מהי האסטרטגיה של אנשים שמתחזים לאנשי מוסר וצדק?

אליעד כהן מסביר שיש סוג של אנשים שמטרתם להיראות מוסריים וערכיים כלפי חוץ. הוא מתאר את האסטרטגיה שלהם, שכרוכה במניפולציות מתוחכמות: אנשים אלו מקשיבים לשיחות ולוויכוחים בין אנשים אחרים, מחפשים מיד למי הדעה שהושמעה פוגעת או מזיקה, ואז בוחרים להציג את עצמם כמגיני הצדק והחלשים. לטענתו של אליעד, מדובר בשיטה נפוצה מאד, שבה אותו אדם שנראה לכאורה כמגנם של החלשים, בעצמו משתמש בתוקפנות ובאלימות מילולית כדי לתקוף את אלו שלכאורה פגעו באחרים.

האם ניתן להביע דעה בלי לפגוע במישהו אחר?

אליעד מדגיש שכל דעה שמישהו מביע תמיד פוגעת במישהו אחר, אפילו באופן עקיף. הוא מביא לכך מגוון דוגמאות:

• אם מישהו תומך בעניים, הוא באופן עקיף פוגע בעשירים. אם הוא תומך בעשירים, הוא פוגע בעניים.
• אדם שבעד העלאת מסים פוגע במי שנפגע מכך כלכלית, ולהפך, אדם שבעד הורדת מסים פוגע במי שמסתמך על כספי המיסים.
• אליעד מביא דוגמה קיצונית במיוחד: "היינו צריכים להרוג את היטלר כשהיה ילד". מצד אחד, זה נשמע מוסרי כי זה היה מונע נזק עצום לעולם, אך מצד שני, הילד לא עשה עדיין דבר רע. כך, כל עמדה מוסרית היא מורכבת וניתן למצוא בה גם צדדים לא מוסריים או בעייתיים.
• אפילו כשמדובר במחבל מתאבד שמתכנן להתפוצץ, גם אז ניתן לשאול מדוע לחסלו ולא רק למנוע את הפיגוע. כלומר, תמיד יש מורכבות מוסרית.

מה המשמעות של הסיפור על שני הדגים?

אליעד מספר סיפור על שני חברים שחלקו ביניהם שני דגים, אחד גדול ואחד קטן. החבר הראשון לקח את הדג הגדול לעצמו והשאיר את הקטן לחברו. כשנשאל מדוע עשה זאת, ענה בפשטות שאילו המצב היה הפוך, הוא עצמו היה בוחר מראש את הדג הקטן, ולכן יצא הוגן בכך שבחר את הגדול תחילה. המסר בסיפור זה הוא שלא משנה מה תעשה, תמיד מישהו ימצא על מה להתלונן. תמיד אפשר לטעון שאתה לא בסדר, כי כל מעשה שתעשה פוגע במישהו או מזיק למישהו אחר.

האם אפשר תמיד למצוא מישהו שנפגע?

אליעד מסביר שאכן ניתן למצוא תמיד מישהו שנפגע מכל דעה או מעשה, והוא מדגים זאת בצורה קיצונית: אם אדם מוחא כפיים, ניתן להאשים אותו בפגיעה בחיידקים. אם הוא עובד הרבה, יגידו לו שהוא מגזים וצריך לנוח. אם הוא נח, יאשימו אותו שהוא עצלן וצריך לעבוד. לא משנה מה יעשה האדם, תמיד מישהו יוכל לבוא ולהאשים אותו בפגיעה כלשהי, בין אם באופן מגוחך ובין אם באופן רציני.

מהי המניפולציה הבסיסית של מי שמגן על החלשים?

אליעד מסביר שמניפולציה נפוצה במיוחד היא להציג את עצמך כמי שמגן על החלש, אך בפועל להשתמש בתוקפנות כנגד התוקף. במצב כזה, האדם שמתחזה כאילו הוא מוסרי ואנושי בעצם משתמש באותה שיטה שהוא מגנה: הוא תוקף את מי שלכאורה תקף אדם אחר, וכך הופך בעצמו לתוקפן. כלומר, הוא מצביע על צביעותם של אנשים שמנסים להצטייר כאבירים מוסריים, אך בעצם הם עצמם תוקפניים ואלימים.

מה צריך לעשות כדי לא ליפול למניפולציה כזו?

אליעד ממליץ לשים לב כששני אנשים מתווכחים, תמיד לשאול את השאלה "את מי זה דופק?" ולהבין שמאוד קל לנצל זאת למניפולציה. אסור להיות עיוור לעובדה שכשמישהו מגן על החלש, הוא למעשה תוקף מישהו אחר ולכן הופך בעצמו לתוקף. המודעות לכך חשובה כדי לא ליפול בפח המניפולציות הנפוצות, בייחוד בהקשר של מערכות יחסים ותקשורת בין - אישית.

מה המסקנה שאליעד כהן רוצה שניקח?

המסקנה של אליעד היא שלא קיים אדם שמסוגל להיות מוסרי לחלוטין בלי לפגוע באף אחד. עלינו להיזהר במיוחד מאנשים שמציגים עצמם כצדיקים גדולים או מגני החלשים, משום שלעיתים קרובות מדובר במניפולטורים שנוקטים בדיוק באותם אמצעים אלימים שהם מתיימרים להתנגד אליהם. צריך לשים לב לצביעות זו, ובעיקר לזכור שלכל מעשה ולכל דעה יהיו תמיד צדדים שונים ופגיעות נסתרות.