התמכרויות, התמכרות מרצון, לבחור להיות מכור, להיות מכור, איך תדע האם אתה מכור? איך לאבחן התמכרות? איך אני יכול לדעת אם אני מכור? האם אני מכור? סוגים של התמכרות, מה ההבדל בין להתמכר לבין לא להתמכר?
איך תדע האם אתה מכור למשהו או בוחר בו?
אליעד כהן מסביר כי יש מצבים שבהם האדם חושב שהוא מכור למשהו, לדוגמה התמכרות לנשים או לסיגריות, ובמקרים אחרים האדם מרגיש שהוא לא מכור, אלא בוחר בכך מתוך רצון. אליעד מדגים מצב שבו אדם אומר לעצמו שהוא מכור לנשים, במצב זה האדם מרגיש שהרצון שלו שולט בו ואין לו שליטה ברצון. לעומת זאת, יש מצב אחר שבו אדם יכול לחשוב שהוא לא מכור לשום דבר, לדוגמה קולה, ומאמין שהוא שולט בהתנהגות זו - רוצה שותה, לא רוצה לא שותה.
מה ההבדל בין להיות מכור לבין לבחור משהו באופן חופשי?
אליעד מציין שיש הבדל גדול בין מי שמכור למשהו לבין מי שבוחר אותו מבחירה חופשית. הוא נותן דוגמה על אדם שעובד קשה מאוד, אם הוא חייב לעבוד קשה בשביל פרנסה, יגידו שהוא מכור לעבודה. אבל אם הוא מיליארדר ועדיין עובד קשה, אנשים יבינו שהוא עושה זאת מבחירה חופשית. המיליארדר הוא "מלך שמתחפש לעבד", כלומר, הוא יכול להפסיק בכל רגע, ולכן ברור שהוא לא מכור. מכאן עולה ההבדל החשוב: היכולת להפסיק פעולה כאשר רוצים בכך.
האם שינוי התנהגותי מוכיח שאינך מכור?
אליעד מציג גישה אחרת שבה אנשים מנסים להוכיח שהם לא מכורים על ידי הפסקת ההתנהגות לזמן מסוים. למשל, אדם שמפסיק לעשן למשך שבוע כדי להוכיח שהוא לא מכור. אבל אליעד מסביר ששינוי כזה בהתנהגות אינו הוכחה אמיתית לאי - התמכרות, כי גם אדם שיפסיק לעשן שנה, עדיין יכול להיות מכור ולחזור לעשן בהמשך. לכן, שינוי התנהגותי אינו תמיד מוכיח אם אדם מכור או לא.
מהי הדרך האמיתית לבדוק אם אתה מכור?
אליעד מציג דרך מעמיקה יותר לבחון התמכרות, שהיא בחינת ההבנה של הנחות היסוד מאחורי הרצון שלך. לפי אליעד, ההתמכרות או הבחירה החופשית שלך תלויה במידת ההבנה שלך את הנחות היסוד שמאחורי ההתנהגות. כלומר, אדם שיגיד שהוא מעשן כדי להירגע, צריך לבדוק למה הוא בכלל לחוץ מלכתחילה, והאם הוא מבין את כל הסיבות וההנחות שגורמות לו להיות לחוץ. ככל שאדם מבין טוב יותר את השורש העמוק של הרצון שלו, כך הוא פחות מכור ויותר בוחר.
לדוגמה, אם אדם אומר "אני מעשן כי אני לחוץ", אליעד יציע לבדוק מדוע הוא לחוץ, האם הוא חייב להיות לחוץ או שזה בחירה? האם הלחץ הזה הכרחי? ההבנה העמוקה של השורש היא שקובעת האם הוא מכור או לא.
למה הכוונה "לשבור תאווה" יוצר שתי תאוות?
אליעד מתייחס לרעיון של "שבירת תאוות", וטוען כי כשאתה מנסה לשבור תאווה אחת, אתה בעצם יוצר שתי תאוות חדשות. הוא נותן דוגמה של אדם שנמנע מאלכוהול לחלוטין מפחד שאם ישתה אפילו טיפה הוא יתמכר. אדם כזה אולי נראה לא מכור מבחוץ, אך בפנים הוא מכור אפילו יותר מאחרים, כי יש לו תאווה חדשה - תאווה להימנע מאלכוהול. כלומר, הוא לא באמת שבר את התאווה, אלא החליף אותה בתאווה אחרת.
אליעד מוסיף דוגמה של אדם דתי שלא חושב על נשים בגלל הפחד מהעונש או הרצון להגיע לגן עדן. במקרה זה האדם אינו באמת חופשי מהתאווה, אלא החליף אותה בתאווה חזקה יותר - הרצון לזכות בשכר בעולם הבא.
מה הקשר בין הבנת השורש של הרצון לבחירה חופשית?
לפי אליעד, אדם ששולט ברצון שלו הוא אדם שמבין עד הסוף את כל הנחות היסוד של הרצון - את הסיבה הראשונה ועד הפרט האחרון. הוא משווה זאת לרובוט שיש לו מיליוני שורות קוד: אדם השולט ברובוט הזה באמת צריך להכיר את כל שורות הקוד, מההתחלה ועד הסוף, אחרת הוא...
אליעד כהן מסביר כי יש מצבים שבהם האדם חושב שהוא מכור למשהו, לדוגמה התמכרות לנשים או לסיגריות, ובמקרים אחרים האדם מרגיש שהוא לא מכור, אלא בוחר בכך מתוך רצון. אליעד מדגים מצב שבו אדם אומר לעצמו שהוא מכור לנשים, במצב זה האדם מרגיש שהרצון שלו שולט בו ואין לו שליטה ברצון. לעומת זאת, יש מצב אחר שבו אדם יכול לחשוב שהוא לא מכור לשום דבר, לדוגמה קולה, ומאמין שהוא שולט בהתנהגות זו - רוצה שותה, לא רוצה לא שותה.
מה ההבדל בין להיות מכור לבין לבחור משהו באופן חופשי?
אליעד מציין שיש הבדל גדול בין מי שמכור למשהו לבין מי שבוחר אותו מבחירה חופשית. הוא נותן דוגמה על אדם שעובד קשה מאוד, אם הוא חייב לעבוד קשה בשביל פרנסה, יגידו שהוא מכור לעבודה. אבל אם הוא מיליארדר ועדיין עובד קשה, אנשים יבינו שהוא עושה זאת מבחירה חופשית. המיליארדר הוא "מלך שמתחפש לעבד", כלומר, הוא יכול להפסיק בכל רגע, ולכן ברור שהוא לא מכור. מכאן עולה ההבדל החשוב: היכולת להפסיק פעולה כאשר רוצים בכך.
האם שינוי התנהגותי מוכיח שאינך מכור?
אליעד מציג גישה אחרת שבה אנשים מנסים להוכיח שהם לא מכורים על ידי הפסקת ההתנהגות לזמן מסוים. למשל, אדם שמפסיק לעשן למשך שבוע כדי להוכיח שהוא לא מכור. אבל אליעד מסביר ששינוי כזה בהתנהגות אינו הוכחה אמיתית לאי - התמכרות, כי גם אדם שיפסיק לעשן שנה, עדיין יכול להיות מכור ולחזור לעשן בהמשך. לכן, שינוי התנהגותי אינו תמיד מוכיח אם אדם מכור או לא.
מהי הדרך האמיתית לבדוק אם אתה מכור?
אליעד מציג דרך מעמיקה יותר לבחון התמכרות, שהיא בחינת ההבנה של הנחות היסוד מאחורי הרצון שלך. לפי אליעד, ההתמכרות או הבחירה החופשית שלך תלויה במידת ההבנה שלך את הנחות היסוד שמאחורי ההתנהגות. כלומר, אדם שיגיד שהוא מעשן כדי להירגע, צריך לבדוק למה הוא בכלל לחוץ מלכתחילה, והאם הוא מבין את כל הסיבות וההנחות שגורמות לו להיות לחוץ. ככל שאדם מבין טוב יותר את השורש העמוק של הרצון שלו, כך הוא פחות מכור ויותר בוחר.
לדוגמה, אם אדם אומר "אני מעשן כי אני לחוץ", אליעד יציע לבדוק מדוע הוא לחוץ, האם הוא חייב להיות לחוץ או שזה בחירה? האם הלחץ הזה הכרחי? ההבנה העמוקה של השורש היא שקובעת האם הוא מכור או לא.
למה הכוונה "לשבור תאווה" יוצר שתי תאוות?
אליעד מתייחס לרעיון של "שבירת תאוות", וטוען כי כשאתה מנסה לשבור תאווה אחת, אתה בעצם יוצר שתי תאוות חדשות. הוא נותן דוגמה של אדם שנמנע מאלכוהול לחלוטין מפחד שאם ישתה אפילו טיפה הוא יתמכר. אדם כזה אולי נראה לא מכור מבחוץ, אך בפנים הוא מכור אפילו יותר מאחרים, כי יש לו תאווה חדשה - תאווה להימנע מאלכוהול. כלומר, הוא לא באמת שבר את התאווה, אלא החליף אותה בתאווה אחרת.
אליעד מוסיף דוגמה של אדם דתי שלא חושב על נשים בגלל הפחד מהעונש או הרצון להגיע לגן עדן. במקרה זה האדם אינו באמת חופשי מהתאווה, אלא החליף אותה בתאווה חזקה יותר - הרצון לזכות בשכר בעולם הבא.
מה הקשר בין הבנת השורש של הרצון לבחירה חופשית?
לפי אליעד, אדם ששולט ברצון שלו הוא אדם שמבין עד הסוף את כל הנחות היסוד של הרצון - את הסיבה הראשונה ועד הפרט האחרון. הוא משווה זאת לרובוט שיש לו מיליוני שורות קוד: אדם השולט ברובוט הזה באמת צריך להכיר את כל שורות הקוד, מההתחלה ועד הסוף, אחרת הוא...
- איך יודעים אם אני מכור?
- בחירה חופשית או התמכרות?
- מהי שליטה אמיתית ברצון?
- איך מזהים התמכרות נסתרת?
- האם שבירת תאווה יוצרת תאוות חדשות?
050-3331-331