13:10סטטיסטיקה, קבוצת בקרה, קבוצת ניסוי, קבוצת מדגם, שיטות דגימה, מדגם לא מייצג, מדגם מייצג, הסתברות, תזונה בריאה, בריאות, מה נכון לאכול? מה בריא לאכול? הוכחה מדעית
מהי המשמעות של "סיכויים גבוהים" במחקרים סטטיסטיים?
כאשר אליעד כהן מתייחס למונח "סיכויים גבוהים", הוא מדגים זאת באמצעות אדם שסובל מדלקת מסוימת. הוא מסביר שגם אם מבחינה סטטיסטית, לרוב האנשים שסובלים מדלקת כזו ומפסיקים לאכול בשר הדלקת תעבור, אין זה אומר בוודאות של - 100% מהמקרים זה יקרה. לכן, ברמת הפרט הבודד, אין ביטחון מוחלט שאם אדם יפסיק לאכול בשר, אכן תיעלם לו הדלקת, בדיוק כפי שאין ביטחון מוחלט שהיא לא תיעלם אם ימשיך לאכול בשר.
מדוע אליעד כהן טוען שמדגם סטטיסטי גדול אינו בהכרח מייצג?
אליעד כהן נותן דוגמה של סקר פוליטי, שבו שואלים מאה אלף אנשים מי יהיה ראש הממשלה הבא. הוא מדגיש שאפילו אם שואלים מאה אלף אנשים, המדגם אינו בהכרח מייצג אם כל הנשאלים גרים באותו אזור, כמו "אינדיאנים". מדגם כזה לא משקף את כלל האוכלוסייה, ולכן למרות שמדובר במספר גדול של אנשים, הוא יכול להיות לא מייצג. לכן, לפי אליעד, חשוב לא רק גודל המדגם, אלא ההבנה האם הוא מייצג את כלל האוכלוסייה הרלוונטית.
מה החשיבות של הבנת החוקיות מאחורי תוצאות סטטיסטיות?
אליעד מסביר שבמידה ועושים ניסוי רפואי עם אלף אנשים, והמחקר מראה ש - 900 התרפאו ו - 100 לא, עדיין לא ניתן להסיק בוודאות שזה יהיה המקרה גם באלף אנשים אחרים. הוא מדגיש שהנקודה החשובה היא להבין את החוקיות שמאחורי התוצאות. אם ניתן למצוא נוסחה שמסבירה מדוע אותם 900 אנשים התרפאו ו - 100 לא התרפאו, רק אז ניתן להניח במידה מסוימת של ביטחון שהנוסחה תחזור על עצמה במקרים אחרים. אך בהיעדר הבנה של החוקיות, התוצאות יכולות להיות מקריות בלבד.
מה ההבדל בין מדעים מדויקים לבין מדעי הבריאות לפי אליעד כהן?
לפי אליעד, ההבדל העיקרי בין מדעים מדויקים, כמו מתמטיקה ופיזיקה, לבין מדעי הבריאות הוא רמת הדיוק והוודאות. הוא מסביר שבמדעים מדויקים קיימת נוסחה מדויקת שנכונה ב - 100% מהמקרים, בעוד שבמדעי הבריאות אין דיוק מוחלט. אפילו אם ישנם מחקרים רבים בנושא הבריאות, עדיין תמיד קיימת אי - ודאות, כיוון שהגוף האנושי מורכב מאוד ולא תמיד ברור כיצד הוא יגיב בכל מצב. הוא נותן דוגמה לכך שקיימים מחקרים סותרים רבים בנושא תזונה, כמו אלו שטוענים שאכילת בשר היא סוד החיים מול אלו שטוענים שהיא מובילה למחלות.
מדוע אליעד כהן מטיל ספק ב"הוכחה מדעית" בעולם הבריאות והתזונה?
אליעד מדגיש שאפילו טענות שכביכול מוכחות מדעית אינן תמיד מוחלטות, כיוון שאינן זוכות להסכמה מלאה. הוא מציין שאפילו בנושאים שנחשבים לכאורה חד - משמעיים, כמו שאדם לא יכול לחיות ללא חמצן, לא תמיד תיתכן הסכמה מוחלטת. הוא מסביר שהמושג "הוכחה מדעית" במדעי הבריאות הוא פחות מוחלט ממה שנראה בתחילה, ולכן גם כאשר נאמר שמשהו "מוכח מדעית", זה לא אומר שהוא בהכרח נכון באופן מוחלט לכל אדם ואדם.
כיצד אליעד כהן מציע לגשת למצב בריאותי כמו דלקת מבחינת שינוי תזונתי?
אליעד טוען שאם אדם סובל מדלקת והוא נוהג לאכול בשר, הגישה ההגיונית היא קודם כל לנסות לשנות את אורח חייו ואת התזונה שלו, מתוך הנחה שהדלקת קשורה לאורח חייו. עם זאת, הוא מתנגד לכך שאומרים לאדם בוודאות שאם יפסיק לאכול בשר הדלקת תיעלם, מכיוון שאין ודאות מוחלטת. לכן, הוא מציע גישה ניסיונית וגמישה יותר: לנסות לשנות את אורח החיים, אך ללא הבטחות מוחלטות לתוצאות ספציפיות, אלא מתוך הבנה שזהו ניסיון המבוסס על הסתברות בלבד.
מדוע אליעד כהן מזהיר מפני הבטחות מוחלטות בתוצאות מחקרים ותחזיות?
אליעד מתייחס גם לנושא של תחזיות והבטחות מוחלטות, כמו אלו שניתנות לפני בחירות או במכירת מוצרים ושירותים. הוא טוען שאם אדם או ארגון מתחייב להחזיר כסף במקרה של אי הצלחה, ללא סנקציה משמעותית אמיתית, הדבר מצביע על כך שאותו אדם אינו בטוח לחלוטין בנכונות טענותיו. הוא מזהיר מפני הבטחות כאלו ומדגיש שכאשר מישהו בטוח לחלוטין באמיתות הטענה שלו, לא אמורה להיות לו שום בעיה להתחייב לסנקציה ממשית ומשמעותית במקרה של טעות.
כאשר אליעד כהן מתייחס למונח "סיכויים גבוהים", הוא מדגים זאת באמצעות אדם שסובל מדלקת מסוימת. הוא מסביר שגם אם מבחינה סטטיסטית, לרוב האנשים שסובלים מדלקת כזו ומפסיקים לאכול בשר הדלקת תעבור, אין זה אומר בוודאות של - 100% מהמקרים זה יקרה. לכן, ברמת הפרט הבודד, אין ביטחון מוחלט שאם אדם יפסיק לאכול בשר, אכן תיעלם לו הדלקת, בדיוק כפי שאין ביטחון מוחלט שהיא לא תיעלם אם ימשיך לאכול בשר.
מדוע אליעד כהן טוען שמדגם סטטיסטי גדול אינו בהכרח מייצג?
אליעד כהן נותן דוגמה של סקר פוליטי, שבו שואלים מאה אלף אנשים מי יהיה ראש הממשלה הבא. הוא מדגיש שאפילו אם שואלים מאה אלף אנשים, המדגם אינו בהכרח מייצג אם כל הנשאלים גרים באותו אזור, כמו "אינדיאנים". מדגם כזה לא משקף את כלל האוכלוסייה, ולכן למרות שמדובר במספר גדול של אנשים, הוא יכול להיות לא מייצג. לכן, לפי אליעד, חשוב לא רק גודל המדגם, אלא ההבנה האם הוא מייצג את כלל האוכלוסייה הרלוונטית.
מה החשיבות של הבנת החוקיות מאחורי תוצאות סטטיסטיות?
אליעד מסביר שבמידה ועושים ניסוי רפואי עם אלף אנשים, והמחקר מראה ש - 900 התרפאו ו - 100 לא, עדיין לא ניתן להסיק בוודאות שזה יהיה המקרה גם באלף אנשים אחרים. הוא מדגיש שהנקודה החשובה היא להבין את החוקיות שמאחורי התוצאות. אם ניתן למצוא נוסחה שמסבירה מדוע אותם 900 אנשים התרפאו ו - 100 לא התרפאו, רק אז ניתן להניח במידה מסוימת של ביטחון שהנוסחה תחזור על עצמה במקרים אחרים. אך בהיעדר הבנה של החוקיות, התוצאות יכולות להיות מקריות בלבד.
מה ההבדל בין מדעים מדויקים לבין מדעי הבריאות לפי אליעד כהן?
לפי אליעד, ההבדל העיקרי בין מדעים מדויקים, כמו מתמטיקה ופיזיקה, לבין מדעי הבריאות הוא רמת הדיוק והוודאות. הוא מסביר שבמדעים מדויקים קיימת נוסחה מדויקת שנכונה ב - 100% מהמקרים, בעוד שבמדעי הבריאות אין דיוק מוחלט. אפילו אם ישנם מחקרים רבים בנושא הבריאות, עדיין תמיד קיימת אי - ודאות, כיוון שהגוף האנושי מורכב מאוד ולא תמיד ברור כיצד הוא יגיב בכל מצב. הוא נותן דוגמה לכך שקיימים מחקרים סותרים רבים בנושא תזונה, כמו אלו שטוענים שאכילת בשר היא סוד החיים מול אלו שטוענים שהיא מובילה למחלות.
מדוע אליעד כהן מטיל ספק ב"הוכחה מדעית" בעולם הבריאות והתזונה?
אליעד מדגיש שאפילו טענות שכביכול מוכחות מדעית אינן תמיד מוחלטות, כיוון שאינן זוכות להסכמה מלאה. הוא מציין שאפילו בנושאים שנחשבים לכאורה חד - משמעיים, כמו שאדם לא יכול לחיות ללא חמצן, לא תמיד תיתכן הסכמה מוחלטת. הוא מסביר שהמושג "הוכחה מדעית" במדעי הבריאות הוא פחות מוחלט ממה שנראה בתחילה, ולכן גם כאשר נאמר שמשהו "מוכח מדעית", זה לא אומר שהוא בהכרח נכון באופן מוחלט לכל אדם ואדם.
כיצד אליעד כהן מציע לגשת למצב בריאותי כמו דלקת מבחינת שינוי תזונתי?
אליעד טוען שאם אדם סובל מדלקת והוא נוהג לאכול בשר, הגישה ההגיונית היא קודם כל לנסות לשנות את אורח חייו ואת התזונה שלו, מתוך הנחה שהדלקת קשורה לאורח חייו. עם זאת, הוא מתנגד לכך שאומרים לאדם בוודאות שאם יפסיק לאכול בשר הדלקת תיעלם, מכיוון שאין ודאות מוחלטת. לכן, הוא מציע גישה ניסיונית וגמישה יותר: לנסות לשנות את אורח החיים, אך ללא הבטחות מוחלטות לתוצאות ספציפיות, אלא מתוך הבנה שזהו ניסיון המבוסס על הסתברות בלבד.
מדוע אליעד כהן מזהיר מפני הבטחות מוחלטות בתוצאות מחקרים ותחזיות?
אליעד מתייחס גם לנושא של תחזיות והבטחות מוחלטות, כמו אלו שניתנות לפני בחירות או במכירת מוצרים ושירותים. הוא טוען שאם אדם או ארגון מתחייב להחזיר כסף במקרה של אי הצלחה, ללא סנקציה משמעותית אמיתית, הדבר מצביע על כך שאותו אדם אינו בטוח לחלוטין בנכונות טענותיו. הוא מזהיר מפני הבטחות כאלו ומדגיש שכאשר מישהו בטוח לחלוטין באמיתות הטענה שלו, לא אמורה להיות לו שום בעיה להתחייב לסנקציה ממשית ומשמעותית במקרה של טעות.
- מהו מדגם מייצג?
- איך להבין סטטיסטיקה?
- מהי הוכחה מדעית בתזונה?
- האם בשר בריא או מזיק?
- איך מבצעים ניסוי מדעי?
- מה ההבדל בין מדעים מדויקים למדעי הבריאות?
- מה המשמעות של "סיכויים גבוהים"?