5:18סיפורי מעשיות, מעשה במלך חוזה בכוכבים, מעשה בפועלים של המלך, מעשה בפועלים עצלנים, רבי נחמן מברסלב, לימוד סיפורי מעשיות בעיון, שיעור בסיפורי מעשיות, ללמוד סיפורי מעשיות
מה משמעות הסיפור של רבי נחמן על המלך חוזה הכוכבים?
הסיפור של רבי נחמן מברסלב מתחיל עם מלך אחד שהיה חוזה בכוכבים (אסטרולוג). המלך ראה בכוכבים שאם לא יקצרו את התבואה עד זמן מסוים באותה שנה, היא תתקלקל לחלוטין. הזמן שנותר עד לקציר היה קצר מאוד. בעקבות זאת, היועצים של המלך יעצו לו לשכור פועלים ולהעניק להם את כל התענוגים והנאות שירצו, כדי שיהיה להם "הרחבת הדעת", מצב רוח טוב ורצון לעבוד ביעילות ובזריזות, גם ביום וגם בלילה, וכך יצליחו לקצור בזמן ולהציל את התבואה.
המלך אכן עשה כעצת היועצים וסיפק לפועלים את כל מה שרצו, את כל ההנאות האפשריות. אך במקום לעבוד במרץ, הפועלים שקיבלו את התענוגים, התמכרו להנאות ושכחו את משימתם החשובה, שכחו לקצור את התבואה. לבסוף, הגיע המועד שנקבע והתבואה לא נקצרה, היא התקלקלה כליל.
מה הייתה העצה של החכם כדי להינצל מכעסו של המלך?
לאחר שנכשלה משימתם, הפועלים פחדו מאוד מתגובת המלך. יועץ חכם נתן להם עצה: המלך אוהב מאוד ציפור מיוחדת. הוא אמר שאם יביאו למלך את הציפור הזו, התענוג וההנאה שהמלך יפיק ממנה, יגרמו לו לסלוח להם על כישלונם בקצירת התבואה. אך הציפור הייתה שוכנת בראש עץ גבוה במיוחד, ולא היה לפועלים סולם להגיע אליה, וזמן רב לא נותר בידם.
החכם הוסיף עצה ואמר: מאחר שאתם קבוצה גדולה של אנשים, תעמדו אחד על כתפי השני, עד שהעליון יגיע לציפור. אך כאשר ניסו הפועלים לבצע זאת, החלו לריב ביניהם מי יהיה למעלה ומי יהיה למטה. כל אחד התווכח שהוא רוצה להיות הכי גבוה, כי הוא יותר חשוב מהאחרים, ובגלל הוויכוח, הציפור נבהלה מהמהומה, פרחה וברחה, וכך איבדו הפועלים גם את הסיכוי האחרון לפייס את המלך.
מה הפירוש והנמשל לסיפור הזה?
אליעד כהן מסביר שהסיפור הזה הוא משל על החיים ועל מערכת היחסים של האדם עם אלוהים. אלוהים נתן לאדם את כל ההנאות, כל הטוב שבעולם, בכדי לעודד אותו לפעול במהירות וביעילות לקראת המטרה החשובה - "קצירת התבואה", כלומר, ביצוע המשימה הרוחנית או התפקידים שנועדו לו בזמן המיועד. אך האדם פעמים רבות מתמכר להנאות השונות של העולם, שוכח את המטרה המקורית, ונכשל בביצוע המשימה בזמן. וכך, באופן מטאפורי, התבואה מתקלקלת, כלומר, האדם מאבד הזדמנויות ומסתבך בעוונותיו ופגמיו.
אך יש לאדם תקווה: הציפור בסיפור מסמלת את הצדיק, את השכל המושלם, את ההבנה הרוחנית הגבוהה. אדם שמשיג אותה יכול לזכות לסליחה על כל הטעויות והעוונות שעשה. אבל להשיג את ההבנה הזו, את השכל הזה, הוא דבר קשה במיוחד, והוא דורש תיאום פנימי ושיתוף פעולה של כל הרצונות שבתוך האדם עצמו.
מה הבעיה של האדם שמונעת ממנו להשיג את ה"ציפור"?
הבעיה של האדם, אומר אליעד, היא הקונפליקט הפנימי. בתוך האדם יש כמה רצונות שסותרים אחד את השני. כל רצון "רוצה להיות למעלה", כל רצון חושב שהוא הכי חשוב ולא מוכן לוותר לטובת הרצון האחר. האדם רוצה דבר מסוים וגם לא רוצה אותו בו זמנית. במקום שיתוף פעולה בין הרצונות השונים שבתוכו, מתחולל מאבק פנימי, מלחמה פנימית בלתי פוסקת, שבגללה האדם אינו מצליח להתמקד במטרה הרוחנית האמיתית שלו, אינו משיג את ההבנה ואת השכל האמיתי (הציפור).
אליעד כהן ממחיש זאת בדוגמה של שני רצונות מנוגדים בתוך האדם - רצון שטוב לו ורצון שרע לו, רצון "ללכת לפה" או רצון "ללכת לשם". כל רצון טוען "למה שאני אוותר?" ומתוך הוויכוח הפנימי הזה, האדם נשאר בלי כלום, לא לכאן ולא לכאן. הוא מאבד גם את ההזדמנות להגיע להבנה (הציפור) וגם נותר עם כעס המלך, שהוא למעשה התסכול והמצוקה שנשארים אצלו לאחר שההזדמנות הרוחנית אובדת.
מהו המוסר השכל המרכזי של הסיפור הזה?
המוסר השכל הוא שהאגו, המחלוקת הפנימית, הרצון להיות מעל אחרים, והקונפליקט הפנימי גורמים לאדם להחמיץ את ההזדמנות החשובה ביותר בחייו, ההזדמנות להגיע אל ההבנה העמוקה, אל האושר ואל השקט הפנימי. אם האדם רוצה להצליח בחיים מבחינה רוחנית, עליו ללמוד לעשות "שלום פנימי", לתת לרצונות שלו לשתף פעולה, לוותר על המאבקים חסרי התוחלת, ולהתמקד במטרה האמיתית.
במילים פשוטות, האדם צריך להחליט בצורה ברורה על מטרה אחת, על רצון אחד גבוה ומושלם, ולהתמסר אליו לחלוטין, בלי קונפליקטים פנימיים ובלי ספקות מיותרים, ורק אז הוא יוכל להשיג את השלווה וההבנה המיוחלת, המסומלת בסיפור כ"ציפור מיוחדת".
הסיפור של רבי נחמן מברסלב מתחיל עם מלך אחד שהיה חוזה בכוכבים (אסטרולוג). המלך ראה בכוכבים שאם לא יקצרו את התבואה עד זמן מסוים באותה שנה, היא תתקלקל לחלוטין. הזמן שנותר עד לקציר היה קצר מאוד. בעקבות זאת, היועצים של המלך יעצו לו לשכור פועלים ולהעניק להם את כל התענוגים והנאות שירצו, כדי שיהיה להם "הרחבת הדעת", מצב רוח טוב ורצון לעבוד ביעילות ובזריזות, גם ביום וגם בלילה, וכך יצליחו לקצור בזמן ולהציל את התבואה.
המלך אכן עשה כעצת היועצים וסיפק לפועלים את כל מה שרצו, את כל ההנאות האפשריות. אך במקום לעבוד במרץ, הפועלים שקיבלו את התענוגים, התמכרו להנאות ושכחו את משימתם החשובה, שכחו לקצור את התבואה. לבסוף, הגיע המועד שנקבע והתבואה לא נקצרה, היא התקלקלה כליל.
מה הייתה העצה של החכם כדי להינצל מכעסו של המלך?
לאחר שנכשלה משימתם, הפועלים פחדו מאוד מתגובת המלך. יועץ חכם נתן להם עצה: המלך אוהב מאוד ציפור מיוחדת. הוא אמר שאם יביאו למלך את הציפור הזו, התענוג וההנאה שהמלך יפיק ממנה, יגרמו לו לסלוח להם על כישלונם בקצירת התבואה. אך הציפור הייתה שוכנת בראש עץ גבוה במיוחד, ולא היה לפועלים סולם להגיע אליה, וזמן רב לא נותר בידם.
החכם הוסיף עצה ואמר: מאחר שאתם קבוצה גדולה של אנשים, תעמדו אחד על כתפי השני, עד שהעליון יגיע לציפור. אך כאשר ניסו הפועלים לבצע זאת, החלו לריב ביניהם מי יהיה למעלה ומי יהיה למטה. כל אחד התווכח שהוא רוצה להיות הכי גבוה, כי הוא יותר חשוב מהאחרים, ובגלל הוויכוח, הציפור נבהלה מהמהומה, פרחה וברחה, וכך איבדו הפועלים גם את הסיכוי האחרון לפייס את המלך.
מה הפירוש והנמשל לסיפור הזה?
אליעד כהן מסביר שהסיפור הזה הוא משל על החיים ועל מערכת היחסים של האדם עם אלוהים. אלוהים נתן לאדם את כל ההנאות, כל הטוב שבעולם, בכדי לעודד אותו לפעול במהירות וביעילות לקראת המטרה החשובה - "קצירת התבואה", כלומר, ביצוע המשימה הרוחנית או התפקידים שנועדו לו בזמן המיועד. אך האדם פעמים רבות מתמכר להנאות השונות של העולם, שוכח את המטרה המקורית, ונכשל בביצוע המשימה בזמן. וכך, באופן מטאפורי, התבואה מתקלקלת, כלומר, האדם מאבד הזדמנויות ומסתבך בעוונותיו ופגמיו.
אך יש לאדם תקווה: הציפור בסיפור מסמלת את הצדיק, את השכל המושלם, את ההבנה הרוחנית הגבוהה. אדם שמשיג אותה יכול לזכות לסליחה על כל הטעויות והעוונות שעשה. אבל להשיג את ההבנה הזו, את השכל הזה, הוא דבר קשה במיוחד, והוא דורש תיאום פנימי ושיתוף פעולה של כל הרצונות שבתוך האדם עצמו.
מה הבעיה של האדם שמונעת ממנו להשיג את ה"ציפור"?
הבעיה של האדם, אומר אליעד, היא הקונפליקט הפנימי. בתוך האדם יש כמה רצונות שסותרים אחד את השני. כל רצון "רוצה להיות למעלה", כל רצון חושב שהוא הכי חשוב ולא מוכן לוותר לטובת הרצון האחר. האדם רוצה דבר מסוים וגם לא רוצה אותו בו זמנית. במקום שיתוף פעולה בין הרצונות השונים שבתוכו, מתחולל מאבק פנימי, מלחמה פנימית בלתי פוסקת, שבגללה האדם אינו מצליח להתמקד במטרה הרוחנית האמיתית שלו, אינו משיג את ההבנה ואת השכל האמיתי (הציפור).
אליעד כהן ממחיש זאת בדוגמה של שני רצונות מנוגדים בתוך האדם - רצון שטוב לו ורצון שרע לו, רצון "ללכת לפה" או רצון "ללכת לשם". כל רצון טוען "למה שאני אוותר?" ומתוך הוויכוח הפנימי הזה, האדם נשאר בלי כלום, לא לכאן ולא לכאן. הוא מאבד גם את ההזדמנות להגיע להבנה (הציפור) וגם נותר עם כעס המלך, שהוא למעשה התסכול והמצוקה שנשארים אצלו לאחר שההזדמנות הרוחנית אובדת.
מהו המוסר השכל המרכזי של הסיפור הזה?
המוסר השכל הוא שהאגו, המחלוקת הפנימית, הרצון להיות מעל אחרים, והקונפליקט הפנימי גורמים לאדם להחמיץ את ההזדמנות החשובה ביותר בחייו, ההזדמנות להגיע אל ההבנה העמוקה, אל האושר ואל השקט הפנימי. אם האדם רוצה להצליח בחיים מבחינה רוחנית, עליו ללמוד לעשות "שלום פנימי", לתת לרצונות שלו לשתף פעולה, לוותר על המאבקים חסרי התוחלת, ולהתמקד במטרה האמיתית.
במילים פשוטות, האדם צריך להחליט בצורה ברורה על מטרה אחת, על רצון אחד גבוה ומושלם, ולהתמסר אליו לחלוטין, בלי קונפליקטים פנימיים ובלי ספקות מיותרים, ורק אז הוא יוכל להשיג את השלווה וההבנה המיוחלת, המסומלת בסיפור כ"ציפור מיוחדת".
- מהו מוסר ההשכל של רבי נחמן?
- מה המשמעות של סיפור המלך והפועלים?
- איך מתמודדים עם קונפליקט פנימי?
- איך להשיג שלווה פנימית?
- מה מסמלת הציפור בסיפור רבי נחמן?
- איך לבחור רצון ברור בחיים?
- מה הקשר בין הנאות העולם למטרות רוחניות?
אליעד: ועכשיו נקרא סיפור של רבי נחמן "מעשה שהיה פעם מלך אחד והיה חוזה בכוכבים (אסטרולוג), וראה שאם לא יקצרו התבואה בשנה זו עד זמן מסוים תתקלקל כל התבואה, והזמן היה קצר מאוד יועצו יועציו ליקח קוצרים ולתת להם כל התענוגים לכל צורכם"
היועצים אמרו למלך תאסוף אנשים ותתן להם כל צורכם כדי שיהיה להם "הרחבת הדעת לעבוד יום ולילה כדי שיספיקו לקצור קודם הזמן, והנה הם אדרבה התענגו בתענוגיהם ושכחו מצווי המלך" בגלל שהוא נתן להם מה שהם רצו אז הם שכחו את העבודה.
"ועבר הזמן הנ"ל ולא קצרו את התבואה ונתקלקלה כל התבואה לא ידעו מה לעשות כי המלך יכעס עליהם עד מאוד ויעץ להם חכם אחד עצה היות והמלך אוהב ציפור מיוחדת ובזה שיביאו לו זו הציפור אז על ידי הנחת רוח והתענוג שיהיה לו מזה יכפר להם על הכל".
היועץ אמר להם שהמלך הזה אוהב מאוד ציפור מיוחדת שאם תביאו לו אותה אז על ידי הנחת רוח הוא ייסלח לכם, "אולם להשיג הציפור זהו קשה מאוד.. למה? כי הוא שוכן על עץ גבוהה... ולא היה להם סולם לעלות והזמן קצר מאוד.."
"נתן להם החכם שוב עצה היות והם הרבה אנשים על כן יעמידו את עצמם אחד על חברו עד שיגיעו לציפור והתחילו לריב זה עם זה כי כל אחד רצה שהוא יהיה למעלה וחברו תחתיו וכך באמצע מריבתם פרח הציפור וברח ונשאר להם רק כעס המלך על התרשלותם בקצירת התבואה כנ"ל".
זה הסיפור ויש בו גם פירוש "והעניין הוא שה' יתברך ברא את האדם ונתן לו כל התענוגים וכל טוב כדי שיקצור התבואה קודם שתקלקל אבל הוא מתרשל על ידי התענוגים עד שנכשל בתבואה שכבר נתקלקל ונפגע במוחין מעוונות אולם עדיין יש תקווה על ידי הציפור" ציפור זה נקרא צדיק יסוד עולם ובזה מתכפר להם הכל.
"אולם על ידי המחלוקת והקנאה שכל אחד רוצה להיות למעלה מחברו על ידי זה מתרחקים ואין זוכים להיקשר לצדיק", עכשיו מה זה אומר... יש לך משימה לביצוע ולא ביצעת אותה אז אומרים לך יש "ציפור" / "משהו" שאם תבין אותו יוציאו אותך החוצה.
אם נחדד יותר נגיד שבן אדם "רע לו" ואז הוא אומר בוא נשיג "רצון" אחד שיהיה לי ממנו כל כך "טוב" שיכפר לי על השאר, ואז הוא מתחיל להסתבך עם עצמו איזה רצון אני יבחר? ואז הרצונות מתחילים לריב.
בתוך הבן אדם יש שני רצונות הוא גם "רוצה" גם "לא רוצה" אז אומרים להם תעשו "שלום" ולשנייכם יהיה טוב, ואז כל אחד אומר אבל למה "שאני יוותר"?
המוסר השכל הוא שבגלל שהם התווכחו מי יהיה למעלה בסוף גם הלך הציפור וגם נשארו עם בעיית הכעס של המלך, הבנו את הסיפור?
ש: הציפור פה מסמלת את ה "שכל"?
אליעד: הציפור פה מרמזת על הדבר שאם יהיה לך אותו לא יחסר לך דבר, והסיבה שאתה לא מגיע אליו בגלל שאתה אומר למה שאני יילך לפה אולי אני יילך לפה, ואז אתה לא פה ולא פה.
היועצים אמרו למלך תאסוף אנשים ותתן להם כל צורכם כדי שיהיה להם "הרחבת הדעת לעבוד יום ולילה כדי שיספיקו לקצור קודם הזמן, והנה הם אדרבה התענגו בתענוגיהם ושכחו מצווי המלך" בגלל שהוא נתן להם מה שהם רצו אז הם שכחו את העבודה.
"ועבר הזמן הנ"ל ולא קצרו את התבואה ונתקלקלה כל התבואה לא ידעו מה לעשות כי המלך יכעס עליהם עד מאוד ויעץ להם חכם אחד עצה היות והמלך אוהב ציפור מיוחדת ובזה שיביאו לו זו הציפור אז על ידי הנחת רוח והתענוג שיהיה לו מזה יכפר להם על הכל".
היועץ אמר להם שהמלך הזה אוהב מאוד ציפור מיוחדת שאם תביאו לו אותה אז על ידי הנחת רוח הוא ייסלח לכם, "אולם להשיג הציפור זהו קשה מאוד.. למה? כי הוא שוכן על עץ גבוהה... ולא היה להם סולם לעלות והזמן קצר מאוד.."
"נתן להם החכם שוב עצה היות והם הרבה אנשים על כן יעמידו את עצמם אחד על חברו עד שיגיעו לציפור והתחילו לריב זה עם זה כי כל אחד רצה שהוא יהיה למעלה וחברו תחתיו וכך באמצע מריבתם פרח הציפור וברח ונשאר להם רק כעס המלך על התרשלותם בקצירת התבואה כנ"ל".
זה הסיפור ויש בו גם פירוש "והעניין הוא שה' יתברך ברא את האדם ונתן לו כל התענוגים וכל טוב כדי שיקצור התבואה קודם שתקלקל אבל הוא מתרשל על ידי התענוגים עד שנכשל בתבואה שכבר נתקלקל ונפגע במוחין מעוונות אולם עדיין יש תקווה על ידי הציפור" ציפור זה נקרא צדיק יסוד עולם ובזה מתכפר להם הכל.
"אולם על ידי המחלוקת והקנאה שכל אחד רוצה להיות למעלה מחברו על ידי זה מתרחקים ואין זוכים להיקשר לצדיק", עכשיו מה זה אומר... יש לך משימה לביצוע ולא ביצעת אותה אז אומרים לך יש "ציפור" / "משהו" שאם תבין אותו יוציאו אותך החוצה.
אם נחדד יותר נגיד שבן אדם "רע לו" ואז הוא אומר בוא נשיג "רצון" אחד שיהיה לי ממנו כל כך "טוב" שיכפר לי על השאר, ואז הוא מתחיל להסתבך עם עצמו איזה רצון אני יבחר? ואז הרצונות מתחילים לריב.
בתוך הבן אדם יש שני רצונות הוא גם "רוצה" גם "לא רוצה" אז אומרים להם תעשו "שלום" ולשנייכם יהיה טוב, ואז כל אחד אומר אבל למה "שאני יוותר"?
המוסר השכל הוא שבגלל שהם התווכחו מי יהיה למעלה בסוף גם הלך הציפור וגם נשארו עם בעיית הכעס של המלך, הבנו את הסיפור?
ש: הציפור פה מסמלת את ה "שכל"?
אליעד: הציפור פה מרמזת על הדבר שאם יהיה לך אותו לא יחסר לך דבר, והסיבה שאתה לא מגיע אליו בגלל שאתה אומר למה שאני יילך לפה אולי אני יילך לפה, ואז אתה לא פה ולא פה.
050-3331-331