10:03גיהנום הוא כאן! איך לעבור דירה לגן עדן?
איפה נמצא הגיהנום ואיך אפשר לעבור לגן עדן?
הגיהנום, לפי ההסבר של אליעד כהן, הוא תחושה פנימית של רע וסבל, המתקיימת אך ורק בתוך האדם עצמו. האדם שחושב שהמציאות שלו אינה טובה מספיק, שהדברים צריכים להיות אחרת, ושהוא חייב לשנות את מה שיש, נמצא למעשה בגיהנום. גן העדן, לעומת זאת, הוא ההבנה והחוויה שהכל טוב כפי שהוא. גם גן העדן וגם הגיהנום אינם מקומות חיצוניים, אלא מצבים פנימיים שהאדם עצמו יוצר על ידי היחס שלו למציאות.
מה גורם לאדם להרגיש גיהנום?
הגורם העיקרי לתחושת הגיהנום הוא הרצון שהמציאות תהיה שונה מכפי שהיא כרגע. ברגע שהאדם אומר "את זה אני רוצה ואת זה אני לא רוצה", הוא יוצר הפרדה בין טוב לרע, ומכאן מתחיל הסבל. ככל שיש יותר הבדלים בין מה שנחשב לטוב ובין מה שנחשב לרע, כך האדם סובל יותר. אליעד כהן מסביר שכל הפחדים בעולם, מהפחד הקטן ביותר ועד לפחדים הגדולים ביותר כמו פחד מוות, נובעים בדיוק מכך שהאדם מאמין בהבדלים בין טוב לרע.
למשל, אדם שחושב שדבר מסוים טוב יותר מדבר אחר מגביל את עצמו. הטוב שלו הופך לתלוי באותו דבר שהוא חושב שהוא טוב יותר, וממילא הוא תמיד ירגיש חסר, כי תמיד יהיה משהו טוב יותר שאותו ירצה. הרצון הזה לשינוי הוא העונש עצמו. העונש לא מגיע מבחוץ, אלא נובע ישירות מהאמונה הזו בהבדלים בין טוב לרע.
למה הרצון עצמו הוא העונש?
לפי אליעד כהן, הרצון עצמו הוא העונש משום שהוא מבוסס על תחושת חסר. כאשר אדם רוצה משהו, פירוש הדבר הוא שהוא מרגיש שחסר לו אותו דבר. ככל שהרצון חזק יותר, כך תחושת החסר עמוקה יותר. לכן, גם אם האדם ימלא את הרצון, ההנאה שלו אף פעם לא תהיה שלמה כי תמיד יופיע רצון חדש, דבר נוסף שחסר, והוא ימשיך לסבול מהחסר התמידי הזה. ההבנה הזאת מבהירה שכל רצון שיש לאדם מהווה סוג של עונש עצמי.
לדוגמה, אדם שרוצה להתקדם בחיים כי הוא מרגיש שהמציאות הנוכחית שלו אינה מספקת, בעצם מעניש את עצמו. הוא מייצר מצב שבו המציאות לא מספיק טובה עבורו. הרצון שלו להתקדם ולשנות את המציאות הוא העונש שמייצר עבורו את הגיהנום הפנימי.
מי הוא צדיק ומי הוא רשע לפי הגישה הזאת?
לשאלה המפורסמת "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו", נותן אליעד כהן הסבר פשוט: צדיק הוא מי שטוב לו מבפנים, ורשע הוא מי שרע לו מבפנים. זה לא משנה אם האדם נראה סובל מבחוץ או נהנה מבחוץ, אלא רק החוויה הפנימית קובעת. צדיק הוא אדם שחווה שהמציאות טובה כפי שהיא, בלי קשר למה שקורה לו, ורשע הוא מי שחווה שהמציאות רעה, גם אם יש לו הכל מבחינה חיצונית. כך שלמעשה, הסבל או האושר הם פנימיים לחלוטין, ולא קשורים למצב חיצוני כלשהו.
איך אפשר להשתחרר מהסבל ולצאת מהגיהנום?
כדי לצאת מהגיהנום ולהגיע לגן עדן, האדם צריך להבין לעומק למה הוא נמצא בגיהנום. אליעד כהן מדגיש שההבנה עצמה היא הפתרון. הוא נותן דוגמה של אדם שמשחק משחק ולא מבין את החוקים. אם המשחק הוא להרביץ לו, האדם יסבול כי אינו מבין מדוע מרביצים לו. אך אם יבין שזה חלק מחוקי המשחק ויבין למה בכלל קיים המשחק, לא רק שלא יסבול, אלא אפילו יוכל ליהנות ממנו.
כך גם בחיים: האדם חייב להבין מדוע יש לו רצונות מלכתחילה, להבין מה המקור הראשוני לרצונותיו. ברגע שהאדם מבין שהרצונות שלו אינם מחויבים ושאפשר לרצות אחרת או בכלל לא לרצות, אז הוא מתחיל להשתחרר מהסבל שנובע מהרצונות האלה. אליעד כהן מסביר שאם האדם יבין את הסיבה העמוקה והראשונית מדוע הוא סובל, למה בכלל יש לו רצונות, הוא יוכל להפוך את הסבל (הגיהנום) לאושר (גן עדן).
כאשר אדם מבין את הסיבה העמוקה ביותר, הוא מפסיק לסבול ללא סיבה, כי יש לו מודעות מלאה לכך שכל דבר שקורה לו הוא חלק מהמציאות האחת והשלמה. במצב כזה, האדם מגיע לגן עדן אמיתי, כי הוא אינו תלוי בשום דבר חיצוני כדי להרגיש טוב.
סיכום הרעיון המרכזי:
הרעיון המרכזי שאליעד כהן מדגיש הוא שהגיהנום והגן עדן הם לא מקומות חיצוניים, אלא חוויות פנימיות שנוצרות על ידי האדם עצמו. הרצון לשנות את המציאות הוא הגורם העיקרי לגיהנום, וההבנה שהכל טוב כפי שהוא מביאה את האדם לגן עדן אמיתי. הדרך היחידה להפוך את הגיהנום לגן עדן היא להבין לעומק את המקור האמיתי והראשוני של הרצונות, וכך להשתחרר מהסבל שנובע מהם.
הגיהנום, לפי ההסבר של אליעד כהן, הוא תחושה פנימית של רע וסבל, המתקיימת אך ורק בתוך האדם עצמו. האדם שחושב שהמציאות שלו אינה טובה מספיק, שהדברים צריכים להיות אחרת, ושהוא חייב לשנות את מה שיש, נמצא למעשה בגיהנום. גן העדן, לעומת זאת, הוא ההבנה והחוויה שהכל טוב כפי שהוא. גם גן העדן וגם הגיהנום אינם מקומות חיצוניים, אלא מצבים פנימיים שהאדם עצמו יוצר על ידי היחס שלו למציאות.
מה גורם לאדם להרגיש גיהנום?
הגורם העיקרי לתחושת הגיהנום הוא הרצון שהמציאות תהיה שונה מכפי שהיא כרגע. ברגע שהאדם אומר "את זה אני רוצה ואת זה אני לא רוצה", הוא יוצר הפרדה בין טוב לרע, ומכאן מתחיל הסבל. ככל שיש יותר הבדלים בין מה שנחשב לטוב ובין מה שנחשב לרע, כך האדם סובל יותר. אליעד כהן מסביר שכל הפחדים בעולם, מהפחד הקטן ביותר ועד לפחדים הגדולים ביותר כמו פחד מוות, נובעים בדיוק מכך שהאדם מאמין בהבדלים בין טוב לרע.
למשל, אדם שחושב שדבר מסוים טוב יותר מדבר אחר מגביל את עצמו. הטוב שלו הופך לתלוי באותו דבר שהוא חושב שהוא טוב יותר, וממילא הוא תמיד ירגיש חסר, כי תמיד יהיה משהו טוב יותר שאותו ירצה. הרצון הזה לשינוי הוא העונש עצמו. העונש לא מגיע מבחוץ, אלא נובע ישירות מהאמונה הזו בהבדלים בין טוב לרע.
למה הרצון עצמו הוא העונש?
לפי אליעד כהן, הרצון עצמו הוא העונש משום שהוא מבוסס על תחושת חסר. כאשר אדם רוצה משהו, פירוש הדבר הוא שהוא מרגיש שחסר לו אותו דבר. ככל שהרצון חזק יותר, כך תחושת החסר עמוקה יותר. לכן, גם אם האדם ימלא את הרצון, ההנאה שלו אף פעם לא תהיה שלמה כי תמיד יופיע רצון חדש, דבר נוסף שחסר, והוא ימשיך לסבול מהחסר התמידי הזה. ההבנה הזאת מבהירה שכל רצון שיש לאדם מהווה סוג של עונש עצמי.
לדוגמה, אדם שרוצה להתקדם בחיים כי הוא מרגיש שהמציאות הנוכחית שלו אינה מספקת, בעצם מעניש את עצמו. הוא מייצר מצב שבו המציאות לא מספיק טובה עבורו. הרצון שלו להתקדם ולשנות את המציאות הוא העונש שמייצר עבורו את הגיהנום הפנימי.
מי הוא צדיק ומי הוא רשע לפי הגישה הזאת?
לשאלה המפורסמת "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו", נותן אליעד כהן הסבר פשוט: צדיק הוא מי שטוב לו מבפנים, ורשע הוא מי שרע לו מבפנים. זה לא משנה אם האדם נראה סובל מבחוץ או נהנה מבחוץ, אלא רק החוויה הפנימית קובעת. צדיק הוא אדם שחווה שהמציאות טובה כפי שהיא, בלי קשר למה שקורה לו, ורשע הוא מי שחווה שהמציאות רעה, גם אם יש לו הכל מבחינה חיצונית. כך שלמעשה, הסבל או האושר הם פנימיים לחלוטין, ולא קשורים למצב חיצוני כלשהו.
איך אפשר להשתחרר מהסבל ולצאת מהגיהנום?
כדי לצאת מהגיהנום ולהגיע לגן עדן, האדם צריך להבין לעומק למה הוא נמצא בגיהנום. אליעד כהן מדגיש שההבנה עצמה היא הפתרון. הוא נותן דוגמה של אדם שמשחק משחק ולא מבין את החוקים. אם המשחק הוא להרביץ לו, האדם יסבול כי אינו מבין מדוע מרביצים לו. אך אם יבין שזה חלק מחוקי המשחק ויבין למה בכלל קיים המשחק, לא רק שלא יסבול, אלא אפילו יוכל ליהנות ממנו.
כך גם בחיים: האדם חייב להבין מדוע יש לו רצונות מלכתחילה, להבין מה המקור הראשוני לרצונותיו. ברגע שהאדם מבין שהרצונות שלו אינם מחויבים ושאפשר לרצות אחרת או בכלל לא לרצות, אז הוא מתחיל להשתחרר מהסבל שנובע מהרצונות האלה. אליעד כהן מסביר שאם האדם יבין את הסיבה העמוקה והראשונית מדוע הוא סובל, למה בכלל יש לו רצונות, הוא יוכל להפוך את הסבל (הגיהנום) לאושר (גן עדן).
כאשר אדם מבין את הסיבה העמוקה ביותר, הוא מפסיק לסבול ללא סיבה, כי יש לו מודעות מלאה לכך שכל דבר שקורה לו הוא חלק מהמציאות האחת והשלמה. במצב כזה, האדם מגיע לגן עדן אמיתי, כי הוא אינו תלוי בשום דבר חיצוני כדי להרגיש טוב.
סיכום הרעיון המרכזי:
הרעיון המרכזי שאליעד כהן מדגיש הוא שהגיהנום והגן עדן הם לא מקומות חיצוניים, אלא חוויות פנימיות שנוצרות על ידי האדם עצמו. הרצון לשנות את המציאות הוא הגורם העיקרי לגיהנום, וההבנה שהכל טוב כפי שהוא מביאה את האדם לגן עדן אמיתי. הדרך היחידה להפוך את הגיהנום לגן עדן היא להבין לעומק את המקור האמיתי והראשוני של הרצונות, וכך להשתחרר מהסבל שנובע מהם.
- מה זה גיהנום?
- איך להפסיק לסבול מהרצונות?
- מה ההבדל בין צדיק לרשע?
- איך אפשר לחיות בלי פחד?
- איך להפוך סבל לאושר?
גיהנום הוא כאן! איך לעבור דירה לגן עדן?
הפעם אני רוצה לדבר על הנושא של גהנום וגן עדן
ואנסה להסביר איפה נמצא הגהנום, ואיך לצאת מהגהנום.
והגהנום נמצא בתוכך. גם גן העדן נמצא בתוכך, אך גם הגהנום.
ומה זה הגהנום, הגהנום זו תחושת הרע, החשיבה שהדברים רעים.
וזה שהאדם רוצה לשנות את המציאות, שהמציאות תהיה שונה ממה שהיא, זה הגהנום, וזה העונש
כיוון שהמציאות שלנו טובה, ואם אדם רוצה להגיד זה טוב וזה רע, והאדם מוציא לעז על המציאות
זה העונש שלך, והעונש עצמו הוא מהאמירה שזה טוב וזה רע.
כל הפחדים בעולם נובעים מכל שיש לו הבדלים בעולם, וככל שהאדם חכם ומסביר למה זה טוב וזה רע
זה עצמו שיקרי, וזה העונש שלך.
וגם לגבי ריקנות, אם האדם היה חווה שהכל אחד, לא היה שייך שירצה משהו מעבר למה שיש לו.
אבל אם האדם אומר זה טוב וזה רע, ורוצה להתקדם בחיים, הוא אומר המציאות לא מספיק טובה, אני רוצה להתקדם, זה העונש, שאתה רוצה להתקדם, ונמצא בחסר
ואומר שאת זה אני רוצה ואת זה אני לא רוצה, כי אמרת זה טוב וזה רע
ורצית את זה ולא את זה, הגבלת את הטוב שלך, הטוב שלך תלוי בדבר.
ואדם שאומר זה טוב וזה רע, הוא בעצמו שם אזיקים על ידיו, ולא מאפשר למציאות שהיא טובה בשורשה להיות מה שהיא.
ויש אמרה צדיק ורע לו רשע וטוב לו, איך זה יכול להיות?
צדיק זה מי שטוב לו, ורשע זה מי שרע לו. המציאות מדויקת בצורה מופלאה.
ואיך תדע מי צדיק ומי רשע, אם טוב לך, אתה צדיק, ואם רע לך אתה רשע.
ויש עומקים שונים לטוב ולרע. והשאלה איך אתה חווה את הדברים מבפנים, זו החוויה הפנימית, לא מה שנראה מבחוץ.
ואל תפחד שיזרקו אותך לגהנום, כי אתה כבר בגהנום.
וככל שאתה רוצה יותר, אתה יותר סובל, כי ההנאה לא שלמה, גם אם תמלא את הרצון.
הרצון עצמו הוא העונש של הגהנום.
ואיך יוצאים מגהנום, כל מה שצריך לעשות זה להבין למה אתה נמצא בגהנום?
וכשתבין, אז תהיה בגן עדן, מי שרוצה להשתחרר מהסבל של הרצונות שלו, צריך להבין מאיפה הם נובעים.
משל דומה למשחק, והאדם לא מבין את חוקי המשחק, ולא מבין מה רוצים ממנו, והמשחק הוא שמרביצים לו, והוא לא מבין את זה וסובל, אבל אם היה מבין שזה המשחק, והיה מנסה להבין מה זה בכלל המשחק הזה, ואם היה מבין, לא רק שלא היה סובל, אלא אף היה נהנה מהמשחק.
ושורה תחתונה, על האדם להבין למה הוא רוצה את הרצונות שלו, וכמו שהוא רוצה להרגיש טוב, יכול לרצות אחרת כי הרצון לא מחויב.
ויש להבין את הסיבה הראשונה למה יש לך רצון, למה אתה סובל
וההבנה עצמה, תהפוך לך את הגהנום עצמו ואת הסבל, לגן עדן.
הפעם אני רוצה לדבר על הנושא של גהנום וגן עדן
ואנסה להסביר איפה נמצא הגהנום, ואיך לצאת מהגהנום.
והגהנום נמצא בתוכך. גם גן העדן נמצא בתוכך, אך גם הגהנום.
ומה זה הגהנום, הגהנום זו תחושת הרע, החשיבה שהדברים רעים.
וזה שהאדם רוצה לשנות את המציאות, שהמציאות תהיה שונה ממה שהיא, זה הגהנום, וזה העונש
כיוון שהמציאות שלנו טובה, ואם אדם רוצה להגיד זה טוב וזה רע, והאדם מוציא לעז על המציאות
זה העונש שלך, והעונש עצמו הוא מהאמירה שזה טוב וזה רע.
כל הפחדים בעולם נובעים מכל שיש לו הבדלים בעולם, וככל שהאדם חכם ומסביר למה זה טוב וזה רע
זה עצמו שיקרי, וזה העונש שלך.
וגם לגבי ריקנות, אם האדם היה חווה שהכל אחד, לא היה שייך שירצה משהו מעבר למה שיש לו.
אבל אם האדם אומר זה טוב וזה רע, ורוצה להתקדם בחיים, הוא אומר המציאות לא מספיק טובה, אני רוצה להתקדם, זה העונש, שאתה רוצה להתקדם, ונמצא בחסר
ואומר שאת זה אני רוצה ואת זה אני לא רוצה, כי אמרת זה טוב וזה רע
ורצית את זה ולא את זה, הגבלת את הטוב שלך, הטוב שלך תלוי בדבר.
ואדם שאומר זה טוב וזה רע, הוא בעצמו שם אזיקים על ידיו, ולא מאפשר למציאות שהיא טובה בשורשה להיות מה שהיא.
ויש אמרה צדיק ורע לו רשע וטוב לו, איך זה יכול להיות?
צדיק זה מי שטוב לו, ורשע זה מי שרע לו. המציאות מדויקת בצורה מופלאה.
ואיך תדע מי צדיק ומי רשע, אם טוב לך, אתה צדיק, ואם רע לך אתה רשע.
ויש עומקים שונים לטוב ולרע. והשאלה איך אתה חווה את הדברים מבפנים, זו החוויה הפנימית, לא מה שנראה מבחוץ.
ואל תפחד שיזרקו אותך לגהנום, כי אתה כבר בגהנום.
וככל שאתה רוצה יותר, אתה יותר סובל, כי ההנאה לא שלמה, גם אם תמלא את הרצון.
הרצון עצמו הוא העונש של הגהנום.
ואיך יוצאים מגהנום, כל מה שצריך לעשות זה להבין למה אתה נמצא בגהנום?
וכשתבין, אז תהיה בגן עדן, מי שרוצה להשתחרר מהסבל של הרצונות שלו, צריך להבין מאיפה הם נובעים.
משל דומה למשחק, והאדם לא מבין את חוקי המשחק, ולא מבין מה רוצים ממנו, והמשחק הוא שמרביצים לו, והוא לא מבין את זה וסובל, אבל אם היה מבין שזה המשחק, והיה מנסה להבין מה זה בכלל המשחק הזה, ואם היה מבין, לא רק שלא היה סובל, אלא אף היה נהנה מהמשחק.
ושורה תחתונה, על האדם להבין למה הוא רוצה את הרצונות שלו, וכמו שהוא רוצה להרגיש טוב, יכול לרצות אחרת כי הרצון לא מחויב.
ויש להבין את הסיבה הראשונה למה יש לך רצון, למה אתה סובל
וההבנה עצמה, תהפוך לך את הגהנום עצמו ואת הסבל, לגן עדן.