הסרת אחריות ליד אנשים אחראיים, למה אני מסיר אחריות במצבים מסוימים? למה אני לא אחראי? למה אני לא מתנהג באחריות? למה אני מתנהג הפוך ממה שאני? למה אני מתנהג שונה ליד אנשים מסוימים? למה אני חלש ליד אנשים חזקים? הדחקה, אני מדחיק
למה אני מסיר אחריות ליד אנשים יותר אחראיים ממני?
אנשים רבים מוצאים את עצמם מתנהגים בחוסר אחריות דווקא כשהם נמצאים בנוכחות אנשים שנתפסים בעיניהם כאחראיים יותר מהם. למשל, אדם שמטבעו נוהג בזהירות ומקפיד על כל כללי הזהירות בדרכים, כאשר הוא נוסע ברכב עם אדם שנתפס בעיניו כאחראי יותר בתחום הנהיגה, הוא פתאום עלול למצוא את עצמו נוהג בפזיזות, בלי לתת את הדעת על הסכנות האפשריות. זה יכול להיראות מוזר, אך יש סיבה עמוקה להתנהגות זו.
התופעה הזאת מצביעה על כך שבתוך האדם קיים רצון חבוי להיות חסר אחריות, גם אם בחיי היום - יום הוא מתנהג באחריות מוחלטת. כלומר, לא מדובר בכך שהאדם אינו מסוגל להיות אחראי, או שהוא אינו יודע כיצד לנהוג באחריות. ההיפך הוא הנכון: הוא יודע היטב כיצד להתנהל באחריות, ובדרך כלל אכן מתנהג כך. אלא שבתוך תוכו יש לו כמיהה, לפעמים אפילו מודחקת, להסיר מעליו את נטל האחריות.
כמו אדם שנמצא בדיאטה קפדנית, ומונע מעצמו מאכלים מתוקים לאורך זמן, וברגע אחד שבו הוא "מרשה לעצמו" לאכול מתוק, הוא אוכל ללא שליטה, כאילו אין מחר. הוא מנצל את הרגע שבו נפרץ הסכר כדי ליהנות עד הסוף, משום שכל הזמן הוא מתאפק ומונע מעצמו. כך גם במקרה של אחריות: מי שכל הזמן מתנהג באחריות מתוך תחושה של כפייה או הכרח, ברגע הראשון שיש לו הזדמנות "להשתחרר" מן האחריות, הוא ינצל את ההזדמנות הזאת באופן קיצוני ומוגזם.
מה המשמעות של הרצון להסיר אחריות?
הרצון הפנימי הזה להסרת אחריות נובע מתחושות שליליות שהאדם חווה כלפי האחריות עצמה. כאשר אדם חש שהוא חייב להתנהג באחריות ולא עושה זאת מתוך בחירה אמיתית, הוא ירגיש מוגבל, לחוץ, מצומצם ואפילו מדוכא. לדוגמה, מישהו שמרגיש שכשהוא אחראי הוא לא יכול להיות ספונטני, זורם, או שהוא לא יכול לבטא את עצמו בחופשיות, ירגיש אחריות כמשהו מעיק, כמשהו שכובל אותו ומונע ממנו לחיות כפי שהוא באמת היה רוצה.
התחושה הזו של "הכרח" להיות אחראי יוצרת בתוכו של האדם את הרצון הלא מודע לחוסר אחריות. בכל פעם שהוא ליד אדם שמבחינתו נתפס כבעל אחריות גדולה יותר, הוא מרגיש שיש לו הזדמנות להשתחרר מן העול הזה. לכן, באותו רגע, הוא יסיר מעצמו את האחריות ויתנהג בחוסר אחריות.
כיצד אפשר לזהות ולשנות את התופעה?
על מנת להתמודד עם התופעה ולשנות את הדפוס ההתנהגותי הזה, האדם חייב קודם כל לזהות ולחקור מדוע רע לו להיות אחראי. הוא חייב לשאול את עצמו שאלות כגון:
אם האדם ילמד ליהנות מלקיחת אחריות, אם הוא יראה בה משהו חיובי שמאפשר לו לחיות חיים טובים יותר, הוא לא ירגיש צורך להסיר מעל עצמו את האחריות ברגע הראשון שיוכל. גם כאשר יעמוד ליד אדם שהוא אחראי ממנו, הוא יישאר אחראי, משום שלא תהיה בתוכו כמיהה לא מודעת לחוסר אחריות.
איך להפוך את האחריות למשהו חיובי?
הפתרון המעשי הוא שינוי של נקודת המבט לגבי אחריות. במקום לראות את האחריות כמטלה מעיקה או כהכרח שאינו בשליטתנו, יש לראות בה הזדמנות לשיפור עצמי, לגדילה אישית, ולתחושה של שליטה וביטחון. לדוגמה, אם אדם מרגיש מוגבל משום שהוא אחראי על ניהול כספי המשפחה, במקום להרגיש שהאחריות הזאת כובלת אותו, הוא יכול לחשוב על כך שזה נותן לו שליטה על מצבו הכלכלי, מאפשר לו לקבל החלטות מושכלות ולהרגיש בטוח כלכלית.
כאשר האחריות נתפסת כמשהו חיובי, מעצים ומאפשר, האדם כבר לא יחפש את הרגע הראשון שבו יוכל להיפטר ממנה. הוא כבר לא ירגיש את הדחף "להתפרק" מן האחריות ולהתנהג בצורה הפוכה ממה שהוא בדרך כלל.
לסיכום, ההתנהגות הזאת של הסרת אחריות בנוכחות אנשים אחראיים יותר, נובעת מתוך כמיהה פנימית לחוסר אחריות, ומתחושת כפייה סביב לקיחת האחריות. כאשר אדם יזהה את תחושותיו כלפי אחריות וילמד לראות בה משהו חיובי ומאפשר, הוא יוכל לשמור על יציבות ואחריות גם בנוכחות אנשים אחרים.
אנשים רבים מוצאים את עצמם מתנהגים בחוסר אחריות דווקא כשהם נמצאים בנוכחות אנשים שנתפסים בעיניהם כאחראיים יותר מהם. למשל, אדם שמטבעו נוהג בזהירות ומקפיד על כל כללי הזהירות בדרכים, כאשר הוא נוסע ברכב עם אדם שנתפס בעיניו כאחראי יותר בתחום הנהיגה, הוא פתאום עלול למצוא את עצמו נוהג בפזיזות, בלי לתת את הדעת על הסכנות האפשריות. זה יכול להיראות מוזר, אך יש סיבה עמוקה להתנהגות זו.
התופעה הזאת מצביעה על כך שבתוך האדם קיים רצון חבוי להיות חסר אחריות, גם אם בחיי היום - יום הוא מתנהג באחריות מוחלטת. כלומר, לא מדובר בכך שהאדם אינו מסוגל להיות אחראי, או שהוא אינו יודע כיצד לנהוג באחריות. ההיפך הוא הנכון: הוא יודע היטב כיצד להתנהל באחריות, ובדרך כלל אכן מתנהג כך. אלא שבתוך תוכו יש לו כמיהה, לפעמים אפילו מודחקת, להסיר מעליו את נטל האחריות.
כמו אדם שנמצא בדיאטה קפדנית, ומונע מעצמו מאכלים מתוקים לאורך זמן, וברגע אחד שבו הוא "מרשה לעצמו" לאכול מתוק, הוא אוכל ללא שליטה, כאילו אין מחר. הוא מנצל את הרגע שבו נפרץ הסכר כדי ליהנות עד הסוף, משום שכל הזמן הוא מתאפק ומונע מעצמו. כך גם במקרה של אחריות: מי שכל הזמן מתנהג באחריות מתוך תחושה של כפייה או הכרח, ברגע הראשון שיש לו הזדמנות "להשתחרר" מן האחריות, הוא ינצל את ההזדמנות הזאת באופן קיצוני ומוגזם.
מה המשמעות של הרצון להסיר אחריות?
הרצון הפנימי הזה להסרת אחריות נובע מתחושות שליליות שהאדם חווה כלפי האחריות עצמה. כאשר אדם חש שהוא חייב להתנהג באחריות ולא עושה זאת מתוך בחירה אמיתית, הוא ירגיש מוגבל, לחוץ, מצומצם ואפילו מדוכא. לדוגמה, מישהו שמרגיש שכשהוא אחראי הוא לא יכול להיות ספונטני, זורם, או שהוא לא יכול לבטא את עצמו בחופשיות, ירגיש אחריות כמשהו מעיק, כמשהו שכובל אותו ומונע ממנו לחיות כפי שהוא באמת היה רוצה.
התחושה הזו של "הכרח" להיות אחראי יוצרת בתוכו של האדם את הרצון הלא מודע לחוסר אחריות. בכל פעם שהוא ליד אדם שמבחינתו נתפס כבעל אחריות גדולה יותר, הוא מרגיש שיש לו הזדמנות להשתחרר מן העול הזה. לכן, באותו רגע, הוא יסיר מעצמו את האחריות ויתנהג בחוסר אחריות.
כיצד אפשר לזהות ולשנות את התופעה?
על מנת להתמודד עם התופעה ולשנות את הדפוס ההתנהגותי הזה, האדם חייב קודם כל לזהות ולחקור מדוע רע לו להיות אחראי. הוא חייב לשאול את עצמו שאלות כגון:
- למה אני מרגיש רע כאשר אני צריך להיות אחראי?
- אילו תחושות שליליות אני מרגיש כשאני מתנהג באחריות?
- האם אחריות גורמת לי להרגיש מוגבל או כבול?
- האם כשאני אחראי אני מרגיש שזה לא מי שאני באמת?
- האם אני חש שאני מפסיד הנאה או חופש כשאני אחראי?
אם האדם ילמד ליהנות מלקיחת אחריות, אם הוא יראה בה משהו חיובי שמאפשר לו לחיות חיים טובים יותר, הוא לא ירגיש צורך להסיר מעל עצמו את האחריות ברגע הראשון שיוכל. גם כאשר יעמוד ליד אדם שהוא אחראי ממנו, הוא יישאר אחראי, משום שלא תהיה בתוכו כמיהה לא מודעת לחוסר אחריות.
איך להפוך את האחריות למשהו חיובי?
הפתרון המעשי הוא שינוי של נקודת המבט לגבי אחריות. במקום לראות את האחריות כמטלה מעיקה או כהכרח שאינו בשליטתנו, יש לראות בה הזדמנות לשיפור עצמי, לגדילה אישית, ולתחושה של שליטה וביטחון. לדוגמה, אם אדם מרגיש מוגבל משום שהוא אחראי על ניהול כספי המשפחה, במקום להרגיש שהאחריות הזאת כובלת אותו, הוא יכול לחשוב על כך שזה נותן לו שליטה על מצבו הכלכלי, מאפשר לו לקבל החלטות מושכלות ולהרגיש בטוח כלכלית.
כאשר האחריות נתפסת כמשהו חיובי, מעצים ומאפשר, האדם כבר לא יחפש את הרגע הראשון שבו יוכל להיפטר ממנה. הוא כבר לא ירגיש את הדחף "להתפרק" מן האחריות ולהתנהג בצורה הפוכה ממה שהוא בדרך כלל.
לסיכום, ההתנהגות הזאת של הסרת אחריות בנוכחות אנשים אחראיים יותר, נובעת מתוך כמיהה פנימית לחוסר אחריות, ומתחושת כפייה סביב לקיחת האחריות. כאשר אדם יזהה את תחושותיו כלפי אחריות וילמד לראות בה משהו חיובי ומאפשר, הוא יוכל לשמור על יציבות ואחריות גם בנוכחות אנשים אחרים.
- לקיחת אחריות
- שינוי הרגלים
- שינוי חשיבה
- אחריות אישית
- התמודדות עם דפוסי התנהגות
למה אנשים מסירים אחריות ליד אנשים אחראיים מהם?
ישנם אנשים שמתנהגים בצורה אחראית בדרך כלל, אך כאשר הם נמצאים בסביבה של מישהו שנתפס בעיניהם כאחראי יותר מהם, הם נוטים להפוך לחסרי אחריות. דוגמה לכך היא אדם שנוהג בזהירות, אך אם הוא נמצא עם מישהו שאחראי יותר ממנו על הנהיגה, הוא פתאום מתנהג בפזיזות.
מה ההיגיון בהתנהגות זו?
כאשר אדם משנה את התנהגותו והופך לחסר אחריות בנוכחות אנשים אחראיים ממנו, זה מעיד על כך שבתוכו יש רצון לא להיות אחראי. זה לא שהוא אינו מסוגל להיות אחראי, אלא שבתוכו קיימת כמיהה להסרת אחריות. להיות אחראי מכביד עליו, ולכן כאשר ניתנת לו האפשרות להסיר את האחריות - הוא מנצל אותה עד תום.
אפשר להקביל זאת לאדם בדיאטה, שכאשר הוא סוף סוף מאפשר לעצמו לאכול מתוק, הוא אוכל ללא גבולות, מתוך תחושת "הכל או כלום". כך גם במקרה של אחריות - כאשר אדם מרגיש שהוא מוכרח להיות אחראי כל הזמן, אז כאשר יש לו הזדמנות להשתחרר מזה, הוא לוקח אותה עד הקצה.
איך אפשר להתמודד עם זה?
אם אתה מזהה בתוכך את התופעה הזו, עליך לשאול את עצמך:
- למה רע לי להיות אחראי?
- אילו תחושות שליליות אני חווה כשאני נדרש להיות אחראי?
- האם אחריות גורמת לי להרגיש מוגבל, מצומצם או כבול?
- האם אני מרגיש שלא כיף לי כשאני צריך להיות אחראי?
כאשר אחריות נתפסת כמשהו שנכפה עליך, ברגע שתהיה לך הזדמנות להתחמק ממנה - תעשה זאת. הפתרון הוא לזהות את המקומות שבהם אתה מרגיש שהאחריות מכבידה עליך ולשנות את התפיסה שלך כלפיה. כאשר תלמד להרגיש נוח יותר עם אחריות, היא לא תהיה עבורך עול, וכך לא תרגיש צורך "לברוח" ממנה גם כשאתה ליד אנשים אחראיים ממך.
ישנם אנשים שמתנהגים בצורה אחראית בדרך כלל, אך כאשר הם נמצאים בסביבה של מישהו שנתפס בעיניהם כאחראי יותר מהם, הם נוטים להפוך לחסרי אחריות. דוגמה לכך היא אדם שנוהג בזהירות, אך אם הוא נמצא עם מישהו שאחראי יותר ממנו על הנהיגה, הוא פתאום מתנהג בפזיזות.
מה ההיגיון בהתנהגות זו?
כאשר אדם משנה את התנהגותו והופך לחסר אחריות בנוכחות אנשים אחראיים ממנו, זה מעיד על כך שבתוכו יש רצון לא להיות אחראי. זה לא שהוא אינו מסוגל להיות אחראי, אלא שבתוכו קיימת כמיהה להסרת אחריות. להיות אחראי מכביד עליו, ולכן כאשר ניתנת לו האפשרות להסיר את האחריות - הוא מנצל אותה עד תום.
אפשר להקביל זאת לאדם בדיאטה, שכאשר הוא סוף סוף מאפשר לעצמו לאכול מתוק, הוא אוכל ללא גבולות, מתוך תחושת "הכל או כלום". כך גם במקרה של אחריות - כאשר אדם מרגיש שהוא מוכרח להיות אחראי כל הזמן, אז כאשר יש לו הזדמנות להשתחרר מזה, הוא לוקח אותה עד הקצה.
איך אפשר להתמודד עם זה?
אם אתה מזהה בתוכך את התופעה הזו, עליך לשאול את עצמך:
- למה רע לי להיות אחראי?
- אילו תחושות שליליות אני חווה כשאני נדרש להיות אחראי?
- האם אחריות גורמת לי להרגיש מוגבל, מצומצם או כבול?
- האם אני מרגיש שלא כיף לי כשאני צריך להיות אחראי?
כאשר אחריות נתפסת כמשהו שנכפה עליך, ברגע שתהיה לך הזדמנות להתחמק ממנה - תעשה זאת. הפתרון הוא לזהות את המקומות שבהם אתה מרגיש שהאחריות מכבידה עליך ולשנות את התפיסה שלך כלפיה. כאשר תלמד להרגיש נוח יותר עם אחריות, היא לא תהיה עבורך עול, וכך לא תרגיש צורך "לברוח" ממנה גם כשאתה ליד אנשים אחראיים ממך.
- לקיחת אחריות
- שינוי הרגלים
- שינוי חשיבה
- אחריות אישית
- התמודדות עם דפוסי התנהגות
050-3331-331