וכאן אבאר עוד שיטה, איך באפשרותך לגרום למישהו לשנות את העמדה שלו. והדרך לכך היא, על ידי החלפת הסיבה לדבריו, בסיבה דומה, אך שהיא סיבה שהוא לא ירצה להזדהות איתה.
ואסביר: כי לכל דבר יש סיבה. וכאשר מישהו נוקט בעמדה כלשהי, בד"כ הוא עושה זאת בצורה סיבתית ולא בצורה אקראית. בפרט מי שמתעקש על כך שהוא צודק ולא מוכן לשנות את דעתו, שאם הוא היה נוקט בעמדה שלו בצורה אקראית, הרי שהוא לא היה מתעקש כ"כ לחשוב כך או אחרת. כך שכל אחד שנוקט בעמדה כלשהי, הוא נוקט בה בגלל סיבה כלשהי.
והנה, מי שנוקט בעמדה כלשהי בגלל סיבה כלשהי, הרי שזה אומר שהוא מזדהה עם אותה הסיבה לדבריו, והוא חושב שהיא נכונה, והוא אוהב את אותה הסיבה. כי יש לאדם סיבה כלשהי, שבגללה הוא חושב כך או אחרת. והאדם חושב שהסיבה שהוא חושב כך או אחרת, היא סיבה טובה ולא סיבה רעה.
והדרך הבסיסית לגרום לאדם לשנות את העמדה שלו, היא על ידי זה שגורמים לו לגלות ולחשוף את הסיבה שהוא חושב כך או אחרת. ולאחר מכן מנסים לגרום לו לחשוב, שהסיבה שהוא חושב שהיא סיבה טובה, היא בכלל סיבה רעה, כדי שהוא ירצה להתנגד למסקנה שהוא הסיק בגלל אותה הסיבה.
אבל לפעמים ישנם מצבים, שלא מצליחים לגרום לאדם לא להזדהות עם הסיבה שבגללה הוא חושב כך או אחרת. כי האדם מתעקש שהסיבה שלו היא מוצדקת. ובמקרה כזה לדוגמה, ניתן לנסות לשכנע את האדם ולשתול בתוכו את המחשבה, שהוא אומר את מה שהוא אומר, בגלל סיבה אחרת, שאיתה הוא לא ירצה להזדהות.
ז"א גורמים לאדם לחשוב שהוא עושה כך או אחרת, בגלל סיבה שבעיניו היא סיבה לא לגיטימית ולא מוצדקת. ועל ידי זה האדם מרגיש התנגדות כלפי מה שהוא עושה. משום שנראה לו שהוא עושה את מעשיו, בגלל סיבה שהוא חושב שהיא שגויה.
כגון לדוגמה מתחום חינוך הילדים, ילד שמבקש מאבא שלו לקנות לו איזה דבר כלשהו. והאבא מסיבות מוצדקות כאלו ואחרות, לא רוצה לקנות את הדבר לילד. שאז הילד עושה מניפולציה על אבא שלו, ואומר לאבא שלו "אתה לא רוצה לקנות לי, כי אתה לא אוהב אותי".
וזאת בעצם המניפולציה שהצגנו כאן. שבה הילד מנסה לשכנע את אבא שלו, שהסיבה שבגללה הוא לא רוצה לקנות לו דבר כזה או אחר, היא לא בגלל שהוא אוהב אותו ורוצה לשמור עליו מדבר רע כזה או אחר, אלא בגלל שהוא לא אוהב אותו, ובגלל אולי שהוא אפילו שונא אותו את הילד. ושבגלל זה הוא לא רוצה לקנות לילד את מה שהילד מבקש שיקנו לו.
והילד בעצם לוקח את התוצאה, שהיא שהאבא לא רוצה לקנות לו דבר כזה או אחר. והילד מחליף את הסיבה לכך שהאבא לא רוצה לקנות לו דבר כזה או אחר, בסיבה רעה שאיתה האבא לא ירצה להזדהות. שהיא בעצם הסיבה של חוסר אהבה כלפי הילד. כי ההורה לא מוכן ולא רוצה שהילד שלו יחשוב שהוא לא אוהב אותו / שונא אותו וכיו"ב. ובד"כ ברגע שהילד מצליח לגרום למצב להראות, כאילו באמת הסיבה להתנהגות של ההורה, היא סיבה רעה שגם ההורה עצמו מתכחש אליה, על ידי זה הוא גורם להורה לעשות את מה שהוא רוצה.
ועוד אחדד, כי בד"כ תמיד יש שמץ של אמת, בכל טענה שהיא. ז"א כאשר הילד אומר לדוגמה להורה שלו, שהוא לא רוצה לקנות לו את הדבר, בגלל שהוא לא אוהב אותו, תמיד ובכל מקרה יש שמץ של אמת בטענה הזאת. כי אף אחד לא אוהב אף אחד אחר בלב שלם.
וההורה מדחיק בתת המודע שלו, את זה שהוא לא אוהב בלב שלם את הילד שלו, וההורה לא מספיק אוהב את עצמו, בגלל שהוא יודע שהוא לא באמת אוהב את הילד שלו, בלי שום תנאים וכיו"ב. ואז הילד מנגן על המצפון של ההורה, על ידי זה שהוא מזכיר להורה, את מה שההורה לא רוצה לחשוב על עצמו. וזה דומה לשיטה של הקצנה לצורך ניטרול, שבה בעצם מקצינים את הרע שבדבר, כדי שהאדם יתנגד לדעה שלו עצמו.
והרעיון הוא, שלכל אדם יש מחשבות שהוא לא רוצה לחשוב על עצמו (אא"כ האדם שלם עם עצמו בשלמות אמיתית, שאז לא ניתן להפעיל עליו שום לחץ פסיכולוגי וכיו"ב). ויש לאדם נקודת תורפה, שהם בעצם הדברים שהוא לא רוצה להיזכר בהם ולא רוצה לחשוב אותם ולא רוצה להזדהות או להיות מזוהה איתם.
ומי שרוצה להפעיל לחץ פסיכולוגי על מישהו אחר, ומי שרוצה לשכנע מישהו אחר לעשות כך או אחרת, ומי שרוצה לגרום לאדם אחר לשנות את עמדתו, עליו לאתר את נקודות התורפה של האדם האחר. דהיינו, לאתר את אותם רעיונות שהאדם האחר מתנגד אליהם ולא רוצה להזדהות איתם. ואז בדרך כזו או אחרת, לנסות לגרום לאדם השני, לחשוב שהוא פועל מכוח אותם סיבות ורעיונות, שהוא עצמו לא מזדהה ולא רוצה להזדהות איתם. ועל ידי זה גורמים לאדם לשנות את עמדתו.
ויש לשים לב לכך, שלפעמים ברגע שמנסים לגרום לאדם לחשוב שהוא פועל מכוח רעיונות וסיבות שהוא עצמו מתנגד אליהן, אז לפעמים דווקא נוצרת תוצאה הפוכה. שבה האדם כדי להגן על עצמו מהמחשבה שאומרת לו שהוא לא מספיק בסדר, בגלל זה הוא מתחיל לתת לגיטימציה לאותם הסיבות שאיתן הוא לא הזדהה עד כה. ואז בעצם נקודת התורפה של האדם, נחלשת.
או במילים אחרות, לפעמים זה שגורמים למישהו לחשוב שהוא פועל מכוח של סיבה שהוא לא רוצה להזדהות איתה, לפעמים זה באמת גורם לו לשנות את דעתו, כדי לברוח מהמחשבה שהוא מזדהה עם דבר שהוא חושב שהוא רע. אבל לפעמים זה פשוט גורם לאדם לקבל את אותה הסיבה הרעה, והוא מתחיל לקבל אותה כלגיטימית, כדי להגן על עצמו.
כגון לדוגמה, שיש סיבה מאוד חזקה ומוצדקת, לכך שההורה לא רוצה לקנות לילד שלו דבר כלשהו. והילד שמנסה לגרום להורה שלו לחשוב שהוא לא רוצה לקנות לו את הדבר, בגלל חוסר אהבה כלפיו, בכך לפעמים הילד משיג בדיוק את התוצאה ההפוכה. דהיינו, הסיבה האמיתית לכך שההורה לא רוצה לקנות את הדבר, היא כ"כ חזקה, עד כדי כך, שגם אם ההורה משתכנע בכך שזה שהוא לא רוכש את הדבר לילד, שזה מבטא חוסר אהבה כלפי הילד, הרי שבגלל שהסיבה האמיתית היא כ"כ חזקה, אז זה בעצם גורם להורה לקבל את זה שהוא לא אוהב את הילד שלו.
וזה בעצם מתרחש, כי התודעה של ההורה מנסה להגן על עצמה, מתחושת הרע שההורה מרגיש מכך שהוא לא אוהב את הילד שלו. ז"א שבד"כ אם ההורה חושב שהפעולה שלו מבטאת חוסר אהבה כלפי הילד, אז בד"כ המחשבה הזאת גורמת לו להרגיש רע, והוא ימנע מלעשות את אותה הפעולה. אבל אם ההורה מרגיש שהוא מוכרח לעשות את אותו הדבר בכל מקרה, אז לפעמים כדי לא להרגיש רע מכך שהוא חושב שהוא בעצם מבטא חוסר אהבה כלפי הילד שלו, הוא פשוט ייתן לגיטימציה, לכך שהוא לא אוהב את הילד שלו. גם אם באמת הוא דווקא כן אוהב את הילד שלו.
והמסר הוא, שלפעמים ברגע שמחליפים לאדם את הסיבה שלו, בסיבה אחרת שהיא סיבה שאיתה הוא לא רוצה להזדהות, לפעמים זה יוצר את האפקט, שבו האדם לא רק שהוא לא משנה את דעתו, אלא שהוא הופך להיות יותר קיצוני בדעתו, ועכשיו הוא כבר כן מקבל, דבר שדרכו היה ניתן להפעיל עליו לחץ בתנאים אחרים.
כך שצריך לדעת לעשות את הדברים האלו בחוכמה, כדי לא להשיג את התוצאה ההפוכה. ז"א אם אתה מטיח במישהו האשמה, שהוא עושה כך או אחרת, בגלל סיבה רעה כזו או אחרת, עליך לשים לב, שאם הוא מתחיל להזדהות עם הסיבה עצמה ולקבל אותה כלגיטימית, עליך גם להכניס לו לראש, שהוא לא באמת מקבל את הסיבה הרעה הזאת, למרות שהוא פועל בגללה.
כי ברגע שאומרים למישהו שהוא עושה כך או אחרת מסיבה כלשהי, בעצם אומרים לו, שבעיניו אותה הסיבה היא...
ואסביר: כי לכל דבר יש סיבה. וכאשר מישהו נוקט בעמדה כלשהי, בד"כ הוא עושה זאת בצורה סיבתית ולא בצורה אקראית. בפרט מי שמתעקש על כך שהוא צודק ולא מוכן לשנות את דעתו, שאם הוא היה נוקט בעמדה שלו בצורה אקראית, הרי שהוא לא היה מתעקש כ"כ לחשוב כך או אחרת. כך שכל אחד שנוקט בעמדה כלשהי, הוא נוקט בה בגלל סיבה כלשהי.
והנה, מי שנוקט בעמדה כלשהי בגלל סיבה כלשהי, הרי שזה אומר שהוא מזדהה עם אותה הסיבה לדבריו, והוא חושב שהיא נכונה, והוא אוהב את אותה הסיבה. כי יש לאדם סיבה כלשהי, שבגללה הוא חושב כך או אחרת. והאדם חושב שהסיבה שהוא חושב כך או אחרת, היא סיבה טובה ולא סיבה רעה.
והדרך הבסיסית לגרום לאדם לשנות את העמדה שלו, היא על ידי זה שגורמים לו לגלות ולחשוף את הסיבה שהוא חושב כך או אחרת. ולאחר מכן מנסים לגרום לו לחשוב, שהסיבה שהוא חושב שהיא סיבה טובה, היא בכלל סיבה רעה, כדי שהוא ירצה להתנגד למסקנה שהוא הסיק בגלל אותה הסיבה.
אבל לפעמים ישנם מצבים, שלא מצליחים לגרום לאדם לא להזדהות עם הסיבה שבגללה הוא חושב כך או אחרת. כי האדם מתעקש שהסיבה שלו היא מוצדקת. ובמקרה כזה לדוגמה, ניתן לנסות לשכנע את האדם ולשתול בתוכו את המחשבה, שהוא אומר את מה שהוא אומר, בגלל סיבה אחרת, שאיתה הוא לא ירצה להזדהות.
ז"א גורמים לאדם לחשוב שהוא עושה כך או אחרת, בגלל סיבה שבעיניו היא סיבה לא לגיטימית ולא מוצדקת. ועל ידי זה האדם מרגיש התנגדות כלפי מה שהוא עושה. משום שנראה לו שהוא עושה את מעשיו, בגלל סיבה שהוא חושב שהיא שגויה.
כגון לדוגמה מתחום חינוך הילדים, ילד שמבקש מאבא שלו לקנות לו איזה דבר כלשהו. והאבא מסיבות מוצדקות כאלו ואחרות, לא רוצה לקנות את הדבר לילד. שאז הילד עושה מניפולציה על אבא שלו, ואומר לאבא שלו "אתה לא רוצה לקנות לי, כי אתה לא אוהב אותי".
וזאת בעצם המניפולציה שהצגנו כאן. שבה הילד מנסה לשכנע את אבא שלו, שהסיבה שבגללה הוא לא רוצה לקנות לו דבר כזה או אחר, היא לא בגלל שהוא אוהב אותו ורוצה לשמור עליו מדבר רע כזה או אחר, אלא בגלל שהוא לא אוהב אותו, ובגלל אולי שהוא אפילו שונא אותו את הילד. ושבגלל זה הוא לא רוצה לקנות לילד את מה שהילד מבקש שיקנו לו.
והילד בעצם לוקח את התוצאה, שהיא שהאבא לא רוצה לקנות לו דבר כזה או אחר. והילד מחליף את הסיבה לכך שהאבא לא רוצה לקנות לו דבר כזה או אחר, בסיבה רעה שאיתה האבא לא ירצה להזדהות. שהיא בעצם הסיבה של חוסר אהבה כלפי הילד. כי ההורה לא מוכן ולא רוצה שהילד שלו יחשוב שהוא לא אוהב אותו / שונא אותו וכיו"ב. ובד"כ ברגע שהילד מצליח לגרום למצב להראות, כאילו באמת הסיבה להתנהגות של ההורה, היא סיבה רעה שגם ההורה עצמו מתכחש אליה, על ידי זה הוא גורם להורה לעשות את מה שהוא רוצה.
ועוד אחדד, כי בד"כ תמיד יש שמץ של אמת, בכל טענה שהיא. ז"א כאשר הילד אומר לדוגמה להורה שלו, שהוא לא רוצה לקנות לו את הדבר, בגלל שהוא לא אוהב אותו, תמיד ובכל מקרה יש שמץ של אמת בטענה הזאת. כי אף אחד לא אוהב אף אחד אחר בלב שלם.
וההורה מדחיק בתת המודע שלו, את זה שהוא לא אוהב בלב שלם את הילד שלו, וההורה לא מספיק אוהב את עצמו, בגלל שהוא יודע שהוא לא באמת אוהב את הילד שלו, בלי שום תנאים וכיו"ב. ואז הילד מנגן על המצפון של ההורה, על ידי זה שהוא מזכיר להורה, את מה שההורה לא רוצה לחשוב על עצמו. וזה דומה לשיטה של הקצנה לצורך ניטרול, שבה בעצם מקצינים את הרע שבדבר, כדי שהאדם יתנגד לדעה שלו עצמו.
והרעיון הוא, שלכל אדם יש מחשבות שהוא לא רוצה לחשוב על עצמו (אא"כ האדם שלם עם עצמו בשלמות אמיתית, שאז לא ניתן להפעיל עליו שום לחץ פסיכולוגי וכיו"ב). ויש לאדם נקודת תורפה, שהם בעצם הדברים שהוא לא רוצה להיזכר בהם ולא רוצה לחשוב אותם ולא רוצה להזדהות או להיות מזוהה איתם.
ומי שרוצה להפעיל לחץ פסיכולוגי על מישהו אחר, ומי שרוצה לשכנע מישהו אחר לעשות כך או אחרת, ומי שרוצה לגרום לאדם אחר לשנות את עמדתו, עליו לאתר את נקודות התורפה של האדם האחר. דהיינו, לאתר את אותם רעיונות שהאדם האחר מתנגד אליהם ולא רוצה להזדהות איתם. ואז בדרך כזו או אחרת, לנסות לגרום לאדם השני, לחשוב שהוא פועל מכוח אותם סיבות ורעיונות, שהוא עצמו לא מזדהה ולא רוצה להזדהות איתם. ועל ידי זה גורמים לאדם לשנות את עמדתו.
ויש לשים לב לכך, שלפעמים ברגע שמנסים לגרום לאדם לחשוב שהוא פועל מכוח רעיונות וסיבות שהוא עצמו מתנגד אליהן, אז לפעמים דווקא נוצרת תוצאה הפוכה. שבה האדם כדי להגן על עצמו מהמחשבה שאומרת לו שהוא לא מספיק בסדר, בגלל זה הוא מתחיל לתת לגיטימציה לאותם הסיבות שאיתן הוא לא הזדהה עד כה. ואז בעצם נקודת התורפה של האדם, נחלשת.
או במילים אחרות, לפעמים זה שגורמים למישהו לחשוב שהוא פועל מכוח של סיבה שהוא לא רוצה להזדהות איתה, לפעמים זה באמת גורם לו לשנות את דעתו, כדי לברוח מהמחשבה שהוא מזדהה עם דבר שהוא חושב שהוא רע. אבל לפעמים זה פשוט גורם לאדם לקבל את אותה הסיבה הרעה, והוא מתחיל לקבל אותה כלגיטימית, כדי להגן על עצמו.
כגון לדוגמה, שיש סיבה מאוד חזקה ומוצדקת, לכך שההורה לא רוצה לקנות לילד שלו דבר כלשהו. והילד שמנסה לגרום להורה שלו לחשוב שהוא לא רוצה לקנות לו את הדבר, בגלל חוסר אהבה כלפיו, בכך לפעמים הילד משיג בדיוק את התוצאה ההפוכה. דהיינו, הסיבה האמיתית לכך שההורה לא רוצה לקנות את הדבר, היא כ"כ חזקה, עד כדי כך, שגם אם ההורה משתכנע בכך שזה שהוא לא רוכש את הדבר לילד, שזה מבטא חוסר אהבה כלפי הילד, הרי שבגלל שהסיבה האמיתית היא כ"כ חזקה, אז זה בעצם גורם להורה לקבל את זה שהוא לא אוהב את הילד שלו.
וזה בעצם מתרחש, כי התודעה של ההורה מנסה להגן על עצמה, מתחושת הרע שההורה מרגיש מכך שהוא לא אוהב את הילד שלו. ז"א שבד"כ אם ההורה חושב שהפעולה שלו מבטאת חוסר אהבה כלפי הילד, אז בד"כ המחשבה הזאת גורמת לו להרגיש רע, והוא ימנע מלעשות את אותה הפעולה. אבל אם ההורה מרגיש שהוא מוכרח לעשות את אותו הדבר בכל מקרה, אז לפעמים כדי לא להרגיש רע מכך שהוא חושב שהוא בעצם מבטא חוסר אהבה כלפי הילד שלו, הוא פשוט ייתן לגיטימציה, לכך שהוא לא אוהב את הילד שלו. גם אם באמת הוא דווקא כן אוהב את הילד שלו.
והמסר הוא, שלפעמים ברגע שמחליפים לאדם את הסיבה שלו, בסיבה אחרת שהיא סיבה שאיתה הוא לא רוצה להזדהות, לפעמים זה יוצר את האפקט, שבו האדם לא רק שהוא לא משנה את דעתו, אלא שהוא הופך להיות יותר קיצוני בדעתו, ועכשיו הוא כבר כן מקבל, דבר שדרכו היה ניתן להפעיל עליו לחץ בתנאים אחרים.
כך שצריך לדעת לעשות את הדברים האלו בחוכמה, כדי לא להשיג את התוצאה ההפוכה. ז"א אם אתה מטיח במישהו האשמה, שהוא עושה כך או אחרת, בגלל סיבה רעה כזו או אחרת, עליך לשים לב, שאם הוא מתחיל להזדהות עם הסיבה עצמה ולקבל אותה כלגיטימית, עליך גם להכניס לו לראש, שהוא לא באמת מקבל את הסיבה הרעה הזאת, למרות שהוא פועל בגללה.
כי ברגע שאומרים למישהו שהוא עושה כך או אחרת מסיבה כלשהי, בעצם אומרים לו, שבעיניו אותה הסיבה היא...
050-3331-331