... אליעד מסביר שהדרך לזכור ולהטמיע תובנות אלה היא לא רק לחזור עליהן או להאמין בהן, אלא לחקור אותן לעומק ולהבין מדוע הן נכונות. למשל, אם אדם
רוצה לזכור שיש לו ביטחון עצמי, הוא צריך לשאול את עצמו: למה חשוב לי להרגיש ביטחון עצמי?, מה המשמעות של להיות אמיתי עם עצמי?, ולהגיע לתשובות שיהיו ברורות וחד - משמעיות עבורו. ככל ... אך אם הם יבינו את הדבר באמת - לא יהיה צורך ברישום חיצוני. הבנה אמיתית הופכת להיות חלק מהאדם, ואינה דורשת תזכורות חיצוניות. לדוגמה, אם אדם
רוצה לזכור אירוע היסטורי, עליו להבין את משמעותו ולא רק לשנן תאריכים. עליו לשאול: מה קרה שם? למה זה קרה? איזו משמעות יש לכך? חיבור רגשי ורעיוני יגרום לו לזכור טוב יותר. איך לזכור רעיונות עמוקים, כמו ביטחון עצמי? כאשר אדם
רוצה לזכור שהוא צריך להרגיש ביטחון עצמי, עליו לשאול את עצמו: למה זה חשוב לי? מה הסיבה שאני צריך להאמין בעצמי? החקירה הזו יוצרת חיבור פנימי עמוק יותר, ומובילה לכך שהביטחון העצמי ... ולא משהו שצריך להזכיר לעצמו בכוח. בנוסף, אסור לקבל דברים כמובן מאליו. כל מה שאדם מקבל כמשהו מובן מאליו, נוטה להישכח עם הזמן. לכן, אם הוא
רוצה לזכור שהוא חזק, עליו להטיל ספק בכך ולבדוק שוב ושוב למה זה נכון - וכך הוא יחזק את הזיכרון הפנימי של ההבנה הזו. איך להפוך את הזיכרון לאוטומטי? כאשר אדם מבין משהו באמת, הוא כבר ... שההבנה עמוקה יותר, כך אין צורך לזכור - זה הופך להיות חלק ממך. - הדרך לזכור היא להבין את הדברים לעומק ולא לקבלם כמובנים מאליהם. - אם אדם
רוצה לזכור משהו, עליו לבדוק מהי האמת לגביו ולהתעמק בה. - ככל שאדם מחפש יותר את האמת, כך הוא זוכר את הדברים החשובים לו באמת. איך לשפר את הזיכרון? איך לזכור תובנות חשובות? איך לשמור ... אם רק הייתי זוכר הייתי עושה, אבל אני שוכח. הדבר החשוב ביותר שחשוב שבן אדם יזכור זה את התובנות בחיים שלו. אדם הגיע לתובנה מסוימת, והוא
רוצה לזכור אותה וליישם, ועכשיו הוא שואל, איך אני אמור לזכור את ההבנה שהכל טוב, איך אני מיישם וזוכר בזמן אמת, את זה שהבנתי שממילא יש לי ביטחון עצמי. עכשיו השאלה שאנו אמורים לשאול ... האדם מחובר לדבר הוא יזכור אותו, פחות מחובר לדבר, יזכור אותו פחות. וזה אומר שהדרך של הבן אדם לזכור משהו, היא על ידי התבוננות, והיה ומישהו
רוצה לזכור משהו הדרך הטובה ביותר היא שינטרל את עצמו מהצורך לזכור, מה זאת אומרת? אם האדם יבין! הוא לא יהיה אמור לזכור, הרבה פעמים אנשים כותבים בכדי לזכור, אך אם יבינו, לא יהיה צורך בכתיבה בכדי לזכור. אם תבין, זה בתוכך, אם לא תבין, זה סתם מן השפה אל החוץ. בפועל אם אדם
רוצה לזכור אירוע היסטורי לדוגמה, עליו להבין מה קרה שם, לנסות להבין כל פרט ופרט ולשאול מה הסיבה שהדברים קרו כך או אחרת, מה המשמעות שהדברים קרו כך, למצוא משמעות לדברים האלו והעיקר ... אלא איך לשמר זיכרון לדברים משמעותיים ורלוונטיים. איך אדם יכול לזכור שהוא יכול לא לפחד או כל דבר אחר, והתשובה היא: על ידי התבוננות! בן אדם
רוצה לזכור שהוא אמור להרגיש ביטחון עצמי, על כן עליו לשאול את עצמו, מה הסיבה שאני רוצה להרגיש ביטחון עצמי, או מה הסיבה שאני צריך להיות אמיתי עם עצמי, מה הסיבה? ואסור לאדם לוותר, אל לו לאדם לקבל שום דבר כמובן מאליו. אם מקבלים דבר כמובן מאליו, הדבר הזה גם הולך כמובן מאליו. בן אדם
שרוצה לזכור דברים בברור, עליו לזכור אותם בברור כמו שהוא זוכר שהאש שורפת. הזיכרון שהאש שורפת גם יכול להיעלם, כי האדם לא נולד עם הידיעה שהאש שורפת, הוא למד את זה אחר כך. והאדם צריך לזכור את הדברים שברצונו לזכור, כמו ידיעתו שהוא קיים. אדם שהחליט שהוא מתנהג לפי הבנה מסוימת, אם הבין שהכל טוב
ורוצה לזכור לפעול לפי כך עכשיו, איך יעשה זאת בלי להזכיר לעצמו כל הזמן את הנושא. והתשובה היא שאם תדע... לא תצטרך לזכור, אם תאמין, תצטרך לזכור. בן אדם מבין שהיה והוא באמת יבין שהכל ...