האם לשלוט ברגשות זה טוב או רע?

השאלה המרכזית שאליעד כהן דן בה היא האם כדאי לאדם לשלוט ברגשותיו או לתת לרגשות לנהל אותו באופן טבעי. שליטה רגשית, לפי אליעד, היא מצב שבו האדם מסוגל לבחור באופן מודע את הרגשות שהוא רוצה להרגיש. למשל, הוא יכול להחליט אם להיות שמח, עצוב, לכעוס או להירגע. המצב הזה נראה על פניו אידיאלי - כי אז אפשר להימנע מרגשות שליליים - אבל יש בו גם חיסרון משמעותי.

מה החיסרון בשליטה רגשית מלאה?

החיסרון המרכזי הוא שברגע שאדם מסוגל לשלוט ברגשותיו, הוא מפחית באופן אוטומטי גם את עוצמת הרגשות החיוביים. לדוגמה, אם מתרחש אירוע חיובי שאמור לעורר שמחה, אך האדם יודע שזו בחירה שלו אם להיות שמח או לא, הוא יחווה את השמחה בעוצמה נמוכה יותר. הסיבה לכך היא שהרגש הופך להיות משהו מודע, "טכני", ומאבד מעוצמתו הטבעית והספונטנית.

כדי להמחיש זאת, אליעד נותן דוגמה פשוטה: אם מישהו משיג הישג מסוים ומרגיש שמחה, אבל באותו הרגע הוא מודע לכך שהוא יכול לבחור האם לשמוח או לא - השמחה תהיה בהכרח פחות עוצמתית. המודעות והשליטה פוגעות ביכולת לחוות את הרגשות במלואם.

מה היתרון בשליטה על רגשות?

היתרון הגדול בשליטה רגשית הוא כמובן היכולת להימנע מרגשות רעים או להפחית את עוצמתם. לדוגמה, אם מישהו מעליב אותך ואתה שולט היטב ברגשותיך, תוכל לבחור שלא לכעוס או להיעלב. יכולת כזו עשויה להקל על החיים, להוריד את העומס הרגשי ולשפר את איכות החיים של האדם. עם זאת, אליעד מדגיש שיש מחיר ברור לכך - ההפחתה בעוצמה של רגשות חיוביים.

אילו סוגי אנשים קיימים ביחס לשליטה ברגשות?

אליעד מפרט ומבחין בין שני סוגים של אנשים שאינם שולטים ברגשותיהם:

• הסוג הראשון
  
  אנשים שלא מסוגלים לשלוט ברגשותיהם כלל. כשמשהו מכעיס אותם - הם כועסים מיד. כשמשהו משמח אותם - הם מיד שמחים. במצב כזה, הרגש מנהל אותם ואין להם שום יכולת לווסת אותו. לדוגמה, אם מישהו נפרד מהם - הם מרגישים עצב עמוק ואינם מסוגלים להפסיק להרגיש כך.
• הסוג השני
  
  אנשים שיכולים, באופן עקרוני, לשלוט ברגשותיהם - אך בוחרים שלא לעשות זאת באופן מודע. כלומר, הם מודעים לכך שהם מסוגלים לבחור מה להרגיש, אבל מחליטים "לזרום" עם הרגש ולהרגיש אותו באופן מלא. אדם כזה עדיין יכול לעצור או להפחית את הרגש אם ירצה, אך הוא מעדיף לתת לרגש להתבטא באופן טבעי.

ההבדל בין שני הסוגים הוא משמעותי: בסוג הראשון אין לאדם שליטה כלל, ובסוג השני יש שליטה חלקית אך האדם מעדיף באופן מודע לא לממש אותה תמיד.

מה המצב האידיאלי מבחינת שליטה ברגשות?

אליעד מסביר כי המצב האידיאלי הוא למעשה מצב לא הגיוני ולא אינטואיטיבי: המצב הטוב ביותר הוא שהאדם יהיה מסוגל לבחור באופן מוחלט האם לשלוט ברגשותיו או לא, ובו זמנית, יהיה לו לא משנה אם הוא שולט או לא שולט ברגש. כלומר, המצב האופטימלי הוא גמישות מוחלטת - היכולת לבחור אם להיות מנוהל על ידי רגשות או לנהל אותם בעצמך, ובכל זאת, להיות אדיש לשאלה האם אתה שולט או נשלט על ידי רגשותיך.

במילים אחרות, האידיאל הוא לא לפתח תלות בשום מצב - לא במצב של שליטה מוחלטת ברגשות ולא במצב של חוסר שליטה. זהו מצב בו האדם יכול לחוות כל רגש באופן טבעי, אבל גם מסוגל בכל רגע נתון לשנות את החוויה הרגשית כרצונו. עם זאת, אליעד מציין שזה מצב מורכב ונדיר, ולכן אינו דן בו לעומק בהרצאה הזו.

מה עדיף בפועל - לשלוט ברגשות או לא?

אליעד אינו נותן תשובה חד - משמעית לשאלה זו, אלא מדגיש שיש יתרונות וחסרונות ברורים בכל אחת מהאפשרויות:

• מי ששולט ברגשותיו - פחות יסבול מרגשות שליליים, אבל יחווה גם רגשות חיוביים בעוצמה נמוכה יותר.
• מי שאינו שולט ברגשותיו - יסבול יותר מרגשות שליליים, אך יחווה רגשות חיוביים בעוצמה מלאה וחזקה יותר.

אליעד מציע גישה מאוזנת: המטרה אינה דווקא לשלוט ברגשות או לוותר על השליטה, אלא להגיע למצב שבו האדם יכול ליהנות מהיתרונות של שני הצדדים - גם לחוות רגשות באופן מלא וגם להיות מסוגל להפחית את עוצמת הרגשות השליליים כשצריך.

לסיכום, ההחלטה אם לשלוט ברגשות היא בחירה אישית של האדם, וכדאי להיות מודעים למחיר של כל החלטה - הפחתה בעוצמת הרגשות החיוביים או הגברת העוצמה של הרגשות השליליים. הגמישות הרגשית היא השאיפה האמיתית, בה האדם אינו כבול לאף מצב קיצוני של שליטה או חוסר שליטה.

האם שליטה רגשית זה טוב או רע? איך זה מרגיש לשלוט ברגשות?

בפני שאלת אם עדיף לשלוט על הרגשות או לא, אליעד מסביר את היתרונות והחסרונות של כל גישה. הוא מציע תרחיש בו אדם מסוגל לשלוט באופן מלא ברגשותיו, להחליט אם להיות שמח או עצוב, אם לכעוס או לא לכעוס, ובאופן כללי לבחור את הרגשות שהוא רוצה לחוות.

אף על פי שיכולת כזו עשויה להיראות אידיאלית, יש בה צדדים בעייתיים. מצד אחד, אם אדם שולט על רגשותיו, הוא יכול למנוע את הרגשות הרעים, כמו עצב או כעס. אך מצד שני, יש בכך חיסרון משמעותי: גם הרגשות הטובים, כמו שמחה או התלהבות, יהיו חלשים יותר. הרגש יהפוך לפחות אינטנסיבי כי ברגע שאתה יכול לשלוט בו, אתה גם פחות חווה אותו באופן מלא. למשל, אם קורה משהו שמצריך שמחה, אך אתה יודע שזו החלטה שלך אם לשמוח או לא, אתה עשוי להרגיש את השמחה בצורה פחות חזקה.

מכאן, אליעד מציין כי שליטה ברגשות היא לא בהכרח פתרון אופטימלי. כשאתה שולט על רגשותיך, אתה מרוויח את היכולת להימנע מרגשות שליליים, אך מפסיד את החוזק והעומק של הרגשות החיוביים.

האם עדיף לשלוט ברגשות או לא לשלוט?

אליעד מציין שיש אנשים שלא שולים את רגשותיהם כלל. הוא מציג שני סוגים של אנשים שלא שולים את רגשותיהם:

1. הסוג הראשון: אדם שביטוי רגשותיו הוא בלתי נשלט. אם משהו מכעיס אותו, הוא פשוט כועס. אם משהו משמח אותו, הוא פשוט שמח. הוא לא יכול לשלוט על הרגש, והרגש שולט בו.

2. הסוג השני: אדם שביטוי רגשותיו כן נתון לשליטה, כלומר, הוא יכול לשלול את הרגש אם הוא לא רוצה להרגיש אותו, אבל בדרך כלל הוא בוחר להרגיש אותו בכל זאת. למשל, אם הוא חווה רגשות של עצב או שמחה, הוא יכול להחליט אם לא להרגיש את הרגש או להרגיש אותו במידה מסוימת. כלומר, הוא זורם עם הרגש אך שומר על שליטה בו.

לסיכום, אליעד מציין שאין תשובה חד משמעית לשאלה אם עדיף לשלוט ברגשות. מצד אחד, שליטה ברגשות יכולה להוריד את העומס הרגשי, אך מצד שני, היא גם מפחיתה את עוצמת הרגשות החיוביים. לדעתו, המצב האידיאלי הוא מקום בו לא משנה אם אתה שולט ברגשות או לא - כלומר, אתה מסוגל להרגיש את רגשותיך במלואם, תוך שמירה על יכולת לבחור אם לשמוע להם או לא.