🖨NLP / סודות השכנוע / לימוד NLP - מהו דיבור אובייקטיבי ומהו דיבור סובייקטיבי? איך לדבר בצורה משכנעת? איך לשכנע בצורה נכונה? איך להעביר מסרים משכנעים? איך לשכנע אנשים? איך להצליח לשכנע?וכאן אבאר עוד אחד מהעקרונות החשובים ביותר בשכנוע והעברת מסרים, והוא העיקרון של דיבור אובייקטיבי ודיבור סובייקטיבי. ואסביר את היתרונות ואת החסרונות של דיבור אובייקטיבי ושל דיבור סובייקטיבי? ומתי לדבר אובייקטיבי ומתי לדבר סובייקטיבי? ולמה לפעמים דיבור אובייקטיבי יותר יעיל ולפעמים לא? ולמה לפעמים אתה מרגיש יותר בנוח עם עצמך לדבר בצורה אובייקטיבית או בצורה סובייקטיבית? ואיך לשלב את שתי צורות הדיבור? ועוד.
ומי שיתבונן יראה, כי מבחינה אובייקטיבית לגמרי, דהיינו, נקודת מבט נייטרלית לגמרי שאין לה שום העדפת צד כלשהי, מנקודת מבט שכזו, כל הרעיונות נכונים / לא נכונים באותה המידה ממש. וכאשר מנסים לשכנע מישהו במשהו, פירושו של דבר שהוא, שמנסים לגרום לו להתייחס לרעיון סובייקטיבי, כאל רעיון אובייקטיבי. כי מצד האמת האובייקטיבית הגדולה ביותר, כל הדעות כולן וכל ההעדפות כולן, הן רק סובייקטיביות בלבד. ולהשתכנע במשהו, פירושו לקחת דבר סובייקטיבי ולהתייחס אליו בצורה אובייקטיבית.
ויש שני סוגים של דיבור. והסוג הראשון הוא דיבור סובייקטיבי. שמשמעותו היא, שבה אתה מציג את הרעיון שלך, כאמת יחסית שהיא רק צד אחד של המטבע ושהצד השני לא חייב להסכים איתך במאה אחוז, אלא יש לו אפשרות לחשוב גם אחרת ממך. דהיינו, צורת דיבור שנותנת לגיטימציה גם לדעה הנגדית שהיא מציגה.
ויש גם צורת דיבור של דיבור אובייקטיבי. שבו מציגים רעיון כלשהו, כאמת מוחלטת וכאילו הוא כל התמונה המלאה כולה, בצורה כזו ששוללת את הלגיטימציה של הצד השני, לחשוב בצורה שונה מהרעיון שהוצג.
כך שדיבור אובייקטיבי הוא דיבור שמציג את הדעה שלך, כאילו הוא אמת אובייקטיבית שמחויב המציאות שזו האמת. ודיבור סובייקטיבי הוא דיבור שמציג את הטענה שלך, כטענה סובייקטיבית, שלא מחויב המציאות שיסכימו איתך.
לדוגמה: "יורד עכשיו גשם בחוץ", הוא משפט בצורה אובייקטיבית, שאומר לך שיורד עכשיו גשם כעובדה אובייקטיבית (שגם היא סובייקטיבית, ביחס לחושים של האדם). אבל המשפט "אני חושב שיורד עכשיו גשם בחוץ", הוא כמובן משפט סובייקטיבי. שהוא בעצם לוקח את הרעיון של "יורד עכשיו גשם בחוץ" ומסייג אותו ל"אני חושב ש". דהיינו, המשפט של "יורד עכשיו גשם", הוא לא עומד בפני עצמו, אלא הוא נשען על "אני חושב ש".
או לדוגמה "אתה צריך לעשות שיעורי בית", ביחס למשפט שאומר "אני רוצה שתעשה שעורי בית" או המשפט "אני חושב שאתה צריך לעשות שעורי בית". שהמשפט הראשון הוא בצורת דיבור אובייקטיבית, שקובע עובדה של "אתה צריך לעשות שיעורי בית" כאילו זו אמת בפני עצמה. ויש את המשפטים האחרים, של "אני חושב ש" או "אני רוצה ש", שהם בעצם לוקחים את סוף המשפט ומגדירים אותו כאמת סובייקטיבית בלבד.
או לדוגמה "אסור שלאירן יהיה נשק גרעיני", ביחס ל"העמדה שלנו היא ש / אנחנו חושבים ש / לדעתנו / הדעה שלנו היא, שאסור שלאירן יהיה נשק גרעיני". שהניסוח השני, הוא כמובן ניסוח שבעצם לוקח את הטענה המרכזית, והופך אותו לאמת סובייקטיבית בלבד, משום שהוא מציג אותו בצורה סובייקטיבית בלבד ולא בצורה אובייקטיבית.
כי כאשר יש דבר שהוא עומד בפני עצמו, לא מוסיפים לפניו מילים כגון "אני חושב ש / נראה לי ש / אני רוצה ש / אני רואה ש / אני זוכר ש / אני מבין ש" וכיו"ב, מילים שבעצם מבטאות שההמשך של המשפט, הוא רק ביחס לדובר של המשפט.
וכאשר האדם אומר משפט בצורת דיבור סובייקטיבית, אז תת המודע של השומע, מקבל מסר נוסף שאומר לו, שהוא לא באמת חייב להסכים עם מה שאתה אומר, ושזאת רק טענה סובייקטיבית בלבד, ושלא כולם מסכימים עליה.
ולעומת זאת, כאשר אתה אומר משפט בצורת דיבור אובייקטיבית, לדוגמה "אסור שלאירן יהיה נשק גרעיני", אז ממילא השומע מקבל מסר לתת המודע שלו, שיש איזו אמת אובייקטיבית, שאולי הוא בטעות לא יודע אותה, ושעכשיו אומרים לו אותה. והשומע מרגיש לא בנוח לומר אחרת ממה שאמרת לו, כאשר אתה מציג את הדברים כאמת אובייקטיבית.
כי יש כאן עומק נוסף, והוא שהאדם לא רוצה לצאת טיפש ולא רוצה שיראו שהוא טועה. וכאשר אתה מציג רעיון כלשהו בצורה סובייקטיבית, דהיינו, שאתה אומר "אני חושב ש" וכיו"ב, אתה בעצם משדר לאדם השני שהוא לא חייב להסכים איתך, ושרק אתה חושב שכך או אחרת. ואז הוא מרגיש הרבה יותר בנוח, לומר לך שהוא לא מסכים איתך. כי תת המודע שלו, מקבל ממך מסר של לגיטימציה לא להסכים איתך. כי אתה משדר, שאתה אומר לו רק צד אחד של המטבע, ושהוא יכול לחשוב גם אחרת ממך.
דהיינו, הצגת דברים בצורה סובייקטיבית, משדרת לתת המודע של האדם השני, תחושת הכלה של הרעיון הנגדי לרעיון שהוצג. ואז תת המודע של האדם, מרגיש הרבה יותר בנוח לא להסכים עם דבריך ולומר את הטענה הנגדית לטענה שלך.
אך לעומת זאת, כאשר אתה מדבר בצורת דיבור אובייקטיבית, שבה אתה אומר משהו סובייקטיבי כאמת אובייקטיבית, בעצם אתה משדר לתת המודע של השומע, שני מסרים. כאשר המסר הראשון הוא המסר הגלוי שאותו אתה אומר בצורה גלויה. אבל יש גם מסר סמוי שמגיע לתת המודע של האדם, מסר שאומר לו, שמה שנאמר לו, זו עובדה ממשית ואמת אובייקטיבית שאין עליה עוררין.
והמסר השני שאתה מעביר לתת המודע של השומע, שכאילו מדובר באמת אובייקטיבית, גורם בעצם לתת המודע של האדם, להרגיש הרבה יותר חוסר אונים והרבה יותר פחד וחרדה, לא להסכים איתך. כי אתה, גם אומר לו את המסר המרכזי, וגם אתה אומר לו שאסור לו לא להסכים איתך. כי האדם מרגיש הרבה יותר לא בנוח לומר...
תהליך למידה, איך המוח לומד? איך מתבצעת למידה? מהי למידה? איך ללמוד? איך המוח עובד? איך המוח חושב? איך להטיל ספק?תהליך למידה, איך המוח לומד? איך מתבצעת למידה? מהי למידה? איך ללמוד? איך המוח עובד? איך המוח חושב? איך להטיל ספק?תהליך למידה, איך המוח לומד? איך מתבצעת למידה? מהי למידה? איך ללמוד? איך המוח עובד? איך המוח חושב? איך להטיל ספק? איך מתרחש תהליך הלמידה במוח? כדי להבין לעומק מהו תהליך למידה, צריך להבין תחילה את מהות השינוי. כל למידה היא בעצם מעבר ממצב של אי - ידיעה למצב של ידיעה, אך כיצד בדיוק מתרחש השינוי הזה? אליעד כהן ... הזה התרחש? קודם הוא ישב, עכשיו הוא עומד במקום אחר - מה בדיוק קרה באמצע? באותה המידה בדיוק, גם בלמידה יש לנו מצב קודם של לא ידעתי ומצב לאחר מכן של עכשיו אני יודע. אליעד מדגיש כי כדי להבין לעומק איך תהליך הלמידה מתבצע, יש לבחון קודם את עצם ההגדרה של מה זה לא לדעת? ומה הכוונה בכלל בלדעת משהו? האם ידיעה ... אומר אני יודע שמשהו הוא ככה וככה, המשמעות היא למעשה שהוא מאמין שמשהו הוא ככה וככה. למשל, אם ילד לומד שאסור לעשות פעולה מסוימת, למעשה הוא למד להאמין שזה אסור. בכל פעם שהוא נתקל במידע חדש, הוא עובר תהליך של שכנוע עצמי. אליעד מדגיש שתהליך הלמידה ברמה העמוקה ביותר הוא בעצם תהליך של יצירת אמונה חדשה. הוא מוסיף כי בכל למידה יש אלמנט של שכנוע עצמי: האדם משכנע את עצמו שכעת יש בידיו ידיעה חדשה, למרות שבעצם מדובר באמונה שהוא סיגל לעצמו. לדוגמה, גם כשאדם לומד עובדה כמו השנה היא 2024, הוא לא יודע זאת בוודאות מוחלטת, אלא משוכנע בכך ברמה מסוימת של אמונה. מהי רמת הידיעה המוחלטת? אליעד מבחין בין שתי פרספקטיבות: הראשונה היא פרספקטיבה יחסית, שבה אנו מקבלים את מושג הלמידה כעובדה קיימת וברורה. השנייה היא פרספקטיבה של אמת מוחלטת, שבה אנו מטילים ספק בעצם המושגים של יודע ולא יודע. הוא מסביר כי מפרספקטיבה מוחלטת, כל מושגי הידיעה והלמידה מוטלים בספק. לכן, אם האדם מחפש תשובה מוחלטת לשאלה כיצד מתבצעת למידה, עליו להטיל ספק מוחלט בנקודות היסוד של השאלה עצמה: האם באמת היה מצב של אי - ידיעה, והאם באמת התרחש מעבר לידיעה? איך באמת אפשר לבדוק אם באמת למדת משהו חדש? אליעד מדגיש כי יש צורך לבחון היטב את הזיכרון. לדוגמה, אם מישהו אומר: בכיתה א לא ידעתי ... עכשיו דברים באופן שגוי? כל עוד אינך בטוח לחלוטין בעובדות, גם התהליך שתיארת אינו ודאי. לדוגמה, כאשר אדם מספר שלמד שפה מסוימת, כמו אנגלית, הוא טוען שפעם הוא לא ידע אנגלית וכעת הוא יודע. אליעד מאתגר את הטענה הזו ... אולי כן ידעת ושכחת, ואולי מה שאתה זוכר זו רק תחושה או זיכרון מעוות? לכן, כל הטענות על תהליך למידה חייבות להיות מבוססות על ודאות מוחלטת, אחרת הן בעצמן סוג של אמונה. מהו הקושי האמיתי בהבנת תהליך הלמידה? אליעד מציין כי הקושי העיקרי בהבנת תהליך הלמידה הוא ההנחות שאנו עושים מראש. אם אנחנו מניחים מראש שהיה מצב של אי - ידיעה ומצב של ידיעה, אנו ... ידיעה לאי - ידיעה. כאשר בודקים זאת לעומק, מגיעים למסקנה שאי אפשר לדעת בוודאות מה בדיוק התרחש בתהליך של למידה. הוא מוסיף כי אם האדם יבין שהוא לא יכול להיות בטוח שיש בכלל הבדל בין לדעת ולא לדעת, הוא עשוי לגלות שהתהליך כולו הוא בעצם סובייקטיבי ואפילו דמיוני. בנקודה זו, תיעלם עבורו השאלה איך קרה תהליך הלמידה?, משום שהוא יבין שהתהליך עצמו מוטל בספק. כך, בסופו של דבר, השאלה מתבטלת מעצמה כאשר מבינים את ההנחות שעומדות בבסיסה. לסיכום, אליעד כהן מציע דרך התבוננות מעמיקה על מושג הלמידה, שמעודדת את האדם להטיל ספק בכל ההנחות הבסיסיות לגבי ידיעה ואי - ידיעה, ולבדוק לעומק את הוודאות שלו לגבי כל פרט בתהליך. איך המוח לומד? מהי למידה? איך להטיל ספק? מהי ידיעה? האם אפשר לדעת משהו בוודאות? האם ידיעה היא אמונה? איך המוח חושב?
ללמוד ללמוד, איך ללמוד כל דבר? 2 שיטות ללמוד כל דבר, איך ללמוד מידע חדש? איך להצליח ללמוד כל דבר? איך ללמוד נכון? 2 סוגים של מידע, שיטות איך ללמוד, אוטודידקטיות, הרגלי למידה, אסטרטגיות למידה, איך להיות אוטודידקט?ללמוד ללמוד, איך ללמוד כל דבר? 2 שיטות ללמוד כל דבר, איך ללמוד מידע חדש? איך להצליח ללמוד כל דבר? איך ללמוד נכון? 2 סוגים של מידע, שיטות איך ללמוד, אוטודידקטיות, הרגלי למידה, אסטרטגיות למידה, איך להיות אוטודידקט?... מידע חדש? איך להצליח ללמוד כל דבר? איך ללמוד נכון? 2 סוגים של מידע, שיטות איך ללמוד, אוטודידקטיות, הרגלי למידה, אסטרטגיות למידה, איך להיות אוטודידקט? איך ללמוד כל דבר בשתי שיטות פשוטות? כאשר רוצים ללמוד מידע חדש, הדבר החשוב ביותר הוא ... קודם כל בסוג המידע שאותו רוצים ללמוד, כי קיימים שני סוגים מרכזיים של מידע, ולכל אחד מהם נדרשת שיטת למידה שונה לחלוטין. הסוג הראשון הוא מידע המבוסס על זיכרון (מידע אקראי), והסוג השני הוא מידע המבוסס על היגיון (מידע ... מידע המבוסס על זיכרון הוא מידע שאין בו היגיון פנימי ברור, והוא למעשה אקראי לחלוטין. דוגמה נפוצה לכך היא למידה של אוצר מילים בשפה חדשה. למשל, מדוע בעברית נקרא שולחן ובאנגלית טייבל? אין לכך סיבה הגיונית עמוקה - זו ... זה בנוי בצורה של היגיון והיררכיה ולא כזיכרון אקראי. ההבנה חשובה הרבה יותר מזיכרון במקרים כאלה. מה ההבדל בין למידה מסודרת ללמידה לא מסודרת? למידה מסודרת היא תהליך שבו מתחילים מהיסודות ומתקדמים בהדרגה, בעוד שלמידה לא מסודרת מנסה לדלג קדימה בלי הבנה אמיתית של השלבים הקודמים. למידה מסודרת מבטיחה שלא יווצרו פערים וחוסכת תסכול רב בהמשך. מהם עיקרי השיטה המנצחת ללמידת כל נושא? לסיכום, כל מידע ... מלאה של השלבים הבסיסיים. בעזרת ההבנה הזאת של שני סוגי המידע והאסטרטגיות המתאימות לכל אחד, כל נושא חדש ניתן ללמידה מלאה ומוצלחת, גם המסובך ביותר. איך ללמוד שפה חדשה? איך ללמוד מתמטיקה? שיטות למידה יעילות למידה לפי הקדמות מידע מבוסס זיכרון איך לשפר זיכרון? טיפים ללימוד יעיל איך ללמוד כל דבר בשתי שיטות פשוטות? כאשר בן אדם רוצה ללמוד דבר חדש, הוא חייב קודם כל ... באיזה סוג של מידע מדובר. קיימים בעולם שני סוגים מרכזיים של מידע שצריך לדעת להבדיל ביניהם בבירור לפני שמתחילים בלמידה: מידע אקראי המבוסס על זיכרון מידע סיבתי המבוסס על היגיון והקדמות כל אחד מסוגי המידע דורש שיטת למידה שונה, ואי הבנה של סוג המידע יכולה לגרום לתסכול וחוסר הצלחה בלמידה. מה זה מידע המבוסס על זיכרון וכיצד ללמוד אותו? מידע המבוסס על זיכרון הוא מידע אקראי שאין לו היגיון ... שלבים או ללמוד נושא מתקדם לפני שמבינים היטב את הבסיס. ניסיון לדלג על שלבים יוביל בהכרח לבלבול וקושי בהמשך הלמידה. כיצד ללמוד מידע המבוסס על היגיון והקדמות? כאשר מזהים שהמידע שמנסים ללמוד הוא מידע שמבוסס על הקדמות, חייבים ללמוד ... תנסו לזכור מידע סיבתי, כגון נוסחאות במתמטיקה או מושגים בכלכלה, במקום להבין אותו לעומק, תתקעו בשלב כלשהו. הזיכרון מוגבל, ובלימוד מידע סיבתי ההבנה חשובה יותר מזכירת עובדות. זה יגרום למצב של למידה טכנית וחוסר יכולת להתקדם ברמות גבוהות יותר של החומר. מה ההבדל בין למידה מסודרת ללמידה לא מסודרת? למידה מסודרת היא למידה שמתחילה מהיסוד ומתקדמת בהדרגה, צעד אחר צעד. בלמידה כזאת, תמיד חוזרים אחורה ומוודאים הבנה מלאה של כל פרט בסיסי לפני שמתקדמים הלאה. למידה לא מסודרת היא ניסיון לקפוץ קדימה מבלי להבין היטב את מה שקדם. בלמידה כזו תמיד ייווצרו פערים וקושי אמיתי בהמשך. מהי השיטה המנצחת ללמידה נכונה של כל נושא? לסיכום, כל דבר בעולם ניתן ללמוד אם ניגשים אליו נכון: אם המידע הוא זיכרוני (כמו ... אחר שלב, לפרק את המידע לחלקים, להבין לעומק כל חלק בנפרד ואז לחבר את הכל לתמונה מלאה. כאשר נתקעים בלמידה, תמיד כדאי לחזור צעד אחורה ולבדוק מה הוחמץ או לא הובן עד הסוף. בדרך זו אפשר ללמוד כל נושא, גם המסובך ביותר. איך ללמוד שפה חדשה? איך ללמוד מתמטיקה? שיטות למידה יעילות מידע מבוסס זיכרון למידה לפי הקדמות טיפים ללימוד יעיל איך לשפר זיכרון? איך לגשת ללמידת מידע חדש? כשניגשים ללמוד מידע חדש, כדאי קודם לזהות באיזה סוג מידע ... עולה ריבית כשעולה המדד (לדוגמה), לא יעזור רק לזכור את המשפט הזה בלי להבין את הקשר הסיבתי שמאחוריו. - בלמידה הגיונית חשוב להיכנס לעומק של כל שלב, להבין אותו היטב, ואז לחבר בין הדברים בצורה לוגית. איך אפשר לסכם את שיטות הלמידה לפי סוג המידע? 1. אם זהו מידע זיכרון (כמו אוצר מילים בשפה זרה): - חוזרים על כל פרט שוב ... החלקים המובנים יחד לתמונה שלמה. מדוע אפשר ללמוד כל נושא מורכב בשיטה נכונה? כל נושא, גם המסובך ביותר, ניתן ללמידה אם מקפידים על השלבים: - לזהות אם זהו מידע אקראי - זיכרוני או מידע מבוסס - היגיון. - לפעול בשיטת הלמידה המתאימה: תרגול אינטנסיבי במידע זיכרוני, לימוד הדרגתי במידע הגיוני. - לחזור אחורה ולהשלים מושגים בסיסיים בכל פעם שנתקלים במחסום הבנה. מה כדאי לזכור בסוף? - ... - ניתן ללמוד הכל צעד אחר צעד, לפרק מושגים מורכבים ליסודות ולהבין כל חלק לפני שעוברים לשלב הבא. שיטות למידה איך ללמוד שיפור הזיכרון סוגי מידע והבדלים ביניהם הקדמות בלמידה ללמוד איך ללמוד, איך ללמוד למבחן? איך ללמוד שפה חדשה? מידע מבוסס הקדמות, הקדמות של מידע, איך ללמוד מתמטיקה? איך לא לפחד ממתמטיקה? איך ללמוד אנגלית? איך לזכור דברים? איך לזכור שפה חדשה? ללמוד כיצד ללמוד, שיפור מיומנויות למידה, איך ללמוד מילים? איך ללמוד אוצר מילים? איך לומדים אוצר מילים? איך לומדים מתמטיקה? מידע אקראי, מידע סיבתי, מידע ... עצמית, רכישת השכלה, שיטות ללמוד מידע, שיטות איך לומדים, טיפים איך ללמוד כל דבר, טיפים איך להצליח ללמוד, סדר הלימוד, איך ללמוד בצורה נכונה? איך ללמוד בצורה יעילה? לימוד יעיל
איזה תחום למידה מפתח את השכל? איזה תחומים ללמוד כדי לפתח את החשיבה? פיתוח החשיבה באמצעות למידה של תחומים חדשים, ללמוד משהו כדי לפתח את השכל, איך לשפר את היכולת השכלית? פיתוח החשיבה, פיתוח יכולות שכליותאיזה תחום למידה מפתח את השכל? איזה תחומים ללמוד כדי לפתח את החשיבה? פיתוח החשיבה באמצעות למידה של תחומים חדשים, ללמוד משהו כדי לפתח את השכל, איך לשפר את היכולת השכלית? פיתוח החשיבה, פיתוח יכולות שכליותאיזה תחום למידה מפתח את השכל? איזה תחומים ללמוד כדי לפתח את החשיבה? פיתוח החשיבה באמצעות למידה של תחומים חדשים, ללמוד משהו כדי לפתח את השכל, איך לשפר את היכולת השכלית? פיתוח החשיבה, פיתוח יכולות שכליות מהם התחומים שיכולים לפתח ... ומאתגר. לא משנה אם מדובר במוזיקה, אומנות, שחמט או תחום אחר, כל תחום יכול לפתח את השכל אם תהליך הלמידה בו כולל הפעלת היגיון ומאמץ מחשבתי. הפיתוח השכלי לא נמדד רק על פי התחום שבו עוסקים, אלא על פי המאמץ המושקע בתהליך הלמידה. מה ההבדל בין זיכרון לשכל? זיכרון דורש חזרתיות בלבד, בעוד שפיתוח השכל מצריך הפעלת היגיון ויכולת לנתח סיבתיות ולהסיק מסקנות. לדוגמה, אם לומדים שפה חדשה, חזרה על מילים לא מפתחת את השכל, אך אם יש חיפוש אחרי דרכים חדשות לזכור את המילים, ... ניתן לפתח את השכל? כדי לפתח את השכל, יש להתמקד בהפעלת היגיון וחשיבה מתמשכת. זה לא משנה אם מדובר בלימוד מוזיקה, שפה חדשה, או ביצוע משימות יומיומיות. כל עוד יש בתהליך הלמידה אתגר מחשבתי, התמודדות עם בעיות וחשיבה מעמיקה, התהליך יכול לפתח את השכל. פיתוח חשיבה והיגיון איך לשפר את השכל? פיתוח זיכרון ומיומנויות למידה איך לשפר את יכולת ההסקה ללמוד תחומים חדשים ולפתח את השכל מהם התחומים שיכולים לפתח את השכל שלנו? האם לימוד מוזיקה, אומנות או שחמט מפתח את השכל? התשובה לכך היא חיובית, אך חשוב להבין שיש הבדל בין תהליך הלמידה לבין מהות הלמידה עצמה. כל תחום, לא משנה אם מדובר במוזיקה, אומנות, שחמט או תחום אחר, יכול לפתח את השכל, כל עוד נעשה בו שימוש אינטליגנטי שמאתגר את יכולת החשיבה. מה מפתח את השכל באמת? ללמוד כל דבר בעולם יכול לפתח את השכל, אך המפתח לכך הוא לא בהכרח בתחום הלמידה, אלא במאמץ השכלי המושקע בתהליך הלמידה. לדוגמה, ללמוד מוזיקה יכול לפתח את השכל, אך אם הלימוד נעשה על בסיס חזרתיות בלבד, ללא הפעלת היגיון, התהליך לא בהכרח יוביל לפיתוח השכל. לעומת זאת, אם במהלך הלמידה יש חיפוש אחר דרכים חדשות לפתרון בעיות, כמו למשל ללמוד שפה חדשה ולהתמודד עם קשיים בלמידת מילים, תהליך החשיבה וההיגיון מעורבים והם שמפתחים את השכל. מהי ההבחנה בין זיכרון ... חדשה אינה בהכרח מפתחת את השכל, אך כאשר יש התמודדות עם בעיות של זיכרון תוך חיפוש אחרי דרכים יעילות ללמוד ולזכור, זה כבר תהליך שכלי. האם כל תחום יכול לפתח את השכל? למעשה, כל תחום יכול לפתח את השכל, ... השכל? לסיכום, כל תחום יכול לפתח את השכל, כל עוד הוא כרוך בהפעלת היגיון ומאמץ מחשבתי. בין אם אתה לומד מוזיקה, שפה חדשה, או אפילו מסיים משימות יומיומיות כמו ניקיון, כל עוד אתה מתמודד עם אתגרים ומחפש דרכים לשיפור באמצעות מחשבה, תהליך הלמידה עשוי לפתח את השכל שלך. פיתוח חשיבה והיגיון איך לשפר את השכל? פיתוח זיכרון ומיומנויות למידה איך לשפר את יכולת ההסקה ללמוד תחומים חדשים ולפתח את השכל
ילד משחק בבובות, הפרעות קשב וריכוז, ילד לא אוהב ללמוד, קשיי למידה, בעיות למידה, איך ללמד ילדים? איך לחנך ילדים? איך לטפל במשוגעים, בעיות נפשיות, הפרעות נפשיות, טיפול בילדיםילד משחק בבובות, הפרעות קשב וריכוז, ילד לא אוהב ללמוד, קשיי למידה, בעיות למידה, איך ללמד ילדים? איך לחנך ילדים? איך לטפל במשוגעים, בעיות נפשיות, הפרעות נפשיות, טיפול בילדיםילד משחק בבובות, הפרעות קשב וריכוז, ילד לא אוהב ללמוד, קשיי למידה, בעיות למידה, איך ללמד ילדים? איך לחנך ילדים? איך לטפל במשוגעים, בעיות נפשיות, הפרעות נפשיות, טיפול בילדים איך להתמודד עם ילד שלא אוהב ללמוד? אליעד כהן מציג בעיה נפוצה בהורים ומחנכים: מה לעשות עם ילד שלא אוהב ללמוד או לא מתעניין בבית הספר, במיוחד אם הילד סובל מהפרעות קשב וריכוז או קשיי למידה. לפי אליעד, בעיית קשב וריכוז אצל ילדים לא נובעת מחוסר יכולת להתרכז בכלל, אלא מכך שהילד לא מוצא עניין ספציפית במה שמנסים ללמד אותו. למשל, ילד יכול להתרכז מצוין באיסוף שוקולדים או בצפייה בטלוויזיה, אבל כשהוא מגיע ללימודים - הוא מאבד עניין. ההיגיון כאן הוא פשוט: אנשים מתרכזים במה שהם חושבים שיעשה להם טוב, ואם הלימודים לא נתפסים כטובים, הילד לא יתרכז. איך לגרום לילד להתרכז בלימודים בלי איומים ובלי שוחד? לפי אליעד, קיימות שתי דרכים מרכזיות לגרום לילד להתרכז בדבר שהוא לא אוהב: או ליצור מצב שבו הלימודים יביאו לילד תועלת שהוא מאוד רוצה, או ליצור מצב שבו אם הוא לא ילמד, יקרה לו משהו רע שהוא ... לבובות, להחליף ביניהן שמות, לכתוב שלטים ואותיות שיחייבו את הילד לקרוא ולכתוב כדי להמשיך ליהנות מהמשחק. כך הילד ירצה ללמוד מיוזמתו כי הלמידה הפכה להיות חלק בלתי נפרד ממה שהוא אוהב. איך לגרום לילד לחשוב באופן מעמיק דרך תחומי העניין שלו? אליעד מדגים גם כיצד להפעיל שכל דרך משחק כדורגל. אם ילד אומר שהוא לא אוהב ללמוד אבל כן אוהב לשחק כדורגל, אפשר להפוך את המשחק למקום שבו הוא מפעיל את המחשבה. לדוגמה, להסביר לילד ששחקני ... מהם. כיצד לפתח את השכל ואת ההיגיון בכל תחום? לבסוף אליעד מציין עיקרון כללי: לא משנה מה האדם רוצה ללמוד או במה הוא מתעניין, הדרך היחידה להגיע להישגים גדולים באמת, כמו להארה רוחנית או הבנה עמוקה, היא על ידי ... מתפתח, וכך גם מתפתחת היכולת של האדם לראות את האמת ולהגיע למטרות גבוהות יותר. איך ללמד ילד שלא רוצה ללמוד? טיפול בהפרעות קשב וריכוז אצל ילדים איך לפתח את השכל של הילד? כיצד לטפל בהפרעות נפשיות? איך לגרום לילד להתרכז בלימודים? האם יש סתירה בין משחק ללימודים? עכשיו השאלה היא כזאת נגיד לדוגמה ילד שלא מעניין אותו הלימודים או בית הספר, אז בא נניח שאנחנו רוצים שהילד ילמד נגיד שאנחנו רוצים שהוא יחכים ככה אנחנו רוצים, ואנחנו רוצים שהוא יחכים ולכן נגיד שולחים אותו לבית הספר ונגיד שהלימודים בבית הספר לא מעניינים אותו נגיד שיש לו הפרעת קשב וריכוז, למה יש לו הפרעת קשב וריכוז? כי הלימודים פשוט לא מעניינים אותו, איך יודעים שכל מי שיש לו הפרעת קשב וריכוז זה בגלל שהלימודים לא מעניינים אותו? פשוט בודקים האם הוא לא יכול להתרכז בשום דבר אחר. אם היית אומר לו בוא עכשיו ... אותו. עכשיו השאלה היא זה באמת אז מה הפתרון באמת אז מה הפתרון? אז בהנחה שאנחנו לא נכריח אותו ללמוד מה שהוא לא רוצה בהנחה נגיד שאומרים אין בעיה יש יד חופשית, אפשרות אחת זה להגיד טוב בא ננסה ... במה בן אדם מתרכז? במה שהוא חושב שעושה לו טוב ולכן ניקח את מה שהוא לא רוצה לעשות כגון ללמוד ואז או שניצור לו התניה שהלימודים האלה יתנו לו משהו מאוד טוב שהוא רוצה אותו ואז הוא יתרכז בלימודים בשביל לקבל את המשהו הטוב הזה או שניצור לו התניה שאם הוא לא יקשיב בלימודים יקרה משהו מאוד רע שהוא לא רוצה אותו ואז הוא יקשיב בלימודים בשביל לברוח מהרע הזה. ש: או מצד הרע או מצד הטוב. אליעד: נכון או מצד זה שהוא חושב שהלימודים יתנו לו משהו ממש טוב או אם הוא לא ילמד יגיע אליו משהו ממש רע אבל בשני המקרים הוא יתרכז. אבל בהנחה שאנחנו לא רוצים לעשות את זה בהנחה שאומרים אוקי לא בא לו ללמוד עכשיו אוקי אז איך אפשר לגרום לו כן להיות חכם למרות שלא מעניין אותו הלימודים זאת השאלה. ש: איך עוד פעם? אליעד: נגיד שיש לך ילד שלך הוא הולך לבית הספר עכשיו אנחנו רוצים ... ילמד מתמטיקה, מחויב לנו שהוא ידע לקרוא שהוא ידע לכתוב שהוא ידע מתמטיקה נגיד, אוקי אבל הוא לא רוצה ללמוד מתמטיקה לא רוצה ללמוד לקרוא לא רוצה ללמוד לכתוב מה עושים, כן מה הפתרון? ש: אז אמרת קודם כל למוצא. אליעד: לא בהנחה שאנחנו לא רוצים לאיים ... חשק? אליעד: לא. ש: אז עם חשק זה פרס. אליעד: אז אי אפשר שהוא ילמד כי הוא לא אוהב ללמוד אז איך אנחנו יכולים ללמד אותו לקרוא ולכתוב או כל דבר שהוא לא דרך המסגרת הרגילה. נגיד שיש לך ... ש: לא, לא מחויב. אליעד: למה לא איך תתבגר אתה חי בעולם של בובות אתה לא מתבגר אתה לא לומד אתה לא יכול ללמוד אתה כל היום משחק בהפסקה איך תלמד. ש: הבנת המשחק כאילו משתנה כאילו. אליעד: שמה? ש: כשאתה צעיר כשאתה ... את יכולה דרך זה לנווט את עצמך למשהו אחר? התשובה פשוטה מאוד התשובה היא שברמת הצורה יש קונפליקט בין ללמוד ולהשכיל והחכים ולהיות פיקח ובוגר ומה שזה לא יהיה לבין לשחק בבובות לראות כדורגל לראות סרטים מצוירים מה שזה ... וזה מה שהוא אוהב לשחק בבובות כל פעם כשאתה אומר לו בוא תלמד הוא אומר לא אני לא רוצה ללמוד רוצה לשחק בבובות, בהנחה שאנחנו מאפשרים לו לשחק בבובות זה לא מחייב שהוא לא יוכל ללמוד, למה? שחק איתו בבובות אבל תעלה את הרף של המשחק בבובות תיצור עומק בתוך המשחק בבובות. נגיד לדוגמה נגיד ... כל מיני בקיצור מדובר בזה, חשבתי בגלל שזה מעניין אותי מאוד שמה דווקא לחפור ולנסות למצוא את הדברים שאני לומד אותם לדוגמה פה. אליעד: לא רק זה הדרך היחידה שלך להבין את מה שלומדים פה זה אם תחפור שם, ... מה מחויב אפשרי סיבה תוצאה מהות, כל הדברים האלה בכל נושא. ואני אחזור ואגיד עוד פעם ילד שלא רוצה ללמוד את מה שרוצים שהוא ילמד או האדם המשוגע שחושב איך שלא רוצים שהוא יחשוב מה הוא רוצה לחשוב? תאלץ ...
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?