האם אדם שעושה רק מה שהוא רוצה הוא בעל בחירה חופשית?

אליעד כהן פותח בשאלה משמעותית: האם אדם שעושה תמיד רק מה שהוא רוצה, הוא אדם עם בחירה חופשית אמיתית? במבט ראשון, אפשר לחשוב שכן, שהרי אם אדם עושה אך ורק את מה שהוא רוצה, אף אחד לא מחייב אותו לפעול בניגוד לרצונו. אך אליעד מראה באופן מפורט ומעמיק שזה לא פשוט כל כך. ההסבר שהוא מספק מראה כי מי שקובע את מעשיו של האדם במצב כזה הוא לא האדם עצמו במובן עמוק, אלא הרצון שלו - כלומר, האדם כבול על ידי הרצון שלו.

מה המשמעות האמיתית של עשיית "מה שבא לך"?

אליעד כהן מדגים ומסביר בהרחבה את הפרדוקס של עשייה מתוך רצון בלבד: אדם שעושה רק מה שהוא רוצה לכאורה חופשי לחלוטין, אך למעשה הוא נשלט לחלוטין על ידי הרצון שלו. לדוגמה, אדם שרוצה לאכול עוגה ובאותו זמן גם לא רוצה לאכול אותה - מי מחליט בפועל האם הוא יאכל או לא יאכל? הרצון עצמו. הרצון הוא הכוח שקובע בפועל מה יקרה, והרצון הוא הכוח היחיד שמשפיע על ההחלטות של האדם בכל רגע נתון. אליעד ממחיש את העניין בדוגמה נוספת של אדם שיש לו רצון לעשן, ובו זמנית רצון לא לעשן. בסוף, הרצון הדומיננטי הוא שיקבע אם הוא יעשן או לא.

הדוגמה נוספת של אדם שמאיימים עליו באקדח, כאשר אומרים לו שאם הוא לא יבצע פעולה מסוימת - הוא יירה בו. גם כאן, לפי אליעד כהן, האדם לא עושה דבר בניגוד לרצונו. האדם בוחר לעשות את מה שנאמר לו מתוך רצון שלא יירו בו, ולכן עדיין פועל בהתאם לרצונו שלו, גם אם הוא נמצא במצב קיצוני. לפיכך, אין מצב שבו האדם יעשה פעולה נגד רצונו, שכן גם פעולה שנראית כפויה למעשה נעשית מתוך רצון פנימי כלשהו.

האם אפשרי לפעול נגד הרצון?

אליעד כהן מסביר בבירור שאין שום אפשרות מעשית לפעול בניגוד לרצון. האדם תמיד פועל מתוך רצונו, בין אם מדובר ברצון גלוי וברור ובין אם מדובר ברצון סמוי או מורכב יותר. כל פעולה של האדם, קטנה כגדולה, נעשית בסופו של דבר רק מתוך רצון כלשהו. אדם שעובד למשל, עובד כי יש לו רצון לעבוד מסיבה כלשהי - רצון להתפרנס, רצון להצליח, או כל רצון אחר שמניע אותו לפעולה. שום פעולה אינה מתבצעת אלא אם כן קיימת סיבה או מניע פנימי - שהוא הרצון.

מי מחליט לאדם מה לרצות?

הנקודה הבאה שאליעד כהן מעלה היא נקודה חשובה אף יותר - מי בעצם קובע לאדם מה הוא ירצה מלכתחילה? אם אדם חושב שהוא יכול לבחור בין שני דברים, למשל לבחור בין דבר א' לדבר ב', אליעד שואל אותו: על סמך מה הוא מחליט לבחור באחד מהם? התשובה המיידית תהיה "על סמך מה שאני רוצה". אך כאן טמון פרדוקס נוסף וחשוב: מי קובע את הרצון עצמו? איך אדם מחליט מה לרצות מלכתחילה?

השאלה הזו מובילה אל נקודת המפתח של הרצאתו של אליעד: אין לאדם שליטה אמיתית על הרצון שלו עצמו. גם כאשר האדם משוכנע שהוא עצמו בוחר מה לרצות - ההחלטה הזו מתקבלת תמיד מתוך רצון פנימי אחר. כלומר, גם ההחלטה מה לרצות היא תוצר של רצון פנימי נוסף, שלגביו לאדם אין שליטה מלאה.

האם עשיית מה שרוצים היא טובה או רעה?

אליעד כהן מציג את העשייה על פי הרצון בשני צדדים מנוגדים: מצד אחד, נראה לכאורה מצוין לחיות על פי הרצון בלבד, כי אין כפייה חיצונית. מצד שני, המצב הזה יכול להיתפס כבעייתי במיוחד, שכן האדם למעשה משועבד באופן מלא לרצונותיו. מצב שבו הרצון שולט לחלוטין, ללא כל יכולת השפעה חיצונית, יכול להיחשב לחוסר חופש אמיתי, משום שהאדם במצב זה איננו חופשי לבחור אלא נשלט באופן מוחלט על ידי דחפים ורצונות פנימיים שאינם בשליטתו הישירה.

הנקודה שאליעד כהן מעלה היא שהמצב של "עשייה על פי רצון בלבד" אינו מצב ברור של חופש או כפייה, אלא מצב פרדוקסלי שבו החופש והשעבוד מתערבבים ביחד.

האם ניתן לשלוט ברצון או לשנות אותו?

בסוף דבריו, אליעד כהן מזמין לחשוב לעומק יותר על השאלה איך ניתן לשנות או לשלוט ברצון עצמו, כיצד נוצר רצון מלכתחילה, והאם האדם יכול להשפיע על הרצון הפנימי שלו או לשנות אותו במודע. הוא ממליץ להמשיך לחקור את הנושא לעומק על מנת להבין בצורה טובה יותר את הפרדוקס של הרצון החופשי ואת המנגנונים שמפעילים את הרצון.