איך אינטרסים משפיעים על החלטות?

כאשר אדם מקבל החלטה שנוגעת לאחרים, תהליך קבלת ההחלטה מצריך מספר שלבים שמטרתם לבחור את האפשרות שתשיג את המטרות האישיות של מקבל ההחלטה. בין אם מדובר בהפקידה בבנק שמחליטה אם לאשר הלוואה, בילד שלכם שמחליט אם להביא לכם כוס מים או בראש ממשלה שמקבל החלטות במדינה, התהליך הבסיסי דומה עבור כולם.

מהם שלבי קבלת ההחלטות?

שלב ראשון: בחינת האפשרויות

בשלב הראשון, מקבל ההחלטה שואל את עצמו "מהן האפשרויות שלי?" הוא בודק את כל הדרכים האפשריות להיענות לבקשה או לקבלת החלטה. לדוגמה, פקידה בבנק יכולה לבחור האם לאשר את ההלוואה, לדחות אותה, לבקש אישור ממנהל או להציע תנאים שונים. גם הילד יכול לבחור אם להביא מים מיד, לאחר זמן או בכלל לא להביא אותם.

שלב שני: קביעת סדרי עדיפויות

לאחר בחינת האפשרויות, האדם שואל את עצמו "מה חשוב לי?" הוא מתאר את המטרות האישיות שלו ומדרג את החשיבות שלהן. למשל, פקידה בבנק עשויה לשקול את יציבות מקום העבודה שלה, את טובת הלקוח, את טובת המנהל שלה ואת הצלחת הבנק עצמו. ילד עשוי להעדיף להימנע ממאמץ פיזי או לשמור על מערכת יחסים טובה עם ההורה.

שלב שלישי: ניתוח השפעת כל אפשרות

בשלב זה, מקבל ההחלטה בודק איך כל אחת מהאפשרויות משפיעה על סדרי העדיפויות שלו. הוא שוקל את היתרונות והחסרונות של כל אפשרות ומנסה להבין איזו אפשרות הכי משרתת את המטרות והאינטרסים שלו.

שלב רביעי: קבלת ההחלטה

לאחר שקלול היתרונות והחסרונות של כל אפשרות, מקבל ההחלטה בוחר את האפשרות שנותנת את התוצאה הרצויה ביותר עבורו. כלומר, אף אם אפשרות מסוימת מיטיבה עם טובתכם האישית, ייתכן שמקבל ההחלטה לא יבחר בה אם היא אינה משרתת את מטרותיו.

האם טובתכם האישית תמיד בראש סדר העדיפויות?

הנטייה היא לחשוב שכשמקבלים החלטה שנוגעת לנו, טובתנו האישית היא בראש סדר העדיפויות של מקבל ההחלטה. אך למעשה, טובתנו האישית היא רק אחד מהשיקולים המובילים בתהליך. לדוגמה, פקידה בבנק לא תמיד תחשוב על טובתכם האישית, אלא על האינטרסים שלה עצמם, טובת המנהל שלה, המערכת הבנקאית או יציבות מקום עבודתה. גם ראש ממשלה, כשמקבל החלטה הנוגעת לציבור, עשוי להעדיף את טובתו האישית או הפוליטית לפני טובת הציבור.

מהם ניגודי אינטרסים בתהליך קבלת החלטות?

כאשר טובת מקבל ההחלטה נוגדת את טובתכם האישית, מדובר במצב של ניגוד אינטרסים. לדוגמה, פקידה בבנק שמקבלת בונוסים על סירוב הלוואות עשויה לסרב לבקשה שלכם גם אם אישור ההלוואה היה מועיל לכם. דוגמה נוספת היא פוליטיקאי שמתלבט אם לאשר חוק לטובת הציבור, אך טובתו האישית או הפוליטית נוגעת לחברו ולכן הוא מעדיף להצביע לפי טובתו האישית ולא לפי טובת הציבור.

מניפולציות בקבלת החלטות

לאחר קבלת ההחלטה, מקבל ההחלטה עשוי להמציא סיבה שתסביר את פעולתו, לפעמים מניפולטיבית, כדי לשכנע אתכם שההחלטה התקבלה לטובתכם. לדוגמה, פקידה בבנק שיסרבה להלוואה עשויה להסביר שהיא פועלת "לטובת יציבות המערכת". פוליטיקאי שמקבל החלטה שפוגעת בציבור עשוי להסביר שזו ההחלטה הכי טובה בטווח הארוך.

איך להבטיח שההחלטות שמתקבלות משרתות אתכם?

כדי לוודא שההחלטות משרתות את טובתכם, עליכם להבין את סדרי העדיפויות של מקבל ההחלטות ולהשפיע עליהם. לדוגמה, אם אתם מבקשים הלוואה, נסו להראות לפקידה שזה גם מועיל לה או לבנק. אם מדובר בפוליטיקאי, ודאו שהלחץ הציבורי יגבר על האינטרסים האישיים שלו. בבחירות זוגיות, יש להימנע מלהיות נתונים למניפולציות שמוכרות מציאות מעוותת.

לסיכום

כאשר מקבל ההחלטה פועל לפי סדרי עדיפויות אישיים, חשוב להבין כי טובתכם האישית היא לא תמיד בראש סדר העדיפויות. כדי להשפיע על החלטות שמתקבלות לגביכם, חשוב להבין את תהליך קבלת ההחלטות ולהפעיל לחץ או מניפולציות כדי להבטיח שטובתכם האישית תשפיע על מקבל ההחלטה.

איך אנשים מקבלים החלטות שנוגעות אליכם?

כאשר אנשים מקבלים החלטות שנוגעות אליכם, התהליך המחשבתי שלהם מורכב ממספר שלבים עיקריים. בין אם מדובר בפקידה בבנק שמחליטה האם לאשר לכם הלוואה, בילד שלכם שמחליט אם להביא לכם כוס מים, או בראש ממשלה שמקבל החלטה הנוגעת למדינה כולה - כולם פועלים לפי אותו עיקרון בסיסי.

שלב ראשון: בחינת האפשרויות

השלב הראשון בכל תהליך קבלת החלטות הוא זיהוי כל האפשרויות הקיימות. אדם שמתבקש לבצע פעולה מסוימת שואל את עצמו: "מהן האפשרויות העומדות בפניי?" לדוגמה:

• פקידה בבנק יכולה לבחור האם לאשר הלוואה, לדחות את הבקשה, לבקש אישור ממנהל או להציע תנאים שונים.
• ילד שמתבקש להביא כוס מים יכול להביא מיד, להביא מאוחר יותר, להביא חצי כוס או להתעלם מהבקשה.
• ראש ממשלה ששוקל חקיקה חדשה יבחן אם לאשר את החוק, לדחות אותו, לבצע שינויים או להעבירו לדיון נוסף.

שלב שני: קביעת סדרי עדיפויות

לאחר שאדם מזהה את כל האפשרויות העומדות בפניו, הוא שואל את עצמו: "מה המטרות שלי? מה חשוב לי?" כל אדם מחזיק רשימת מטרות וסדרי עדיפויות שחשובים לו באופן אישי, לדוגמה:

• פקידה בבנק עשויה לשקול את יציבות מקום עבודתה, דעתו של המנהל עליה, הצלחת הבנק, טובת הלקוח או אפילו הרצון שלה להיות אהודה.
• ילד שחושב אם להביא מים עשוי להעדיף להמשיך לשחק, לשמור על מערכת יחסים טובה עם ההורה או להימנע ממאמץ.
• ראש ממשלה עשוי להתחשב ברווחת הציבור, במעמדו הפוליטי, באינטרסים כלכליים או בלחצים מצד בעלי הון.

שלב שלישי: ניתוח ההשפעה של כל אפשרות

בשלב הבא, האדם בודק איך כל אחת מהאפשרויות משפיעה על סדרי העדיפויות שלו. הוא משקלל את ההשלכות האפשריות ומנסה להבין מהי האפשרות שמשרתת בצורה הטובה ביותר את האינטרסים שלו.

שלב רביעי: קבלת החלטה

לאחר שקלול היתרונות והחסרונות של כל אפשרות, ההחלטה נבחרת בהתאם לאפשרות שנותנת את התוצאה הרצויה ביותר עבור מקבל ההחלטה. כלומר, גם אם פעולה מסוימת מיטיבה עמכם, זה לא אומר בהכרח שהיא ההחלטה הטובה ביותר עבורו, ולכן ייתכן שלא יבחר בה.

האם טובתכם האישית נמצאת בראש סדר העדיפויות של מקבל ההחלטה?

לעיתים קרובות, אנשים נוטים להניח כי החלטות שמתקבלות נועדו לטובתם האישית. אך בפועל, טובתכם היא רק אחד מהשיקולים הרבים של מי שמקבל החלטות לגביכם. הפקידה בבנק לא בהכרח חושבת על טובתכם האישית, אלא על טובת מקום עבודתה, המנהל שלה או המערכת הבנקאית כולה. כך גם ראש ממשלה, כאשר הוא מקבל החלטה הנוגעת לאזרחים, פעמים רבות יחשוב קודם על האינטרסים האישיים והפוליטיים שלו.

ניגוד אינטרסים בתהליך קבלת החלטות

כאשר טובתו של מקבל ההחלטה מנוגדת לטובתכם, זהו מצב של ניגוד אינטרסים. לדוגמה:

• פקידה בבנק שמקבלת בונוסים על סירוב הלוואות עלולה לסרב לבקשתכם, גם אם אישור ההלוואה היה משרת אתכם.
• פוליטיקאי שיש לו חבר שנהנה מחוק מסוים עשוי להעדיף את טובת חברו על פני טובת הציבור.
• מעביד יכול לקבל החלטות שמועילות לו כלכלית אך פוגעות בעובדים.

מניפולציות בקבלת החלטות

לאחר שאדם מקבל החלטה, הוא עשוי לרצות לשכנע אתכם שההחלטה התקבלה לטובתכם. למשל:

• פקיד שמסרב לבקשתכם עלול לומר "זה רק בשביל לשמור על יציבות המערכת."
• בן זוג שפוגע בכם עשוי לטעון "אני עושה את זה רק כי אני אוהב אותך ורוצה בטובתך."
• פוליטיקאי יכול להעביר חוקים שפוגעים בציבור ולהסביר שזה לטובתם בטווח הארוך.

מה ניתן לעשות?

כדי לוודא שהחלטות שמתקבלות אכן משרתות אתכם, יש צורך להבין את סדרי העדיפויות של מקבלי ההחלטות ולפעול להשפעה עליהם. לדוגמה:

• אם אתם מבקשים הלוואה, עליכם לגרום לפקידה להבין שזה מועיל גם לה או לבנק.
• אם פוליטיקאי מקבל החלטות, הציבור צריך לוודא שהלחץ הציבורי גובר על אינטרסים אישיים.
• בזוגיות, חשוב לוודא שאין ניסיון למכור לכם מציאות מעוותת שבה פגיעה היא לטובתכם.

לסיכום

כאשר מישהו מקבל החלטה שנוגעת אליכם, חשוב להבין את תהליך החשיבה שלו: הוא שוקל אפשרויות, מדרג סדרי עדיפויות, שוקל השפעות, מקבל החלטה ולבסוף מצדיק אותה בדרכים שונות. חשוב להיות מודעים לכך שטובתכם האישית היא רק גורם אחד בשיקולים שלו, ולעיתים רבות היא אינה השיקול המרכזי. כדי להשפיע על ההחלטות שמתקבלות לגביכם, עליכם לוודא שטובתכם הופכת להיות חשובה גם עבור מי שמקבל את ההחלטה.