... למרות שהוא אוהב את היד, הוא יהיה מוכן לקטוע אותה אם היא מסכנת את שאר הגוף. זה מוכיח שהוא לא אוהב את היד באהבה ללא תנאי, אלא רק על תנאי. אפילו אהבת האדם לחיים שלו היא על תנאי, שכן לעיתים הוא יהיה מוכן למות למען מטרה מסוימת, מה שמוכיח כי אהבתו לחיים תלויה בדבר ואינה מוחלטת. איך ניתן להשיג אהבה אמיתית, שלמה ולא תלויה בדבר? אהבה אמיתית אפשרית ...

... שנשמע פשוט אבל משמעותו עמוקה בהרבה ממה שמקובל לחשוב. לתת מאה אחוז לא מסתכם רק בהקרבה פיזית או אפילו במוות למען משהו מסוים, אלא בהקרבה מוחלטת של התודעה שלך. לתת מאה אחוז זה לא רק להיות מוכן למות למען מטרה מסוימת אלא גם להרוג חלק מהתודעה שלך, ואף לבטל אותה לחלוטין למען אותה מטרה. דוגמה אישית שאליעד נותן היא הדרך שהוא עבר בחיפושו אחר האמת ...

... באמת נתן מאה אחוז - הוא התאמץ עד כדי עילפון והיה מוכן לעשות הכל, אפילו למות למען המטרה . אך כאן מגיעה הנקודה שאליעד מדגיש: גם ...

תכלית הידיעה - מהי תכלית הידיעה? מהי ידיעה שלמה? איך להגיע לתכלית הידיעה? פילוסופיה. לוגיקה. מהי מהותה של תכלית הידיעה והידיעה השלמה? תכלית הידיעה = שלמות הידיעה. לדעת דבר בשלמות = תכלית הידיעה של הדבר. הקדמה: כל ... יש את הדבר שאותו רוצים. ויש את הרצון שמחבר את הרוצה ואת הדבר שאותו הוא רוצה. כל 3 הגורמים הנל של כל ידיעה כנל, הם כולם מהות אחת. היודע + הידיעה + הדבר ... בתוך המציאות שמכילה את שלושתם. המציאות מהווה גם את היודע, גם את הדבר שיודעים וגם את הידיעה שמחברת אותם. ונחזור לעניין תכלית הידיעה: כדי לדעת את הדבר בשלמות, יש לדעת את המהות האמיתית שלו. כדי לדעת את המהות של הדבר בשלמות, יש להיות הדבר עצמו. כי רק הדבר עצמו יודע את עצמו בשלמות. לדעת את המהות של דבר בשלמות = לדעת את המהות של הדבר, המהות שמאחדת את היודע ואת הידוע. כי כאשר יודעים את הדבר בשלמות, יודעים את המהות. והמהות של היודע ושל הידיעה ושל הדבר שאותו יודעים היא אחדות גמורה. ולכן תכלית הידיעה שלא נדע. ידיעה שלמה = שהידיעה לא תהיה נפרדת וחיצונית מהאדם, אלא שהדבר שאותו יודעים יהיה המהות של היודע = ידיעה עצמית. ידיעה ... שאותו יודעים, אלא שתהיה אחדות ביניהם. כאשר יש אחדות, זאת כבר לא ידיעה שכלית, אלא הוויה רגשית = אחדות שלמה. ואיך מגיעים לתכלית הידיעה והידיעה השלמה? על ידי הסתכלות אל השורש וחיפוש המהות של כל דבר. כל הדברים כולם מקושרים זה לזה באחדות גמורה מצד המהות שלהם. בשורש של המציאות, גם זה שיודע וגם הדבר שאותו הוא יודע, וגם הידיעה עצמה, הם שלושתם דבר אחד. כאשר האדם מסתכל תמיד אל השורש של כל דבר, על ידי זה המהות שלו מתאחדת עם כל הדברים = הופך להיות אחד עם כל הדברים = תכלית הידיעה שלא נדע כנל. רק נבהיר ונוסיף, כי לתכלית הידיעה יש גם רבדים נוספים. תכלית הידיעה = ידיעת מהות האין סוף = ידיעת שורש כל הידיעות כולן, שהיא מהותה של המציאות, מהות האין סוף. תכלית הידיעה = התאחדות של האדם עם המציאות = התודעה של האדם תופסת את עצמה כמו המציאות עצמה = האדם מסתכל על המציאות דרך העיניים של המציאות. תכלית הידיעה = לדעת את הכל = לדעת ...

... השכל האנושי - מהו המקסימום שהשכל האנושי יכול לדעת? מהי תכלית הידיעה? שכל. גבולות השכל. לדעת הכל. מהו המקסימום שהשכל האנושי יכול לדעת? תשובה: המקסימום שהאני והשכל של האדם יכול לדעת, זה את המהות של האני עצמו. הסבר: ניקח כל ידיעה באשר היא שאותה יודע האדם. נשאל: מי יודע את הידיעה הזאת? תשובה: האני ... לו, אאכ הוא יכנס לתוכו כדי שיהיה ניתן לדעת אותו. ומאחר שכל הידיעות שאותן יכול לדעת האני נמצאות ונובעות מתוך האני, הרי שלהבין את המהות הפנימית ואת השורש של האני, כולל בתוכו את כל מה שהאדם יכול לדעת. כאשר האדם מבין את המהות של האני, הרי שהוא בעצם מבין את השורש שממנו מגיעות כל התשובות וכל המידע שמספק האני. ולכן הבנת המהות של האני = ידיעת כל מה שהאני יכול לדעת. ומדוע ככ קשה לאדם להבין את מהות האני? משום שכדי להבין את מהות האני, יש צורך להכניס לתוך האני את עצמו. הסבר: קיימת מהות X. המהות ה X מהווה את האני + את המחשבה שאותה חושב האני + את כל מה שקיים. המהות של האני מקיפה את האני עצמו. המהות של האני מקיפה את המחשבה עצמה. המחשבה היא חלק ונגזרת של המהות של עצמה. המהות של המחשבה מקיפה את המחשבה ולכן קשה להכניס לתוך המחשבה את המהות של עצמה. מאותה הסיבה קשה לאני להכניס אל תוך מחשבה את המהות של עצמו. כי זה לנסות להכניס את האני אל תוך מחשבה ואל תוך עצמו. אז איך בכל זאת אפשר להבין מהו אני? תשובה: על ידי שמקרבים את השכל עד לנקודה הסופית שלו, על ידי זה הוא מתחיל להבין קצת מהי המהות של האני. פירוש: ככל שהאדם מעמיק יותר בשכלו להבין את המציאות בכלל, כך השכל של האדם נהיה גדול יותר. ככל שהשכל נהיה גדול יותר, כך האדם מבין יותר ויותר דברים, עד שהאדם מגיע לנקודה שבה הוא אינו יכול לדעת שום דבר נוסף, מלבד לדעת את המהות של האני שלו. כאשר האדם יודע כבר את הכל והדבר האחרון שאותו הוא אינו יודע, הוא את עצמם המהות של עצמו, על ידי זה השכל של האדם עושה מאמץ לפרוץ אל מחוץ לגבולות של עצמו. וכאשר זה קורה, אז השכל של האדם מבין קצת את המהות של עצמו. ברגע שהאדם מבין את המהות של עצמו, זה בעצם הרגע שבו הוא יודע את כל מה שניתן לדעת. לאחר מכן, גם אחרי שהוא כבר יודע את הכל, עדיין הוא יכול לדעת יותר. רק שאחר כך הידיעה היא מסוג שונה. הסבר: כפי שכבר ביארתי, האדם אינו יכול לדעת את המהות של עצמו בשלמות מלאה, מאחר שזה לנסות להכניס אין סוף לתוך סוף של מחשבה. יחד עם זאת, האדם יכול לדעת קצת מהאין סוף, באמצעות הדמיון רגש הוויה עצמית וכולי. ומשום שזורק ידיעה חלקית ממילא ניתן לדעת יותר. גם אחרי שהאדם כבר הבין את המהות של עצמו, מאחר שהידיעה אינה שלמה לחלוטין, ממילא הוא כל הזמן מנסה להבין יותר את המהות העצמית שלו. ואז בכל פעם האדם מבין עוד קצת, את אותו הדבר שהוא כבר הבין קודם. זא לא מדובר כאן על ידיעה חדשה שונה מהידיעה הקודמת. הידיעה החדשה זהה לחלוטין לידיעה הקודמת. אין שום הבדל בין המהות של הידיעה הקודמת לבין המהות של הידיעה החדשה. ההבדל הוא רק בעומק בתחושה בחוויה של הידיעה, אך אין דרך למצוא שום הבדל שכלי כלשהו בין הידיעה הקודמת לידיעה החדשה. סיכום: השורש לכל הידע של האדם נמצא בתוך האני של עצמו. הבנת מהות האני, היא בעצם השורש לדעת את כל מה שניתן לדעת. להבין את מהות האני = לראות את התמונה המלאה על האני = להסתכל על האני מבחוץ = להכניס את האני אל תוך המחשבה = להכניס ...

... יש תכלית לבריאה? ומהי התכלית של התכלית עצמה? טיעון: לכל תהליך בעולם יש תכלית. ומכך ניתן להסיק כי גם לבריאה כולה יש תכלית. סוף טיעון. הפרכה: ראשית לא ניתן להוכיח כי אין יוצא מן הכלל. יכול להיות שלכל דבר יש תכלית, אך לעולם כולו אין תכלית. בנוסף, נשאל את השאלה הפשוטה, מדוע התכלית עצמה קיימת? דהיינו, מהי הסיבה שבגללה התכלית עצמה קיימת? או במילים אחרות, מהי הסיבה שבגללה קיימת תכלית כלשהי? אם נאמר שאין סיבה ותכלית לכך שיש תכלית כלשהי, הרי שאין סיבה לשום דבר. ואם נאמר שיש תכלית וסיבה לכל דבר, אז תמיד נמשיך לשאול, מהי הסיבה שבגללה קיימת סיבה כלשהי? ומהי התכלית שלשמה קיימת תכלית כלשהי? מסקנה אפשרית: איננו מבינים את תכלית הבריאה והאם בכלל יש תכלית, וממילא לא ניתן לשאול מהי התכלית וכולי. ...

... תכלית הבריאה? להתקרב להתרחק מהבורא? אולי אין תכלית? טיעון: תכלית הבריאה היא להתקרב לבורא ולחזור להיות באחדות עם הבורא. הסבר: הבורא הוא השלמות. וכל דבר שהוא נפרד מהבורא, הוא חסר את השלמות. וכדי להגיע אל השלמות, יש להתחבר אל הבורא. סוף טיעון. הפרכה: אילו תכלית הבריאה הייתה כדי להתקרב לבורא, אז ממילא הבורא לא היה בורא את הבריאה. אילו תכלית הבריאה היא להיות באחדות עם הבורא, הבורא היה יכול שלא לברוא את הבריאה ולהשאיר את הכל באחדות עם עצמו, ואז ממילא לא היה חסר דבר. אז מהי תכלית הבריאה? תשובות אפשריות: 1 - אין תכלית לבריאה. הבריאה היא היוצא מן הכלל. דהיינו, גם אם לכל דבר יש תכלית , לבריאה עצמה אין תכלית כלשהי. 2 - איננו מבינים את תכלית הבריאה. 3 - תכלית הבריאה היא להתרחק מהבורא. הוכחה: הבריאה עצמה. מכך שיש בריאה ניתן להבין שהבורא עצמו רצה שתהיה ישות נפרדת ממנו. ולכן, לחזור להתאחד עם הבורא, זה נגד רצון הבורא, כי אחרת הוא לא היה בורא את הבריאה. נשאל: למה שתכלית הבריאה תהיה להתרחק מהבורא? נשיב: 1 - איננו מבינים את התכלית, אך זו התכלית וניתן להבין אותה מעצם תהליך הבריאה. 2 - הבורא הוא שיא החוסר שלמות. לבורא היה רע. ומשום כך הבורא ברא את הבריאה, כדי שיהיה מישהו אחר שהוא אינו אלוהים ושיהיה לו טוב. זא תכלית הבריאה היא להתרחק מהבורא, כדי להגשים את רצונו של אלוהים בבריאה שנפרדת ממנו. ...

... - חלק 9 - כל יכול + משגיח + עושה את מעשיו למען תכלית וסיבה?! טיעון: אלוהים אחראי לכל דבר שקורה + אלוהים הוא כל יכול + אלוהים לא עושה שום דבר בלי סיבה. סוף טיעון. הפרכה: אלוהים אחראי לכל דבר ...

... - הכל לטובה, הכל לרעה, תכלית הרע, למה אלוהים עושה רע? מטרת הרע, סיבת הרע, למה יש רע? האם הרע באמת קורה לטובה? אליעד כהן מסביר באופן מפורט בהרצאה זו על הטענה ... אם אלוהים עדיין בוחר לגרום סבל לאדם במקום לתת לו את מה שהוא מבקש בצורה בטוחה וללא כאב, זה מעיד על כך שאלוהים בעצם רוצה שהאדם יסבול. הוא לא עושה זאת למטרה טובה, אלא עושה זאת מתוך רצון ברור לגרום לאדם להרגיש רע. האם הכל באמת לטובה או שזהו שקר מוחלט? אליעד כהן מתייחס גם לטענה הנפוצה הכל ... על רצונו הישיר בכך. האם אלוהים של היהדות הוא בעצם השטן? אליעד מצביע על כך שהחשיבה לפיה אלוהים חייב לגרום לסבל זמני כדי להעניק שכר בעתיד היא חשיבה יהודית במהותה, וזו בעצם מחלת נפש קשה שנמשכת אלפי שנים. היהודים מאמינים שהסבל בגלות הוא למען העולם הבא או למען שכר עתידי, אך אליעד כהן מגדיר זאת ... היהדות שמתנהג כך הוא למעשה השטן בעצמו, שכן הוא מוגבל, חסר יכולת ומעורר סבל בכוונה תחילה. אלוהים האמיתי, הישות הבלתי מוגבלת, לא זקוק ולא עושה דבר למען מטרה אחרת. הוא עושה כל דבר לשם אותו דבר עצמו בלבד. למה באמת אלוהים גורם לאנשים לסבול? אליעד מדגיש שוב ושוב: כשאתה סובל, הסיבה היחידה ... בצורה ישירה. מהי הסיבה האמיתית לרע בעולם? הסיבה היחידה והאמיתית לרע בעולם היא שאלוהים רוצה את העולם כפי שהוא, כולל הרע שבו. העולם לא נוצר בשביל שום מטרה אחרת, אלא בשביל עצמו בלבד. הסבל והכאב אינם אמצעי להגיע לתוצאה חיובית, אלא התוצאה עצמה שאלוהים חפץ בה באותו הרגע. אם אלוהים היה ...

תכליתיות היא טיפשות או חוכמה? מה התכלית של אלוהים? תכלית רצון האלוהים החכם, האם יש תכלית? האם יש תכלית למעשה האלוהים, ומהי מטרת הבריאה? אליעד כהן פותח את ההסבר בכך שהוא מציג תפיסה רווחת בקרב אנשים בכלל ואנשים דתיים בפרט, שלפיה ישות חכמה, כמו אלוהים, חייבת לפעול תמיד מתוך תכלית מוגדרת וברורה. לטענתו, התפיסה הזאת היא למעשה שקר, אחד מהשקרים הרבים המופצים על ידי דתות שונות, והיא נובעת מחוסר הבנה בסיסי של המציאות ושל טבעו של אלוהים. ההסבר מתחיל ... חייב להיות חכם, וככזה הוא חייב לבצע את מעשיו מתוך תכלית. הדתיים משתמשים בהנחה הזו כדי להוביל אנשים לאמונה שיש לאלוהים הוראות יצרן, הנחיות כיצד לחיות, אותן חייב האדם למלא כדי לקיים את רצון האל. אבל אליעד מפריך את הטענה הזאת ... את האבסורד שברעיון. האם חוכמה מחייבת פעולה בעלת תכלית? הטענה של הדתיים היא שאדם חכם פועל תמיד מתוך מטרה מסוימת. אך אליעד מסביר שזו טעות גמורה, כי גם אנשים חכמים פועלים לפעמים ללא תכלית ברורה, לדוגמה - במשחקים. משחק הוא דוגמה לפעילות שנעשית לכאורה ללא תכלית מוגדרת או מטרה רחוקה, אלא לשם ההנאה או ההתנסות עצמה. כלומר, לא כל פעולה שנעשית מחוכמה חייבת להיות מכוונת להשגת תכלית כלשהי. יתרה מזאת, אליעד מבהיר שישנה אפשרות נוספת, שאלוהים הוא כה חכם, ברמה כזו גבוהה, שדווקא בזכות החוכמה העצומה שלו, הוא יכול להרשות לעצמו לפעול ללא תכלית כלל. כלומר, דווקא מי שהוא כל כך חכם יכול להיות חופשי מהצורך בתכלית מוגדרת למעשיו. האם תכלית האל מחייבת הוראות יצרן לאדם? אליעד תוקף את הרעיון שהתכלית של אלוהים מחייבת בהכרח קיומן של הוראות יצרן לאדם, ומסביר שהדתיים קופצים מהר מדי למסקנה שיש לאדם משמעות מיוחדת או חובה כלשהי למלא את רצונו של אלוהים. הרי ייתכן שהתכלית של אלוהים היא בכלל אחרת לחלוטין: אולי הוא יצר את המציאות רק בשביל לראות את כל האפשרויות שהוא מסוגל ליצור, ושהאדם הוא בסך הכל אחד מתוך אינספור הדברים שאלוהים רצה לחוות ... הכרח שאלוהים מתייחס לאדם בכלל, כפי שהוא לא מתייחס לתכלית של חרקים או גוקים. האם התכלית של אלוהים יכולה להיות מושגת באופן מיידי? אליעד מסביר שגם אם נניח שאלוהים פועל מתוך תכלית, עדיין זה לא מחייב שמדובר בתכלית רחוקה שיש להשיג בעתיד הרחוק. הוא מדגים שייתכן מאוד שהתכלית של אלוהים היא בכלל למלא את רצונו באופן מיידי, כלומר, - אלוהים פשוט רוצה לעשות מה שהוא עושה באותו רגע, וזוהי התכלית שלו. ולכן, כל רעיון שיש לאדם תפקיד מיוחד לעזור לאלוהים להשיג את מטרתו בעתיד הוא אבסורדי לחלוטין. בנוסף, אליעד טוען שאם אלוהים הוא אכן חכם עד אינסוף, הוא אמור להיות מסוגל להשיג את מטרותיו ללא כל צורך במערכת מסובכת כמו הדת, מצוות או הוראות ספציפיות לאנשים. הוא מגדיר את הרעיון של התורה והדתות השונות כקונספט משוגע וחולני, כי אלוהים בעל חוכמה אינסופית אמור להיות מסוגל להשיג את תכליתו ללא כל סיבוך או עזרה חיצונית מאנשים. האם ייתכן שלא קיימת תכלית לאלוהים בכלל? נקודה חשובה שאליעד מדגיש היא שהרעיון של תכלית מעיד בהכרח על קיומו של חיסרון. הרי אם לאלוהים יש תכלית, פירוש הדבר שיש לו צורך להשיג משהו שעדיין אינו קיים. אך אלוהים, לפי ההגדרה, הוא מושלם ואין בו חיסרון, ולכן בלתי אפשרי שיהיה לו רצון להשיג משהו שחסר לו. ואם אין חיסרון ...