצליח להבין אותך. ואם לא תביני את זה בשורשו אז תמיד יהיה לך בעיה כלשהי.

וזה נכון לגבי כל בעיה אם מישהו בהפסקה שאל אותי איך להתמודד עם פוביה מג'וקים. והתשובה האמיתית היא שאו שתיפטר מכל הפחדים או שתמיד משהו יציק לך. אם לא תפחד מג'וקים תפחד ממשהו אחר, זה לא משנה כרגע זה ג'וקים. אז או שאתה בתוכך נפטר מכל הפחדים או שאתה ממשיך לסבול, אין טריק אחר, זה מה שאמרתי לה, זה מה שאמרתי לכולם כל הזמן.

איך תיפטר? על ידי זה שתבין "למה אני מפחד מג'וקים, למה אני לא רוצה ג'וקים, למה יש לי פחד" אם תבין את זה יסתדר לך הכל. את, לגבי אותו בן אדם אם תביני "למה אני לא מצליחה להסביר לו, למה הוא לא מצליח להבין אותי" אם תביני את "הלמה" הזה. "למה הכלב נושך אותי, למה אני לא רוצה" זה בדיוק אותו דבר. אם תבין את "הלמה" לא יהיה לך שאלה.

ש: רק להפנות את זה בפנים או למה זה, כשאמרת "למה הוא לא הבין אותי", זאת כבר שאלה של...

אליעד: אז לא החוצה, אין לי בעיה תפנה את זה החוצה, לא אכפת לי אבל זה לתוך "הפנימי של החוצה". כאילו, לא "הוא לא מבין אותי רע לי" אלא "הוא לא מבין אותי רע לי, בסדר אבל למה רע לי בזה שהוא לא מבין אותי", או "למה הוא לא מבין אותי".

אם נגיד עכשיו היית עומדת שם לקיר "קיר זוז, זוז". הוא לא זז, את אומרת "יש לי בעיה רצינית, אני לא יכולה לגרום לקיר לזוז" אבל הוא קיר הוא לא יכול לזוז. אני אומר תנסי להבין למה הוא לא זז, למה הוא לא מבין אותי, אולי אין לו בחירה, אולי הוא לא מסוגל להבין, אולי לא יודע מה, אולי משהו אחר מטריד אותו. תנסי להתבונן ותביני גם את החיסרון "כן לא אכפת לי למה, אבל בסוף הוא לא מבין אותי, מה אכפת לי למה הוא לא מבין אותי, הוא לא מבין אותי, אני רוצה שיבין אותי". נכון אבל אם בסוף תגיעי לאחד הראשון שהוא מחליט את הכל אז או שלא תהיה לך שאלה או שתביני שאת רוצה את זה או את ההפך שלו.