אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה לימוד ✔NLP, סודות ה NLP, טכניקות NLP, שימוש במילה לא, מילות שלילה, קורס NLP, סדנת NLP, לשתול מחשבות, איך למכור את עצמך? לימוד NLP, NLP שיטות, ניתוב...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
NLP, סודות ה NLP, טכניקות NLP, שימוש במילה לא, מילות שלילה, קורס NLP, סדנת NLP, לשתול מחשבות, איך למכור את עצמך? לימוד NLP, NLP שיטות, ניתוב לשוני פיזיולוגי, אסטרטגיות שכנוע
מהם הכשלים בניתוח טכניקות ה - NLP?

במהלך הניתוח של הווידאו, אליעד מסביר כיצד המומחה המפגין טכניקות NLP מציג את המידע. המומחה טוען כי המילים "לא" ו"אל" לא אפקטיביות בתקשורת כי המוח לא מעבד שלילה, ומסביר שכשאומרים למישהו "אל תעשה X", הוא בעצם מקדיש תשומת לב לפעולה הלא רצויה (כגון "אל תסתכל על האצבע"). עם זאת, טענות אלו נדחו על ידי אליעד תוך הצגת דוגמאות והסברים מנוגדים.

לפי המומחה, המוח לא קולט שלילה ולכן יש להשתמש בטכניקות כמו אשליית בחירה (שאלות כגון "האם אתה רוצה לסגור את העסקה או לא רוצה לסגור את העסקה"), המובילות את האדם לבחור בפעולה הרצויה. אליעד חולק על הניתוח הזה ומסביר כי השימוש במילים שליליות כן משפיע על המוח, והמניפולציות שמבצע המומחה לא בהכרח מספקות את התוצאות שהוא מציע.

מה הבעיות בטכניקות NLP המוצגות?

1. הטענה שהמוח לא מעבד שלילה: המומחה טוען כי המוח לא מעבד את המילה "לא", אבל אליעד מציין שבמציאות, המוח כן מעבד שלילה, כפי שניתן לראות בדוגמאות כמו "לא תרצח" או "לא תגנוב". אם המילים "לא" ו"אל" לא היו מעובדות, כיצד אנו מבינים את המשמעות שלהן?

2. ההנחה שבחירה מלווה בשאלה רטורית: השימוש בשאלות כמו "האם אתה רוצה לסגור את העסקה או לא רוצה לסגור את העסקה?" נועד ליצור אשליה של בחירה, אך אליעד מציין כי עצם השאלה יכולה ליצור ספק ומורכבות, במקום להוביל את האדם לתשובה חד משמעית.

3. שימוש במילה "מעל": המומחה אומר "מעל 18 שנה" כדי להחמיר את החשיבות של ניסיון, אך אליעד מסביר כי השימוש במילה "מעל" יוצר ספק ומקטין את הערך של "18 שנה". במקום לשדר יציבות, המילה "מעל" גורמת לשומע לשאול "כמה מעל?" ויוצרת...
סיכום מפורט ומעמיק של ניתוח הווידאו של המומחה ל - NLP

צפינו בוידאו של מומחה ל NLP -להלו הניתוח שלו:

במהלך הווידאו שצפינו בו, המומחה ל - NLP הציג טענות שונות בנוגע לאופן שבו המוח מעבד מילים, בפרט שלילה כמו "לא" ו"אל". הוא ניסה להדגים כיצד המוח אינו קולט שלילה ולכן יש להימנע משימוש במילים שליליות בתקשורת כדי למנוע תוצאה הפוכה מהרצוי. כמו כן, הוא הציג שיטות מניפולציה פסיכולוגיות שנועדו, כביכול, לגרום לאנשים לבצע בחירות מסוימות מבלי להרגיש שמכריחים אותם.

בניתוח של דבריו, מצאנו מספר רב של כשלים לוגיים, טעויות בהבנה של השפה והמוח, ושימוש בטכניקות מניפולטיביות שמוצגות בצורה לא מדויקת או מבלבלת. למעשה, ניתן לראות כי חלק גדול מהטענות שהוא הציג לא נתמכות במציאות או שהן מוצגות בצורה מגמתית ומוטעית.

הטענה המרכזית: המילים "לא" ו"אל" אינן אפקטיביות

אחת מהטענות המרכזיות שהמומחה העלה הייתה כי כאשר אומרים למישהו "אל תעשה X" או "לא תעשה Y", המוח אינו קולט את השלילה ולכן האדם שומע רק את החלק החיובי של המשפט. כך, לדבריו, כאשר אומרים לילד "אל תרביץ לאחיך" או "אל תאכל מהרצפה", המוח מתמקד דווקא בפעולה "תרביץ" ו"אכול מהרצפה", מה שגורם לו לבצע את הפעולה האסורה.

הבעיות בטענה זו:
  • דוגמה חלקית ולא כללית:

    המומחה הביא דוגמה שבה הוא אמר "אל תסתכלו על האצבע שלי", ואז הדגים איך אנשים מסתכלים על האצבע שלו למרות השימוש בשלילה. אך זוהי דוגמה מגמתית - אנשים מסתכלים על האצבע לא בגלל שהם לא שמעו את ה"אל", אלא משום שהוא הפנה את תשומת ליבם לאצבע.
  • המוח כן מעבד שלילה:

    אם אכן המוח לא קולט את המילה "לא", כיצד אנשים מבינים משפטים שליליים אחרים כמו "אל תיגע באש", "לא ללכת ברחוב לבד" או "לא לשקר"? ברור שאנשים מבינים שלילה, והטענה שמוח האדם "לא תופס" שלילה פשוט אינה נכונה.
  • המניפולציה של הניסוח:

    במקרה של "אל תסתכל על האצבע", הוא למעשה מבצע מניפולציה בכך שהוא מצביע עליה ויוצר סקרנות. אם הוא היה אומר "אל תסתכלו מתחת לכיסא שלכם", סביר להניח שאנשים כלל לא היו מסתכלים.
  • העובדה שהמומחה עצמו משתמש בשלילה:

    אם המילים "לא" ו"אל" אינן נתפסות במוח, כיצד הוא הצליח להסביר לקהל את הרעיון שלו באמצעות המשפט "המוח לא מעבד שלילה"? עצם העובדה שהקהל הבין את המסר שלו מוכיחה שהמוח כן מעבד שלילה.
הטענה: שיטות NLP לשכנוע על ידי יצירת אשליית בחירה

המומחה הציע טכניקה של יצירת "אשליית בחירה" כדי להוביל אדם לקבל החלטה רצויה. לדוגמה, במקום לשאול "האם אתה רוצה לסגור איתי עסקה?", הוא מציע לשאול "האם אתה רוצה לסגור איתי עסקה או שאתה לא רוצה לסגור איתי עסקה?". לדבריו, כך האדם שומע פעמיים את הביטוי "אתה רוצה לסגור איתי עסקה" וזה מגביר את הסיכוי שיסכים.

הבעיות בטענה זו:
  • ניסוח שיוצר ספק:

    במקום לגרום לאדם להרגיש בטוח בהחלטתו, השאלה "האם אתה רוצה או לא רוצה" למעשה מזכירה לו גם את אופציית הסירוב.
  • דרך נכונה יותר:

    שיטה טובה יותר הייתה לשאול "איך אתה מעדיף לסגור את העסקה?" - שאלה שמובילה את האדם לחשוב על האופן שבו הוא מבצע את העסקה ולא על השאלה האם לבצע אותה בכלל.
  • חוסר הבנה של הפסיכולוגיה של קבלת החלטות:

    שאלה כמו "האם אתה רוצה או לא רוצה" יכולה לגרום דווקא לתגובה הפוכה, משום שהמוח יתמקד באפשרות השלילית במקום להרגיש שמדובר בבחירה חופשית.
הטענה: "מעל 18 שנה ניסיון" - למה זה לא חיזוק אמיתי?

המומחה הדגיש שהוא עוסק בתחום "מעל 18 שנה", אך למעשה, השימוש במילה "מעל" פוגע במסר שהוא מנסה להעביר.

למה זה בעייתי?
  • המילה "מעל" יוצרת ספק:

    כאשר מישהו אומר "מעל 18 שנה", המוח מתחיל לשאול "כמה מעל?", "אולי זה רק 18 וחודשיים?", ובכך המסר שלו הופך לפחות חד משמעי.
  • זה מצמצם את הערך של 18:

    אם הוא היה אומר "אני כבר 18 שנה בתחום", זה היה נתפס כחיובי ומרשים. התוספת "מעל" מרמזת על כך ש - 18 אינו מספיק טוב.
  • בעיה...
ראינו וידאו של מומחה "לשקר כלשהו" שמסביר על הNLP וכו'. ועכשיו אנחנו ננתח את כל הוידאו שלו ואת הכשלים הלוגיים, ואת האמונות ואת המניפולציות שהוא עושה על עצמו.

למרות שזה בעיקר הוא לא על אחרים כי הוא בעיקר עושה על עצמו את המניפולציה. ועכשיו נתחיל מההתחלה. אוקי, אז מה שבגדול התוכן אמר, זה כזה דבר, קודם נתחיל במהות התוכן שלו. מהות התוכן שלו הינה כזה דבר, המילה "אל" ו"לא" לא באמת עובדות, אלא אם כן אתה משתמש בהם בצורה מאוד מתוחכמת, מושכלת, בסדר.

והוא הביא דוגמה, לדוגמה נגיד, "אל תסתכלו לי על האצבע", אתה רואה את האצבע, כולם? אתם רואים שזה לא עובד מולו? אל תסתכלו לו על האצבע. נכון שאתם מסתכלים? אז המילה "לא" לא עובדת.

מסקנה, המילה "לא" לא עובדת כי בלתי אפשרי לעמוד בפיתוי ולכן אם האמא אומרת לילד "אל תאכל מהרצפה", "אל תרביץ לאח שלך" זה לא עוזר כי אמרת "אל", המוח לא קולט את המילה "אל". ולכן צריך לתת אשליה של בחירה, כמו לדוגמה, "האם אתה רוצה לסגור איתי את עסקה או לא רוצה לסגור איתי את העסקה?" ואז בכל אחד מהמקרים הוא שומע את המילה "אתה רוצה לסגור את העסקה?", "ואל תתפרץ לכביש" אם תסתיר את המילה "אל", "תתפרץ לכביש" ולכן מתפרצים לכביש ועובדה שכמות התאונות "פגע וברח" עלתה בכלל וכו'.

עכשיו, מי הבין מה הטעויות פה מהראשונה עד האחרונה? או שאני אתחיל.

ש: אבל קודם כל "הזה עם האצבע" גם אני קלטתי.

אליעד: לפני האצבע, בא נתחיל קודם כל לתת טיפ לזה שנותן טיפים שזה הוא לצורך העניין. הוא אמר, הוא ניסה לספר כמה הוא חכם ומוכשר ואז הוא אמר כמה דברים. הוא אמר בהתחלה שהוא מתעסק במקצוע הזה מעל שמונה עשרה שנה, מעל שמונה עשרה שנה, נכון? אמת?

ש: כן, לא זוכרים.

אליעד: אז אני זוכר, הוא אמר אני התעסקתי מעל שמונה עשרה שנה. קודם כל המילה "מעל" היא מילה בעייתית. מה הבעייתיות של מילה "מעל"? אז או בהנחה שהוא רוצה להגדיל את החשיבות שלו, אז שהוא אומר "אני מתעסק בזה כבר מעל שמונה עשרה שנה", בעצם מקטין את עצמו. המילה "מעל" משבשת לו את המנגנון. למה? מה החיסרון? מה החיסרון של המילה "מעל"? מה המשמעות של המילה "מעל"? ומה זה אומר בעצם?

ש: זה מה שאני חושב על זה לדוגמה, נגיד על העניין הזה, כאילו אתה בעניין כבר שמונה עשרה שנים אז מה אתה כאילו מכניס את ה"מעל" הזה. כאילו, אם היית אומר איזה משהו עגול "מעל", כאילו זה אמור להיות קצת פחות אמין, לדוגמה.

אליעד: לא, לא על הקטע של אמינות. אוקי, אמינות. אוקי, לא אבל אדרבא זה אמין. כי הוא אומר לך בדיוק שמונה עשרה, לא הוא אומר לך "מעל" שמונה עשרה.

ש: מהצד הזה, זה נראה נכון.

אליעד: לא אבל זה לא בקטע של אמינות. יש פה חיסרון אחר. קודם כל כשמישהו אומר "מעל שמונה עשרה שנה" מה הוא בעצם בא להגיד לך? "שמונה עשרה שנה זה לא מספיק טוב זה מעל שמונה עשרה שנה". אבל אמרת שאתה שמונה עשרה שנה, אז כמה מעל? אם היית אומר לי "כבר שמונה עשרה שנה" אז המוח אומר "וואלה כנראה ששמונה עשרה שנה זה טוב, עובדה שהוא", "אתה יודע מי אמר שאני חכם? אני כבר שמונה עשרה שנה עושה את זה".

הבן אדם מאמין שהשמונה עשרה שנה זה כנראה, טוב, תראה, אם הוא משתמש בלומר ששמונה עשרה שנה הוא מתעסק בזה כדי להראות לנו כמה הוא חכם ומוכשר, כנראה שאם מישהו מתעסק במשהו שמונה עשרה שנה זה אומר שהוא חכם ומוכשר. אבל הוא אומר לך "לא, אני לא שמונה עשרה שנה אני מעל שמונה עשרה שנה", זאת אומרת שמונה עשרה שנה זה לא מספיק טוב. אז אם שמונה עשרה שנה זה לא מספיק טוב, אז, אבל אתה אמרת רק שמונה עשרה.

המילה "מעל" היא בעייתית אם אתה מדבר על מספרים קטנים. קודם כל המילה "מעל" שולחת את המוח של השומע להתחיל לבדוק בציציות "מה שמונה עשרה שנה לא מספיק?", "מה מעל שמונה עשרה שנה?". כאילו, ואם זה "כמה מעל, חודשיים? אה לא מספיק". המילה "מעל" בעצם מצמצמת היא מקטינה את "השמונה עשרה שנה". כשאתה אומר "מעל שמונה עשרה שנה" בעצם אמרת "שמונה עשרה שנה זה לא מספיק טוב, זה מעל". המוח מתחיל להתחיל.

ש: אני לא שמתי לב לזה, אז בתור הציבור.

אליעד: אז אני שמתי לב לזה. רגע אבל הבנתי, את אומרת לא שמתי לב לזה. עכשיו, למה אני אומר שזה כן משמעותי אם לא שמת לב לזה? אני אתן לך תשובה.

כי את לא שמת לב לזה או את לא שמת לב שאת שמת לב לזה כי זה חלק ממכלול. אוקי, אבל אם נגיד היו רושמים לך שני טקסטים אחד אומר "אני כבר שמונה עשרה שנה עושה את זה" ואחד אומר "אני שמונה עשרה שנה עושה את זה", ואחד אומר "אני מעל שמונה עשרה שנה עושה את זה" והיו בודקים את החוויה שלך, היית רואה שבעצם ה"מעל" הוא בעצם ניסה לחזק את ה"שמונה עשרה", אז בעצם הוא החליש את ה"שמונה עשרה". היה פה כמות של מלל, של טקסט הפוקוס שלך לא היה על ה"מעל שמונה עשרה שנה" הפוקוס שלך היה בדברים אחרים. בכלל בהתחלת הוידאו ניסית להבין מה אנחנו רואים. אוקי?

אבל ברמה העקרונית אם נגיד היו מביאים לך שלושה משפטים "יש פה שמונה עשרה", "יש פה מעל שמונה עשרה", "יש פה כמעט שמונה עשרה", לא יודע מה. אתה אומר "אני טוב כי", זהו סגרנו את הנושא. "אני טוב מעל", "מעל" זה צריכים למדוד אותי, כמה מעל? מי אמר שמעל? אולי אתה פחות משמונה עשרה, אולי אתה רק חמש עשרה ואבדת עלי ואני חושב שמונה עשרה.

ש: אז האם הוא עושה את זה בכוונה?

אליעד: לא, הוא פשוט לא היה במפגש פה והוא לא יודע איך עובד המוח. את מבינה? מעבירים סדנה ולא באמת יודעים איך זה עובד. אני מסביר לך, כשהוא אמר את המילה "מעל" הוא לא שאל, הוא לא בדק למה הוא אומר את המילה "מעל" ומה המשמעות שלה. את מבינה?

עכשיו המילה "מעל" מתחילה להכניס אותך לפרטים קטנים. אם הוא היה אומר "יש לי" אז היו מבינים את הרעיון, "מעל" הוא אמר מהתחלה. ואם אתה שבע עשרה שנה, עכשיו, "מעל שמונה עשרה", כאילו שמונה עשרה שנה זה מספיק, למה צריך להגיד לך מעל שמונה עשרה שנה. חוץ מזה, אוקי, למה שמונה עשרה? תגיד כעשרים שנה כמעט עשרים שנה, מה קשור שמונה עשרה? למה אתה נכנס להגיד שמונה עשרה? זה גם כן צמצום. ואם כבר אתה אומר שמונה עשרה אז למה מעל שמונה עשרה? תגיד תשע עשרה.

ש: אז הצמצום הוא ביחס למשהו מסוים, אבל ביחס לאמינות שיכול להיות שדווקא מהמקום שעכשיו הייתי יושב עליו "המקום של האמינות", דווקא מהמקום הזה הייתי נותן לו "וי", לדוגמה, מעניין מאוד.

אליעד: סבבה, אבל למה להגיד "מעל"? אני אומר אם הוא רצה להדגים אז בסדר שיגיד שמונה עשרה שנה. הוא אמר "מעל שמונה עשרה". זה כמו שילד אומרים לו "בן כמה אתה?", אז הוא אומר "בן תשע וחודשיים". בן תשע, בן תשע וחצי, מה בן תשעה וחודשיים?

ש: כן אבל אם היית אומר שמונה עשרה ושלושה חודשים זה היה נשמע קטנוני אפילו.

אליעד: תקשיב, מישהו עשיר זה מישהו שיש לו מאה שקל, מישהו עשיר זה מישהו שיש לו אלף שקל, מישהו שיש לו מיליון שקל. עכשיו, נניח שאתה לא יודע באמת מה זה עשיר ואומרים לך משפט "אני עשיר כי יש לי מאה", "אני עשיר כי יש לי אלף", "אני עשיר כי יש לי מיליון". נניח שאתה לא באמת יודע, אתה לא יודע אתה אומר "אולי הוא באמת עשיר". עכשיו, אבל אם אני אומר לך "אני עשיר כי יש לי יותר ממאה", רגע, מי אמר מאה? אולי צריך מאתיים, כי אתה בעצם אומר "המאה שלי לא מספיק טוב".

ש: כן, יש בזה משהו, יש בזה איזה דק.

אליעד: "המעל" אומר "הפחות לא טוב". זה כמו נגיד שאתה מוסיף יותר מדי סוכר או יותר מדי מתוק ואז זה מתחיל להגעיל, כאילו. "המעל" זה כאילו כמו אתה מנסה לקחת משהו ולהדביק אותו עוד יותר או לחזק את הסיבוב.

ש: כן, גם כשיש שיגידו לך נגיד שמונה עשרה, נגיד שלוש עשרה, שש עשרה וחודשיים כאילו משהו שם מציק לך. כן, מה אתה מתעסק בזה? יש לזה משמעות אדירה?

אליעד: כן בדיוק, שש עשרה, אתה רוצה להגיד? שבע עשרה. תבחר צד, מה שש - עשרה וחודשיים? מה, שש עשרה וחודשיים, ויומיים ושלוש שעות.

טוב זה היה דבר ראשון לגבי ה"מעל".

ש: יש בזה עוד בעיה עם השמונה עשרה שמה. שכשבן אדם שמתעסק במניפולציות ולגבי כל מיני טכניקות אחרי שמונה עשרה שנה הוא עדיין מנסה למכור את הדבר הזה זאת אומרת שהוא לא הצליח למכור יותר מדי.

אליעד: לא בהכרח, אולי הוא עושה עליך מניפולציה ומנסה לגרום לך לחשוב שלא הצליח לו, ובכלל הוא מנסה להשיג משהו אחר דרכך. כמוני לדוגמה. נכון? הבנת? אל תנסה לעשות עלי מניפולציה. עכשיו בא נתקדם. לא, תענה זה משנה, אל תעשה מניפולציות תענה. מה יש לך לענות?

ש: לא עזוב, לא משנה. מניפולציה? לא, אבל אתה עשית עכשיו אותו דבר, מה אתה אמרת? לא, תדייק במה שאתה אמרת הרי עשית אותו דבר מה שהוא אמר. הוא אמר "מעל"? אתה אומר כמוני למשל, נכון? זאת אומרת מה זה כמוני למשל? לא, אבל אתה לא מדייק, אתה אומר כמוני אבל אתה אומר שזה לא משהו קבוע.

אליעד: לא, אני דיברתי על היבט אחר. אתה ניסית לומר טענה שאם בן אדם אומר לך אני מאוד עשיר, בא תעשה איתי עסק, כנראה שהוא לא מספיק עשיר.

ש: לא, אני אומר שבן אדם שמתעסק במניפולציות הוא אומר שאחרי שמונה עשרה שנה הוא עדיין מנסה למכור את עצמו וכנראה שהוא לא כזה מומחה למניפולציות.

אליעד: למה?

ש: כי אם הוא היה כזה מומחה הוא היה עושה מניפולציות אחרי שנה והוא היה מסודר.

אליעד: למה? אולי לא? אולי יש דברים שאתה לא יודע, אולי יש סיבות שאולי הוא יכול והוא לא רוצה. אבל למה מי אמר שזה נכון?

ש: יכול להיות. אבל הנה מהצד שלי זה כמו הוותק הוא לרועץ. כי מדובר פה במניפולציות מדובר פה על קשר...

אליעד: אולי הוא לא רוצה לעשות מניפולציות ולהתעשר. אולי יש לו מטרה רק לעזור לך. למה אתה ישר חושב שהוא רוצה את הכסף שלך?

ש: אני מקשיב למה שהוא אומר.

אליעד: הוא אומר לך אני כבר שמונה עשרה שנה מתעסק במניפולציות כדי שתשתכנע שהוא איש מקצוע לא בשביל שהוא רוצה את הכסף שלך. יכול להיות שזה בחינם, בסדר?

ש: לא אני לא אומר על הכסף שלי שום דבר. אני אומר ברגע שהוא יתעשר.

אליעד: אתה אמרת "אז למה הוא צריך למכור את עצמו אחרי שמונה עשרה שנה".

ש: לא, למה הוא עדיין לא הצליח למכור את עצמו אז למה הוא ממשיך.

אליעד: אולי הוא הצליח. למה לא? הוא הצליח. כי הוא רוצה עוד, מה זה למה הוא ממשיך? כי הוא רוצה לעזור לך.

לא, אתה מנסה לומר שהנתינה שלו מעידה על כישלון ואם הוא כל כך מוכשר למה הוא לא הצליח יותר מוקדם? וזה לא האמת.

ש: אין את המניפולציה שלך פה, אני חושב שזה מניפולציה. לא, ראיתי שאתה עונה לו תשובה משהו אחר גם כן.

אליעד: אתה עוד יותר מניפולטיבי. כי אתה לא רואה מניפולציה שאני עושה עליו ואני בהתחלה אמרתי לו שזה מדובר עלי. זה לא מניפולציה, איך שהוא אמר את זה אמרתי לו תקשיב זה לא נכון, מה איתי? אני אמרתי לו, זה לא מניפולציה. מה שמת לב לזה? אמרתי לו את המילה "כמוני".

ש: שמת לב לזה? כנראה הוא לא שם לב לזה.

אליעד: הוא שם לב הוא חזר ואולי הוא לא הבין, אבל אמרתי לו שמדובר גם עלי. בסדר? אני אומר לו בפנים.

אוקי, עכשיו בואו נדבר על דבר נוסף, דבר נוסף זה כמו שתגיד "אם אלוהים יש לו הכל אז למה הוא ברא אותי?" אז מה זה אומר שאין לו אבל בכל זאת יש לו.

עכשיו, דבר נוסף הוא דיבר על החברות, הוא אמר בשנת X חברות מסוימות הזמינו אותי. עכשיו, זה גם כן חיסרון יש פה כמה חסרונות. חיסרון מסויים שהוא אמר את השנה. למה אתה אומר את השנה? אז הוא יגיד חברות מסוימות בפאת שאנחנו בשנת 2012, למה בשנת 2012 אתה צריך להגיד מה קרה ב 2011. אז מה קרה ב 2012?

ש: אולי היה כזה טוב והוא היה זקוק לה.

אליעד: אני לא יודע, אתה עכשיו נמצא בשנת 2012 ואתה מספר לי מה היה בשנת 2011 אז מה ההיגיון בזה? אתה מספר לי "בשנת 2011 אל תשאל מה עשיתי", "מה הצלחתי באולימפיאדה" מה עכשיו? החיסרון הראשון זה לציין את השנה כי השנה פה גמורה, אתה מדבר על משהו שכבר היה.

ש: יש עודף מידע פה וזה דופק אותו?

אליעד: אם היה לו יותר שכל הוא לא היה אומר בשנת 2011 הזמינו אותי. כי יש פה שני חסרונות קודם כל זה מה קרה מאז ומה קרה מאז? ומאז לא רצו לעבוד איתך? דבר נוסף מה קרה לפני 2011? אמרת שאתה כבר שמונה עשרה שנה מתעסק בזה, מה את חברת "אינטל" הקימו בשנת 2011? רק אז הם הסכימו לפנות אליך? מה קרה בשנת 2000? אתה כבר שמונה עשרה שנה אתה מתעסק בזה.

מה שהוא היה צריך להגיד "בין לקוחותי 1 2 3" מה אתה צריך להתחיל לי בשנת 2011.

ש: כן, אבל אז אתה אומר בין לקוחותי, לך תדע אולי זה עשרים שנה בערך.

אליעד: מה את אומרת?

ש: אני אומרת על החלק האחרון, זה נדיר בזה שהוא אמר.

אליעד: לא, לא נכון. גם בהתחלה הוא אמר בשנת 2011 הזמינו אותי חברת "זה וזה".

ש: הוא יכול להגיד גם כן, שאוקי אז מיציתי את זה.

אליעד: לא אומרים כזה דבר. אתה מצמצם את עצמך. אם הוא היה אומר "כל שנה מזמינים אותי" סבבה, הוא אמר בשנת 2011 מה זה בעצם אומר? מה עם השנה הזאת? אם הוא היה עכשיו אומר בשנת 2012 אז אומרים "טוב רגע, למה הוא אמר בשנת 2012?" כי רק ב2012 או כי הוא רצה לחזק שזה השנה? פה אתה מפרט מה שאתה רוצה, אבל כמי שנמצא ב2012 ומדבר עכשיו על 2011 זה חיסרון.

ש: כן, אבל אז יכול להיות גם בן אדם יכול להגיד "גם הוא צמצם, אולי הוא מסתיר פה משהו". למה הוא לא צמצם? סליחה.

אליעד: אה כי אתה רוצה גם בוידאו שהוא יתן לך את הטלפונים של הזה, לספר לך כמה דיבר איתם באיזה שעה? בסדר, זה הם מבינים שהוא מוגבל ברמות הזמן והוא לא יכול לפרט לך יותר מדי. בסדר? הוא גם לא יזכיר את כולם.

לא, אבל בעיקרון אם הוא היה על שנת 2012, הוא אומר השנה שנת 2012 הזמינו אותי "זה וזה וזה", אתה אומר רגע, למה הוא אומר 2012? כי רק ב2012 הם פנו אליו? או שהוא רצה להדגיש לי שזה השנה. לך תדע מה הוא התכוון, ואז המוח איך יחדש איך שהוא רוצה.

למרות שגם זה החיסרון כי הוא לא היה צריך להגיד 2012 ואם הוא היה אומר 2012 הוא היה צריך להגיד את זה אחרת. לא להגיד את המספר 2012 הוא היה צריך להגיד "השנה גם השנה" אבל לא להגיד 2012 לא לתחום את זה במספר בלוח שנה, בפרט שאמרת לי לפני שניה שאתה שמונה עשרה שנה מתעסק בזה.

ש: למה אתה אומר לא להגיד המספר ולא השנה?

אליעד: לא, אני אומר להגיד "השנה" ולא המספר. כי אם אתה תשמע את זה ב 2013, "השנה" אתה צריך להגיד לי משפט נכון לכל מי שישמע אותו מתישהו. אולי כי אם מישהו ישמע את זה עכשיו והוא חושב שאולי צילמת את זה ב 2010 אז הוא אומר רגע זה מ 2010, אולי גם ב 2010 הזמינו אותו. אבל כשאתה ב2012 אומר מה קרה ב 2011, קודם כל אל תגיד מספר בלוח שנה, למה אתה אומר מספרים? אם הוא היה אומר התחלתי לעבוד ב 2010 וכבר ב 2011 הזמינו אותי. סבבה, אז אתה אומר "אתה עובד כבר שמונה עשרה שנה, אז למה רק ב 2011 הזמינו אותך?". עכשיו דבר נוסף, אז קודם כל זה גם הצמצום של השנה שזה בעצם לא מדבר על השנה הנוכחית ואז אתה אומר "מה קרה מאז?". ודבר שני יש פה "מה קרה עד אז?" אחרת למה אמרתם לי דווקא 2011. עכשיו, ודבר נוסף, הוא יודע למה הוא אמר את זה, כי הוא יגיד כי אחרים שאומרים את זה מדברים על מה שקרה לפני עשרים שנה, והוא אומר אבל שאני אומר לכם את זה אני אומר לכם על משהו שקרה לפני שנה, אבל מי ששומע את זה לא יודע את זה ולכן אתה לא צריך להגיד לו 2011.

ש: לא הבנתי את זה.

אליעד: אם אני אשאל אותו "אז למה אמרת 2011?" הוא יגיד לי "אתה לא מבין?", הוא יגיד לי "אני יודע איך הקולגות שלי מרמים". הם אומרים, כמו שאתה נכנס לאיזה אתר והם אומרים בין לקוחותינו ויש שם רשימה כמעט של כל המדינה. אז אתה אומר "רגע, אז איך יכול להיות הם עובדים עם כולם?". נגיד אני נכנס לאיזה אתר, בין לקוחותינו משטרת ישראל, משרד ראש הממשלה, כולם. עכשיו, אתה נכנס לאתר של המתחרה הוא אומר גם. כאילו, מה אתה אומר באותה שנה הזמינו את אותם שירותים לכל הספקים? לא יכול להיות. אלא מה שלפני עשר שנים הוא עשה איזה פרוייקט למישהו שהיה קשור לחברת "זה וזה" ואז הוא כתב ואמרו "משטרת ישראל".

עכשיו הוא יגיד לך "אתה יודע למה רשמתי 2011?" כדי שלא תחשוב שמתישהו מישהו בספרי ההיסטוריה מישהו התקשר אלי להופיע להם, "לא זה בשנת 2011 לכן אמרתי 2011", זה מה שהוא יגיד. אבל מה הפספוס, כי הוא לא מנסה למכור את עצמו לקולגות שלו הוא מנסה למכור את עצמו ללקוחות שאין להם מושג איך עובדים עליהם ולכן הלקוחות מספיק טוב שתגיד להם "זה הלקוחות והם הזמינו אותי או מזמינים אותי". למה אתה צריך להגיד בבושה 2011?הלקוחות לא יודעים את המניפולציה וזה גם לא יעזור שתגיד 2011 אם הם מספיק מתוחכמים אז גם שתגיד 2011 הם יתחילו לבדוק "רגע, אז למה 2011?". עכשיו, חיסרון נוסף הוא אמר בטקסט "חלקן יותר מפעם אחת". זה גם כן חיסרון. למה אתה בכלל צריך לציין את זה, אתה אומר יש לי לקוחות שהם "1,2,3", לא, יש כאלו שהם יותר מפעם אחת הזמינו אותי.

ש: הוא רוצה להדגיש את זה שכאילו המצב שלו טוב.

אליעד: זה לא רציני. אם בן אדם יגיד לך "זכיתי בלוטו יותר מפעם אחת", וואלה? באמת, כי זה תהליך אקראי ואם תהליך אקראי קרה לך יותר מפעם אחת כנראה שיש אצלך מזל מיוחד. אבל זה תהליך סיבתי. אבל זה לא שסגרו את חברת "זה וזה" או שהם הפסיקו לעשות כנסי מכירות בשנת 2012, נכון? הרי הם עשו כמה כנסים ב 2011, נכון? אז למה יותר מפעם אחת? הרי ההיגיון אומר שאם הלקוח מרוצה הוא אמור להזמין אותך עוד פעם ועוד פעם, מה זה "חלקם יותר מפעם אחת"? למה אתה אמור בכלל להכניס לראש של השומע את המחשבה " רגע רגע, איזה חלק יותר מפעם אחת? אולי שתיים, אולי הזמינו אותו רק פעמיים, אולי מישהו אחד הזמין אותו פעם וחצי, מישהו הזמין אותו פעמיים הוא אומר לך מה קרה יותר מפעם אחת, מה עם כל השאר? אולי כל השאר הזמינו אותו רק פעם אחת ולא רצו יותר להזמין אותו".

שאתה מכניס למוח " חלקם יותר מפעם אחת" מה הוא בעצם בא להגיד? "אני כל כך טוב שהזמינו אותי יותר מפעם אחת", אבל אמרת את המילה "חלקם", אז מה אתה מיד בא להגיד "רגע אז מה עם השאר למה הם לא הזמינו אותו, אולי כיוון שהוא לא טוב". למה לפתוח את זה? היית אומר "בין לקוחותי 1,2,3 אני עובד איתם, הם מזמינים אותי על בסיס קבוע כשהם רוצים". המילה "כשהם רוצים" לא צריך לדחוף אותה אבל זה מה שהמוח יבין. כשאתה אומר "חלקם יותר מפעם אחת" אתה בעצם, קודם כל רק חלקם. אתה יכול להגיד "יותר מפעם אחת" למה אתה אומר "חלקם יותר מפעם אחת" כי בעצם אתה אומר חלקם לא, חלקם אולי, לא יודע מה ביקשו, ביקשו להחזיר את הכסף. כשאתה אומר "חלקם יותר מפעם אחת" אתה בעצם מנסה לומר "הם מאוד מרוצים ממני, תראה כמה אני חזק". ואתה מאוד חלש כי אם רק חלקם מה זה אומר על השאר?

אני לדוגמה אומר שחלק מהאנשים שבאים אלי באים פעם אחת. למה? כי פשוט פתרתי להם את הבעיה. אבל זה נושא אחר. אבל זה נושא אחר. יש כאלה שאתה פשוט הולך לפסיכולוג, למה אתה הולך לפסיכולוג שלוש שנים? לא כי אתה מאוהב בו, פשוט הוא לא מצליח לעזור לך. זה כל הסיפור.

עכשיו בואו נמשיך קדימה. ואז הוא סיפר כמה הוא חכם ומוכשר, וכו'. ואז הוא אומר "האם אתם גם יכולים? איך את ואתה יכולים גם כן" ואז הוא אומר "בוודאי שכן". אז מה החיסרון בנושא הזה? החיסרון בכלל ב"האם אתם גם יכולים, את אתה יכולים גם, בוודאי שכן".

ברור זה הדבר הבסיסי למתחילים. לא אומרים "האם אתה יכול? בוודאי שכן" כי אם "בוודאי שכן" למה אתה שואל האם אני יכול? תגיד "אני אסביר לך איך אתה יכול" מה זה "האם אתה יכול".

ש: אני חושב על ההיפוכים אבל אני הייתי עושה לך ככה, אוקי, בסדר אני אנסה להבין את זה.

אליעד: קודם כל תבין את זה אחר כך את ההיפוכים, אחר כך נעשה הרצאה נסביר את מה שדברנו עליו.

אוקי, הוא בסוף אמר משהו שהוא לא הבין אותו כל כך. הוא אמר בסוף על הקטע של תעשה מניפולציה שהיא נכונה שיש לך. אתה נותן לבן אשליה של בחירה ובכל מקרה מהצדדים הוא שומע את מה שרצית.

עכשיו, זה הוא הסביר משהו לא נכון אחר כך נסביר מה זה. אבל בכל מקרה הוא היה צריך לעשות את זה פה, כשאתה אומר "האם אתם יכולים או לא" ואז אתה אומר "בוודאי" אתה השארת אותו בספק. מה המניפולציה עושה? המניפולציה אומרת "איך אתה יכול, בוא אני אסביר לך איך אתה יכול" ואז הספק עבר "מהאם אתה יכול לאיך אתה יכול". יש שתי דרכים "בוא אני אגיד לך האם את אתה יכולים להיות מוכשרים כמוני" ואז אתה אומר "רגע רגע, אולי אני לא יכול?", "מה מזאת אומרת. אתה יכול בוודאי שכן". עכשיו, מה זה בוודאי שכן? למה שאני אאמין לך, אולי לא? מה אנחנו לא יודעים שאתה בא למכור לנו, ואם לא, היית אומר לי שלא? ברור שהיית אומר לי שכן כי אתה רוצה להביא אותי לסדנא אז מה אתה אומר לי?

ברגע שהוא אמר לי "האם" הוא בעצם דחף לך למוח לחוות את האפשרות "שאין אפשרות". כשהוא אומר לך "האם אתה יכול" במוח רק לך "אולי אני לא יכול". ואז כשהוא אומר "בוודאי" זה כבר יותר חלש מאשר אם הוא היה עושה מניפולציה אחרת ואומר אני אסביר לך.

ש: אבל איך אתה יכול להסביר מה שאתה עושה עכשיו, מה שאתה עושה זה גם מניפולציה.

אליעד: רגע תן לי לסיים את המשפט. הוא היה יכול להגיד "איך אתה יכול" אז "איך אתה יכול" פרושו "בוודאי אתה יכול", עכשיו אני אסביר לך איך אתה יכול, לדוגמה, או כמה מהר אתה יכול, לא משנה. המילה "אתה יכול" לא היה צריך להטיל בה ספק.

ש: אם "אתה יכול" מקפיץ לך, נכון את זה "שלמה אתה לא יכול?" אבל זה גם מקפיץ לך "שכן אתה כן יכול".

אליעד: כן אבל מה הוא מנסה לומר? אם זה היה בן אדם שאומר אני לא יכול הוא אומר לו "רגע למה אתה אומר שאתה לא יכול אולי אתה יכול, אתה יודע? בוודאי שאתה יכול", כי במקום להגיד למישהו שאתה לא, מישהו אומר "אני לא יכול במקום" להגיד לו "לא נכון אתה יכול" אז הוא אומר תראה לו לא מיד מקפיצים אותו "מאתה לא יכול לאתה יכול" מקפיצים אותו "מאתה לא יכול, רגע אולי אתה יכול? אתה יכול". הוא התחיל מ"לא יכול" ממחויב שלא, לאולי מחויב שלא, למחויב שכן. אבל הוא מנסה להביא אותך למצב שכן, אז למה להתחיל "מאולי לא"? תתחיל "מכן", הבנת? מי רוצה להסביר לו? שיסביר לו. זה לא מסובך.

אני אסביר עוד פעם. השאלה מאיפה נקודת המוצא של הבן, לאיפה אתה רוצה להביא אותו. אם אתה רוצה לעורר בו ספק להגיד לו "האם אתה יכול" אם הוא בטוח שהוא לא יכול ותגיד לו "מה זאת אומרת שאתה לא יכול, אתה יכול", אתה מעביר אותו מקיצון לקיצון זה בעיה. אבל אם הוא מתחיל מנוקדת הנחה "שלא יודע אם אני יכול" ואתה רוצה להביא אותו "לאתה יכול" אל תחזק לו את "האולי אתה לא יכול".

"האם" זה שם אותו בתוך פוזיציה של ספק, אל תשים אותו בפוזיציה.

ש: "האם" זה או יכול או שזה לא יכול. יש "אתה יכול" ועוד כמה באוויר.

אליעד: יפה, כמה שהוא אומר לך, הוא אומר לך בוודאי שאתם יכולים. זה משפט די מטופש, למה זה משפט די מטופש? כי אין מאחוריו שום נימוק. אם אתה אומר תגיד לי האם, כמו לדוגמה, האם אני קיים? מזאת אומרת בוודאי שאתה קיים. עכשיו למה זה משפט שלא אומר כלום? כי אם באמת יש שאלה האם אני קיים אז המשפט מוודא שאתה קיים לא אומר כלום. אם אתה אומר לבן אדם "האם משהו נכון" אתה אומר לו "ברור שזה נכון" אם ברור למה שאלת? זאת אומרת אם באמת יש ספק, על הבוודאי הזה הוא לא אמר אחר כך כלום לצורך העניין, זאת אומרת הוא אומר בוודאי שזה נכון, או משהו כזה. עכשיו, נגיד אם כן, הוא הביא איזה טענה אחר כך. אבל תסתכלו, כמה שיהיה חזק "הבוודאי", למה הוא אמר בוודאי? הוא מנסה להגיד לך אתה יכול. אבל כמה שלא יהיה חזק "הבוודאי" שלו הוא היה יכול לעשות את זה יותר חזק אם הוא לא היה שואל מלכתחילה "האם אתה יכול". הוא היה יכול להגיד "עכשיו אני אסביר לך איך אתה יכול, עכשיו אני אראה לך שאתה יכול, או עכשיו אני אגרום לך לראות שאתה יכול, או עכשיו אני אראה לך את היכולת שלך". ולא להתחיל להגיד "האם אתה יכול" מה זה "האם אתה יכול" למה לשאול "האם אתה יכול".

תגיד למישהו "אני אראה לך שאתה יכול" תן לו הוכחה אז הוא יאמין שהוא יכול, כי גם אז זה לא אומר שהוא יכול אולי הוא יכול חלק אבל אז זה הרבה יותר חזק מאשר שאתה מכניס לו לראש "האם אתה יכול".

ש: זה כמו שמישהו שאומר איך אני מגיע לבחירה החופשית, סתם לדוגמה, כבר יש הנחה שיש בחירה חופשית ועל זה אני שואל שאלות ומסתכל. זה משהו שמלמד אותי על השאלות שלי גם.

אליעד: אתה בעקרון המטרה שלך לשיחה הזאת זה להבין איך עובד המוח, אוקי? זה הרעיון.

ש: השאלה לא קיימת ממילא אצל הלקוחות?

אליעד: קיימת. אבל מה אתה מנסה לחזק את השאלה או לחזק את התשובה? מה המטרה שלו? הוא לא רוצה להזדהות. להזדהות תישארו בבית, תסתכלו רק "ביוטיוב", כי הוא רוצה לגרום להם לבוא, לגרום להם לבוא לא מטיל ספק. אל תטיל ספק אתה מנסה לקחת דבר יחסי להפוך אותו למוחלט, אל תטיל ספק.

ש: אז אם אני רוצה בעצם, שמישהו שאומר שהוא לא היה יכול לעשות משהו ואני רוצה שהוא כן יתחיל להאמין שהוא אולי יכול לעשות.

אליעד: שמה זה שונה, כי שמה מ"אני לא יכול" אם תגידי לו "אתה יכול", אבל אחרים עם "אולי אתה יכול".

אוקי, אתה לא יכול? אולי אתה יכול, בא תבדוק, אתה רואה שאתה יכול. אבל אם את רוצה שמישהו ירצה משהו. נגיד שאת רוצה לצאת עם מישהו לאיפשהו את לא שואלת אותו אתה רוצה לצאת איתי, לאיפה אתה רוצה שנצא. הבנת את ההבדל?

אם את רוצה לצאת עם מישהו לאנשהו או את רוצה שמישהו יקפוץ אלייך. לא "האם" אתה רוצה לקפוץ אלי, מתי אתה רוצה לקפוץ אלי או מתי תקפוץ אלי. אם היא רוצה שיקפוץ אליה, גם זה לא נכון, "רגע רגע למה שאני בכלל אקפוץ אלייך" אבל הוא טיפוס עוין בכל מקרה. מבינה? אבל גם פה מישהו אומר "רגע, מי אמר?". לא, אבל פה יש עוד איזה משהו לחיזוק.

בואי תראי את המניפולציה, תראי, מה נגיד נאמר פה, נגיד שהוא היה יכול להגיד, דוגמה, פה הוא מרגיש סוג של חיזוק. נגיד לדוגמה שאת רוצה שמישהו יקפוץ אלייך את אומרת לו "הכנתי משהו לאכול, מתי תקפוץ אלי? תום" אז כאילו ההוכחה שאתה צריך לקפוץ אלי זה שהכנתי משהו לאכול ועכשיו רק השאלה מתי תקפוץ, לא "האם אתה רוצה לקפוץ תראה הכנתי משהו לאכול". אלא "מתי תקפוץ הכנתי משהו לאכול". בכל מקרה, בפשטות כשאתה אומר "האם אתה מעורר אצל השומע אצל הספק" זה המסר. עכשיו את אומרת למישהו האם "ככה או ככה".

ש: לא, כאילו כי אם אני רוצה שמישהו יבוא אלי, סתם לדוגמה, אני לא אומרת הכנתי משהו. "אתה בא או לא".

אליעד: "או לא", למה "או לא"? שואלים "מתי". את רוצה שהוא יבוא? לא שואלים "אתה בא?". יש אופציה שהוא לא יבוא?

ש: תמיד יש אופציה.

אליעד: לא, את מוכנה לקבל את האופציה שהוא לא יבוא?

ש: לא.

אליעד: יפה, אז את לא אומרת לו "אתה בא?", למה יש אופציה שהוא יגיד לך לא? אין אופציה, את מבינה?

שאת את אומרת לו "אתה בא?" את בעצם משמיעה לו "אני לא בטוחה שהוא יבוא".

ש: אבל אני רוצה להגיד משהו לגבי זה, אפשר? כי יש פה איזה משהו יש פה שני דברים שפועלים בו זמנית. כי מצד אחד נכון, אתה אומר לו אם אתה אומר לו "מתי אתה בא?" אז כאילו יכול להיות שהוא יאמר "אה, כן אני צריך לבוא" וזה הופך "למוחלט" ומצד שני הוא יכול לחוות "צמצום" מזה ודווקא להתרחק מזה.

אליעד: אתה צודק, נכון. ולכן אמרתי שאפשר לעשות מניפולציה. הוא אומר, מה הוא אומר? שאם אתה תגיד למישהו פתאום "אתה בא?" ושואל אותו מתי אתה בא, הוא יגיד "רגע רגע, למה את חושבת שצריך לקפוץ אלייך אולי את תקפצי אלי", נגיד, אז מה עושים במניפולציה? אומרים, מביאים נימוק ללמה אתה צריך לבוא וזה, אומרים הכנתי משהו, סתם דוגמה נגיד, "מתי אתה בא?" אז כאילו ערבבת משהו עם משהו. ולא האם אתה בא יש תירוץ אלא יש תירוץ שהוא יבוא.

אבל הוא אמר נכון, שלפעמים אני אומר למישהו "מה אתה רוצה לאכול?". מי אמר שאני רוצה לאכול, עכשיו לא רוצה לאכול על הפרנציפ. יש גם את זה צריך לשים לב. אבל פה זה שונה כי אתה מנסה לשכנע את הלקוחות. פה זה שונה. אתה מנסה לשכנע את הלקוחות? אל תדחוף להם לראש את האופציה שהם לא יכולים. כי אתה מנסה להגיד להם שהם יכולים.

ש: אולי הוא רוצה להעצים את עצמו, ולגרום לאנשים לבוא גם כן.

אליעד: דרך מה?

ש: דרך שהוא בדק וחקרו ואז של ללמוד מזה אני לא יודעת.

אליעד: כן אבל הוא ניסה להקטין את עצמו הוא ניסה להגיד אתם יכולים כמוני. לא, בהתחלה הוא ניסה להגדיל את עצמו אבל אחר כך הוא ניסה להגיד "האם אתה יכול? גם אתה יכול".

ש: אולי הוא לא מאמין שלא כל אחד יכול גם בעולם הזה.

אליעד: זה שהוא חושב שלא כל אחד יכול, גם את זה אנחנו יודעים. כי אחרת הוא לא היה עובד יותר במקצוע שלו אלא אם כן הוא היה במקצוע לא תחרותי.

ולמה חשוב לי להוסיף את זה? כי אני חושב שכל אחד יכול ואני לא במקצוע תחרותי לכן אני יכול ללמד. יש מקום להרבה אלוהים אז אפשר שיהיה כמה זה לא מוגבל. זה היה חשוב לי להוסיף את זה. במקום תחרותי אף אחד אף פעם לא יגלה לך לעולם את הכל. במקומות לא תחרותיים אני אלמד אותך הכל כי זה לא בא על חשבון אף אחד.

רגע תן לה שניה, מה את אומרת?

ש: כי אני חושבת למה הוא בעצמו לא ידע להגיד את זה, את מה שאתה אמרת, את "הבוודאי", "שהאם אתה יכול".

אליעד: למה? כי זה מבנה ילדותי של טקסט זה הסיבה המרכזית. "אם אני יכול? כן אתה יכול. מי אמר שאני יכול? אני אראה לך שאתה יכול". אין בזה תחכום. מישהו שלומד ממני את הדברים האלו הוא לא אומר "האם אתה יכול" מה אתה לא יודע שאתה אומר "האם אתה יכול" אתה גם אומר לו שהוא לא יכול.

עכשיו, מתי הוא כן היה צריך להגיד "האם אתה יכול"? מתי כן היה מקום לשימוש "בהאם אתה יכול"? אם הוא היה נגיד נוטה למפגש או משהו, אנשים אומרים לו "אין לי כוח אני לא יכול, אני לא יכול". אז הוא אומר לו "רגע האם אתה יכול? אני אראה לך שאתה יכול". שמה אולי "ההאם אתה יכול" זה כדי להכיל את ההתנגדות של "אני לא יכול". אם אתה יודע שהוא חושב שהוא לא יכול אז תגיד לו "האם אתה יכול" כדי להכיל את ההתנגדות של "ההוא לא יכול" וגם אז אתה לא צריך לדחוף לו את "הבוודאי שכן". למה בוודאי שכן? תגיד לו "האם אתה יכול? בוא אני אראה לך איך" אבל למה אתה אומר בוודאי שכן? כי אם בוודאי שכן אז למה שאלת האם אני יכול?

ש: נכון, זה מוציא אותך שקרן בנוסף.

אליעד: "הבוודאי" הוא ההפך של "האם". אז מה אתה מנסה להגיד לי בוודאי שכן או האם? עכשיו להתחיל לשים לב למילים, לזה.

כמו לדוגמה ראש הממשלה נגיד, בא נגיד ששואלים אותו איך להיות ראש הממשלה, נגיד סתם, נגיד ראש הממשלה נתניהו אתה שומע אותו הרבה פעמים שהוא אומר את המילה "לדעתי", הוא אומר "להבנתי", הוא אומר "לתפיסתנו" אתה רואה שהוא לא מאמין במה שהוא אומר. נגיד הוא אומר "אנחנו אומרים שלאירן אסור שיהיה נשק גרעיני", מה זה אנחנו אומרים? למה מישהו יכול להגיד אחרת? מה זה אנחנו אומרים. אסור, לא, ברגע נגיד שמישהו אומר לך טענה ואתה רוצה לשלול אותה אף פעם אל תדבר באופן סובייקטיבי. אף פעם אל תגיד "אני אומר ש..." או "אנחנו אומרים ש...", או "בתפיסתנו".

הוא אומר, נגיד שנשיא ארה"ב אומר "אנחנו אומרים שלא צריך ללחוץ על האיראנים". אסור למתנגד להגיד "אנחנו אומרים שצריך ללחוץ על האיראנים". לא אנחנו, המלה "אנחנו" למחוק. "צריך ללחוץ על האיראנים, אסור שלאיראנים יהיה נשק גרעיני". גם להגיד את המילה "אסור", אפילו להגיד "אסור שיהיה להם נשק גרעיני" גם זה חלש.

מה זה "אסור"? למה אפשר להגיד שמותר? "לא יהיה להם נשק גרעיני". מה זה אסור מי אמר שאסור? אסור, אני אעשה ההפוך. "לא לא, זה לא אסור ומותר, לא יהיה להם" או "אנחנו נגרום לכך שלא יהיה להם". זה לא "אסור" כי "אסור" אתה צריך להאמין שאתה צריך לעשות משהו כדי לכפות את "האסור". הוא אומר לך אסור לעשות משהו ועכשיו אני צריך לעמוד באיסור. ולכן צריך להפציץ אותו כדי שלא יהיה לו נשק גרעיני. אז במקום להגיד אסור שיהיה לו תגיד "צריך למנוע ממנו" כי הרי "האסור" מנסה לגרום לך לחשוב שצריך לעשות משהו. אז תגיד "אתה צריך" למה אתה נתקע לי "באסור". הרי מה אתה רוצה למה אתה אומר אסור? כדי לגרום לו לעשות פעולה. אז תגיד לו מה הפעולה שהוא צריך לעשות במקום להגיד לו את "האסור". אל תטיל ספק, למה? כי הוא בעצמו לא בטוח שמה שהוא אומר זה נכון.

ש: אבל מה היתרון בלהגיד שאסור?

אליעד: כי הוא יגיד אם יהיה מעניין מה שתגיד לי מה לעשות אז תמיד אתה לוקח צעד אחד אחורה או כדי לשכנע אותו למה הוא צריך לפעול. אבל אז אתה מטיל ספק.

מה שאני בא להגיד בכל המערכות הדיפלומטיות, אם תשימו לב בטיעונים, כשמישהו טוען טיעון ואומר "לדעתי" זה אומר שהוא לא מאמין לעצמו, זה אומר שיש לו ספקות ולכן הוא נכשל, לכן הוא לא מצליח לשכנע. המילה "לדעתי" היא אומרת לו שניהם והוא לא חייב להסכים איתי. כשאתה אומר למישהו "לדעתי" או "אני רוצה", או "אני חושב" אתה בעצם אומר לו "תקשיב, זכותך לחשוב אחרת". יש "זאת האמת" ויש "אני חושב וזה".

ש: נו אז מה המסקנות?

אליעד: כי אתה רוצה לשכנע אותו. אם את רבה עם מישהו שהוא חשוב לך אף פעם אל תגידי לו "לא טוב", תגידי לו "אני חושבת שזה לא טוב". את מבינה? כי תשאירי את זה בסובייקטיבי. נגיד את רבה עם מישהו ואת רוצה להשתיק אותו אז כל פעם שהוא אומר "אני חושב ש..." תגידי את ההפך בלי "אני חושבת ש...". הוא אומר אני רואה שיש שולחן אל תגידי אני לא רואה שיש שולחן, תגידי לו אין שולחן. הבנו?

אוקי, עכשיו בא נמשיך הלאה, עכשיו הוא נכנס בסיפור של המוח.

מי רצה לשאול שאלה?

ש: אתה באמת יכול לגרום לבן אדם לעשות משהו שהוא לא מתכוון לעשות?

אליעד: תשובה?

ש: כן.

אליעד: ענית את התשובה לבד, אמרת כן, אבל אמרת כן לשאלה ששאלתי אותך נתת את התשובה.

אני אענה לך תלוי מאיזה זווית מסתכלים על זה מהיבט מסוים אפשר לגרום לכל אחד לעשות כל דבר בצורה מוחלטת, היבט מסוים.

מהיבט שני אי אפשר להכריח מישהו לעשות משהו, יש לו בחירה חופשית אבל אפשר להגדיל את הסיכוי לכך שהוא יעשה את הדבר.

זאת אומרת, אם אתה נגיד תדבר איתי בכמה מניפולציות שתרצה אתה לא יכול לשכנע אותי. כי אני רואה את המניפולציה בזמן אמת מגיעה ואני יכול לקבל אותה או להזיז אותה הצידה. אבל בן אדם רגיל.

ש: ואם נגיד זה היה נגד רצונו היית יכול?

אליעד: בעיקרון כן, לפי מה שאתה שואל התשובה היא שכן.

ש: מה זה ההיבט המסוים הזה?

אליעד: הכוונה היא שאתה אלוהים והכל אחד, ושפה וששם. אתה יכול אם באמת תרצה במאה אחוז אתה תגרום "לפה שיהיה פיל". אתה יכול הכל, אז מה רק לגרום למישהו לעשות משהו אתה יכול הכל.

ש: אז אתה אומר לעצמך, אתה רק צריך להיות אלוהים שלי זה הכל.

אליעד: אתה רק צריך להשתמש בכוח שלך אתה לא צריך להיות אלוהים. יש לך כוח רק תן מכה חזקה.

אבל הוא שאל באופן יחסי. באופן יחסי כן אתה יכול לגרום לבן אדם לעשות כל מה שאתה רוצה שהוא יעשה אפילו הכל. בסדר? הכל.

אוקי, בואו נמשיך, אחר כך מה הוא התחיל להגיד? מה הוא אמר מה הוא זוכר?

ש: המוח לא תופס את המילים "לא" ולא את המילה "אל" ואחרי זה הוא אומר שצריך להשתמש באיזה משהו מושכל בשביל שכן יהיה אפשר להשתמש בזה.

אליעד: אבל המשפט שהוא אומר "המוח לא מעבד את המילים לא ואל" הוא עצמו סותר את עצמו.

ש: מי אמר שהמוח לא מקבל את זה?

אליעד: הוא אמר, את לא שמעת? יש הוכחות אני אוכיח לך שהמוח שלך. אוקי, שניה קודם כל המשפט עצמו "המוח לא מעבד את המילים לא ואל" הוא משפט שסותר את עצמו.

אם המוח שלי לא תופס את המילה למה אתה אומר המוח לא מעבד? תגיד לי המוח מעבד רק מילים חיוביות. הוא יכל להגיד המוח מעבד רק מילים חיוביות. או רק מילים של "כן ותעשה". אבל הוא לא אמר את זה, הוא אמר המוח לא תופס מילים שהן "לא". אבל עובדה שאתה ניסית להעביר לי מסר באמצעות השימוש של המילה "לא" ואתה עוד רצית שאני אבין אותך באמצעות מה שאמרת שאי אפשר להבין אותך. אתה אמרת שהמילה "לא" היא לא נתפסת או משהו מעין זה, אל תעביר מסרים עם המילה "לא" שאתה רוצה שיקבלו אותם. תחשוב, בסוף זה לא אפקטיבי. אז למה אתה אומר לי המוח לא מעבד את המילים "לא ועל"? תעביר אותו בצורה אפקטיבית, תגיד המוח מעבד מילים של "כן" ואת הזה.

ש: זה אומר שהוא לא עומד במילה שלו בעצם.

אליעד: לא שלא עומד, זה אומר שאתה לא מאמין למה שאתה אומר זה לא שלא הבנת את מה שאמרת.

עכשיו, בואו אני אתן לכם את ההוכחה שהוא נתן לכך שהמוח לא מעבד את המילים "לא ואל". עכשיו, בואו נראה את המניפולציות שנעשו פה. מה ההוכחה?

אל תסתכלי עלי, אל תסתכל עלי, יש פה מישהו שלא ראה את העט?

יפה, מה זה הוכחה? סליחה, אני אמרתי לך לא להסתכל על העט? את רואה אותו?

ש: אני הסתכלתי, כן.

אליעד: אל תראי אותו, את רואה אותו? מסקנה המילה "אל" לא אפקטיבית. המוח לא תופס את המילה "אל" או "לא". למה זה "קישקושציה"?

טוב, מישהו הבין את ההוכחה? הוכחה, עובדה, הנה אמרתי לך את המילה "לא" קרה "כן", הגעתי למסקנה המוח שלך לא תופס את המילה "לא".

ש: כן, הוא עשה את הסיטואציה הזאת ספציפית והוכיח אותה.

אליעד: אם אני אגיד לך "אל תדפוק את הראש בקיר". אתה רואה אתה לא דופק אותו ואם אני אגיד לך "תדפוק את הראש בקיר" גם לא עובד, מסקנה, המוח לא תופס את המילה "כן".

זה משהו אחר זה בכלל לא קשור לסיפור.

ש: למרות שיש עניין גם בדברים האלה לדעתי. אני אגיד לך מה, כשאתה אומר, הוא אמר "אל תסתכל לי על האצבע" אתה באותו רגע היית צריך לדמיין את האצבע והיית אמור להוריד אותה. יש לך משהו שאתה רואה את האצבע.

אליעד: אבל הוא לא התכוון לזה הוא התכוון למשהו אחר אל תגן על מה שהוא לא הבין.

טוב, עכשיו בואו נסביר מה קרה כאן ומה פשר העניין. הוא עשה מניפולציה ברמה הטיעונית, ברמת הטענה זה מניפולציה. מה הוא עשה? הוא אמר יש לי טענה שאומרת שהמילה "לא" לא עובדת. בוא אני אוכיח לך שהמילה "לא" לא עובדת. אל תרביץ לעצמך, לא, נגיד זה, אתה לא מרביץ לעצמך, הנה ההוכחה, עובדת. אל תרביץ לעצמך, אתה רואה שאתה לא מרביץ לעצמך? הוכחה המילה "לא" עובדת.

אפשר להגיד הפוך. שב על הכסא, שב, הנה הוכחה שהמילה "כן" עובדת. קפוץ, הוכחה שהמילה "כן" לא עובדת. עכשיו, פה מה הוא עשה?

פה הוא לקח כזה דבר, הוא אמר בוא נגרום לך לעשות משהו מסיבה כלשהי שלא קשורה למה שאמרתי לך, נגיד לך "לא".

תכף הוא יגיד, אם הוא היה פה אז הוא היה אומר לך זה כן קשור כי אמרתי לך "לא" לכן עשית. זה עדיין לא קשור לסיפור.

הוא אומר אני אוכיח לך שהמילה "לא" לא עובדת ואז הוא מביא לך סיטואציה שבה המילה "לא" עובדת, ואז מכך הוא מוכיח שבאופן כללי המילה "לא" לא עובדת. זאת אומרת עוד פעם הוא הראה לך דוגמה מקרה פרטי שבו המילה "לא" לא עבדה, והוא מכך הוכיח שהמוח לא מעבד את המילה "לא". וזה מניפולציה.

ש: אבל זאת מניפולציה שאנחנו משתמשים הרבה בימים האלו. אני. משתמש בה הרבה ביומיות, ואני עושה כמה קטעים מנסה משהו, רואה שהוא, הכל בו. זה משהו שאני עושה אותו.

אליעד: אבל זה מניפולציה של ילדים, זה נראה כאילו זה חשיבה לא רצינית.

אחר כך אני אסביר את מה שהוא היה צריך להבין ואת מה שהוא היה צריך להגיד הוא לא אמר. אבל זה עניין אחר.

בכל מקרה בפשטות, הוא לקח מקרה פרטי, אמר אתה רואה? המילה "לא" לא עובדת. מסקנה, המוח לא מעבד את המילה "לא".

מזה שהמילה "לא" לא הקשבתי לה. זה שאתה אומר למישהו אל תעשה משהו והוא עושה הפוך עד מכך ועד להסיק שהמוח לא מעבד את המילה "לא".

ש: אבל במיוחד שהוא משתמש במילה לא הוא מאמין לעצמו, דרך אגב.

אליעד: הוא התכוון להגיד משהו אחר.

ש: לא הבנתי, אני פשוט מנסה להבין.

אליעד: בסדר, יש כאלו שכבר השתכנעו. אנחנו מנתחים.

את אומרת, אני כל כך חכמה שמלכתחילה לא חשבתי שהוא צודק.

ש: לא, לא נכון. לא בעניין הזה זאת אומרת שאני יכולה להבין שלמקרה ספציפי יכול להיות שהוא צודק. אוקי? אבל באופן כללי זה לא הגיוני.

אליעד: אבל זה לא בגלל שהמוח לא מעבד את המילה "לא".

אני קודם כל רוצה להסביר את האמת במה שהוא אמר. ריכוז.

הוא לא התכוון לזה. אחר כך הוא המשיך את "הזה" והסביר מה האמת במה שהוא אמר. הוא היה צריך להגיד משהו אחר.

הוא היה צריך להגיד המוח לא יכול לשמוע "לא" בלי לשמוע את "הכן". המוח לא יכול לשלול משהו בלי לחשוב על ההפך שלו. ובאותה מידה גם המוח לא יכול להגיד "כן" בלי לשמוע את "הלא". בסדר, זה נכון בכל מקרה.

קודם כל, מה שהוא היה צריך לומר, כשאתה אומר למישהו "לא" אתה גם אומר לו את האופציה של "הכן". באותה מידה הוא גם יכל להגיד כשאתה אומר למישהו "כן" אתה אומר לו את האופציה של "הלא". זה כבר אותו דבר. עכשיו, אם הוא היה אומר את זה, זה האמת.

אם הוא היה אומר, תקשיב כשאתה אומר למישהו משהו, הוא תמיד שומע גם את ההפך. בפאת בתוך המשפט עצמו יש גם את ההפך.

כי במילה "לא משהו" אתה בעצם דוחף גם את ההפך של הדבר רק בלי המילה "לא".

מה ההבדל להגיד "כן" ששומעים את "הלא" לבין "לא" ששומעים את "הכן". מה ההבדל?

ש: לא הבנתי מה אתה אומר, עוד פעם.

אליעד: מה ההבדל בין להגיד למישהו "כן" שמזה הוא שומע את "הלא" לבין להגיד לו "לא" שמזה הוא שומע את "הכן". מה ההבדל?

ש: לא נראה שיש הבדל, אין הבדל.

אליעד: אבל אני שאלתי, מה ההבדל?

ש: אה, יפה מי אמר שיש הבדל.

אליעד: כי אני יודע את ההבדל. אני אגיד לך את ההבדל. מאוד פשוט.

בואו ניקח דבר והיפוכו.

ש: לא, אבל זה טכניקה יפה במה שעשית עכשיו.

אליעד: בואו ניקח דבר והיפוכו. ריכוז. "תחמם את המים" מה ההפך שלו?

ש: תקרר את המים, לא לחמם את המים.

אליעד: "תחמם את המים" ההפך שלו "תקרר את המים" או "אל תחמם את המים". עכשיו תתרכזו טוב טוב.

כשאתה אומר למישהו תקרר את המים הוא שומע, מדמה בדמיון "תקרר את המים". זאת אומרת, "כשתקרר את המים" הוא שומע בדמיון "תחמם את המים". אבל כשאתה אומר למישהו אל תחמם את המים אז הוא שמע את "התחמם את המים" בתוך "האל תחמם את המים".

ש: עוד פעם את זה. עוד פעם.

אליעד: יש הבדל. יש כשאתה אומר לו משהו והוא מאמין שיש הפך. ההפך קופץ לו בצורה עמוקה בתת מודע. לדוגמה, תקרר את המים, "אה הוא לא רוצה שאני אחמם אותם", תחמם את המים, "אה הוא לא רוצה שאני אקרר אותם".

ויש שבמקרה הזה זה אותו דבר, אמרת לו תקרר או תחמם, בשני המקרים, זה שהוא שמע את ההפך.

אבל יש, אל תקרר את המים אל תחמם את המים, אז במקרה הזה אתה אמרת לו משהו אבל תוך כדי זה אמרת גם את ההפך. אתה הדגשת את ההיפוך. זה לא שהוא בתת מודע, כדי להבין את הדבר הוא היה צריך לשמוע את ההיפוך אלא אתה פשוט אמרת לו את ההיפוך.

יש "תציל את חברך", יש "תהרוג את חברך" ויש "אל תהרוג את חברך". מה הוא שמע? גם את האופציה של "תהרוג". עכשיו, איך זה קשור?

יש בעשרת הדיברות כתוב לא תרצח, לא זה ולא זה, זאת אומרת השאלה איפה אתה שם את הפסיק יש "לא" תרצח, "לא" תגנוב. דרך אגב אפרופו המשפט של המוח, "לא מעבד את המילים לא ואל", עשרת הדיברות מושתתות על "לא תרצח, לא תגנוב, אל זה".

ש: הנה הוא צודק, זה לא עובד.

אליעד: במקרה המילים של "האל" הן יותר אפקטיביות מהמילים של "התפעל".

ש: למה, אבל אתה רוצח, אתה גונב, אתה זה, אתה יודע שזה.

אליעד: מה את יודעת מה הוא עושה?

ש: לא, יש לי זמן.

אליעד: על בסיס זמן פנוי. לא, אבל אני רוצה להגיד משהו.

תסתכלו מהיבט מסוים יש גם חיסרון בלהגיד את הפוזיטיבי, עדיף לפעמים להגיד את הנגטיבי. כאילו אל תעלה על דעתך להגיד את האופציה הזאת כי האופציה בכל מקרה קיימת.

טוב, בואו נמשיך קצת את הסיפור הזה. אז תסתכלו, מה הוא אמר? הוא אמר ככה, "המוח לא מעבד את המילים לא ואל". ואז הוא מראה לך אצבע ואומר לך "אל תסתכל על האצבע, אתה רואה שלא עמדת בפיתוי".

עכשיו, קודם כל ככה. הוא יכל להגיד, קודם כל למה אתה צריך לשים את האצבע למעלה ולהגיד "אל תסתכל על האצבע". כאילו אל תשים את האצבע ותגיד "אל תסתכל מאחורי הגב שלך, בא נבדוק אם זה יעבוד או לא". אם הוא היה אומר "אל תסתכל מתחת לכסא", יש הרבה אנשים שלא מסתכלים מתחת לכסא. אמת?

אם הוא היה בוידאו אומר במקום להגיד "אל תסתכל לי על האצבע", הוא אומר לך "אל תסתכל מתחת לכיסא שאתה יושב עליו או על תעמוד על הראש" ובכלל אנשים היו אומרים "מי יעמוד על הראש?".

עכשיו, זאת אומרת שבן אדם מסתכל על האצבע זה סיבה אחרת, למה הוא מסתכל על האצבע? כי הכרחת אותו להסתכל על האצבע.

עכשיו, דבר נוסף לא רק שהכרחת אותו להסתכל על האצבע, הוא אמר "בלתי אפשרי לעמוד בפיתוי". עכשיו, מה זה אומר? אם הוא היה אומר "אני אוכיח לך שכשאתה אומר למישהו לא, לא בהכרח שזה יקרה". "אתה רוצה לראות הוכחה? אל תסתכל לי על האצבע, ראית? לא בהכרח שזה יקרה".

זאת הוכחה נכונה. כי אם מישהו אומר "תראה כשאומרים את המילה לא, זה במאה אחוז עובד". מה אתה מבלבל את המוח, הנה אני יכול להגיד לך משהו "לא" ובכל זאת יקרה הפוך, אפילו לפעמים בגלל שאומרים לך לא, בגלל זה אתה עושה את זה.

סבבה, אבל אם מישהו אומר "תראה שאומרים לא זה תמיד עובד" הוא אומר "לא יכול להיות אני אוכיח לך שלא". אבל הוא פה ניסה להוכיח משהו אחר הוא פה ניסה להראות שכשאומרים "לא" זה לא עובד.

מה זה "זה לא עובד"? כי הבאת לי מקרה פרטי שבו זה לא עבד מכך אתה מסיק שזה אף פעם לא עובד? הרי באותה מידה בדיוק אני אוכל להגיד לך מקרים שנגיד, למישהו "לא", וזה לפעמים יעבוד ולפעמים לא. אני יכול להגיד, כגון לדוגמה, "אל תסתכל מה שיש מתחת לכסא או אל תקום מהחדר, אל תצא מהחדר, יש אנשים", שזה היה עובד, ואני יכול להגיד לך אל "תדפוק את הראש בקיר" שאצל רוב האנשים זה היה עובד. אז הנה "לא" עובד.

עכשיו, ודבר נוסף באותה מידה אפשר להגיד גם "כן". אפשר להגיד "כן" על משהו שאתה בכל מקרה עושה אותו, "כן תסתכל עלי? אתה רואה שזה עבד?". אז אם תגיד למישהו "כן" הוא יסתכל אם זה יעבוד.

לא נכון, כי אם תגיד לו "כן, תקפוץ מהגג" הוא לא יקפוץ.

זאת אומרת אין בכלל קשר "לכן ולא".

ש: כן אבל הוא ניסה לחזק את זה גם על ידי הביטוי הזה.

אליעד: עכשיו, איפה פה הייתה המניפולציה? עכשיו תקשיבו, עכשיו אפשר להגיד אולי הוא לא הבין, אולי הוא התכוון לומר שכשאתה אומר "לא" שומעים גם את "הכן", בפאת אם בתוך המילה "אל תעשה" אמרת את "המה הוא יכול לעשות", את האופציה ההפוכה.

אולי הוא לא התכוון לומר את מה שאנחנו מפרשים שהוא התכוון לומר. אולי כשהוא אמר "המוח לא מעבד את המילים" הוא התכוון לומר באופן יחסי, למרות שהוא לא באמת התכוון לזה. אבל אחר כך "הקצרה" שלו הייתה, כשהוא אמר לדוגמה, כשאמא אומרת לילד שלה "אל תרביץ לאחיך או משהו כזה, או אל תאכל מהרצפה, את יודעת למה זה לא עובד? כי אמרת לו את המילה אל". אז זה כבר לא נכון, זה לא נכון זה לא קשור. כי הוא כבר ניסה לגזור מכך שאני אומר לך "אל תסתכל על האצבע" ואתה מסתכל. אז אם אני אגיד לו "אל תאכל מהרצפה" אז הוא כן יאכל מהרצפה.

עכשיו, אני הקצנתי כי אני אמרתי זה אומר שהוא כן יאכל מהרצפה, לכאורה. אם כשאני אומר לך "אל תסתכל על האצבע" אתה מסתכל, אז אם אני אגיד לו "אל תאכל מהרצפה" הוא בכוונה יאכל מהרצפה כי הוא לא יוכל לעמוד בפיתוי. אז מה זה אומר?

אז לכאורה הוא יכל להגיד "את יודעת, אם תגידי לילד שלך אל תאכל מהרצפה הוא יאכל מהרצפה ואם תגידי לו אל תכניס את היד לאש הוא יכניס את היד לאש". אז זה לא נכון. אומרים לו "אל תכניס את היד לאש" הוא לא מכניס את היד לאש. אה, אז כבר לא אותו דבר, אז הוא כבר מכניס את היד לאש או לא מכניס את היד לאש לא בגלל שאמרת לו "אל" או "לא" או "כן" או "מי" זה כבר מסיבות אחרות.

אוקי, זה הבנו? עכשיו בואו נמשיך.

ש: אתה אומר שהוא לא, בגלל שאמרת לו "אל" או "כן", ביצע הילד. אבל כשאתה אומר למישהו כאילו, "אל תסתכל מה יש בקופסה" אז אתה מפנה אותו לנקודה שהוא שמע "תסתכל מה יש בקופסה". יש בזה משהו אתה לא יכול להתעלם מזה, כאילו אתה מבין מה שאני אומרת?

אליעד: איזה מניפולציה היא עשתה עכשיו? מה היא עשתה? היא אמרה "יש בזה משהו אתה לא יכול להתעלם מזה". "להתעלם" זה כללי "משהו" זה יחסי. גם אני אמרתי אמרתי שיש בזה משהו, תני לי רגע להסביר משהו.

מה היא אמרה? יש בזה משהו. נכון שאתה מסכים שיש בזה משהו? אל תתעלם מזה. כאילו, למה אתה מתעלם מזה?

אבל לא התעלמתי מזה.

ש: אז סליחה, יש בזה משהו אתה יכול להסביר למה זה כן עובד כאילו מהבחינה שאומרת לך למשל.

אליעד: אנחנו הסברנו את זה אבל. לא, המטרה פה הייתה להסביר משהו אחר. המטרה פה הייתה למה לא להשתמש "באל תעשה".

יש בזה עוד סיבות. כי לפעמים כשאתה אומר למישהו "אל תעשה" הוא לא ידע מה כן לעשות. נגיד, "אל תאכל יותר מדי" מה האלטרנטיבה? אם תגיד לו "תקשיב, אתה לא חייב לאכול יותר מדי, אתה יכול לאכול פחות" מה יש אופציה לאכול פחות?

לפעמים "האל" לא עובד כי המוח לא יודע מה האופציה של ההפך. נגיד, "אל תסע מפה" אז מאיפה אני אסע? תגיד לו "תסע מצד אחר" לדוגמה.

ש: כי אתה מאפשר לו מילוט.

זה מזכיר לי לדוגמה, "אל תאכל מעץ הדעת".

אבל כשאתה אומר "אל תאכל מהעוגה", כאילו אל תגע יש משהו.

אליעד: תמתיני רגע אחד. עכשיו, כמו דרדסבא מכין את הזה, אבל לי אף אחד לא יכול להפריע באמצע הניסוי זה ההבדל, הוא פתאום עצרו לו את הניסוי, יצא משהו אחר. אני סיימתי כבר את הניסוי עכשיו אנחנו רק כאילו עושים ניסוי עוד פעם.

ש: רגע אפשר? זה לא קשור לזה. אני פשוט רוצה להבין את כל הפואנטה.

אליעד: הפואנטה זה לקחת משהו שנראה לך מאוד הגיוני ולהראות לך מה באמת יש מאחורה.

ש: איך זה יכול לעזור בחרדות? לדוגמה.

אליעד: זה לא יכול לעזור בחרדות

ש: זה יכול להכניס לך "שריטות".

אליעד: לא, המטרה זה להסביר לך איך עובד המוח וביום יום שתדעי איך לדבר עם אנשים. הילד שלך, את רוצה להגיד לו משהו, את תדעי אם להגיד לו בצורה פוזיטיבית בצורה נגטיבית, מתי כן להשתמש מתי לא להשתמש. עבורך זה דברים שקשורים גם אלייך ביומיום את גם כן משתמשת במילים מסויימות אז שימי לב איזה מטרה את רוצה להשיג לפי זה.

אחר כך הוא אמר עוד דבר. הוא אמר "תתן לבן אדם אשליה של בחירה, לשימוש מושכל למילה "אל ולא". לדוגמה תגיד לו "האם אתה רוצה לסגור איתי את העסקה או לא רוצה לסגור איתי את העסקה", בשני המקרים הוא שמה את המילה "רוצה לסגור את העסקה".

עכשיו, זה אחד הדברים את האמת, הכי המטופשים שנשמעו אי פעם, הרעיון הזה כשלעצמו. למה? כי לתת אשליה של בחירה זה בדיוק הפוך. את האשליה של הבחירה, מה זה אומר לתת אשליה של הבחירה? אז הוא אומר "איפה יש ספק, תעלים את הספק ושמה ניתן אשליה של הבחירה". כמו במקום "האם אתה רוצה לסגור איתי את העסקה או לא רוצה לסגור איתי את העסקה", תשאל אותו "איך אתה רוצה שנסגור את העסקה...
המציאות צריך לבדוק טיעונים מסקנה להבין תורת הצמצום קיצוני להמשיך הלאה תחושות אמינות לרצוח nlp nlp טכניקות nlp שיטות איך למכור איך למכור את עצמי איך למכור את עצמך אסטרטגיה אסטרטגיות אסטרטגיות שכנוע טכניקות טכניקות nlp לימוד לימוד nlp למידה למכור למכור את עצמי למכור את עצמך לשתול לשתול מחשבות מחשבות מילות שלילה ניתוב לשוני פיזיולוגי נלפ סדנת nlp סוד סודות סודות ה nlp קורס קורס nlp קורסים שיטות שימוש במילה שימוש במילה לא שכנוע שתילת מחשבות
לימוד גמרא ופיתוח השכל, לימוד תורה ופיתוח החשיבה, שיפור יכולות החשיבה באמצעות לימוד גמרא, יכולות שכליות, האם לימוד גמרא מפתח את השכל? לפתח את השכל, הפרעות נפשיות ולימוד תורה, שיעורי תורה ופיתוח החשיבה, יהודים זוכי פרס נובל
לימוד גמרא ופיתוח השכל, לימוד תורה ופיתוח החשיבה, שיפור יכולות החשיבה באמצעות לימוד גמרא, יכולות שכליות, האם לימוד גמרא מפתח את השכל? לפתח את השכל, הפרעות נפשיות ולימוד תורה, שיעורי תורה ופיתוח החשיבה, יהודים זוכי פרס נובל
לימוד גמרא ופיתוח השכל, לימוד תורה ופיתוח החשיבה, שיפור יכולות החשיבה באמצעות לימוד גמרא, יכולות שכליות, האם לימוד גמרא מפתח את השכל? לפתח את השכל, הפרעות נפשיות ולימוד תורה, שיעורי תורה ופיתוח החשיבה, יהודים זוכי פרס נובל האם לימוד גמרא באמת מפתח את השכל? הנושא המרכזי שאליעד כהן דן בו הוא השאלה האם לימוד גמרא ותורה אכן מפתח את השכל, והאם הוא משפר את החשיבה הלוגית ואת היכולת לנתח ולהסיק מסקנות בצורה טובה יותר. לדעת אליעד, התשובה לשאלה זו אינה חד - משמעית, אלא תלויה באופי הלימוד ובדרך שבה האדם לומד. מהי הכוונה בפיתוח השכל באמצעות לימוד תורה? ראשית, חשוב להבין מה הכוונה בביטוי פיתוח השכל. אם הכוונה היא להעשיר את הידע בשפות, אזי ברור שלימוד גמרא מפתח את השכל מכיוון שהיא כתובה בארמית, ולימודה משפר את כישורי השפה. אך השאלה האמיתית היא האם הלימוד תורם לשיפור החשיבה הלוגית, כלומר, ליכולת לנתח מצבים בצורה חדה ומדויקת ולהסיק מסקנות נכונות. באילו מקרים לימוד גמרא מפתח את השכל בצורה יעילה? אליעד כהן מסביר שלימוד גמרא אכן יכול לפתח את השכל כאשר הוא כולל בתוכו תהליכים של חקירה וניתוח עמוקים, שבהם האדם נדרש להבין את ההיגיון שמאחורי טיעונים שונים. לדוגמה, הוא נותן דוגמה בדיונית ... מדוע דבר מסוים מוביל לדבר אחר, הוא עוסק בניתוח סיבתיות, תהליך שהוא חיוני לפיתוח החשיבה הלוגית. לימוד שכזה משפר את היכולת לנתח מצבים מורכבים ולהגיע למסקנות ברורות ומדויקות. מתי לימוד גמרא אינו מפתח את החשיבה? לעומת זאת, לא כל לימוד תורה או גמרא אכן תורם לשיפור יכולות החשיבה. לדוגמה, כאשר האדם לומד גמרא אך ורק כדי לזכור את הטקסטים בעל - פה, הוא אינו מפתח את החשיבה הלוגית אלא רק את הזיכרון שלו. ... על ניתוח לוגי, אלא על דמיון. תהליך כזה אינו מפתח את החשיבה, אלא דווקא את הדמיון או האמונה. האם לימוד גמרא יכול להזיק לחשיבה? אליעד גם מתייחס לכך שלימוד גמרא או תורה יכול לפעמים אפילו לגרום לנזקים לחשיבה. הוא מסביר שישנם אנשים הלומדים תורה מתוך גישה אידיאולוגית, מבלי לערוך שום חקירה או ביקורת עצמית, ומקבלים הנחות לא בדוקות כדברים מוחלטים. לימוד כזה עלול לגרום לבלבול, אי - בהירות והפרעות חשיבה שונות, ובמקרים קיצוניים אפילו להפרעות נפשיות. אליעד מציין שלעיתים, אנשים שמשלבים לימוד תורה עם סמים או עם מצבים נפשיים קשים, עשויים לזרז בכך את הפרעות החשיבה שלהם. איך להבטיח שלימוד תורה או גמרא יפתח את החשיבה הלוגית? אליעד מדגיש שההבדל החשוב הוא לא במה שאתה לומד, אלא באיך אתה לומד. אם אתה מתאמץ לחקור ולבדוק את ההיגיון שבכל טענה וטענה, מתאמץ ... להבין לעומק מדוע תקלה מסוימת קורית, מה הסיבה ומה התוצאה - אז אתה מפתח את השכל שלך בדיוק כמו בלימוד גמרא עמוק. דוגמת חדר הכושר והשוואה ללימוד גמרא אליעד משתמש בדוגמה נוספת: חדר כושר. יש אנשים שמגיעים לחדר כושר ומתאמנים שעות רבות, אבל בפועל אינם מאמצים את השריר באמת. הם פשוט עוברים על התנועות. באותו אופן, יש ... באמת. לכן, השכל שלהם אינו מתפתח בצורה משמעותית. מסקנה וסיכום כללי לסיכום דבריו של אליעד כהן, לימוד גמרא בהחלט יכול להיות אמצעי לפיתוח השכל, אבל רק אם האדם משקיע מאמץ משמעותי בהבנת הטיעונים, בניתוח הלוגי ובהסקת מסקנות מתוך הבנה עמוקה. לימוד שמבוסס רק על שינון וזיכרון או על אגדות דתיות ללא חשיבה ביקורתית לא יתרום לפיתוח החשיבה בצורה משמעותית. פיתוח חשיבה לוגית לימוד גמרא ושיפור יכולת החשיבה הבדלים בין זיכרון לחשיבה סיבות ותוצאות בלימוד תורה הפרעות נפשיות ולימוד תורה האם לימוד גמרא מפתח את השכל או לא? האם
לימוד קבלה, לא כל אחד יכול ללמוד קבלה, לימוד ספר הזוהר, קדושת ספר הזוהר, לימודי קבלה, תורת הקבלה, חוכמת הקבלה, שיעורי קבלה, מותר ללמוד קבלה, אסור ללמוד קבלה, תורת הסוד, הזוהר הקדוש
לימוד קבלה, לא כל אחד יכול ללמוד קבלה, לימוד ספר הזוהר, קדושת ספר הזוהר, לימודי קבלה, תורת הקבלה, חוכמת הקבלה, שיעורי קבלה, מותר ללמוד קבלה, אסור ללמוד קבלה, תורת הסוד, הזוהר הקדוש מהי משמעות לימוד הקבלה ואילו הגבלות קיימות על לימוד זה? ההרצאה עוסקת בהסברים על תורת הקבלה, למה ישנן הגבלות על לימוד קבלה, במיוחד לפני גיל 40, ומהן הסיבות להן. בשיחה בין שני אנשים, נדונה השאלה האם אכן נכון ללמוד קבלה בגיל צעיר. המורה מסביר שלפי המסורת וההלכה, לימוד הקבלה מצריך הבנה רוחנית עמוקה ונכונות לממש את עקרונות הדת. אחד התנאים ללימוד קבלה הוא גיל 40, גיל שבו האדם כבר עבר ניסיון חיים משמעותי ויכול להבין את הסודות הרוחניים מבלי ... שמתנגדים לפשטות הקריאה של התורה. מהן הסיבות לאיסור לימוד קבלה לפני גיל 40? הסיבה לאיסור ללמוד קבלה לפני גיל 40 נוגעת למושג של חוויות נפשיות ורוחניות שאדם יכול לעבור במהלך לימוד הקבלה. הלימוד דורש הבנה רוחנית גבוהה ויכולת להתמודד עם תכנים עמוקים ומורכבים. המורה נותן דוגמה: אם אדם יתחיל ... את יציבותו הנפשית והאמונית. מהו המשמעות הרוחנית של לימוד קבלה ושל ספר הזוהר? לימוד הקבלה לא מתמקד בהבנה פשוטה או פרשנות של התורה, אלא הוא מסביר את הסודות העמוקים שמאחורי כל פרט ... אלוהים מאחורי בריאת העולם. ספר הזוהר, שהוא מהווה בסיס ללימוד הקבלה, נדרש ללמוד בשלים רוחנית ויכולת נפשית גבוהה. האם כל אחד יכול ללמוד קבלה ומה נדרש כדי ... הבנה עמוקה של עקרונות הקבלה, ואת זה ניתן להשיג רק לאחר לימודים מעמיקים והבנה של תורה ורוחניות בכלל. מהו המסר המרכזי של לימוד קבלה והשפעתו על האדם? לימוד הקבלה יכול לשנות את תפיסת האדם את המציאות ואת התורה. המורה מציין כי יש חשש שהאדם ילמד קבלה ... אותו להטיל ספק במשמעות המצוות ובתפיסה הדתית הכללית. לימוד קבלה מצריך מבנה נפשי יציב והבנה של עקרונות הדת לפני שמצטרפים לעולם המיסטי של הקבלה. מהי הסיבה ... את הפירוש הפשוט שמלמדים בבתי הכנסת ובקהילות דתיות. הלימוד הזה יכול לגרום לאדם לפקפק במצוות ובאמונה דתית, ובמקרים מסוימים, להוביל אותו לעזוב את הדת ... המורה ממליץ ללמוד קבלה רק לאחר שהאדם עבר תהליך של לימוד תורה מסורתית, תוך שמירה על עקרונות הדת ומצוותיה. לימוד הקבלה לפני גיל 40 או לפני שלב כזה בו האדם כבר התבגר מבחינה רוחנית, יכול להוביל לאי הבנה של עקרונות הקבלה ולקשיים נפשיים. לדעת המורה, לימוד הקבלה מצריך ייחודיות ויכולת שליטה פנימית, שתפוסם בהבנה עמוקה של החיים והעולם, ולא רק בהסברים תיאורטיים. מהם התנאים ללמוד קבלה? לימוד ספר הזוהר האם לימוד קבלה מסכן את הדת? לימוד קבלה לפני גיל 40 השלכות לימוד קבלה על האמונה הדתית ...
מתמטיקה, מוטיבציה ללימודי מתמטיקה, ללמוד מתמטיקה לבד, מורה פרטי למתמטיקה, לפתח את השכל באמצעות מתמטיקה, ללמוד חשבון, איך ללמוד לבד? איך ללמוד מתמטיקה? למה ללמוד מתמטיקה? איך להבין דברים? הרגלי לימוד, שיטות לימוד
מתמטיקה, מוטיבציה ללימודי מתמטיקה, ללמוד מתמטיקה לבד, מורה פרטי למתמטיקה, לפתח את השכל באמצעות מתמטיקה, ללמוד חשבון, איך ללמוד לבד? איך ללמוד מתמטיקה? למה ללמוד מתמטיקה? איך להבין דברים? הרגלי לימוד, שיטות לימוד
... מוטיבציה ללימודי מתמטיקה, ללמוד מתמטיקה לבד, מורה פרטי למתמטיקה, לפתח את השכל באמצעות מתמטיקה, ללמוד חשבון, איך ללמוד לבד? איך ללמוד מתמטיקה? למה ללמוד מתמטיקה? איך להבין דברים? הרגלי לימוד, שיטות לימוד מהי הדרך הטובה ביותר לפתח את השכל ולנהל חרדות נפשיות? כאשר אדם מתמודד עם חרדות או לחצים נפשיים, הוא לעיתים עשוי להרגיש כאילו הוא לכוד במערבולת של מחשבות ותחושות ... להתמודד עם בעיות בצורה עקבית ולשפר את יכולת עיבוד המידע. איך ללמוד מתמטיקה בצורה נכונה? לימוד מתמטיקה כדי לפתח את השכל שונה מלימוד לצורך הכנה לבחינות. כאן המטרה היא לא להצליח במבחנים אלא לפתח את החשיבה. הדרך המומלצת היא להתחיל מהבסיס: ללמוד את חומר המתמטיקה כמו תלמיד בכיתה א ולהתקדם בשלבים ... מדורגת, תוך כדי התמקדות בהבנה מלאה של כל שלב לפני שמתקדמים לשלב הבא. למה ללמוד לבד? לימוד עצמי חשוב מאוד עבור פיתוח השכל, כיוון שהוא מחייב את הלומד להתמודד עם הקשיים בכוחות עצמו. בעוד שמורים פרטיים יכולים להסביר שיטות ולספק תשובות מיידיות, לימוד עצמי דורש מהאדם לחשוב ולהתאמץ למצוא את הפתרון בעצמו. המטרה היא לא להסתמך על אחרים אלא לפתח את כישורי החשיבה באופן עצמאי. איך להתמודד עם קשיים בלימוד? אם אדם נתקל בקשיים במהלך לימוד המתמטיקה, חשוב שלא לוותר. אליעד מציע לקחת את הבעיה ולפרק אותה לחלקים קטנים יותר, כדי להבין בדיוק מה לא ברור. גם אם זה ידרוש זמן רב - צריך להקפיד לא לעבור לחומר ... החדש. לכן, חשוב להימנע ממהירות ולהתמקד בהבנה מלאה של כל שלב לפני שמתקדמים לשלב הבא. האם לימוד עצמי הוא הדרך המומלצת לפיתוח השכל? לימוד עצמי הוא אכן דרך מצוינת לפיתוח השכל, כיוון שהוא מאלץ את הלומד להתמודד עם הקשיים בכוחות עצמו ולחשוב בצורה מעמיקה על כל נושא. זהו תהליך איטי ומאתגר, אך זהו גם תהליך ... את השכל. סיכום: לסיכום, אליעד מציע שלב אחד חשוב מאוד בדרך לפיתוח השכל: ללמוד מתמטיקה. הלימוד העצמאי של מתמטיקה לא רק עוזר לפתח את יכולת החשיבה הלוגית וההבנה, אלא גם מסייע בהבנת התהליכים המנטליים והרגשיים שמתרחשים במוח, ויכול לסייע לאדם להתמודד בצורה טובה ... לבד בלי מורה פרטי? כיצד לפתח את החשיבה הלוגית? מהי הדרך הנכונה להתמודד עם חרדות? האם לימוד עצמי עדיף על לימוד עם מורה? איך להתמודד עם קשיים בלימוד מתמטיקה? מה הקשר בין הפרעות נפשיות לחשיבה מסודרת? פיתוח השכל כדרך להתמודדות עם חרדות ולחצים נפשיים כאשר אדם חווה חרדות, לחצים נפשיים, או אפילו נמצא במצב של הפרעות ... בהן. כיצד לפתח את השכל? ישנן דרכים רבות לפיתוח השכל, אך אחת ההמלצות החזקות ביותר היא לימוד מתמטיקה. מתמטיקה אינה רק מקצוע טכני, אלא תרגול חשיבה לוגית ומובנית. כאשר אדם מתרגל מתמטיקה, הוא בעצם מאמן את מוחו בחשיבה שיטתית, בדקדוק בפרטים ובהסקת מסקנות ... לעומת זאת, מתמטיקה מחייבת את המוח לחשוב בצורה מסודרת: כל נושא תלוי בקודמו, וכל שלב בלימוד המתמטיקה מבוסס על הבנת השלב שלפניו. לכן, תרגול מתמטי מסייע לאדם לחזק את יכולתו לחשוב בצורה עקבית ולשפר את האופן שבו הוא מעבד מידע. איך ללמוד מתמטיקה בצורה נכונה? לימוד מתמטיקה כדי לפתח את השכל שונה מהלימוד לצורך הצלחה בבחינות. כאן המטרה אינה לזכור נוסחאות או לעבור מבחנים אלא לאמן את השכל. לכן: התחל מהבסיס - למד מתמטיקה כמו ילד בבית הספר, מהחומר של כיתה א ואילך. התמודד עם הבעיות לבד - אל תיעזר במורה פרטי, אלא למד בעצמך. השתמש בספרי לימוד או חומרים חינמיים מהאינטרנט. אם אתה נתקע - אל תמשיך הלאה עד שתבין את החומר הנוכחי ב - 100%. חלק כל בעיה לחלקים קטנים - אם משהו לא ברור, נסה להבין אילו מושגים ... מתמטי אלא לגרום למוח לעבוד קשה, להתאמץ ולפתור בעיות בכוחות עצמו. איך להתמודד עם קשיים בלימוד? אם אתה מנסה ללמוד לבד ולא מצליח, עליך לשאול את עצמך מה בדיוק אינך מבין. הדרך הנכונה להתמודד עם מצב כזה היא: לכתוב על דף (או פשוט לחשוב) מה בדיוק אינך מבין. לפרק ... והקושי ילך ויצטבר. לכן, אם אתה נתקע - חזור אחורה, עד שתבין את כל מה שנדרש כדי להתקדם. לימוד עצמי כתרגול לפיתוח החשיבה לימוד עצמי אינו רק אמצעי לרכישת ידע אלא כלי לפיתוח יכולת החשיבה. כאשר אתה מלמד את עצמך, אתה מחייב את המוח שלך לעבוד קשה, להפעיל שיקול דעת ולבצע חישובים לוגיים. תרגול זה ... החשובים ביותר להתמודדות עם חרדות ולחצים נפשיים. אחת הדרכים האפקטיביות לעשות זאת היא לימוד מתמטיקה בצורה עצמאית, ללא עזרה חיצונית. כאשר המוח מתמודד עם בעיות ופותח אותן בכוחות עצמו, הוא מתחזק, מתחדד, ומסוגל להבין טוב יותר את העולם ואת עצמו. ככל שהאדם ... מאוזנים ובריאים יותר. כיצד לפתח את החשיבה הלוגית? מהי הדרך הנכונה להתמודד עם חרדות? האם לימוד עצמי עדיף על לימוד עם מורה? איך להתמודד עם קשיים בלימוד מתמטיקה? מה הקשר בין הפרעות נפשיות לחשיבה מסודרת? שיטות איך לפתח את השכל, למה ללמוד לבד בלי מורה פרטי? ...
3 סוגי לימוד, אקדמיה ופיתוח החשיבה, האם לימודים אקדמיים מפתחים את השכל? האם ללמוד באוניברסיטה כדי להיות יותר חכם? האם לימודים אקדמיים יגרמו לך להיות יותר חכם? איך לפתח את השכל מכל תחום לימוד? 3 צורות לימוד, מערכת החינוך
3 סוגי לימוד, אקדמיה ופיתוח החשיבה, האם לימודים אקדמיים מפתחים את השכל? האם ללמוד באוניברסיטה כדי להיות יותר חכם? האם לימודים אקדמיים יגרמו לך להיות יותר חכם? איך לפתח את השכל מכל תחום לימוד? 3 צורות לימוד, מערכת החינוך
... סוגי לימוד, אקדמיה ופיתוח החשיבה, האם לימודים אקדמיים מפתחים את השכל? האם ללמוד באוניברסיטה כדי להיות יותר חכם? האם לימודים אקדמיים יגרמו לך להיות יותר חכם? איך לפתח את השכל מכל תחום לימוד? 3 צורות לימוד, מערכת החינוך האם לימודים אקדמיים מפתחים את השכל? אנשים רבים שואלים האם כדאי ללמוד באוניברסיטה או באקדמיה כדי להיות יותר חכמים, אך על פי אליעד כהן, ... לכך, היא אפילו עלולה להיות פחות יעילה מדרכים פשוטות ויומיומיות לפיתוח אינטלקטואלי. מהן שלוש הדרכים ללימוד חומר? אליעד כהן מסביר שישנן שלוש דרכים מרכזיות שבהן אנשים ניגשים ללימוד חומר חדש: לימוד במטרה לעבור את הבחינה - רוב האנשים נמצאים בקטגוריה זו. הם לומדים רק כדי להשיג תעודה או לעבור מבחן, ולכן הם יתאמצו מעט ככל האפשר, יעשו קיצורי דרך ואפילו יעתיקו. לימוד במטרה לדעת את החומר עצמו - האדם שלומד בצורה זו באמת מתעניין בתוכן שהוא לומד, בלי קשר לציון או למבחן. לדוגמה, אדם שלומד על אנטיוכוס ירצה לדעת מי הוא היה, מה עשה, איך חי ומה אכל, כי זה באמת מעניין אותו. לימוד במטרה לפתח את החשיבה - האדם שנמצא בקטגוריה זו לא מתעניין במבחן ואפילו לא בתוכן עצמו, אלא הוא מתעניין בפיתוח השכל שלו. במקום ... הוא ינסה לחשוב לבד על השאלות שעולות, ינסה למצוא לבד פתרונות או תשובות ורק אז יבדוק אם הוא צדק. מדוע הלימוד באקדמיה אינו אידיאלי לפיתוח השכל? לדברי אליעד כהן, הלימודים באקדמיה לא אידיאליים לפיתוח השכל מכמה סיבות עיקריות: ראשית, רוב הלימודים האקדמיים מבוססים על בחינות, ולכן הם דוחפים את הלומד להתרכז במטרה של לעבור את המבחן, ולא בפיתוח אמיתי של החשיבה. ברגע שיש ... שמחייבת את האדם לשאול את עצמו אם הוא בטוח שהמחשבה שלו נכונה - היא פעולה שמפתחת את השכל הרבה יותר מלימוד ממוסד באקדמיה. איך ניתן לפתח את השכל דרך מתמטיקה והיסטוריה? אליעד כהן מסביר את עקרון פיתוח החשיבה באמצעות דוגמאות מעשיות: פיתוח ... ורק אחר כך להשוות את הרעיונות למידע ההיסטורי האמיתי. האם באמת כדאי ללמוד באוניברסיטה? אליעד מדגיש כי הלימודים באוניברסיטה הם בהחלט לא פסולים באופן גורף, אך השאלה היא מה המטרה הספציפית של הלומד: אם אתה רוצה תעודה, לך ללמוד באקדמיה, כי ... לנתח אותה ולנסות להגיע לתשובה באופן עצמאי. לסיכום, אם המטרה שלך היא לפתח את השכל, עדיף לך להימנע מלימודים באקדמיה. הדרך הטובה ביותר לפיתוח החשיבה היא לימוד עצמאי, ביקורתי, וחקירה מתמדת של רעיונות חדשים וישנים כאחד. האם כדאי ללמוד באוניברסיטה? איך לפתח את השכל בצורה עצמאית? שיטות לימוד אפקטיביות שלוש צורות למידה איך להיות יותר חכם? לימודים אקדמיים בעד ונגד איך לפתח חשיבה ביקורתית? למה לא ללמוד באוניברסיטה? למה ללא ללמוד באקדמיה? בעד ונגד לימודים אקדמיים, בעד ונגד לימודים באוניברסיטה ...
ספרים, לימוד ספרים, קריאת ספרים, איך ללמוד, לימוד נכון, צורת לימוד, לקרוא ספרים, ללמוד מכל דבר
ספרים, לימוד ספרים, קריאת ספרים, איך ללמוד, לימוד נכון, צורת לימוד, לקרוא ספרים, ללמוד מכל דבר
... לימוד ספרים, קריאת ספרים, איך ללמוד, לימוד נכון, צורת לימוד, לקרוא ספרים, ללמוד מכל דבר איך לקרוא ספר בצורה שתהפוך את הלימוד לאפקטיבי יותר? אליעד כהן מסביר כיצד להפוך את קריאת הספרים שלנו ללימוד אפקטיבי יותר. הוא מציע דרך מעשית להוציא את המקסימום מכל טקסט שאנחנו קוראים, על ידי כך שנקשר אותו ישירות לאירועים ולחוויות שלנו מחיי היום - יום. לפי אליעד, קריאה אפקטיבית ... או למה שאני הולך לעשות מיד אחרי שאסגור את הספר?. אם אדם קורא ולא מוצא קשר בין הדברים, הוא למעשה לא מפיק תועלת מלאה מהלימוד. לפי אליעד, אם לא הצלחת לקשר את הקריאה שלך לאירועים ממשיים מהחיים שלך, אז זה סימן שאתה למעשה מבזבז זמן בקריאה ולא באמת מפיק תועלת מהחומר שקראת. מדוע קשה בהתחלה למצוא ... ולייצר באופן אוטומטי קשרים ומשמעויות, אפילו באופן ספונטני, בין מה שקוראים לבין חוויות ואירועים בחיי היומיום. כיצד הלימוד קשור ליצירת דוגמאות מחיי היום - יום? אליעד מציג את עצמו כדוגמה לכך שהוא מצליח לייצר המון דוגמאות בשיעורים ובהרצאות, והוא מסביר שיש לכך שתי סיבות עיקריות. ראשית, הוא עובד ... איפה עוד הוא יכול לראות תהליך דומה ואיך אפשר ליישם את המסקנות באופן אישי ואפקטיבי בחיים שלו. מהי הדרך הנכונה להפוך לימוד מספרים ליישומי? אליעד מדגיש שקריאת ספרים בצורה יעילה חייבת לכלול את שלב היישום האישי. הוא ממליץ שכאשר קוראים טקסט, חובה לנסות לקשור אותו למה שקורה לנו בפועל. צריך להכריח ...
לימוד NLP למתקדמים, טכניקות nlp, איך ליצור סוגסטיה? דוגמה לטקסט שכנוע, טקסט טיעוני שכנועי, ניתוח NLP, ללמוד NLP, nlp לימוד עצמי, nlp לימוד באינטרנט, איך לעשות סוגסטיה? ניתוח טקסט משכנע
לימוד NLP למתקדמים, טכניקות nlp, איך ליצור סוגסטיה? דוגמה לטקסט שכנוע, טקסט טיעוני שכנועי, ניתוח NLP, ללמוד NLP, nlp לימוד עצמי, nlp לימוד באינטרנט, איך לעשות סוגסטיה? ניתוח טקסט משכנע
לימוד NLP למתקדמים, טכניקות nlp, איך ליצור סוגסטיה? דוגמה לטקסט שכנוע, טקסט טיעוני שכנועי, ניתוח NLP, ללמוד NLP, nlp לימוד עצמי, nlp לימוד באינטרנט, איך לעשות סוגסטיה? ניתוח טקסט משכנע מהן השיטות לשתול מחשבות בתת המודע של אדם אחר? בהרצאה זו, אליעד כהן ...
ללמוד מאליעד כהן, לימוד ישיר, לימוד עקיף, ספרים של אליעד כהן, לפגוש את אליעד כהן, פגישה אישית עם אליעד כהן, והיו עיניך רואות את מוריך, התנהגות של מורה רוחני, מפגשים עם אליעד כהן
ללמוד מאליעד כהן, לימוד ישיר, לימוד עקיף, ספרים של אליעד כהן, לפגוש את אליעד כהן, פגישה אישית עם אליעד כהן, והיו עיניך רואות את מוריך, התנהגות של מורה רוחני, מפגשים עם אליעד כהן
... מאליעד כהן, לימוד ישיר, לימוד עקיף, ספרים של אליעד כהן, לפגוש את אליעד כהן, פגישה אישית עם אליעד כהן, והיו עיניך רואות את מוריך, התנהגות של מורה רוחני, מפגשים עם אליעד כהן מה ... של אליעד כהן במקום ללמוד ממנו ישירות. אליעד מציין כי יש הבדל בין לימוד עקיף (כמו דרך ספרים) ולימוד ישיר (כמו דרך פגישה אישית או שיחה ישירה). את השאלה מה עדיף - ללמוד מהספר או ללמוד ישירות? הוא מפרק לכמה תתי - נושאים חשובים. אליעד מתחיל בהסבר על ... וההבנה או החוויה שתיווצר תהיה תוצאה של המדיום שבו משתמשים. לגבי לימוד מהספרים, אליעד טוען שלעיתים יש אנשים שמעדיפים ללמוד מהספרים כיוון שהם יכולים ללמוד בצורה פחות אינטימית ויותר אינדיבידואלית, מבלי לחשוף את עצמם או ... יהיו הרלוונטיות ביותר עבורו. מה היתרונות והחסרונות של כל אמצעי לימוד? כעת, אליעד עובר להסביר את היתרונות והחסרונות של כל אמצעי לימוד, תוך שהוא מציין שבלימוד ישיר (פנים אל פנים) יש יתרונות ברורים. בפגישה אישית, המורה יכול להתאים את התשובות וההסברים למצבו של התלמיד באופן מידי, וזהו יתרון שאין אותו בספר ... יכול לשאול ישירות את השאלות ולספק את התשובות בזמן אמת. לעומת זאת, לימוד דרך ספרים או ווידאו דורש הרבה יותר זמן להבנה מלאה. החיסרון של לימוד עקיף דרך ספרים, לפי אליעד, הוא בכך שהאדם לא תמיד יכול להבין את המסר בצורה מלאה, ובמקרים רבים התלמיד לא מצליח לפתח את החיבור האישי שחשוב להבנה ... תהליך הלמידה האופטימלי? לסיכום, אליעד מציין שהתהליך האופטימלי של לימוד הוא שילוב של כל האמצעים. הוא סבור כי הדרך היעילה ביותר ללמוד היא לא רק דרך הספרים או הווידאו, אלא במפגש ישיר, שבו ניתן לשאול שאלות, להבין את ... שתהיה הרבה יותר רלוונטית ויעילה בתהליך הלמידה. מהו ההבדל בין לימוד ישיר ללימוד עקיף? לימוד מאליעד כהן - איך זה שונה מלימוד מסביב? מהו היתרון של מפגש אישי בלמידה? האם ניתן ללמוד מישהו בצורה טובה יותר דרך ספרים? לימוד פנים אל פנים - מה היתרונות והחסרונות? מהו תהליך הלמידה האופטימלי בעיני אליעד כהן? ...
לימוד תוך כדי עייפות, לימוד תוך כדי שינה
לימוד תוך כדי עייפות, לימוד תוך כדי שינה
לימוד תוך כדי עייפות, לימוד תוך כדי שינה מדוע כדאי ללמוד גם כשאתה מנומנם? אליעד כהן מדבר על החשיבות והיתרונות של לימוד במצב של עייפות ומנומנמות, על פי תפיסתו של ... שבמצב של עייפות או נמנום, האדם למעשה מחדיר לתודעה שלו את החשיבות שהוא מייחס ללימוד. לדוגמה, כאשר אדם רעב, הדבר האחרון שעליו ... להיכנס פנימה בצורה עמוקה יותר ולחלחל ישירות לתת - המודע שלו. מה הקשר בין לימוד תוך כדי נמנום והבנת החומר טוב יותר? אליעד ... נחלשים, כך שהמידע יכול להיקלט בקלות רבה יותר, בלי התנגדות מודעת. לכן הלימוד במצב מנומנם יכול להיות אפקטיבי במיוחד ... כדאי ללמוד גם אם אתה במצב של כמעט הירדמות. ההמלצה הזאת אינה רק בגלל עצם הלימוד, אלא משום שיש בה לימוד נוסף על כך שהנושא באמת חשוב לך. אתה למעשה ... עוקף את המנגנונים הביקורתיים של ההכרה, וחודר ישירות לתת - המודע. בצורה זו, הלימוד הופך לאפקטיבי הרבה יותר בהטמעת תובנות עמוקות וחדשות. סיכום נקודות מרכזיות שהסביר אליעד כהן: לימוד במצב של עייפות מעיד על חשיבות הנושא ללומד, ... להחדרת מסרים לתת - המודע, כיוון שמנגנוני הביקורת וההתנגדות של ההכרה נחלשים. לימוד תוך כדי עייפות יכול להגביר את ההבנה וההפנמה ... ההתעקשות ללמוד למרות העייפות מחדירה לתודעה שהנושא חשוב מאוד עבור הלומד. לימוד תוך כדי שינה האם כדאי ללמוד כשעייפים? איך להחדיר מסרים לתת - מודע? למה ללמוד לפני השינה? לימוד במצב נמנום ...
לימוד תורה, תכלית לימוד התורה, לא לשכוח את התכלית של הלימוד
לימוד תורה, תכלית לימוד התורה, לא לשכוח את התכלית של הלימוד
לימוד תורה, תכלית לימוד התורה, לא לשכוח את התכלית של הלימוד מהי תכלית לימוד התורה ואיך לא לשכוח אותה? אליעד כהן מסביר שהדבר החשוב ביותר בלימוד התורה הוא תמיד לזכור מהי התכלית הסופית של הלימוד. כאשר אדם לומד תורה, הוא לא אמור ללמוד רק לשם הלימוד עצמו, אלא כדי לזכור ולהבין את המהות האמיתית והעמוקה של מה שהוא לומד. התכלית אינה פשוט לדעת את החומר, אלא להשתמש בלימוד כדי להגיע למודעות עמוקה יותר של אלוהים, של האמת ושל משמעות הקיום. לדוגמה, יש אנשים שלומדים את תורתו של רבי נחמן, אך חלקם שוכחים את המטרה העיקרית של הלימוד - לזכור שיש אלוהים ולהגיע להבנה אמיתית ומלאה של האמת. הם יכולים לעסוק שעות רבות בלימוד , בתפילות ובמצוות, אך במקביל הם שוכחים לחשוב על אלוהים עצמו. אליעד ממחיש זאת בדוגמה שאדם דתי נשאל כמה פעמים ביום הוא באמת חושב על אלוהים, והאדם משיב שאין לו זמן, כי הוא עסוק מדי בלימוד ובתפילה. זוהי דוגמה לכך שהאדם מתמקד במעשים החיצוניים - לימוד ותפילה - אך הוא מאבד את מהות הפעולה ואת התכלית שבגללה בכלל נוצרו הפעולות הללו מלכתחילה. לכן, אליעד מדגיש שהמטרה האמיתית של הלימוד היא לא הלימוד עצמו, אלא ההבנה הפנימית והמודעות העצמית לגבי התכלית של החיים והקשר של האדם עם אלוהים. ללא הזכירה המתמדת של התכלית הזו, הלימוד הופך להיות חסר משמעות ואינו משיג את מטרתו האמיתית. מהי מטרת לימוד התורה? איך לזכור את תכלית הלימוד? האם לימוד תורה מספיק בלי מודעות? איך לא לשכוח את אלוהים בזמן הלימוד? מה המשמעות של לימוד לפי רבי נחמן? ...
קבלה לעם, מדע הקבלה, מהו מדע, מהי קבלה, הכת של אליעד כהן, לימוד קבלה, כתות, חכמת הקבלה, לימוד קבלה, ללמוד קבלה
... לעם, מדע הקבלה, מהו מדע, מהי קבלה, הכת של אליעד כהן, לימוד קבלה, כתות, חכמת הקבלה, לימוד קבלה, ללמוד קבלה למה אנשים מתלבטים לגבי לימוד קבלה? הרבה אנשים מתלבטים האם ללכת ללמוד קבלה או לבחור בפעילות אחרת, כגון לשמוע הרצאה, לקרוא ספר או אפילו לנוח ... אם אתה מחפש ידע או עומק רוחני, אתה צריך לשאול את עצמך איפה הידע הרוחני באמת קיים ואיפה תוכל לקבל אותו בצורה טובה ומועילה יותר. מה ההבדל בין לימודי קבלה לבין פעילויות אחרות? אליעד מסביר שהיתרון לכאורה של לימוד קבלה לעומת פעילויות אחרות, הוא שיש בה אווירה של אהבה וחיבור. בקבלה, אנשים מחויבים להיות נחמדים ולחייך אחד לשני מתוך ... ולא מול העולם כולו. הוא מדגיש שאם אתה באמת מבין לעומק, תוכל ליצור קשר חברתי עמוק ואמיתי עם כל העולם ולא רק עם קבוצה מצומצמת של אנשים. האם לימודי קבלה הם באמת שיטה להתפתחות רוחנית? לימודי קבלה מציגים את עצמם כמקום שבו תוכל להבין את עצמך בצורה עמוקה, אך אליעד מציין שהרבה אנשים הולכים ללמוד קבלה מבלי להבין באמת למה הם עושים זאת. הם מאמינים שיש שם סודות גדולים, אך בפועל לימודי הקבלה אינם מדעיים אלא מבוססים על אמונה. בקבלה מלמדים דברים שהיו נכונים לכאורה לפני אלפי שנים, ואין אפשרות לשנות או ... נתון לבדיקה חוזרת ולשינוי. אליעד מביא את דוגמת הזואולוגיה שבה לומדים תמיד מחקרים עדכניים ולא מתבססים על ידע עתיק שלא ניתן לבדיקה. הוא אומר שלימודי קבלה, בהשוואה למדעים אחרים, הם כמו להיכנס לשיעור על עולם עתיק, מבלי יכולת לבדוק או להפריך את הדברים שנאמרים שם. מה הסכנה בלימודי קבלה ובכתות בכלל? אליעד מזהיר מפני מה שהוא מכנה כתות, כולל קבוצות קבלה למיניהן, בכך שהן יוצרות מסגרת סגורה. במקום ... בחשיבה הפנימית של האדם, ובכך הן מסוכנות יותר מקבוצות דתיות רגילות, שכן הן דורשות מהאדם לא רק פעולות מסוימות, אלא גם ציות מחשבתי. איך תדע אם לימוד הקבלה מתאים לך? אליעד מסביר שאם אתה רוצה להיות אדם תכליתי ולדעת בדיוק למה אתה עושה כל דבר, אתה חייב לשאול את עצמך שאלות כמו: למה אני הולך ללמוד קבלה? מה אני רוצה להשיג שם?. אם התשובה שלך ברורה, אז אתה יכול למדוד אם לימודי הקבלה מתאימים לך. אם אתה מחפש ידע מדעי אמיתי ועדכני, ייתכן שקבלה היא לא המקום בשבילך, כי היא לא מתעדכנת ולא מאפשרת לשאול שאלות עמוקות או להטיל ספק במה שכבר נאמר. למה אנשים עדיין נמשכים ללימודי קבלה? אליעד טוען שאנשים נמשכים לקבוצות קבלה בגלל צורך חברתי ורגשי: הם רוצים להרגיש שייכים, להיות אהובים ולקבל ... הוא מסביר שרק בדרך הזו האדם יכול להגיע להבנה עמוקה של עצמו ושל העולם סביבו, ולא דרך אמונה עיוורת בתיאוריות עתיקות שאינן ניתנות לבדיקה. האם לימודי קבלה הם כת? מהי המשמעות של מדע הקבלה? איך לבחור נכון מסלול התפתחות רוחני? האם קבלה באמת מובילה להבנת העצמי? מהן הסכנות בלימודי קבלה וכתות? למה אנשים נמשכים ללימוד קבלה? ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על NLP, סודות ה NLP, טכניקות NLP, שימוש במילה לא, מילות שלילה, קורס NLP, סדנת NLP, לשתול מחשבות, איך למכור את עצמך? לימוד NLP, NLP שיטות, ניתוב לשוני פיזיולוגי, אסטרטגיות שכנוע
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: לימוד, איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם עצבות? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? דיכאון? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם בדידות? כעס ועצבים ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: לימוד, איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לא להישחק בעבודה? איך לחנך ילדים? איך להצליח בזוגיות? איך להעביר ביקורת בונה? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך לעשות יותר כסף? איך לפתח יכולות חשיבה? איך להאמין בעצמך? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך לפרש חלומות? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך להיות מאושר ושמח? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך למצוא זוגיות? איך ליצור אהבה? איך למכור מוצר ללקוחות? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לשנות תכונות אופי? איך לשתול מחשבות? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לנהל את הזמן? איך להעריך את עצמך? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך להצליח בראיון עבודה? איך לשפר את הזיכרון? איך לקבל החלטות? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך להתמודד עם גירושין? איך להיגמל מהימורים ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: מי ברא את אלוהים? איך נוצר העולם? למה יש רע בעולם? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם לדומם יש תודעה? אולי אנחנו במטריקס? בשביל מה לחיות? למה יש רע וסבל בעולם? מה המשמעות של החיים? האם יש הבדל בין חלום למציאות? איך להנות בחיים? למה העולם קיים? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? מה יש מעבר לזמן ולמקום? האם יש משמעות לחיים? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם יש או אין אלוהים? האם יש אמת מוחלטת? איך להיות הכי חכם בעולם? האם יש בחירה חופשית? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? למה לא להתאבד? האם הכל אפשרי? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? איך נוצר העולם? האם המציאות היא טובה או רעה? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם אפשר לדעת הכל? האם באמת הכל לטובה? איך להיות מאושר ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא אימון אישי לילדים נוער והורים, מאמן אישי ועסקי, קאוצינג בתחום לימוד - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.4063 שניות - עכשיו 15_07_2025 השעה 15:44:19 - wesi1