וכאשר רוצים לחנך ילד בצורה נכונה, הדרך לעשות זאת, היא על ידי זה שמראים לאותו הילד, איך להשיג את המטרות האישיות שלו, על ידי זה שהוא ישפר את המיומנויות האישיות שלו, ויגלה את הפוטנציאל האישי שלו. ואת כל זה הוא אמור לעשות, כדי להשיג את המטרות האישיות שלו, שיש לו בעולם הילדים, שבו הוא נמצא.
כי אחת הטעויות המרכזיות ביותר שיש בחינוך ילדים, היא שמנסים לגרום לילד להתעניין בדברים, שלא מעניינים אותו. כי כאשר המחנך לא יודע מהו חינוך נכון ואיך לחנך בצורה נכונה, אז על ידי זה נדמה למחנך, שלחנך ילד בצורה נכונה, פירושו, לגרום לילד להתנהג אחרת.
ואז ההורים והמורים של הילד, מנסים לגרום לילד לעשות דברים, שהוא לא רוצה לעשות. והילד רוצה להתעסק עם השטויות שלו. שהם בעיניו חשובות, בדיוק כמו שבעיני ההורים והמורים, חשובים דברים אחרים.
ועל ההורה להבין, שכאשר הוא מנסה לגרום לילד שלו להיות בוגר, על ידי זה שהוא מנסה לגרום לו לשחק במשחקים בוגרים יותר וכיו"ב, הרי שבעצם, זה כאילו שמישהו יבוא להורה עצמו, ויבקש ממנו לצורך חינוך מחדש של ההורה, להתחיל להחליף את שגרת החיים שלו. שכמובן שדבר כזה לא יתקבל בברכה, על ידי אף אחד. כי אף אחד לא אוהב שמשנים לו את החיים שלו. ואף אחד לא רוצה, שיזלזלו בדברים שחשובים לו. והאדם לא תמיד בנוי, לעשות שינויים מהותיים בחיים שלו.
וכאשר מנסים לגרום לילד להחליף את העיסוקים שלו לעיסוקים בוגרים יותר, הרי שמצד האמת, מבחינתו של הילד, מישהו כאן לא מקבל אותו איך שהוא, והילד חווה סוג של דחייה ושל חוסר קבלה עצמית. כי למבוגר נדמה, שהוא יותר חכם מהילד שלו. ולמבוגר נדמה, שהוא החכם הגדול מתעסק בדברים חשובים באמת, אבל הילד שהוא לא מספיק חכם כמוהו, הוא מתעסק בשטויות.
והמבוגר שהוא חושב שהוא חכם גדול, הוא מנסה לחנך את הילד, על ידי זה שהוא מנסה לגרום לילד לעזוב את העיסוקים שלו ולהתעסק בשטויות אחרות, שבעיני המבוגר, הם נחשבות, לדברים מאוד חשובים.
והילד בעצם, חווה כאן סוג של פגיעה אישית. בכך שלא מעריכים, את הדברים שחשובים בעיניו. כי כנ"ל יש לזכור, שבעיני הילד העיסוקים שלו, חשובים בדיוק כמו שהאדם המבוגר חושב שהעיסוקים שלו חשובים. וכאשר מנסים לגרום לילד לשנות את הצורה החיצונית של המעשים שלו, הרי שזה דומה בדיוק לכך שמנסים לגרום לאדם מבוגר, לשנות את צורת החיים שלו.
והדרך הנכונה לחנך ילד, היא לא על ידי זה שמנסים לגרום לו לשנות את העיסוקים שלו, למשחקים מורכבים יותר מעולמם של המבוגרים, אלא על ידי זה שמנסים לגרום לילד, להשיג את המטרות האישיות שלו, בדברים שחשובים לו, על ידי זה שמראים לו, כיצד יש לו כל מיני יכולות שעליהן הוא עדיין לא יודע, ושבאמצעותן הוא יכול להשיג טוב יותר את המטרות האישיות שלו.
והדרך הנכונה לעשות זאת, היא על ידי זה שההורה והמורה מנסים לראות מהן המטרות החשובות של הילד. ומהן היכולות האישיות של הילד להשיג את המטרות האישיות שלו של הילד. ועל ידי זה המחנך מראה לילד, את היכולות האישיות שלו (של הילד), להשיג את המטרות האישיות שלו.
ועל ההורה לנסות להתבונן היטב, על מה שכן מעניין את הילד. ועל ההורה לנסות לראות, כיצד הוא יכול לגרום לילד, לגלות את היכולות האישיות שלו, כדי להשיג את המטרות האישיות של הילד עצמו, בצורה טובה יותר. וזה חינוך ילדים נכון, שהוא מחנך את הנער על פי דרכו, ועל פי מה שמעניין את הילד.
וכאשר ההורה והמורה מחנכים את הילד בצורה הזאת, דהיינו, כאשר הדגש ששמים בחינוך הילד, הוא לא על החיצונית של מה שהילד עושה (במסגרת ההיגיון, הרצוי והמצוי כמובן), אלא על צורת החשיבה ועל הדרך שבה הילד עושה את מה שהוא עושה, על ידי זה, הילד, לא רק שהוא לא שונא את הלימודים ואת ההורים והמורים, אלא הוא יתחיל לאהוב, את אלו שגורמים לו להשיג את המטרות שלו טוב יותר.
כי כאשר המחנכים מנסים לכפות את דעתם על הילד, ומנסים להראות לו כמה הם חכמים גדולים, וכמה הילד לא מספיק חכם, על ידי זה הילד מרגיש דחייה ורגשות של שנאה, כלפי אלו שבעצם מזלזלים ולא מעריכים את הדברים שחשובים לו ואת צורת המחשבה שלו. וזאת הסיבה בעצם, שבגללה יש בעיות ביחסי הורים וילדים וביחסי מורים ותלמידים.
כי כאשר הילד חווה סוג של חוסר כבוד מצד המחנכים שלו, על ידי זה הילד...
כי אחת הטעויות המרכזיות ביותר שיש בחינוך ילדים, היא שמנסים לגרום לילד להתעניין בדברים, שלא מעניינים אותו. כי כאשר המחנך לא יודע מהו חינוך נכון ואיך לחנך בצורה נכונה, אז על ידי זה נדמה למחנך, שלחנך ילד בצורה נכונה, פירושו, לגרום לילד להתנהג אחרת.
ואז ההורים והמורים של הילד, מנסים לגרום לילד לעשות דברים, שהוא לא רוצה לעשות. והילד רוצה להתעסק עם השטויות שלו. שהם בעיניו חשובות, בדיוק כמו שבעיני ההורים והמורים, חשובים דברים אחרים.
ועל ההורה להבין, שכאשר הוא מנסה לגרום לילד שלו להיות בוגר, על ידי זה שהוא מנסה לגרום לו לשחק במשחקים בוגרים יותר וכיו"ב, הרי שבעצם, זה כאילו שמישהו יבוא להורה עצמו, ויבקש ממנו לצורך חינוך מחדש של ההורה, להתחיל להחליף את שגרת החיים שלו. שכמובן שדבר כזה לא יתקבל בברכה, על ידי אף אחד. כי אף אחד לא אוהב שמשנים לו את החיים שלו. ואף אחד לא רוצה, שיזלזלו בדברים שחשובים לו. והאדם לא תמיד בנוי, לעשות שינויים מהותיים בחיים שלו.
וכאשר מנסים לגרום לילד להחליף את העיסוקים שלו לעיסוקים בוגרים יותר, הרי שמצד האמת, מבחינתו של הילד, מישהו כאן לא מקבל אותו איך שהוא, והילד חווה סוג של דחייה ושל חוסר קבלה עצמית. כי למבוגר נדמה, שהוא יותר חכם מהילד שלו. ולמבוגר נדמה, שהוא החכם הגדול מתעסק בדברים חשובים באמת, אבל הילד שהוא לא מספיק חכם כמוהו, הוא מתעסק בשטויות.
והמבוגר שהוא חושב שהוא חכם גדול, הוא מנסה לחנך את הילד, על ידי זה שהוא מנסה לגרום לילד לעזוב את העיסוקים שלו ולהתעסק בשטויות אחרות, שבעיני המבוגר, הם נחשבות, לדברים מאוד חשובים.
והילד בעצם, חווה כאן סוג של פגיעה אישית. בכך שלא מעריכים, את הדברים שחשובים בעיניו. כי כנ"ל יש לזכור, שבעיני הילד העיסוקים שלו, חשובים בדיוק כמו שהאדם המבוגר חושב שהעיסוקים שלו חשובים. וכאשר מנסים לגרום לילד לשנות את הצורה החיצונית של המעשים שלו, הרי שזה דומה בדיוק לכך שמנסים לגרום לאדם מבוגר, לשנות את צורת החיים שלו.
והדרך הנכונה לחנך ילד, היא לא על ידי זה שמנסים לגרום לו לשנות את העיסוקים שלו, למשחקים מורכבים יותר מעולמם של המבוגרים, אלא על ידי זה שמנסים לגרום לילד, להשיג את המטרות האישיות שלו, בדברים שחשובים לו, על ידי זה שמראים לו, כיצד יש לו כל מיני יכולות שעליהן הוא עדיין לא יודע, ושבאמצעותן הוא יכול להשיג טוב יותר את המטרות האישיות שלו.
והדרך הנכונה לעשות זאת, היא על ידי זה שההורה והמורה מנסים לראות מהן המטרות החשובות של הילד. ומהן היכולות האישיות של הילד להשיג את המטרות האישיות שלו של הילד. ועל ידי זה המחנך מראה לילד, את היכולות האישיות שלו (של הילד), להשיג את המטרות האישיות שלו.
ועל ההורה לנסות להתבונן היטב, על מה שכן מעניין את הילד. ועל ההורה לנסות לראות, כיצד הוא יכול לגרום לילד, לגלות את היכולות האישיות שלו, כדי להשיג את המטרות האישיות של הילד עצמו, בצורה טובה יותר. וזה חינוך ילדים נכון, שהוא מחנך את הנער על פי דרכו, ועל פי מה שמעניין את הילד.
וכאשר ההורה והמורה מחנכים את הילד בצורה הזאת, דהיינו, כאשר הדגש ששמים בחינוך הילד, הוא לא על החיצונית של מה שהילד עושה (במסגרת ההיגיון, הרצוי והמצוי כמובן), אלא על צורת החשיבה ועל הדרך שבה הילד עושה את מה שהוא עושה, על ידי זה, הילד, לא רק שהוא לא שונא את הלימודים ואת ההורים והמורים, אלא הוא יתחיל לאהוב, את אלו שגורמים לו להשיג את המטרות שלו טוב יותר.
כי כאשר המחנכים מנסים לכפות את דעתם על הילד, ומנסים להראות לו כמה הם חכמים גדולים, וכמה הילד לא מספיק חכם, על ידי זה הילד מרגיש דחייה ורגשות של שנאה, כלפי אלו שבעצם מזלזלים ולא מעריכים את הדברים שחשובים לו ואת צורת המחשבה שלו. וזאת הסיבה בעצם, שבגללה יש בעיות ביחסי הורים וילדים וביחסי מורים ותלמידים.
כי כאשר הילד חווה סוג של חוסר כבוד מצד המחנכים שלו, על ידי זה הילד...
050-3331-331