קבלת החלטות, קושי להכיל את חוסר הידיעה ואת הספקות, העצה הטובה ביותר לכל בעיה, לדעת שהכל אחד
למה קשה לאנשים לקבל החלטות בחיים?
כאשר אדם מתמודד עם החלטה קשה, כמו לעבור דירה או לא, להתחתן או לא, או אפילו דברים קיצוניים כמו לקפוץ מהגג או לא, נראה שהבעיה המרכזית היא חוסר היכולת שלו להתמודד עם עצם השאלה. אליעד כהן מדגיש כי אנשים אינם סובלים מההתלבטות עצמה, אלא מחוסר היכולת להכיל את העובדה שהם אינם יודעים מהי ההחלטה הנכונה.
כאשר האדם נמצא במצב של התלבטות בין שתי אפשרויות או יותר, הוא חושב בטעות שיש אפשרות אחת טובה ואפשרות אחרת רעה, וכך נוצר אצלו לחץ. הפחד לעשות את הבחירה "הלא נכונה" הוא שמכניס את האדם למצוקה. לדוגמה, אם האדם מתלבט אם לעבור דירה או להישאר בדירה הנוכחית, הבעיה שלו היא לא ההחלטה עצמה, אלא החשש שלו מכך שאולי יקבל את ההחלטה הפחות טובה.
אליעד מסביר שהשורש של כל בעיה, בכל תחום בחיים, נמצא בחוסר היכולת של האדם להכיל בתוכו את חוסר הידיעה. אנשים חיים בעולם של טוב ורע, ולכן כאשר הם מתמודדים עם שתי אפשרויות שנראות להם מנוגדות, הם חווים מתח ופחד. האדם לחוץ מהאפשרות שאם יבחר באפשרות אחת הוא יפסיד את היתרונות של השנייה ולהיפך.
למה באמת אנשים מתייעצים עם אחרים?
אליעד כהן מסביר שהסיבה האמיתית לכך שאנשים באים להתייעץ או שואלים עצה, אינה באמת השאלה עצמה, אלא המצוקה שלהם שנובעת מאי - יכולת להתמודד עם חוסר הידיעה. אם לאדם היה ברור שכל האפשרויות שוות בערכן, לא הייתה לו בעיה כלל, והוא לא היה מרגיש צורך להתייעץ. למשל, אם אדם מתלבט האם להישאר בדירה או לעזוב אותה, ובמציאות לא היה לו אכפת, הוא לא היה מגיע להתלבטות עמוקה. הוא פשוט היה מחליט, או אפילו מתייעץ סתם, ללא מתח. כלומר, הבעיה אינה בעצם ההחלטה אלא בפחד ובקושי להכיל את המצב של ספק וחוסר ודאות.
מהי העצה הטובה ביותר לכל בעיה?
אליעד נותן את העצה הטובה ביותר לכל בעיה: קודם כל להבין שלא משנה מה עושים. המפתח לפתרון הבעיה הוא להכיר בכך שאין הבדל מהותי בין שתי האפשרויות. כאשר האדם מבין שלא באמת משנה איזו בחירה הוא יעשה, הוא נרגע, כי הלחץ נובע מהאמונה שאפשרות אחת נכונה והשנייה שגויה. ברגע שהאדם משתחרר מהצורך להחליט "נכון", הוא כבר לא מרגיש מאוים או לחוץ. רק אחרי שמגיעים לשלווה פנימית, אפשר באמת לבדוק באופן שקול ומודע מה לעשות.
לדוגמה, אדם שמתלבט אם להישאר בדירתו או לעבור, לא חייב למצוא את ההחלטה "הנכונה". עליו קודם להכיר בכך שאם הוא יישאר בדירה, זה בסדר, ואם הוא יעבור דירה, גם זה יהיה בסדר. עצם ההבנה הזו מורידה את הלחץ ומאפשרת לו לקבל החלטה רגועה, ללא חרדה וללא תחושת הפסד.
מה מקור הסבל בהחלטות קשות?
הבעיה האמיתית של האדם היא לא השאלה הספציפית שאיתה הוא מתמודד. הבעיה היא חוסר יכולתו לקבל את עצם הקיום של הספקות וחוסר הידיעה שבתוכו. חוסר הידיעה נתפס אצלו כמצב שלילי, ולכן הוא מנסה להיפטר ממנו במהירות ככל האפשר. בפועל, הלחץ והסבל נובעים מכך שהוא לא מסוגל להכיל את המצב שבו אין ודאות מוחלטת.
אם האדם היה מסוגל לחיות בשלום עם המצב של חוסר ודאות, לא הייתה נוצרת אצלו מצוקה. עצם הרצון למצוא תשובה ברורה, חד - משמעית ומוחלטת הוא זה שיוצר אצלו את החרדה והלחץ. ברגע שהוא מבין שאפשרויות שונות לא בהכרח טובות או רעות באופן מוחלט, הוא יכול להירגע ולהתמודד עם הבעיה בשקט ובשלווה.
איך להתמודד נכון עם התלבטויות בחיים?
הדרך להתמודד עם כל התלבטות או שאלה קשה בחיים, לפי אליעד, היא קודם כל להרפות מהרצון למצוא תשובה אחת ויחידה. על האדם להבין שאפשרויות שונות אינן מנוגדות זו לזו באופן מוחלט, ושאין באמת חשיבות מוחלטת להחלטה שהוא יקבל. לאחר שהאדם משתחרר מהחרדה שההחלטה שלו תהיה "שגויה", הוא יוכל לבחון את המציאות באופן מפוכח ורגוע ולבחור באמת מה שמתאים לו.
הנקודה המרכזית כאן היא שלא משנה איזו שאלה אדם שואל או באיזו דילמה הוא נמצא, העיקר הוא לדעת שלא משנה מה תהיה התוצאה, המציאות לא תהיה טובה יותר או רעה יותר באופן מוחלט. התובנה הזאת מביאה להקלה, לשלווה פנימית וליכולת לבחור מתוך חופש אמיתי.
לדברי אליעד כהן, כאשר האדם מגיע להכרה שכל האפשרויות הן בסופו של דבר שוות ערך, הוא משתחרר מהלחץ. האדם יפעל אז מתוך מצב של רוגע ואיזון פנימי, כי הוא מבין שכל בחירה שיקבל תהיה טובה באותה מידה.
כאשר אדם מתמודד עם החלטה קשה, כמו לעבור דירה או לא, להתחתן או לא, או אפילו דברים קיצוניים כמו לקפוץ מהגג או לא, נראה שהבעיה המרכזית היא חוסר היכולת שלו להתמודד עם עצם השאלה. אליעד כהן מדגיש כי אנשים אינם סובלים מההתלבטות עצמה, אלא מחוסר היכולת להכיל את העובדה שהם אינם יודעים מהי ההחלטה הנכונה.
כאשר האדם נמצא במצב של התלבטות בין שתי אפשרויות או יותר, הוא חושב בטעות שיש אפשרות אחת טובה ואפשרות אחרת רעה, וכך נוצר אצלו לחץ. הפחד לעשות את הבחירה "הלא נכונה" הוא שמכניס את האדם למצוקה. לדוגמה, אם האדם מתלבט אם לעבור דירה או להישאר בדירה הנוכחית, הבעיה שלו היא לא ההחלטה עצמה, אלא החשש שלו מכך שאולי יקבל את ההחלטה הפחות טובה.
אליעד מסביר שהשורש של כל בעיה, בכל תחום בחיים, נמצא בחוסר היכולת של האדם להכיל בתוכו את חוסר הידיעה. אנשים חיים בעולם של טוב ורע, ולכן כאשר הם מתמודדים עם שתי אפשרויות שנראות להם מנוגדות, הם חווים מתח ופחד. האדם לחוץ מהאפשרות שאם יבחר באפשרות אחת הוא יפסיד את היתרונות של השנייה ולהיפך.
למה באמת אנשים מתייעצים עם אחרים?
אליעד כהן מסביר שהסיבה האמיתית לכך שאנשים באים להתייעץ או שואלים עצה, אינה באמת השאלה עצמה, אלא המצוקה שלהם שנובעת מאי - יכולת להתמודד עם חוסר הידיעה. אם לאדם היה ברור שכל האפשרויות שוות בערכן, לא הייתה לו בעיה כלל, והוא לא היה מרגיש צורך להתייעץ. למשל, אם אדם מתלבט האם להישאר בדירה או לעזוב אותה, ובמציאות לא היה לו אכפת, הוא לא היה מגיע להתלבטות עמוקה. הוא פשוט היה מחליט, או אפילו מתייעץ סתם, ללא מתח. כלומר, הבעיה אינה בעצם ההחלטה אלא בפחד ובקושי להכיל את המצב של ספק וחוסר ודאות.
מהי העצה הטובה ביותר לכל בעיה?
אליעד נותן את העצה הטובה ביותר לכל בעיה: קודם כל להבין שלא משנה מה עושים. המפתח לפתרון הבעיה הוא להכיר בכך שאין הבדל מהותי בין שתי האפשרויות. כאשר האדם מבין שלא באמת משנה איזו בחירה הוא יעשה, הוא נרגע, כי הלחץ נובע מהאמונה שאפשרות אחת נכונה והשנייה שגויה. ברגע שהאדם משתחרר מהצורך להחליט "נכון", הוא כבר לא מרגיש מאוים או לחוץ. רק אחרי שמגיעים לשלווה פנימית, אפשר באמת לבדוק באופן שקול ומודע מה לעשות.
לדוגמה, אדם שמתלבט אם להישאר בדירתו או לעבור, לא חייב למצוא את ההחלטה "הנכונה". עליו קודם להכיר בכך שאם הוא יישאר בדירה, זה בסדר, ואם הוא יעבור דירה, גם זה יהיה בסדר. עצם ההבנה הזו מורידה את הלחץ ומאפשרת לו לקבל החלטה רגועה, ללא חרדה וללא תחושת הפסד.
מה מקור הסבל בהחלטות קשות?
הבעיה האמיתית של האדם היא לא השאלה הספציפית שאיתה הוא מתמודד. הבעיה היא חוסר יכולתו לקבל את עצם הקיום של הספקות וחוסר הידיעה שבתוכו. חוסר הידיעה נתפס אצלו כמצב שלילי, ולכן הוא מנסה להיפטר ממנו במהירות ככל האפשר. בפועל, הלחץ והסבל נובעים מכך שהוא לא מסוגל להכיל את המצב שבו אין ודאות מוחלטת.
אם האדם היה מסוגל לחיות בשלום עם המצב של חוסר ודאות, לא הייתה נוצרת אצלו מצוקה. עצם הרצון למצוא תשובה ברורה, חד - משמעית ומוחלטת הוא זה שיוצר אצלו את החרדה והלחץ. ברגע שהוא מבין שאפשרויות שונות לא בהכרח טובות או רעות באופן מוחלט, הוא יכול להירגע ולהתמודד עם הבעיה בשקט ובשלווה.
איך להתמודד נכון עם התלבטויות בחיים?
הדרך להתמודד עם כל התלבטות או שאלה קשה בחיים, לפי אליעד, היא קודם כל להרפות מהרצון למצוא תשובה אחת ויחידה. על האדם להבין שאפשרויות שונות אינן מנוגדות זו לזו באופן מוחלט, ושאין באמת חשיבות מוחלטת להחלטה שהוא יקבל. לאחר שהאדם משתחרר מהחרדה שההחלטה שלו תהיה "שגויה", הוא יוכל לבחון את המציאות באופן מפוכח ורגוע ולבחור באמת מה שמתאים לו.
הנקודה המרכזית כאן היא שלא משנה איזו שאלה אדם שואל או באיזו דילמה הוא נמצא, העיקר הוא לדעת שלא משנה מה תהיה התוצאה, המציאות לא תהיה טובה יותר או רעה יותר באופן מוחלט. התובנה הזאת מביאה להקלה, לשלווה פנימית וליכולת לבחור מתוך חופש אמיתי.
לדברי אליעד כהן, כאשר האדם מגיע להכרה שכל האפשרויות הן בסופו של דבר שוות ערך, הוא משתחרר מהלחץ. האדם יפעל אז מתוך מצב של רוגע ואיזון פנימי, כי הוא מבין שכל בחירה שיקבל תהיה טובה באותה מידה.
- איך להתמודד עם ספקות?
- איך לקבל החלטות קשות?
- מה לעשות כשלא יודעים מה להחליט?
- איך להפסיק לפחד מהחלטות?
- איך לדעת שהכל אחד?
ש: לצורך ההבעה בסופו של דבר אתה מגיע לאיזון הזה שאי אפשר בעצם ללמד אותו שנניח אני רוצה לעשות משהו איזושהי פעולה בעולם לדעת למשל אם לעזוב עכשיו את הדירה ומצד שני אני רוצה לתת ליקום או לדבר הזה שהוא "שלם" לעזור לי לא להחליט אלא לעשות דברים מה שיקרה.
אליעד: אוקי.
ש: אז אני יכול להיכנס לסרטים "רגע אני רוצה את זה" כאילו אני עושה משהו ואז פתאום מתעורר רצון הפוך לזה להישאר פה, זה כאילו "אז מה קורה אצלי בעצם מה קורה עם זה ומה קורה עם זה?" איך זה.
אליעד: אז אני אגיד לך איך זה מתחבר, תסתכל כל בעיה שיש לבן אדם בחיים נגיד שהוא מתלבט לגבי לעבור דירה או לא לעבור דירה להתחתן או לא להתחתן, להתגרש לא משנה כל בעיה לקפוץ מהגג או לא לקפוץ מהגג לא משנה כל שאלה, כל שאלה ושאלה באמת מצד האמת הבעיה של האדם זאת לא השאלה הבעיה היא זה שהוא לא מסוגל להכיל בתוכו את השאלה זאת אומרת נגיד שאתה מתלבט אם לעבור דירה או לא השאלה היא לא אם לעבור דירה או לא כאילו שמישהו אומר "תקשיב תעזור לי לקבל החלטה" מצד האמת הוא לא בא בשביל לקבל החלטה הוא בא בשביל שאני אעזור לו להכיל בתוכו את החוסר ידיעה.
כי תבין אם היית חווה ששתי האפשרויות טובות באותה מידה לא היית בא בכלל לשאלה היית אומר "טוב אם אני ארצה אני אעשה אם אני לא ארצה אני לא אעשה ואם בא לי להתייעץ אני אתייעץ סתם" כאילו לא, זאת אומרת כשבן אדם נמצא בלחץ מכך שהוא לא יודע מה לעשות זה לא בגלל שהוא לא יודע מה לעשות זה בגלל שהוא לא מצליח להכיל בתוכו את הספק. ולמה הוא לא מצליח להכיל בתוכו את הספק? כי הוא חי בחשיבה של טוב ורע, הוא חי בחשיבה של יש דבר אחד טוב ודבר אחד רע ואז הוא לחוץ הוא אומר "אם אני אעשה ככה זה יהיה טוב ואם אני אעשה ככה זה יהיה רע, מה לעשות".
אתה מבין את הנקודה זאת אומרת שאם אתה נגיד תבוא ותשאל אותי עצה מה לעשות באיזה נושא אז מצד האמת אם אתה רוצה את העצה האמיתית העצה האמיתית זה שתבין שזה לא משנה, קודם כל תשחרר לחץ מה לעשות זה לא משנה זה מה זה משנה תעשה ככה ותעשה ככה מה אכפת לך מה תעשה. כי בסופו של דבר למה בן אדם בכלל בא למה הוא שואל שאלה? כי לא טוב לו אבל לא טוב לו לא בגלל השאלה לא טוב לו בגלל שהוא לא מצליח להכיל בתוכו חוסר ידיעה.
אתה מבין אותי זאת אומרת כשיש לך התלבטות יותר מאשר חשוב לדעת מה לעשות חשוב שתבין שזה לא משנה כי גם אם אתה תדע מה לעשות אז אחר כך אתה לא תדע מה לעשות בתחום אחר, כאילו זה לא פתר לך כלום אז תדע מה לעשות בתחום הזה ומה אחר כך בתחום אחר. עכשיו תסתכל.
תבין המהות של העניין זה להבין שאין הבדל אחרי שהבנת שאין הבדל קודם כל עכשיו נרגעת עכשיו תבדוק מה לעשות.
אליעד: אוקי.
ש: אז אני יכול להיכנס לסרטים "רגע אני רוצה את זה" כאילו אני עושה משהו ואז פתאום מתעורר רצון הפוך לזה להישאר פה, זה כאילו "אז מה קורה אצלי בעצם מה קורה עם זה ומה קורה עם זה?" איך זה.
אליעד: אז אני אגיד לך איך זה מתחבר, תסתכל כל בעיה שיש לבן אדם בחיים נגיד שהוא מתלבט לגבי לעבור דירה או לא לעבור דירה להתחתן או לא להתחתן, להתגרש לא משנה כל בעיה לקפוץ מהגג או לא לקפוץ מהגג לא משנה כל שאלה, כל שאלה ושאלה באמת מצד האמת הבעיה של האדם זאת לא השאלה הבעיה היא זה שהוא לא מסוגל להכיל בתוכו את השאלה זאת אומרת נגיד שאתה מתלבט אם לעבור דירה או לא השאלה היא לא אם לעבור דירה או לא כאילו שמישהו אומר "תקשיב תעזור לי לקבל החלטה" מצד האמת הוא לא בא בשביל לקבל החלטה הוא בא בשביל שאני אעזור לו להכיל בתוכו את החוסר ידיעה.
כי תבין אם היית חווה ששתי האפשרויות טובות באותה מידה לא היית בא בכלל לשאלה היית אומר "טוב אם אני ארצה אני אעשה אם אני לא ארצה אני לא אעשה ואם בא לי להתייעץ אני אתייעץ סתם" כאילו לא, זאת אומרת כשבן אדם נמצא בלחץ מכך שהוא לא יודע מה לעשות זה לא בגלל שהוא לא יודע מה לעשות זה בגלל שהוא לא מצליח להכיל בתוכו את הספק. ולמה הוא לא מצליח להכיל בתוכו את הספק? כי הוא חי בחשיבה של טוב ורע, הוא חי בחשיבה של יש דבר אחד טוב ודבר אחד רע ואז הוא לחוץ הוא אומר "אם אני אעשה ככה זה יהיה טוב ואם אני אעשה ככה זה יהיה רע, מה לעשות".
אתה מבין את הנקודה זאת אומרת שאם אתה נגיד תבוא ותשאל אותי עצה מה לעשות באיזה נושא אז מצד האמת אם אתה רוצה את העצה האמיתית העצה האמיתית זה שתבין שזה לא משנה, קודם כל תשחרר לחץ מה לעשות זה לא משנה זה מה זה משנה תעשה ככה ותעשה ככה מה אכפת לך מה תעשה. כי בסופו של דבר למה בן אדם בכלל בא למה הוא שואל שאלה? כי לא טוב לו אבל לא טוב לו לא בגלל השאלה לא טוב לו בגלל שהוא לא מצליח להכיל בתוכו חוסר ידיעה.
אתה מבין אותי זאת אומרת כשיש לך התלבטות יותר מאשר חשוב לדעת מה לעשות חשוב שתבין שזה לא משנה כי גם אם אתה תדע מה לעשות אז אחר כך אתה לא תדע מה לעשות בתחום אחר, כאילו זה לא פתר לך כלום אז תדע מה לעשות בתחום הזה ומה אחר כך בתחום אחר. עכשיו תסתכל.
תבין המהות של העניין זה להבין שאין הבדל אחרי שהבנת שאין הבדל קודם כל עכשיו נרגעת עכשיו תבדוק מה לעשות.