אהבה עצמית, דימוי עצמי, הערכה עצמית, לאהוב את עצמך בלי סיבה, להעריך את עצמך בלי סיבה, אהבה ללא תנאים...באותה המידה. ובסיכומו של דבר, האדם יכול לאהוב את עצמו עם סיבות, אבל זה לעולם לא יוכל להיות בשלמות. וזה תמיד יהיה תלוי בדברים החיוביים באופן יחסי, שהאדם מוצא בעצמו, ביחס לכמה שהוא היה יכול להיות פחות טוב, מאשר מה שהוא כרגע. אבל, אז תמיד האדם ימצא בעצמו חסרונות, ביחס למה שהוא יכול להיות עוד יותר טוב ממה שהוא כרגע. והאדם יכול גם לא לאהוב ולא לשנוא את עצמו, על ידי זה שהוא לא מגדיר שום דבר, ולא מאמין לשיפוטיות של השכל שלו. אלא, שאז זו כבר לא נקראת אהבה...