...
למידה, איך המוח
לומד? איך מתבצעת
למידה? מהי
למידה? איך
ללמוד? איך המוח עובד? איך המוח חושב? איך להטיל ספק? איך מתרחש תהליך
הלמידה במוח? כדי להבין לעומק מהו תהליך
למידה, צריך להבין תחילה את מהות השינוי. כל
למידה היא בעצם מעבר ממצב של אי - ידיעה למצב של ידיעה, אך כיצד בדיוק מתרחש השינוי הזה? אליעד ... אך למעשה השאלה היא איך השינוי הזה התרחש? קודם הוא ישב, עכשיו הוא עומד במקום אחר - מה בדיוק קרה באמצע? באותה המידה בדיוק, גם
בלמידה יש לנו מצב קודם של לא ידעתי ומצב לאחר מכן של עכשיו אני יודע. אליעד מדגיש כי כדי להבין לעומק איך תהליך
הלמידה מתבצע, יש לבחון קודם את עצם ההגדרה של מה זה לא לדעת? ומה הכוונה בכלל בלדעת משהו? האם ... סוג של אמונה. כלומר, כאשר מישהו אומר אני יודע שמשהו הוא ככה וככה, המשמעות היא למעשה שהוא מאמין שמשהו הוא ככה וככה. למשל, אם ילד
לומד שאסור לעשות פעולה מסוימת, למעשה הוא
למד להאמין שזה אסור. בכל פעם שהוא נתקל במידע חדש, הוא עובר תהליך של שכנוע עצמי. אליעד מדגיש שתהליך
הלמידה ברמה העמוקה ביותר הוא בעצם תהליך של יצירת אמונה חדשה. הוא מוסיף כי בכל
למידה יש אלמנט של שכנוע עצמי: האדם משכנע את עצמו שכעת יש בידיו ידיעה חדשה, למרות שבעצם מדובר באמונה שהוא סיגל לעצמו. לדוגמה, גם כשאדם
לומד עובדה כמו השנה היא 2024, הוא לא יודע זאת בוודאות מוחלטת, אלא משוכנע בכך ברמה מסוימת של אמונה. מהי רמת הידיעה המוחלטת? אליעד מבחין בין שתי פרספקטיבות: הראשונה היא פרספקטיבה יחסית, שבה אנו מקבלים את מושג
הלמידה כעובדה קיימת וברורה. השנייה היא פרספקטיבה של אמת מוחלטת, שבה אנו מטילים ספק בעצם המושגים של יודע ולא יודע. הוא מסביר כי מפרספקטיבה מוחלטת, כל מושגי הידיעה
והלמידה מוטלים בספק. לכן, אם האדם מחפש תשובה מוחלטת לשאלה כיצד מתבצעת
למידה, עליו להטיל ספק מוחלט בנקודות היסוד של השאלה עצמה: האם באמת היה מצב של אי - ידיעה, והאם באמת התרחש מעבר לידיעה? איך באמת אפשר לבדוק אם באמת
למדת משהו חדש? אליעד מדגיש כי יש צורך לבחון היטב את הזיכרון. לדוגמה, אם מישהו אומר: בכיתה א ... ואולי אתה רק זוכר עכשיו דברים באופן שגוי? כל עוד אינך בטוח לחלוטין בעובדות, גם התהליך שתיארת אינו ודאי. לדוגמה, כאשר אדם מספר
שלמד שפה מסוימת, כמו אנגלית, הוא טוען שפעם הוא לא ידע אנגלית וכעת הוא יודע. אליעד מאתגר את ... ידעת אנגלית בעבר? איך אתה בטוח בכך? אולי כן ידעת ושכחת, ואולי מה שאתה זוכר זו רק תחושה או זיכרון מעוות? לכן, כל הטענות על תהליך
למידה חייבות להיות מבוססות על ודאות מוחלטת, אחרת הן בעצמן סוג של אמונה. מהו הקושי האמיתי בהבנת תהליך
הלמידה? אליעד מציין כי הקושי העיקרי בהבנת תהליך
הלמידה הוא ההנחות שאנו עושים מראש. אם אנחנו מניחים מראש שהיה מצב של אי - ידיעה ומצב של ידיעה, ... בטוחים שקיים הבדל בין ידיעה לאי - ידיעה. כאשר בודקים זאת לעומק, מגיעים למסקנה שאי אפשר לדעת בוודאות מה בדיוק התרחש בתהליך של
למידה. הוא מוסיף כי אם האדם יבין שהוא לא יכול להיות בטוח שיש בכלל הבדל בין לדעת ולא לדעת, הוא עשוי לגלות שהתהליך כולו הוא בעצם סובייקטיבי ואפילו דמיוני. בנקודה זו, תיעלם עבורו השאלה איך קרה תהליך
הלמידה?, משום שהוא יבין שהתהליך עצמו מוטל בספק. כך, בסופו של דבר, השאלה מתבטלת מעצמה כאשר מבינים את ההנחות שעומדות בבסיסה. לסיכום, אליעד כהן מציע דרך התבוננות מעמיקה על מושג
הלמידה, שמעודדת את האדם להטיל ספק בכל ההנחות הבסיסיות לגבי ידיעה ואי - ידיעה, ולבדוק לעומק את הוודאות שלו לגבי כל פרט בתהליך. איך המוח
לומד? מהי
למידה? איך להטיל ספק? מהי ידיעה? האם אפשר לדעת משהו בוודאות? האם ידיעה היא אמונה? איך המוח ...