האם ניתן לחשוב על שני דברים הפוכים בו זמנית?

הנושא המרכזי של ההרצאה של אליעד כהן הוא שאלת גבולות השכל האנושי, ובעיקר על הרעיון האם אפשר לחשוב על שני דברים מנוגדים בו זמנית. אליעד מתאר את הנושא הזה בצורה מפורטת דרך דוגמאות שונות ומציג נקודות השקפה פילוסופיות, במטרה להסביר את המגבלות של החשיבה האנושית ולהראות עד כמה השכל שלנו הוא מוגבל ביכולתו להכיל ולהבין סתירות מוחלטות בו זמנית.

מה זה אומר לחשוב על דבר והיפוכו?

אליעד מסביר שכאשר אנו חושבים על שני דברים מנוגדים, למשל, תפוח אדום שהוא גם ירוק וגם לא ירוק בו זמנית, אנחנו לכאורה חווים מצב בלתי אפשרי. לדוגמה, הוא אומר לנסות לדמיין תפוח ירוק ואדום בו זמנית. לטענתו, אי אפשר באמת להחזיק בשתי המחשבות האלה באותה נקודת זמן, כי השכל תמיד יברח בין שתי האפשרויות, כך שהמוח אינו יכול לקלוט את שני המצבים הללו בו זמנית באופן מוחלט.

הוא ממשיך בדוגמה נוספת, כאשר אדם מתבקש לדמיין נקודה שחורה שהיא לבנה באותו זמן בדיוק. ברור לנו שזה בלתי אפשרי, כי שחור ולבן נתפסים בשכל כדברים הפוכים ומנוגדים באופן מוחלט, ולכן אי אפשר לחשוב עליהם כעל דבר אחד. אליעד מדגיש שברגע שהמוח מנתח את המציאות ומזהה שהנקודה היא שחורה, הוא לא יכול באותה שנייה ממש לזהות אותה כלבנה. זה בהכרח נעשה ברגעים עוקבים ולא באמת באותו רגע.

האם יש מציאות של "אין שכל" או "מעל לשכל"?

אליעד מתייחס גם למונחים "אין שכל" ו"מעל לשכל". לדבריו, כאשר אדם אומר שאין לו שכל או שהוא נמצא מעל לשכל, הוא עדיין משתמש בשכל כדי להבין את זה. כלומר, אין באמת מצב שבו האדם חווה מצב של חוסר שכל אמיתי, משום שכדי להבין את המצב עצמו, חייבים להשתמש במידה מסוימת של שכל.

כאשר אליעד מסביר מה הכוונה באמירה "אתה לא קיים", הוא מדגיש שגם באמירה הזאת יש עדיין שכל. להגיד "אתה לא קיים" זה עדיין להשתמש בשכל ובחשיבה לוגית, ולכן אין זה באמת מצב של "אין שכל". הוא טוען שמצב של אין שכל באמת הוא מצב שאין בו אפילו קיום של רעיונות או מחשבות, מצב שבו לא ניתן לדבר או לתאר אותו, משום שכל תיאור או הסבר הוא בעצמו שימוש בשכל.

האם אפשר לדמיין חדר שבו אין כלום ובכל זאת יש בו משהו?

דוגמה מעניינת נוספת שאליעד נותן היא הניסיון לדמיין חדר שאין בו כלום, אבל שבכל זאת יש בו משהו. הוא מדגיש שיש סתירה מוחלטת בין המושגים "כלום" ו"משהו". בהנחה שהמושגים האלה הם הפכים מוחלטים - "כלום" פירושו העדר מוחלט, ו"משהו" פירושו נוכחות של דבר כלשהו - אז לא ניתן באמת לדמיין חדר שבו קיימים שני המצבים הללו בו זמנית.

הוא טוען שכל ניסיון לדמיין חדר כזה יגרום לשכל "לקפוץ" בין שתי האפשרויות, אך לעולם לא לאחוז בשתיהן באותה עת ממש. הוא מדגים זאת עם דוגמה נוספת של קיר: אם תנסה לחשוב על קיר ובו זמנית על אין - קיר, אתה לא באמת תוכל לחשוב על שני הדברים יחדיו. או שתראה את הקיר או שתראה את העדרו, אך לעולם לא את שניהם בו זמנית.

איך השכל האנושי מוגבל בהבנת סתירות?

אליעד כהן מדגיש שהשכל האנושי מוגבל באופן בסיסי כאשר מדובר בהבנה או תפיסה של סתירות מוחלטות בו זמנית. בכל ניסיון לעשות זאת, השכל נכנס לתהליך של "קפיצה" בין...