ניתוח סיבתיות, מה הסיבה ש? איך לגלות מה הסיבה? איך לגלות את הסיבה? איך לגלות את סיבת הרצון? איך מגלים את הסיבה של משהו? איך לחשוף את הסיבה? איך להטיל ספק? האם התוצאה מחוייבת? אולי ההפך הוא הנכון?
איך לגלות את הסיבה של כל דבר?
אליעד כהן מסביר כיצד מבצעים ניתוח סיבתיות כדי להבין למה דברים קורים, מהם תהליכי סיבה ותוצאה, וכיצד אדם יכול למצוא את הסיבות לתחושות ולרצונות שלו. הרעיון המרכזי שאליעד מעביר הוא שכדי להבין מהי הסיבה האמיתית למשהו, יש לקחת את התוצאה או התחושה הנוכחית ולשאול שאלות בצורה שתאתגר את ההנחות הבסיסיות שלנו, על ידי הטלת ספק והצגת ההפך.
מהו ניתוח סיבתיות?
ניתוח סיבתיות הוא תהליך שעוזר לבדוק האם הסיבה שחשבנו עליה היא נכונה, מחויבת, או אולי קיימת אפשרות אחרת. לדוגמה, אם אדם אומר "אני מרגיש רע כי פיטרו אותי", אפשר לבדוק אם באמת פיטרו אותו, האם פיטורים מחייבים תחושה רעה, והאם קיימות סיבות אחרות לתחושה הרעה. אליעד מדגיש שבכל סיבה שאנחנו מזהים, יש לשאול את עצמנו ארבע שאלות מרכזיות:
איך מוצאים את הסיבה של רגש או רצון שאנחנו לא יודעים את מקורו?
כשאדם חש רגש ואינו יודע מדוע הוא מתעורר, הדרך להבין זאת לפי אליעד היא להשתמש בהיפוך והקצנה. לדוגמה, אדם נכנס לביתו ופתאום הוא עצוב. הוא לא יודע מדוע הוא עצוב. במקום לשער סיבות אפשריות, אליעד מציע לאדם להקצין את ההיפך של התחושה. עליו לומר לעצמו: "אני בכלל לא עצוב, אני הכי שמח בעולם." ברגע שהוא אומר זאת, המוח יתחיל להתנגד ולהעלות טענות כמו: "לא, אני עצוב כי היום היה יום קשה", או "כי מישהו אמר לי משהו מעליב". כך, האדם מגלה מה הסיבה האמיתית לעצב, באמצעות התנגדות המחשבה הנגדית.
דוגמה: כיצד לגלות מדוע אני מעשן?
אליעד מביא דוגמה נוספת כדי להסביר את התהליך. נניח שאדם מעשן והוא לא יודע מדוע הוא עושה זאת. הדרך הפשוטה לגלות היא להפסיק לעשן לגמרי. כאשר האדם יפסיק לעשן, הוא ייתקל בתחושות אי - נוחות או רצונות חזקים לעשן. התחושות האלה יעלו בפניו את הסיבות האמיתיות לכך שהוא מעשן, שכן הן יצופו ויהיו ברורות לו מאוד ברגע שיסרב לספק את הרצון לעשן.
איך לחשוף את שורש הבעיה?
אליעד נותן דוגמה נוספת של עץ. נניח שאדם רוצה לגלות למה העץ עומד במקום מסוים. הדרך לחשוף את הסיבה היא לנסות להזיז אותו או לעקור אותו. אם העץ יזוז בקלות, כנראה שאין סיבה מיוחדת להימצאותו שם. אך אם העץ לא זז, סימן שיש לו שורשים עמוקים, וצריך להפעיל כוח רב יותר. אותו דבר לגבי תחושות ומחשבות: על האדם להפעיל לחץ נפשי לכיוון ההפוך. לדוגמה, אם אדם כועס, עליו לומר לעצמו שהוא רגוע, וככל שהוא ינסה להאמין בהיפך מהתחושה שלו, כך הוא יגלה מדוע באמת הוא כועס.
דוגמה...
אליעד כהן מסביר כיצד מבצעים ניתוח סיבתיות כדי להבין למה דברים קורים, מהם תהליכי סיבה ותוצאה, וכיצד אדם יכול למצוא את הסיבות לתחושות ולרצונות שלו. הרעיון המרכזי שאליעד מעביר הוא שכדי להבין מהי הסיבה האמיתית למשהו, יש לקחת את התוצאה או התחושה הנוכחית ולשאול שאלות בצורה שתאתגר את ההנחות הבסיסיות שלנו, על ידי הטלת ספק והצגת ההפך.
מהו ניתוח סיבתיות?
ניתוח סיבתיות הוא תהליך שעוזר לבדוק האם הסיבה שחשבנו עליה היא נכונה, מחויבת, או אולי קיימת אפשרות אחרת. לדוגמה, אם אדם אומר "אני מרגיש רע כי פיטרו אותי", אפשר לבדוק אם באמת פיטרו אותו, האם פיטורים מחייבים תחושה רעה, והאם קיימות סיבות אחרות לתחושה הרעה. אליעד מדגיש שבכל סיבה שאנחנו מזהים, יש לשאול את עצמנו ארבע שאלות מרכזיות:
- האם באמת התרחשה הסיבה?
- האם הסיבה באמת מחייבת את התוצאה?
- האם התוצאה מחויבת להתקיים בגלל הסיבה?
- האם התוצאה אכן קיימת, או אולי אנחנו מדמיינים אותה?
- האם באמת יש רעש מהשכנים?
- האם הרעש בהכרח גורם לי לכעוס?
- אולי אני כועס מסיבה אחרת, לא קשורה?
- אולי בכלל איני כועס אלא מדמיין זאת?
איך מוצאים את הסיבה של רגש או רצון שאנחנו לא יודעים את מקורו?
כשאדם חש רגש ואינו יודע מדוע הוא מתעורר, הדרך להבין זאת לפי אליעד היא להשתמש בהיפוך והקצנה. לדוגמה, אדם נכנס לביתו ופתאום הוא עצוב. הוא לא יודע מדוע הוא עצוב. במקום לשער סיבות אפשריות, אליעד מציע לאדם להקצין את ההיפך של התחושה. עליו לומר לעצמו: "אני בכלל לא עצוב, אני הכי שמח בעולם." ברגע שהוא אומר זאת, המוח יתחיל להתנגד ולהעלות טענות כמו: "לא, אני עצוב כי היום היה יום קשה", או "כי מישהו אמר לי משהו מעליב". כך, האדם מגלה מה הסיבה האמיתית לעצב, באמצעות התנגדות המחשבה הנגדית.
דוגמה: כיצד לגלות מדוע אני מעשן?
אליעד מביא דוגמה נוספת כדי להסביר את התהליך. נניח שאדם מעשן והוא לא יודע מדוע הוא עושה זאת. הדרך הפשוטה לגלות היא להפסיק לעשן לגמרי. כאשר האדם יפסיק לעשן, הוא ייתקל בתחושות אי - נוחות או רצונות חזקים לעשן. התחושות האלה יעלו בפניו את הסיבות האמיתיות לכך שהוא מעשן, שכן הן יצופו ויהיו ברורות לו מאוד ברגע שיסרב לספק את הרצון לעשן.
איך לחשוף את שורש הבעיה?
אליעד נותן דוגמה נוספת של עץ. נניח שאדם רוצה לגלות למה העץ עומד במקום מסוים. הדרך לחשוף את הסיבה היא לנסות להזיז אותו או לעקור אותו. אם העץ יזוז בקלות, כנראה שאין סיבה מיוחדת להימצאותו שם. אך אם העץ לא זז, סימן שיש לו שורשים עמוקים, וצריך להפעיל כוח רב יותר. אותו דבר לגבי תחושות ומחשבות: על האדם להפעיל לחץ נפשי לכיוון ההפוך. לדוגמה, אם אדם כועס, עליו לומר לעצמו שהוא רגוע, וככל שהוא ינסה להאמין בהיפך מהתחושה שלו, כך הוא יגלה מדוע באמת הוא כועס.
דוגמה...
- מה זה ניתוח סיבתיות?
- איך לגלות את הסיבה האמיתית?
- מה לעשות כשלא יודעים מה הסיבה?
- למה אני מרגיש עצוב בלי סיבה?
- איך להטיל ספק במחשבות שלי?
- האם הסיבה מחויבת?
- איך להתמודד עם תחושות לא ברורות?