ואם האדם באמת בלב שלם, מקבל חיסרון כלשהו במוחלטות, המשמעות של זה היא, שהאדם בלב שלם, מקבל את כל החסרונות כולם שיש בעולם, ואז ממילא כבר לא יכול להיות שהוא ישנא את החסרונות, אם הם מעל כמות מסוימת.
כי האדם, לא רוצה חיסרון כלשהו, לא בגלל הצורה החיצונית שלו. אלא, בגלל עצם המהות שלו, שהוא חיסרון. לדוגמה, האדם לא רוצה להרגיש רעב, לא בגלל שהוא רעב, אלא בגלל שמבחינה מהותית, האדם לא רוצה את המצב, שבו הוא לא רוצה את המציאות. ולרצות חיסרון בשלמות, פירושו, שהאדם מסתכל לחיסרון ישר בעיניים, והאדם מישיר מבט לתוך החיסרון, והאדם מקבל את החיסרון ומאושר מהחיסרון, כפי מה שהוא, בלי שום סיבה ובלי שום תנאי.
ואם האדם מצליח באמת, להיות מאושר מחיסרון כלשהו, בלי שום סיבה ובלי שום תנאי. הרי שממילא, המצב התודעתי הזה, מוביל לכך, שהאדם יהיה מאושר מכל החסרונות האפשריים, בלי שום סיבה ובלי שום תנאי. כי אם יש סיבה, למה האדם מאושר מחיסרון אחד יותר מאשר מחיסרון אחר, הרי שזה אושר עם תנאים, שהוא לא אושר מוחלט. ואם האושר הוא מוחלט, בלי שום תנאים כלל, אז ממילא, הוא כלפי כל הדברים כולם.
וזה בעצם אומר, שאם האדם באמת, לא רוצה, ולא מחפש אושר מוחלט, אם זה באמת, בלב שלם ובאופן מוחלט, הרי שזה אומר, שהאדם באופן מוחלט, מקבל ומאושר באופן מוחלט, לפחות טיפה אחת של רע. כי אם האדם לא מצליח להיות מאושר באופן מוחלט, אפילו לא מטיפה אחת של רע, הרי שממילא זה אומר, שהאדם באופן יחסי, כן מחפש אושר מוחלט, לפי כמה שהוא לא מאושר מהרע.
ואם האדם הגיע למצב של אושר מוחלט, או אם האדם הגיע למצב שבו, הוא באופן מוחלט, לא מחפש אושר מוחלט, שזה בדיוק אותו הדבר ממש, הרי שזה אומר, שבשלמות, האדם מקבל באופן מוחלט, אפילו טיפה אחת של רע. ואז ממילא זה אומר, שהאדם מאושר בלי תנאים ובאופן מוחלט, גם מכל הרע כולו.
כי האושר שהוא בלי תנאים כלפי דבר אחד, הוא מתרחב ומתפשט והוא מקיף וממלא את האדם, גם כלפי כל שאר הדברים שיש בעולם. ואז ממילא, לא שייך שהאדם יחפש אושר יחסי. והאדם מחפש אושר יחסי, רק משום שהוא מחפש את האושר המוחלט, שהוא לא רוצה להרגיש שום רע, ואז הוא מחפש כמה שיותר טוב.
ונמצא אם כן, כי החיפוש אחרי אושר מוחלט, הוא זה שמניע את החיפוש אחרי אושר יחסי. והרצון של האדם להרגיש רק טוב, הוא זה שדוחף את האדם לחפש כל הזמן כמה שיותר אושר, כדי להתקרב כמה שיותר למצב של רק אושר. והאדם כל הזמן רוצה יותר אושר, כדי להגיע למצב של רק אושר.
ועדיין האדם לא רוצה בלב שלם להגיע למצב של רק אושר. כי אם זה היה קורה, אז האדם היה מחפש באופן ישיר, רק אושר מוחלט, ולא היה מחפש גם אושר יחסי. ואעפ"כ, הרצון לאושר מוחלט, מחזק את הרצון לאושר יחסי.
והדבר נכון, גם להפך. שבלי שיהיה לאדם רצון למצוא אושר יחסי, בלי זה האדם גם לא ירצה למצוא אושר מוחלט. והרצון של האדם למצוא אושר יחסי, הוא זה שמניע את האדם לרצות למצוא אושר מוחלט. כי אם האדם לא יחפש בכלל אושר יחסי, הרי שזה אומר, שהאדם מוכן בלב שלם, לקבל את זה שהוא לא רק מאושר. ואז ממילא, אין גם חיפוש אחרי אושר מוחלט.
ובפשיטות העניין הוא, שיש אושר יחסי ויש אושר מוחלט. והאושר היחסי, הוא מוביל אל האושר המוחלט. כי אושר מוחלט, הוא כשיש רק אושר. והחיפוש אחרי אושר יחסי, מגדיל את כמות האושר היחסי, עד כדי אושר מוחלט. והשאיפה לאושר מוחלט ולמצב של רק אושר, הוא זה שמניע את הרצון להגדיל כל הזמן את האושר היחסי, כדי להתקרב אל האושר המוחלט.
וככל שהאדם יותר רוצה אושר יחסי, כך הוא מחזק אצל עצמו את הרצון להיות במצב של רק אושר, ואז ממילא הוא מגדיל את הרצון שלו להיות במצב של רק אושר מוחלט. והחיפוש אחרי אושר יחסי, מחזק את הרצון להשיג רק אושר. כי הוא מחזק אצל האדם את המחשבה, שהוא לא רוצה שום דיכאון ועצבות. וככל שהאדם רוצה יותר אושר, כך הוא גורם לעצמו להיות בדיכאון ובעצבות ממצב של דיכאון ועצבות. ואז ממילא, הוא רוצה להגיע למצב של אושר מוחלט, שבו, יש רק אושר, בלי שום דיכאון ועצבות כלל.
אבל, יש גם את הצד השני של המטבע. שממנו ניתן לראות: שככל שהאדם מחפש יותר אושר יחסי, כך ממילא הוא מתרחק יותר מהאושר המוחלט, שבו אין שום סיבות או תנאים כלשהם. וככל שהאדם, רוצה יותר אושר מוחלט, כך פחות הוא מחפש אושר יחסי. וככל שהאדם נמצא יותר, במצב של אושר מוחלט, כך פחות הוא מחפש אושר כלשהו.
ולכן, אושר מוחלט ואושר יחסי, הם גם: סוגי אושר מנוגדים וגם סוגי אושר משלימים זה את זה. והחיפוש אחרי אושר אחד, מרחיק את האושר האחר, אבל גם מחזק את החיפוש, אחרי האושר האחר. והכל, כחלק ממשחק האושר של החיים. ואחרי שהבנו את כל זה, עכשיו אפשר להבין למה קשה למצוא אושר? ולמה קשה להיות מאושר?
ויש כאן 4 נקודות מבט מנוגדות ומשלימות אחת את השנייה:
1 - לא מצליח למצוא אושר יחסי, כי מחפש אושר מוחלט.
2 - מצליח למצוא אושר יחסי, כי לא מחפש אושר מוחלט.
3 - לא מצליח למצוא אושר יחסי, כי לא מחפש אושר מוחלט.
4 - מצליח למצוא אושר יחסי, כי מחפש אושר מוחלט.
ונקודת מבט ראשונה היא, שהאדם לא מצליח למצוא אושר יחסי, כי הוא מחפש אושר מוחלט. דהיינו, הרצון של האדם למצוא דבר מושלם ואושר מושלם בלי שום חסרונות, הוא זה שמונע מהאדם להיות מאושר מדבר מוגדר ומוגבל, שיש לו גם יתרונות וגם חסרונות. דהיינו, החיפוש אחרי האושר המוחלט, שבו האדם מאושר בלב שלם, דהיינו, שהאדם לא רואה שום חיסרון בדבר, הוא זה שמונע מהאדם למצוא אושר ולהיות מאושר בלב שלם, מדבר אחר מוגבל. שבו, הוא לא יכול למצוא רק אושר. אלא הוא מבין לפחות בתת המודע שלו, שיש בדבר הזה גם חסרונות.
וממילא יש את נקודת המבט השנייה, והיא, שאדרבה, מי שלא מחפש אושר מוחלט, הוא...
כי האדם, לא רוצה חיסרון כלשהו, לא בגלל הצורה החיצונית שלו. אלא, בגלל עצם המהות שלו, שהוא חיסרון. לדוגמה, האדם לא רוצה להרגיש רעב, לא בגלל שהוא רעב, אלא בגלל שמבחינה מהותית, האדם לא רוצה את המצב, שבו הוא לא רוצה את המציאות. ולרצות חיסרון בשלמות, פירושו, שהאדם מסתכל לחיסרון ישר בעיניים, והאדם מישיר מבט לתוך החיסרון, והאדם מקבל את החיסרון ומאושר מהחיסרון, כפי מה שהוא, בלי שום סיבה ובלי שום תנאי.
ואם האדם מצליח באמת, להיות מאושר מחיסרון כלשהו, בלי שום סיבה ובלי שום תנאי. הרי שממילא, המצב התודעתי הזה, מוביל לכך, שהאדם יהיה מאושר מכל החסרונות האפשריים, בלי שום סיבה ובלי שום תנאי. כי אם יש סיבה, למה האדם מאושר מחיסרון אחד יותר מאשר מחיסרון אחר, הרי שזה אושר עם תנאים, שהוא לא אושר מוחלט. ואם האושר הוא מוחלט, בלי שום תנאים כלל, אז ממילא, הוא כלפי כל הדברים כולם.
וזה בעצם אומר, שאם האדם באמת, לא רוצה, ולא מחפש אושר מוחלט, אם זה באמת, בלב שלם ובאופן מוחלט, הרי שזה אומר, שהאדם באופן מוחלט, מקבל ומאושר באופן מוחלט, לפחות טיפה אחת של רע. כי אם האדם לא מצליח להיות מאושר באופן מוחלט, אפילו לא מטיפה אחת של רע, הרי שממילא זה אומר, שהאדם באופן יחסי, כן מחפש אושר מוחלט, לפי כמה שהוא לא מאושר מהרע.
ואם האדם הגיע למצב של אושר מוחלט, או אם האדם הגיע למצב שבו, הוא באופן מוחלט, לא מחפש אושר מוחלט, שזה בדיוק אותו הדבר ממש, הרי שזה אומר, שבשלמות, האדם מקבל באופן מוחלט, אפילו טיפה אחת של רע. ואז ממילא זה אומר, שהאדם מאושר בלי תנאים ובאופן מוחלט, גם מכל הרע כולו.
כי האושר שהוא בלי תנאים כלפי דבר אחד, הוא מתרחב ומתפשט והוא מקיף וממלא את האדם, גם כלפי כל שאר הדברים שיש בעולם. ואז ממילא, לא שייך שהאדם יחפש אושר יחסי. והאדם מחפש אושר יחסי, רק משום שהוא מחפש את האושר המוחלט, שהוא לא רוצה להרגיש שום רע, ואז הוא מחפש כמה שיותר טוב.
ונמצא אם כן, כי החיפוש אחרי אושר מוחלט, הוא זה שמניע את החיפוש אחרי אושר יחסי. והרצון של האדם להרגיש רק טוב, הוא זה שדוחף את האדם לחפש כל הזמן כמה שיותר אושר, כדי להתקרב כמה שיותר למצב של רק אושר. והאדם כל הזמן רוצה יותר אושר, כדי להגיע למצב של רק אושר.
ועדיין האדם לא רוצה בלב שלם להגיע למצב של רק אושר. כי אם זה היה קורה, אז האדם היה מחפש באופן ישיר, רק אושר מוחלט, ולא היה מחפש גם אושר יחסי. ואעפ"כ, הרצון לאושר מוחלט, מחזק את הרצון לאושר יחסי.
והדבר נכון, גם להפך. שבלי שיהיה לאדם רצון למצוא אושר יחסי, בלי זה האדם גם לא ירצה למצוא אושר מוחלט. והרצון של האדם למצוא אושר יחסי, הוא זה שמניע את האדם לרצות למצוא אושר מוחלט. כי אם האדם לא יחפש בכלל אושר יחסי, הרי שזה אומר, שהאדם מוכן בלב שלם, לקבל את זה שהוא לא רק מאושר. ואז ממילא, אין גם חיפוש אחרי אושר מוחלט.
ובפשיטות העניין הוא, שיש אושר יחסי ויש אושר מוחלט. והאושר היחסי, הוא מוביל אל האושר המוחלט. כי אושר מוחלט, הוא כשיש רק אושר. והחיפוש אחרי אושר יחסי, מגדיל את כמות האושר היחסי, עד כדי אושר מוחלט. והשאיפה לאושר מוחלט ולמצב של רק אושר, הוא זה שמניע את הרצון להגדיל כל הזמן את האושר היחסי, כדי להתקרב אל האושר המוחלט.
וככל שהאדם יותר רוצה אושר יחסי, כך הוא מחזק אצל עצמו את הרצון להיות במצב של רק אושר, ואז ממילא הוא מגדיל את הרצון שלו להיות במצב של רק אושר מוחלט. והחיפוש אחרי אושר יחסי, מחזק את הרצון להשיג רק אושר. כי הוא מחזק אצל האדם את המחשבה, שהוא לא רוצה שום דיכאון ועצבות. וככל שהאדם רוצה יותר אושר, כך הוא גורם לעצמו להיות בדיכאון ובעצבות ממצב של דיכאון ועצבות. ואז ממילא, הוא רוצה להגיע למצב של אושר מוחלט, שבו, יש רק אושר, בלי שום דיכאון ועצבות כלל.
אבל, יש גם את הצד השני של המטבע. שממנו ניתן לראות: שככל שהאדם מחפש יותר אושר יחסי, כך ממילא הוא מתרחק יותר מהאושר המוחלט, שבו אין שום סיבות או תנאים כלשהם. וככל שהאדם, רוצה יותר אושר מוחלט, כך פחות הוא מחפש אושר יחסי. וככל שהאדם נמצא יותר, במצב של אושר מוחלט, כך פחות הוא מחפש אושר כלשהו.
ולכן, אושר מוחלט ואושר יחסי, הם גם: סוגי אושר מנוגדים וגם סוגי אושר משלימים זה את זה. והחיפוש אחרי אושר אחד, מרחיק את האושר האחר, אבל גם מחזק את החיפוש, אחרי האושר האחר. והכל, כחלק ממשחק האושר של החיים. ואחרי שהבנו את כל זה, עכשיו אפשר להבין למה קשה למצוא אושר? ולמה קשה להיות מאושר?
ויש כאן 4 נקודות מבט מנוגדות ומשלימות אחת את השנייה:
1 - לא מצליח למצוא אושר יחסי, כי מחפש אושר מוחלט.
2 - מצליח למצוא אושר יחסי, כי לא מחפש אושר מוחלט.
3 - לא מצליח למצוא אושר יחסי, כי לא מחפש אושר מוחלט.
4 - מצליח למצוא אושר יחסי, כי מחפש אושר מוחלט.
ונקודת מבט ראשונה היא, שהאדם לא מצליח למצוא אושר יחסי, כי הוא מחפש אושר מוחלט. דהיינו, הרצון של האדם למצוא דבר מושלם ואושר מושלם בלי שום חסרונות, הוא זה שמונע מהאדם להיות מאושר מדבר מוגדר ומוגבל, שיש לו גם יתרונות וגם חסרונות. דהיינו, החיפוש אחרי האושר המוחלט, שבו האדם מאושר בלב שלם, דהיינו, שהאדם לא רואה שום חיסרון בדבר, הוא זה שמונע מהאדם למצוא אושר ולהיות מאושר בלב שלם, מדבר אחר מוגבל. שבו, הוא לא יכול למצוא רק אושר. אלא הוא מבין לפחות בתת המודע שלו, שיש בדבר הזה גם חסרונות.
וממילא יש את נקודת המבט השנייה, והיא, שאדרבה, מי שלא מחפש אושר מוחלט, הוא...
050-3331-331