איך ללמוד כל דבר בשתי שיטות פשוטות?

כאשר רוצים ללמוד מידע חדש, הדבר החשוב ביותר הוא להבחין קודם כל בסוג המידע שאותו רוצים ללמוד, כי קיימים שני סוגים מרכזיים של מידע, ולכל אחד מהם נדרשת שיטת למידה שונה לחלוטין. הסוג הראשון הוא מידע המבוסס על זיכרון (מידע אקראי), והסוג השני הוא מידע המבוסס על היגיון (מידע סיבתי המבוסס על הקדמות).

מהו מידע המבוסס על זיכרון וכיצד ללמוד אותו?

מידע המבוסס על זיכרון הוא מידע שאין בו היגיון פנימי ברור, והוא למעשה אקראי לחלוטין. דוגמה נפוצה לכך היא למידה של אוצר מילים בשפה חדשה. למשל, מדוע בעברית נקרא "שולחן" ובאנגלית "טייבל"? אין לכך סיבה הגיונית עמוקה - זו פשוט החלטה אקראית לחלוטין.

כדי ללמוד מידע מסוג כזה, הדרך היחידה והיעילה ביותר היא באמצעות

חזרתיות ותרגול אינטנסיבי

• יש לכתוב כמה שיותר משפטים מגוונים עם המילה שרוצים לזכור. לדוגמה, אם רוצים לזכור את המילה "טייבל" (שולחן באנגלית), כדאי לכתוב משפטים שונים כמו: "אני רוצה לקנות שולחן", "השולחן הזה מכוער", "מי שבר את השולחן?", וכן הלאה.
• לאחר מכן יש לתרגם את המשפטים האלה לשפה החדשה ולהשתמש בהם שוב ושוב, תוך כדי יצירת הקשרים חדשים במוח.
• הסיבה שהמוח זוכר את המידע טוב יותר בשיטה זו, היא מפני שהוא נחשף למידע בהקשרים רבים ומגוונים, וכך נוצר זיכרון חזק וברור.

חשוב מאוד להבין שכאשר מדובר במידע מסוג זה, אין טעם לחפש היגיון או סיבה, כי פשוט אין כאלו. צריך רק לחזור על המידע בצורה עקבית ככל שניתן.

האם יש היגיון גם בשפה זרה?

גם בשפות זרות, לצד אוצר המילים האקראי, קיימים אלמנטים מסוימים בעלי היגיון פנימי. למשל, באנגלית הוספת האות S בסוף מילה מסמנת רבים (Table Tables). זהו כלל דקדוקי הגיוני, אך הוא שונה מהמידע האקראי, כמו עצם הבחירה של המילה "טייבל".

מהו מידע סיבתי המבוסס על היגיון והקדמות?

מידע סיבתי הוא מידע בו קיימת תלות והיררכיה בין מושגים ושלבים. למשל, במתמטיקה חייבים להבין קודם חיבור וחיסור לפני שניתן לעבור לכפל וחילוק, ורק אחר כך למשוואות מורכבות. אותו דבר גם בתחומים כמו כלכלה ופיזיקה.

במידע כזה, אי אפשר ללמוד שלב מתקדם בלי הבנה מלאה של השלבים הקודמים. מי שמדלג על שלבים או מנסה לשנן מידע כזה ללא הבנה אמיתית, ייתקע בהמשך ולא יצליח להתקדם כראוי.

כיצד ללמוד מידע המבוסס על היגיון והקדמות?

כדי ללמוד מידע מסוג זה, יש לפעול לפי הכללים הבאים:

• ראשית, לזהות שמדובר במידע סיבתי הדורש הבנה של שלבים קודמים.
• לחלק את המידע לחלקים קטנים ומוגדרים ככל האפשר.
• להבין לעומק כל חלק בפני עצמו, ורק לאחר הבנה מלאה לעבור לחלק הבא.
• כאשר נתקלים בקושי או לא מבינים נושא כלשהו, תמיד לחזור שלב אחד אחורה ולוודא הבנה מלאה של כל היסודות.

לדוגמה, כאשר לומדים על "איגרות חוב קונצרניות צמודות למדד":

• קודם כל צריך להבין מה זה בכלל "איגרת חוב".
• לאחר מכן להבין את משמעות המילה "קונצרניות", שמציינת איגרות חוב של חברות פרטיות ולא ממשלתיות.
• אחר כך להבין מה זה "מדד" כלכלי ומה משמעות הצמדה אליו.
• רק אחרי שהבנתם לעומק כל חלק בנפרד, תוכלו להבין את המושג המלא.

מה קורה אם מנסים לשנן מידע סיבתי במקום להבין?

אם מנסים ללמוד מידע סיבתי רק באמצעות שינון, הזיכרון יגיע למגבלה שלו במהירות והלומד ייתקע בהמשך, כי מידע מסוג זה בנוי בצורה של היגיון והיררכיה ולא כזיכרון אקראי. ההבנה חשובה הרבה יותר מזיכרון במקרים כאלה.

מה ההבדל בין למידה מסודרת ללמידה לא מסודרת?

למידה מסודרת היא תהליך שבו מתחילים מהיסודות ומתקדמים בהדרגה, בעוד שלמידה לא מסודרת מנסה לדלג קדימה בלי הבנה אמיתית של השלבים הקודמים. למידה מסודרת מבטיחה שלא יווצרו פערים וחוסכת תסכול רב בהמשך.

מהם עיקרי השיטה המנצחת ללמידת כל נושא?

לסיכום, כל מידע בעולם ניתן ללמוד בקלות אם עובדים לפי העקרונות הבאים:

• אם המידע הוא זיכרוני (אקראי), הדרך הטובה ביותר היא חזרתיות מרובה, שימוש במידע בהקשרים שונים ומגוונים, ותרגול מתמשך.
• אם המידע הוא סיבתי (מבוסס היגיון), יש ללמוד אותו בצורה הדרגתית, לפרק אותו לחלקים בסיסיים, ולוודא הבנה מלאה של כל שלב לפני שמתקדמים הלאה.
• כאשר נתקעים או חשים קושי, תמיד כדאי לחזור אחורה ולוודא הבנה מלאה של השלבים הבסיסיים.

בעזרת ההבנה הזאת של שני סוגי המידע והאסטרטגיות המתאימות לכל אחד, כל נושא חדש ניתן ללמידה מלאה ומוצלחת, גם המסובך ביותר.

איך ללמוד כל דבר בשתי שיטות פשוטות?

כאשר בן אדם רוצה ללמוד דבר חדש, הוא חייב קודם כל להבין באיזה סוג של מידע מדובר. קיימים בעולם שני סוגים מרכזיים של מידע שצריך לדעת להבדיל ביניהם בבירור לפני שמתחילים בלמידה:

• מידע אקראי המבוסס על זיכרון
• מידע סיבתי המבוסס על היגיון והקדמות

כל אחד מסוגי המידע דורש שיטת למידה שונה, ואי הבנה של סוג המידע יכולה לגרום לתסכול וחוסר הצלחה בלמידה.

מה זה מידע המבוסס על זיכרון וכיצד ללמוד אותו?

מידע המבוסס על זיכרון הוא מידע אקראי שאין לו היגיון פנימי ברור. למשל, אם ניקח דוגמה משפה זרה כמו אנגלית, מדוע המילה "שולחן" באנגלית נקראת "טייבל"? אין לזה הסבר הגיוני עמוק, זו בחירה אקראית לגמרי. בדיוק כמו שבעברית המילה "שולחן" נבחרה ללא סיבה ספציפית.

במקרה כזה, אסור לחפש היגיון פנימי, כי הוא פשוט לא קיים. לכן הדרך הטובה והיעילה ביותר ללמוד סוג מידע כזה היא על ידי שינון וחזרתיות רבה ככל האפשר. לדוגמה, מי שרוצה לזכור את המילה "טייבל", יעשה את הפעולות הבאות:

• יכתוב בעברית 20 משפטים שונים עם המילה "שולחן", לדוגמה: "אני רוצה לקנות שולחן", "אתמול קניתי שולחן", "השולחן הזה מכוער", "מי שבר את השולחן?", וכן הלאה.
• יתרגם את כל 20 המשפטים האלה לאנגלית, וכך יתרגל שימוש במילה "טייבל" בהקשרים שונים.
• יחזור על המשפטים שוב ושוב, עד שהמילה "טייבל" נקלטת היטב בזיכרון.

הסיבה לכך היא שהמוח זוכר מידע אקראי טוב יותר כאשר הוא נחשף אליו במגוון הקשרים וסיטואציות. ככל שבן אדם ישתמש במילה "טייבל" בצורות ובדרכים מגוונות, כך הזיכרון שלו יתחזק וייקלט טוב יותר.

האם יש גם היגיון בשפות זרות?

יש לציין שגם בשפות זרות, כגון אנגלית, יש אלמנטים מסוימים בעלי היגיון, כמו דקדוק והוספת S לרבים (TableTables). אבל רוב המילים באוצר המילים הן אקראיות וחייבים פשוט לשנן אותן באמצעות חזרה אינטנסיבית.

מהו מידע סיבתי שמבוסס על היגיון והקדמות?

סוג המידע השני הוא מידע המבוסס על היגיון, הנקרא גם מידע סיבתי או מידע שמבוסס על הקדמות. הכוונה היא למידע שבו לא ניתן להבין שלב מתקדם בלי להבין היטב שלבים קודמים. הדוגמה המובהקת ביותר למידע כזה היא מתמטיקה:

• לא ניתן ללמוד כפל וחילוק בלי ללמוד קודם חיבור וחיסור.
• לא ניתן להבין מה זה משוואות מסובכות בלי להבין תחילה משוואות פשוטות יותר.
• המידע במתמטיקה הוא היררכי, ולכן כל שלב מתקדם תלוי לחלוטין בשלב שקדם לו.

במידע מסוג זה, אי אפשר לדלג על שלבים או ללמוד נושא מתקדם לפני שמבינים היטב את הבסיס. ניסיון לדלג על שלבים יוביל בהכרח לבלבול וקושי בהמשך הלמידה.

כיצד ללמוד מידע המבוסס על היגיון והקדמות?

כאשר מזהים שהמידע שמנסים ללמוד הוא מידע שמבוסס על הקדמות, חייבים ללמוד אותו בצורה מסודרת לפי השלבים הבאים:

1. לחלק את החומר לרכיבים הקטנים ביותר שלו.
2. ללמוד כל חלק בפני עצמו עד שמבינים אותו לעומק.
3. רק לאחר שהבנתם לחלוטין שלב בסיסי, אפשר לעבור לשלב הבא.
4. במידה שנתקעים או לא מבינים משהו, חייבים לחזור שלב אחד אחורה ולבדוק מה פספסתם או לא הבנתם לעומק.

לדוגמה, אם מישהו רוצה ללמוד על "איגרות חוב קונצרניות צמודות למדד" בכלכלה:

• קודם כל הוא חייב להבין היטב מה הן "איגרות חוב".
• לאחר מכן עליו להבין מה המשמעות של "קונצרני", כלומר, איגרות חוב שהונפקו על ידי חברות פרטיות ולא על ידי ממשלות.
• בנוסף, חייבים להבין מה זה "מדד" כלכלי ומה משמעות ההצמדה אליו.
• רק אחרי שכל אחד מהרכיבים האלה הובן לעומק, אפשר להבין את המושג השלם: "איגרות חוב קונצרניות צמודות למדד".

מה יקרה אם תנסו ללמוד מידע סיבתי באמצעות שינון?

אם תנסו לזכור מידע סיבתי, כגון נוסחאות במתמטיקה או מושגים בכלכלה, במקום להבין אותו לעומק, תתקעו בשלב כלשהו. הזיכרון מוגבל, ובלימוד מידע סיבתי ההבנה חשובה יותר מזכירת עובדות. זה יגרום למצב של למידה טכנית וחוסר יכולת להתקדם ברמות גבוהות יותר של החומר.

מה ההבדל בין למידה מסודרת ללמידה לא מסודרת?

למידה מסודרת היא למידה שמתחילה מהיסוד ומתקדמת בהדרגה, צעד אחר צעד. בלמידה כזאת, תמיד חוזרים אחורה ומוודאים הבנה מלאה של כל פרט בסיסי לפני שמתקדמים הלאה. למידה לא מסודרת היא ניסיון לקפוץ קדימה מבלי להבין היטב את מה שקדם. בלמידה כזו תמיד ייווצרו פערים וקושי אמיתי בהמשך.

מהי השיטה המנצחת ללמידה נכונה של כל נושא?

לסיכום, כל דבר בעולם ניתן ללמוד אם ניגשים אליו נכון:

• אם המידע הוא זיכרוני (כמו שפה), יש לתרגל אותו שוב ושוב, בצורה עקבית ובדרכים מגוונות.
• אם המידע הוא סיבתי (כמו מתמטיקה או פיזיקה), יש ללמוד אותו באופן מסודר, שלב אחר שלב, לפרק את המידע לחלקים, להבין לעומק כל חלק בנפרד ואז לחבר את הכל לתמונה מלאה.

כאשר נתקעים בלמידה, תמיד כדאי לחזור צעד אחורה ולבדוק מה הוחמץ או לא הובן עד הסוף. בדרך זו אפשר ללמוד כל נושא, גם המסובך ביותר.

איך לגשת ללמידת מידע חדש?

כשניגשים ללמוד מידע חדש, כדאי קודם לזהות באיזה סוג מידע מדובר: האם זה מידע המבוסס על זיכרון (מידע אקראי שאין לו בהכרח היגיון סיבתי) או מידע המבוסס על היגיון והקדמות (מידע סיבתי).

מהו מידע המבוסס על זיכרון ומה מאפיין אותו?

מידע המבוסס על זיכרון הוא מידע שרובו אקראי, ואין בו היגיון פנימי המסביר מדוע הוא כך ולא אחרת. לדוגמה, אוצר מילים בשפה חדשה כמו אנגלית: "שולחן" בעברית נקרא "טייבל" באנגלית, וזוהי בחירה אקראית ללא הסבר הגיוני עמוק.

- כאשר לומדים אוצר מילים, אי אפשר לחפש "למה" קוראים למילה מסוימת דווקא בשם הזה. אין תשובה הגיונית לשאלה מדוע "שולחן" זה "טייבל" ולא משהו אחר.

איך לתרגל מידע המבוסס על זיכרון?

הדרך הטובה ביותר היא חזרתיות בצורות שונות. חשוב לחזור שוב ושוב על המילה או המידע האקראי, ולהשתמש בו בהקשרים מגוונים:

- אם רוצים לזכור את המילה "טייבל" באנגלית, אפשר לכתוב 20 משפטים שונים בעברית שבהם מופיעה המילה "שולחן": "אני רוצה לקנות את השולחן הזה", "אתמול חבר שלי קנה שולחן", "מי שבר את השולחן הזה?" וכן הלאה.

- לאחר מכן, מתרגמים את אותם משפטים לאנגלית ומשתמשים בהם בשיחה או בכתיבה. כך המוח יוצר קשרים שונים ונחשף שוב ושוב לאותה מילה בצורות מגוונות.

- חשוב להבין שבסוג מידע כזה (כמו אוצר מילים בשפה), אין הרבה מה "להבין" בהיגיון, ולכן מתבססים בעיקר על זיכרון ועל תרגול.

האם יש חלקים הגיוניים גם בשפה?

אפילו בשפה אנגלית, לצד אוצר המילים האקראי, יש גם רכיבים שיש בהם היגיון מסוים, כמו כללים דקדוקיים (למשל הוספת S לציון רבים). יחד עם זאת, עצם הידיעה ש"שולחן" הוא "טייבל" נשענת בעיקר על שינון וחזרה, כי אין הסבר לוגי למה נבחרה דווקא המילה הזו.

מה ההבדל בין מידע המבוסס על זיכרון למידע המבוסס על היגיון והקדמות?

מידע מבוסס על היגיון והקדמות (מידע סיבתי) הוא מידע שדורש הבנה רציפה המתפתחת שלב אחרי שלב. הדוגמה הבולטת היא מתמטיקה:

- אי אפשר ללמוד כפל וחילוק בלי לדעת חיבור וחיסור.

- אי אפשר להבין משוואות מורכבות בלי להבין משוואות פשוטות יותר.

- יש כאן סדר היררכי: כדי להגיע לרמה מתקדמת, חייבים לשלוט היטב ברמה הבסיסית שקודמת לה.

איך ללמוד מידע המבוסס על היגיון והקדמות?

1. מזהים שמדובר במידע המצריך הבנה של שלבים קודמים.

2. מקפידים לא לדלג על שום שלב בבסיס החומר.

3. מפרקים את המידע לחלקים הקטנים ביותר האפשריים, כדי לאתר מה באמת חסר בהבנה.

4. מבינים לעומק כל שלב ורק אז מתקדמים לשלב הבא.

5. אם נתקעים בנושא מסוים, חוזרים צעד אחד אחורה ובודקים איזה שלב או מושג בסיסי לא הובן.

מדוע חשוב ללמוד לפי סדר בנושאים מבוססי היגיון?

אם מנסים להבין נושא שמבוסס על הקדמות בלי להבין את הנושאים שקדמו לו, ההבנה לא תהיה שלמה ומתחילים להסתמך על זיכרון במקום על הבנה. לדוגמה, כשמנסים ללמוד "איגרות חוב קונצרניות צמודות למדד":

- קודם צריך להבין מהן בכלל איגרות חוב.

- אחר כך להבין מה המשמעות של איגרות חוב קונצרניות (בניגוד לסוג אחר).

- ורק לאחר מכן אפשר להבין מהי איגרת חוב קונצרנית צמודה למדד, ובתנאי שגם יודעים מהו מדד.

ללא בנייה נכונה של השלבים, ייווצר מצב בו זוכרים הגדרות במקום להבין אותן, והדבר מקשה על התקדמות בהמשך.

איך דוגמת איגרות חוב קונצרניות צמודות למדד ממחישה זאת?

במקרה של אגרות חוב קונצרניות צמודות למדד, כל רכיב במושג תלוי ברכיב הקודם:

- "איגרת חוב" הוא מושג בסיסי שצריך להבין מה המשמעות שלו.

- "איגרת חוב קונצרנית" מצריכה לדעת מהי חברה קונצרנית או מה ההבדל בין איגרת חוב ממשלתית לקונצרנית.

- "צמודה למדד" מצריכה הבנה של מדדים כלכליים, איך הם מחושבים ואיך הצמדה עובדת.

לכן, אם מנסים ללמוד את הכל בבת אחת בלי להבין כל חלק בנפרד, הדבר דומה לניסיון ללמוד קומת ביניים במתמטיקה בלי לדעת את הפעולות הבסיסיות.

מה קורה כאשר מדלגים על שלבי הבנה?

מי שמדלג על שלבי הבנה בתחומים כמו מתמטיקה, פיזיקה, כלכלה או מדעי המחשב, עלול "להיתקע" בהמשך. אולי ניתן לעבור קורס בהצלחה באמצעות שינון או פתרון טכני, אבל כשרמת החומר עולה, מתברר שחסרה הבנת הבסיס ואז לא ניתן להמשיך בצורה טובה.

איך קשורים כאן דוגמאות השולחן והאצבע?

- בדוגמה של "שולחן" ו"טייבל" מודגש שיש מידה מסוים בשפה שאין בו היגיון אלא רק זיכרון.

- בדוגמת האצבע וכף היד נראה שכדי להבין תמונה מורכבת, המוח סורק חלקים (אצבע, ועוד אצבע, ועוד אצבע) ומאגד אותם לתמונה שלמה (כף היד). באופן דומה, במידע מבוסס הקדמות יש צורך להבין כל רכיב בנפרד, ורק אחר כך לראות את התמונה השלמה.

מדוע לא כדאי לזכור מידע הגיוני במקום להבין אותו?

כשלומדים מידע סיבתי, אם מסתפקים בשינון ולא מנסים להבין, אין אפשרות להתקדם לחומר הבא שמבוסס על הבנה אמיתית של השלבים הקודמים. הזיכרון שלנו מוגבל, ואנו נאלצים לזכור עובדות במקום להבין אותן לעומקן. לכן:

- אם לא מבינים למה עולה ריבית כשעולה המדד (לדוגמה), לא יעזור רק לזכור את המשפט הזה בלי להבין את הקשר הסיבתי שמאחוריו.

- בלמידה הגיונית חשוב "להיכנס לעומק" של כל שלב, להבין אותו היטב, ואז לחבר בין הדברים בצורה לוגית.

איך אפשר לסכם את שיטות הלמידה לפי סוג המידע?

1. אם זהו מידע זיכרון (כמו אוצר מילים בשפה זרה):

- חוזרים על כל פרט שוב ושוב.

- משתמשים בפריט המידע בהקשרים מגוונים.

- אין טעם לחפש הסברים לוגיים, אלא מתבססים על תרגול וחזרתיות.

2. אם זהו מידע סיבתי המבוסס על היגיון (כמו מתמטיקה, כלכלה, פיזיקה):

- לא מנסים לשנן את הכל, אלא להבין בכל שלב מה ההיגיון שעומד מאחורי החומר.

- לומדים לפי סדר נכון, בלי לדלג על מושגים או שלבים קודמים.

- מפרקים את החומר לחלקים קטנים ובודקים כל חלק לעומקו.

- מחברים את החלקים המובנים יחד לתמונה שלמה.

מדוע אפשר ללמוד כל נושא מורכב בשיטה נכונה?

כל נושא, גם המסובך ביותר, ניתן ללמידה אם מקפידים על השלבים:

- לזהות אם זהו מידע אקראי - זיכרוני או מידע מבוסס - היגיון.

- לפעול בשיטת הלמידה המתאימה: תרגול אינטנסיבי במידע זיכרוני, לימוד הדרגתי במידע הגיוני.

- לחזור אחורה ולהשלים מושגים בסיסיים בכל פעם שנתקלים במחסום הבנה.

מה כדאי לזכור בסוף?

- אין סיבה לחפש היגיון במקום בו אין צורך, כמו באוצר מילים אקראי.

- אין טעם לשנן חומר שיש בו היגיון והקדמות במקום להבין אותו לעומק.

- ניתן ללמוד הכל צעד אחר צעד, לפרק מושגים מורכבים ליסודות ולהבין כל חלק לפני שעוברים לשלב הבא.