איך לשנות את המציאות בעזרת שינוי עצמי?

אליעד כהן מסביר בהרצאה באופן מפורט כיצד אדם יכול לשנות את המציאות שלו, לא דרך ניסיון לשנות את המציאות החיצונית, אלא על ידי שינוי של עצמו ושל תפיסתו את המציאות. כל עוד האדם לא משנה את עצמו, הוא ימשיך להיתקל באותן בעיות ובאותן מגבלות, מכיוון שהתשובות שהמציאות מספקת לו הן תוצאה ישירה של הדרך שבה הוא שואל שאלות ומפרש את הדברים.

מדוע שאלות לא מדויקות מובילות לתשובות לא מספקות?

אליעד כהן מדגיש שהבעיה המרכזית היא בשאלות לא מדויקות שהאדם שואל. הוא משתמש בדוגמאות פשוטות ומעשיות: כאשר אדם הולך לרופא כדי לטפל באוזן כואבת, אם הוא יתחיל לספר על מה אכל אתמול, למשל בורקס, הוא מסיט את הרופא מלהבין את הבעיה המדויקת שלו. באופן דומה, כאשר אדם שואל את עצמו שאלה ומוסיף לה פרטים לא רלוונטיים, הוא מקבל תשובות לא מדויקות ומבלבל את עצמו. התוצאה היא תשובות שלא מספקות ולא מקדמות אותו לשום מקום. כדי לקבל תשובה ברורה ומדויקת, יש לשאול שאלה מדויקת וברורה.

האם שינוי המציאות מחייב שינוי חיצוני או שינוי פנימי?

אליעד מדגיש שאנשים נוטים לחשוב שהם צריכים לשנות את המציאות החיצונית, אך למעשה, מה שצריך להשתנות זה הם עצמם. אליעד מסביר שהמציאות עצמה היא קבועה והיא לא תשתנה למענך. אם אתה תשתנה, אז התפיסה שלך את המציאות תשתנה וכך תוכל לראות דברים חדשים שאולי לא ראית קודם. אם אתה לא משתנה, שום תשובה חדשה לא באמת תספק אותך. המציאות תמיד תיראה לך אותו דבר כי התשובות יהיו אותן תשובות, אלא אם תשנה משהו בסיסי בתפיסה שלך.

האם ניתן לברוא מציאות חדשה "יש מאין"?

אליעד כהן מתייחס לרעיון של "בריאת יש מאין" ומסביר שבמובן הפשוט של המציאות הרגילה, זה בלתי אפשרי. הוא מתאר את זה דרך הדוגמה: אם אדם ישאל "איך אפשר לברוא פיל או תרנגולת על השולחן?", התשובה ההגיונית היא שזה לא אפשרי. התשובה "אי אפשר" היא הגיונית ומובנת, אבל היא לא מספקת אנשים שרוצים להאמין שאפשר לברוא יש מאין.

אבל יש גם תשובה אחרת, פחות הגיונית, שאומרת שאפשר לברוא יש מאין באמצעות שינוי בתפיסה ובשכל. אבל כדי להבין את התשובה הזאת, האדם חייב לשנות משהו עמוק בעצמו, משהו באמונה שלו ובתפיסת המציאות שלו. אם האדם לא ישנה את האמונה ואת התפיסה שלו, לא משנה כמה פעמים הוא ישמע את התשובה "אפשר", הוא לא יצליח להבין אותה באמת.

מהו הסיפור על הצדיק שהלך לגיהינום למרות כל המצוות?

אליעד מביא דוגמה על אדם שהיה צדיק גדול ועשה את כל המצוות, אך בסופו של דבר הגיע לגיהינום. כשהוא שואל את אלוהים מדוע זה קרה לו, אלוהים עונה לו שהוא כלל לא הבטיח לו גן עדן, ושכל ההבטחות האלה הן המצאה של אנשים אחרים. הוא ממשיך ואומר שהצדיק, בכך שהוא מצפה שיקבל גן עדן בתמורה למעשיו הטובים, למעשה לא הכיר בכך שאלוהים יכול לעשות כרצונו, כולל לשלוח אותו לגיהינום בלי שום סיבה. וכך למעשה הוא לא באמת האמין באלוהים כישות כל - יכולה.

איך מתמודדים עם חוסר שביעות רצון מהמציאות?

אליעד מסביר שכולם מנסים למלא חיסרון פנימי: אתה קם בבוקר ומנסה למלא את הרצון שלך. אך תמיד נוצר רצון חדש, ומעגל האינסופי הזה לא מביא לאושר אמיתי. הדרך להתמודד עם זה היא לא לנסות למלא שוב ושוב את הרצון, אלא להבין שהבעיה נמצאת בעצמך...