מודעות עצמית, להיות מודע לעצמך, להיות מאושר, למה אתה רוצה להרגיש טוב? למה אתה לא רוצה להרגיש רע? לחקור את הרגשות, להיות שמח, איך להבין את עצמך? התבוננות עצמית, התבוננות פנימית
למה אתה רוצה להרגיש טוב ולא רוצה להרגיש רע?
אליעד מסביר שכל אדם רוצה להרגיש טוב ואינו רוצה להרגיש רע, אך כמעט אף אחד לא עוצר לבדוק את השורש של הרצון הזה. התהליך מתחיל בכך שאדם צריך לבדוק לעומק למה הוא באמת רוצה את מה שהוא רוצה. הוא נותן דוגמה מפורטת לאדם שחושב שהוא רוצה לראות נופים, אבל כשהוא יכול פשוט לראות תמונות בגוגל או במציאות מדומה, הוא בכל זאת לא מסופק. האדם מתעקש שהוא רוצה "להיות שם", ולא רק לראות תמונה או הדמיה. אבל כשאליעד מציע לו את האפשרות לנסוע באמת לאותם מקומות, האדם מודה שבעצם אינו רוצה את החוויה עצמה, משום שהיא כרוכה במאמץ ובאי - נוחות.
הסיבה שהאדם חושב שהוא רוצה לנסוע לאוורסט, לדוגמה, היא שהוא מדמיין שירגיש תחושה טובה כאשר יעמוד בפסגה. אולם אליעד מסביר לו שחלק בלתי נפרד מהתחושה הטובה הזו הוא הדרך והקושי שחווים במהלך הטיפוס. אם האדם היה נלקח ישר לפסגה במסוק, לא היה מרגיש את אותה תחושת סיפוק. מכאן הוא מסביר שאנשים למעשה רוצים "חוויה מסוימת", אך הם לא מודעים לכך שלחוויה זו יש שני חלקים: התוצאה הרצויה והדרך אליה. הם לרוב לא רוצים את הדרך, אלא רק את התוצאה הסופית.
מהו המנגנון שגורם לך לרצות משהו?
אליעד ממשיך לעומק ומסביר שאדם תמיד עושה מה שהוא באמת רוצה. כלומר, הפעולות שאדם מבצע בפועל מעידות על רצונו האמיתי. אם האדם יושב כל היום וצופה בטלוויזיה, כנראה שזה מה שהוא באמת הכי רוצה לעשות. אליעד נותן דוגמה של אדם הטוען שהוא רוצה לממש את הפוטנציאל שלו, אבל במציאות הוא לא עושה דבר לקדם זאת. כלומר, הפעולות שלו בפועל מלמדות שהרצון שלו לשבת מול הטלוויזיה גדול מהרצון לממש את הפוטנציאל שלו.
הבעיה נוצרת כשהאדם לא מקבל את המציאות הזו, והוא מאמין שהוא "צריך" לרצות משהו אחר. האדם חווה קונפליקט פנימי, משום שהוא מצד אחד עושה את מה שהוא באמת רוצה (להישאר באזור הנוחות שלו), ומצד שני חושב שהוא צריך לרצות משהו אחר. הקונפליקט הזה יוצר רגשות אשמה ותחושת חוסר סיפוק מתמידה.
איך לחקור את הרגשות לעומק?
אליעד מציע לאדם להתבונן על הרצונות והרגשות שלו בצורה עמוקה יותר. הוא אומר לאדם לבדוק מדוע הוא מעדיף להרגיש תחושות מסוימות ולא אחרות. למשל, למה הוא מעדיף תחושה של חיוניות, סיפוק ואופטימיות על פני תחושה של שיעמום או חוסר אונים? אליעד מתאר איך האדם מתחיל להסתבך בתשובות מעגליות כגון: "אני רוצה להיות אופטימי כי זה עושה אותי שמח, ואני רוצה להיות שמח כי זה עושה אותי מאושר, " וכך הלאה.
הפתרון לדעתו הוא להתבונן עוד יותר לעומק, ולשאול את השאלה היסודית ביותר: למה בכלל אתה רוצה להרגיש טוב? למה בכלל יש לך רצונות או רגשות? הוא מסביר שהרצון להרגיש טוב אינו מחויב המציאות, אלא נובע ממשהו בסיסי יותר. האדם צריך להעמיק עד שימצא את השורש של "למה בכלל אני רוצה?", כלומר, להסתכל לפני הצורה, לפני ההגדרה של טוב או רע.
איך לפרק את המושג "אני רוצה להרגיש טוב"?
אליעד מפרק את המשפט "אני רוצה להרגיש טוב" לשלושה חלקים:
אליעד מסביר שכל אדם רוצה להרגיש טוב ואינו רוצה להרגיש רע, אך כמעט אף אחד לא עוצר לבדוק את השורש של הרצון הזה. התהליך מתחיל בכך שאדם צריך לבדוק לעומק למה הוא באמת רוצה את מה שהוא רוצה. הוא נותן דוגמה מפורטת לאדם שחושב שהוא רוצה לראות נופים, אבל כשהוא יכול פשוט לראות תמונות בגוגל או במציאות מדומה, הוא בכל זאת לא מסופק. האדם מתעקש שהוא רוצה "להיות שם", ולא רק לראות תמונה או הדמיה. אבל כשאליעד מציע לו את האפשרות לנסוע באמת לאותם מקומות, האדם מודה שבעצם אינו רוצה את החוויה עצמה, משום שהיא כרוכה במאמץ ובאי - נוחות.
הסיבה שהאדם חושב שהוא רוצה לנסוע לאוורסט, לדוגמה, היא שהוא מדמיין שירגיש תחושה טובה כאשר יעמוד בפסגה. אולם אליעד מסביר לו שחלק בלתי נפרד מהתחושה הטובה הזו הוא הדרך והקושי שחווים במהלך הטיפוס. אם האדם היה נלקח ישר לפסגה במסוק, לא היה מרגיש את אותה תחושת סיפוק. מכאן הוא מסביר שאנשים למעשה רוצים "חוויה מסוימת", אך הם לא מודעים לכך שלחוויה זו יש שני חלקים: התוצאה הרצויה והדרך אליה. הם לרוב לא רוצים את הדרך, אלא רק את התוצאה הסופית.
מהו המנגנון שגורם לך לרצות משהו?
אליעד ממשיך לעומק ומסביר שאדם תמיד עושה מה שהוא באמת רוצה. כלומר, הפעולות שאדם מבצע בפועל מעידות על רצונו האמיתי. אם האדם יושב כל היום וצופה בטלוויזיה, כנראה שזה מה שהוא באמת הכי רוצה לעשות. אליעד נותן דוגמה של אדם הטוען שהוא רוצה לממש את הפוטנציאל שלו, אבל במציאות הוא לא עושה דבר לקדם זאת. כלומר, הפעולות שלו בפועל מלמדות שהרצון שלו לשבת מול הטלוויזיה גדול מהרצון לממש את הפוטנציאל שלו.
הבעיה נוצרת כשהאדם לא מקבל את המציאות הזו, והוא מאמין שהוא "צריך" לרצות משהו אחר. האדם חווה קונפליקט פנימי, משום שהוא מצד אחד עושה את מה שהוא באמת רוצה (להישאר באזור הנוחות שלו), ומצד שני חושב שהוא צריך לרצות משהו אחר. הקונפליקט הזה יוצר רגשות אשמה ותחושת חוסר סיפוק מתמידה.
איך לחקור את הרגשות לעומק?
אליעד מציע לאדם להתבונן על הרצונות והרגשות שלו בצורה עמוקה יותר. הוא אומר לאדם לבדוק מדוע הוא מעדיף להרגיש תחושות מסוימות ולא אחרות. למשל, למה הוא מעדיף תחושה של חיוניות, סיפוק ואופטימיות על פני תחושה של שיעמום או חוסר אונים? אליעד מתאר איך האדם מתחיל להסתבך בתשובות מעגליות כגון: "אני רוצה להיות אופטימי כי זה עושה אותי שמח, ואני רוצה להיות שמח כי זה עושה אותי מאושר, " וכך הלאה.
הפתרון לדעתו הוא להתבונן עוד יותר לעומק, ולשאול את השאלה היסודית ביותר: למה בכלל אתה רוצה להרגיש טוב? למה בכלל יש לך רצונות או רגשות? הוא מסביר שהרצון להרגיש טוב אינו מחויב המציאות, אלא נובע ממשהו בסיסי יותר. האדם צריך להעמיק עד שימצא את השורש של "למה בכלל אני רוצה?", כלומר, להסתכל לפני הצורה, לפני ההגדרה של טוב או רע.
איך לפרק את המושג "אני רוצה להרגיש טוב"?
אליעד מפרק את המשפט "אני רוצה להרגיש טוב" לשלושה חלקים:
- "אני" - ישות שחווה את הרצון וההרגשה.
- "רוצה" - פעולת הרצון עצמו.
- "להרגיש טוב" - תוכן הרצון, כלומר, מה שהישות רוצה.
- למה אני רוצה להרגיש טוב?
- איך לחקור רגשות לעומק?
- התבוננות פנימית
- להיות מאושר בלי סיבה
- איך להגיע לשלווה פנימית?
- למה אני לא מסופק?
- מה גורם לי לרצות משהו?
050-3331-331