לרצות להרגיש רע, לרצות לסבול, לגרום לעצמך להרגיש רע, לזכור שהכל משחק, לזכור שאתה אלוהים, לזכור שאתה מלך, לא לשכוח שהכל משחק, ליצור לעצמך רע
למה אדם ירצה לגרום לעצמו להרגיש רע?
אנשים באופן טבעי קמים בבוקר עם רשימה של מטרות או רצונות שהם מעוניינים להשיג. לכאורה, המטרה הבסיסית היא להרגיש טוב, ולכן אנשים בדרך כלל רוצים למלא את הרצונות שלהם. אבל אליעד כהן מציג כאן תובנה עמוקה יותר: ישנם מצבים שבהם האדם במודע בוחר לא למלא את הרצונות שלו, או אפילו ליצור לעצמו תחושה רעה, מתוך מטרה מסוימת. נשאלת השאלה, מדוע אדם ירצה לסבול במודע?
מה התועלת באי - הגשמת הרצון בכוונה?
אליעד מסביר שאדם יכול לבחור באופן מודע לא להגשים רצון מסוים כדי לזכור שהוא לא חייב למלא את כל רצונותיו. לדוגמה, אדם שרוצה דירה גדולה יותר או אפילו אדם שרוצה לצבוע את הבית - הוא יכול באופן עקרוני לעשות זאת, אך הוא בכוונה נמנע מכך. מדוע? משום שהוא רוצה להדגיש לעצמו שהוא לא חייב להיות תלוי באושר שלו במילוי הרצונות. כך הוא שומר על תחושה של חופש, שליטה ובחירה, ולא משתעבד למחשבה שחייבים תמיד למלא את הרצון.
הדוגמה שניתנת היא אדם שקם כל בוקר ורואה קיר מלוכלך או לא מתוקן, וזה מציק לו. הוא יכול לסדר זאת בקלות אך בוחר במודע לא לעשות זאת. למה? כדי לשמור לעצמו תזכורת קבועה לכך שהוא לא חייב שהכל יהיה מושלם כדי להרגיש טוב. אליעד מדגיש שזו טכניקה מודעת, כאשר האדם אומר לעצמו "אני לא עושה את זה בכוונה, כי אני רוצה לזכור שלא אכפת לי מזה".
למה לשמר במודע חוסר שלמות?
אליעד כהן נותן דוגמה מעולם היהדות של "זכר לחורבן בית המקדש", כמו שבחתונה שוברים כוס או בבית חדש משאירים אזור קטן לא צבוע או משופשף. האדם יכול ליהנות מהבית החדש, אך הוא משמר באופן מודע פגם כלשהו כדי לזכור שהוא לא יכול להיות שמח לחלוטין - כי משהו מהותי חסר. דוגמה זו ממחישה כיצד האדם שומר לעצמו מרחב של אי שלמות, כדי לזכור באופן מתמיד שהאושר שלו לא תלוי רק בהגשמה של רצונותיו.
מה ההבדל בין "לא לרצות" ל"רוצה ולא ממלא"?
אליעד מבחין בין שני מצבים: אחד הוא לשכנע את עצמך שאתה לא באמת רוצה משהו, והשני הוא כן להמשיך לרצות דבר מסוים, אך במודע לא למלא את הרצון הזה. אליעד מבהיר שהאפשרות השנייה קשה יותר, אך גם עמוקה יותר מבחינה פסיכולוגית. בדוגמה של צביעת הבית, האדם יכול לומר "אני לא באמת רוצה לצבוע את הבית", אבל עמוק יותר יהיה לומר "אני רוצה מאוד לצבוע את הבית, ובכל זאת אני לא אצבע אותו כדי לזכור שאני לא חייב להיענות לרצון שלי". האפשרות השנייה היא דרך עוצמתית יותר להמחיש לעצמך את החופש האמיתי מהרצונות שלך.
איך אי - מימוש רצונות שומר על חופש פנימי?
כשאדם אומר "אני לא חייב להרוויח יותר כסף", אפילו כשהוא יכול בקלות לעשות זאת, הוא יוצר לעצמו תזכורת עוצמתית לכך שהוא חופשי. למשל, אם יש לאדם הזדמנות להרוויח עוד כסף, והוא בוחר במודע לא לנצל את ההזדמנות, הוא מזכיר לעצמו כל הזמן שהאושר שלו לא תלוי ברדיפה אחרי כסף. זה יוצר מצב שבו האדם לא משתעבד לרצונותיו, אלא נותר חופשי יותר.
אליעד מסביר שרוב האנשים מפחדים...
אנשים באופן טבעי קמים בבוקר עם רשימה של מטרות או רצונות שהם מעוניינים להשיג. לכאורה, המטרה הבסיסית היא להרגיש טוב, ולכן אנשים בדרך כלל רוצים למלא את הרצונות שלהם. אבל אליעד כהן מציג כאן תובנה עמוקה יותר: ישנם מצבים שבהם האדם במודע בוחר לא למלא את הרצונות שלו, או אפילו ליצור לעצמו תחושה רעה, מתוך מטרה מסוימת. נשאלת השאלה, מדוע אדם ירצה לסבול במודע?
מה התועלת באי - הגשמת הרצון בכוונה?
אליעד מסביר שאדם יכול לבחור באופן מודע לא להגשים רצון מסוים כדי לזכור שהוא לא חייב למלא את כל רצונותיו. לדוגמה, אדם שרוצה דירה גדולה יותר או אפילו אדם שרוצה לצבוע את הבית - הוא יכול באופן עקרוני לעשות זאת, אך הוא בכוונה נמנע מכך. מדוע? משום שהוא רוצה להדגיש לעצמו שהוא לא חייב להיות תלוי באושר שלו במילוי הרצונות. כך הוא שומר על תחושה של חופש, שליטה ובחירה, ולא משתעבד למחשבה שחייבים תמיד למלא את הרצון.
הדוגמה שניתנת היא אדם שקם כל בוקר ורואה קיר מלוכלך או לא מתוקן, וזה מציק לו. הוא יכול לסדר זאת בקלות אך בוחר במודע לא לעשות זאת. למה? כדי לשמור לעצמו תזכורת קבועה לכך שהוא לא חייב שהכל יהיה מושלם כדי להרגיש טוב. אליעד מדגיש שזו טכניקה מודעת, כאשר האדם אומר לעצמו "אני לא עושה את זה בכוונה, כי אני רוצה לזכור שלא אכפת לי מזה".
למה לשמר במודע חוסר שלמות?
אליעד כהן נותן דוגמה מעולם היהדות של "זכר לחורבן בית המקדש", כמו שבחתונה שוברים כוס או בבית חדש משאירים אזור קטן לא צבוע או משופשף. האדם יכול ליהנות מהבית החדש, אך הוא משמר באופן מודע פגם כלשהו כדי לזכור שהוא לא יכול להיות שמח לחלוטין - כי משהו מהותי חסר. דוגמה זו ממחישה כיצד האדם שומר לעצמו מרחב של אי שלמות, כדי לזכור באופן מתמיד שהאושר שלו לא תלוי רק בהגשמה של רצונותיו.
מה ההבדל בין "לא לרצות" ל"רוצה ולא ממלא"?
אליעד מבחין בין שני מצבים: אחד הוא לשכנע את עצמך שאתה לא באמת רוצה משהו, והשני הוא כן להמשיך לרצות דבר מסוים, אך במודע לא למלא את הרצון הזה. אליעד מבהיר שהאפשרות השנייה קשה יותר, אך גם עמוקה יותר מבחינה פסיכולוגית. בדוגמה של צביעת הבית, האדם יכול לומר "אני לא באמת רוצה לצבוע את הבית", אבל עמוק יותר יהיה לומר "אני רוצה מאוד לצבוע את הבית, ובכל זאת אני לא אצבע אותו כדי לזכור שאני לא חייב להיענות לרצון שלי". האפשרות השנייה היא דרך עוצמתית יותר להמחיש לעצמך את החופש האמיתי מהרצונות שלך.
איך אי - מימוש רצונות שומר על חופש פנימי?
כשאדם אומר "אני לא חייב להרוויח יותר כסף", אפילו כשהוא יכול בקלות לעשות זאת, הוא יוצר לעצמו תזכורת עוצמתית לכך שהוא חופשי. למשל, אם יש לאדם הזדמנות להרוויח עוד כסף, והוא בוחר במודע לא לנצל את ההזדמנות, הוא מזכיר לעצמו כל הזמן שהאושר שלו לא תלוי ברדיפה אחרי כסף. זה יוצר מצב שבו האדם לא משתעבד לרצונותיו, אלא נותר חופשי יותר.
אליעד מסביר שרוב האנשים מפחדים...
- למה אנשים רוצים לסבול?
- איך להפסיק לרדוף אחרי רצונות?
- מה זה זכר לחורבן בית המקדש?
- האם הכל באמת משחק?
- למה לא להגשים רצונות בכוונה?
- איך להשתחרר מהתלות באושר חיצוני?