... אובייקטיבי, השכל האנושי, לוגיקה, אמת אחת, אמת אבסולוטית, בירור האמת באמצעות השכל, דעות שונות האם הלוגיקה והשכל האנושי יכולים לברר את האמת? השאלה המרכזית שאליעד כהן דן בה היא האם השכל האנושי והלוגיקה יכולים לשמש ככלים לברור האמת האובייקטיבית. אליעד מציג את ההיגיון האנושי וטוען שבניגוד לאמונה המקובלת, השכל הוא לא אמצעי מושלם לגילוי האמת. הסיבה לכך היא שלכל האנשים בעולם יש אותו מנגנון שכלי, ובכל זאת הם לא מצליחים להגיע להסכמה מלאה אפילו על דבר אחד. הוא מדגיש שגם כאשר אנשים מסכימים על משהו, תמיד קיימת האפשרות לחשוב על ההפך הגמור של אותו הדבר, מה שמראה שהשכל לא מאפשר להגיע לוודאות מוחלטת . לדוגמה, גם אם כולם היו מסכימים שקיים עולם פיזי, עדיין ניתן להעלות ספק ולהגיד שאולי ההפך הוא הנכון, אולי העולם הוא אשליה או דמיון בלבד. לפיכך, השכל אינו יכול להבטיח אמיתות מוחלטות, כי הוא תמיד מאפשר ספקות ופרספקטיבות הפוכות. האם קיים הבדל אמיתי בין שכל של משוגע לשכל של אדם חכם? אליעד מתייחס לנקודה מעניינת נוספת והיא ההשוואה בין השכל של ... שהשכל של שניהם הוא בדיוק אותו שכל, שניהם משתמשים באותו מנגנון שכלי ובאותה עוצמה בדיוק. אדם רגיל חושב שהמשוגע טועה, אבל המשוגע חושב שהאדם הרגיל טועה. מנקודת מבט אובייקטיבית, אין הוכחה שהמשוגע פחות צודק מהאדם הרגיל. מבחינה אובייקטיבית, אי אפשר לקבוע מי צודק יותר. הדוגמה מחדדת את העובדה שהשכל, למרות היותו כלי מרכזי להבנת המציאות, אינו מסוגל להביא את האדם לוודאות חד - משמעית לגבי האמת. ההבדלים בדעות נובעים מהשימוש השונה בשכל, אבל לא ממנגנון שכלי שונה. האם באמת קיימת אמת אובייקטיבית אחת? אליעד ממשיך וטוען כי האדם אינטואיטיבית חושב שהאמת היא אחת, שכן האמת נתפסת כהמציאות כפי שהיא, והשקר הוא אינסופי. לפי ההיגיון הרגיל, לא יכולה להיות יותר מאמת אחת, שכן אם יש יותר מאמת אחת, עולה השאלה איזו אמת נכונה. אבל גם תפיסה זו, לדבריו, מבוססת על ההיגיון האנושי בלבד. יתכן כי במציאות האובייקטיבית יש יותר מאמת אחת. הוא מביא את הדוגמה של מחויב המציאות, שלפי ההיגיון הרגיל חייב להיות רק אחד, כי אם יש יותר ממחויב אחד, הם לא יכולים להיות באמת מחויבים. אך מנקודת מבט אחרת, יתכן שמבחינה אובייקטיבית, קיימות כמה אמיתות, כמה סיבות ראשונות, ואפילו כמה אלוהים מקבילים, שהם כולם אמיתיים בו - זמנית. אליעד מבהיר שזה נשמע לא הגיוני לפי השכל, ... יתכן שיש יותר מסיבה ראשונה אחת? אליעד מתייחס לשאלה אם יכולה להיות יותר מסיבה ראשונה אחת, ומסביר שלמרות שלפי השכל זה לא הגיוני, בכל זאת קיימת אפשרות כזו במציאות האובייקטיבית. למשל, אם קיימים כמה אלוהים, השאלה הרגילה שהשכל יעלה היא מי ברא אותם, ואם קיימות כמה סיבות ראשונות, נשאל מה הסיבה שלהן. אך הטענה שלו היא שהצורך של השכל באחדות הוא שכלי בלבד, ואינו מוכיח שבהכרח קיימת רק סיבה ראשונה אחת. ייתכן שבאופן אובייקטיבי קיימות כמה מהויות, כמה סיבות ראשונות או כמה אמיתות מקבילות. האם השכל הוא מנגנון מדויק או שהוא דפוק? אליעד מציג שתי פרספקטיבות שונות לגבי השכל: הפרספקטיבה הראשונה רואה בשכל מנגנון פגום (דפוק), כי הוא אינו מסוגל להביא אנשים להסכמה ואינו מאפשר להגיע למחויב המציאות בצורה חד - משמעית. אנשים משתמשים באותו שכל, אך מגיעים למסקנות סותרות לחלוטין. הפרספקטיבה השנייה טוענת ההפך הגמור: השכל הוא למעשה מנגנון מושלם. לפי תפיסה זו, יש אינסוף אמיתות אובייקטיביות, אינסוף מהויות ואינסוף סיבות ראשונות, ולכן השכל האנושי משקף את האמת באופן מושלם. כל דעה, אפילו השיגעון הכי גדול, משקפת אמת כלשהי. לפי הפרספקטיבה השנייה, העובדה שאין הסכמה בין אנשים אינה מראה על חולשת השכל, אלא על כך שבאמת קיימות במציאות אינסוף אפשרויות נכונות, וכולם צודקים באופן אובייקטיבי. האם ייתכן שכל הדעות נכונות באותה המידה? אליעד מסכם את דבריו בכך שהוא מציע אפשרות נוספת להתבוננות: יתכן כי הסיבה שהאדם חושב שהשכל לא משקף את האמת היא כי הוא מניח מראש שיש רק אמת אחת. אבל אם באמת קיימות כמה אמיתות במקביל, אז כל הדעות וכל השכלים נכונים במידה שווה. השיגעונות והסתירות הם לא חולשות השכל, אלא ביטוי לשלמות שלו. כל דעה, גם המשונה ביותר, מבטאת אמת אפשרית. השורה התחתונה של דברי אליעד היא שצריך להתבונן בשכל באופן ביקורתי ולהטיל ספק בתפיסת האמת האחת. הוא מעודד לשאול: האם השכל האנושי באמת משקף

... להיות אלוהים - אמונה רעה תמיד, למה כל אמונה היא רעה תמיד, מחלת האמונה, אמונה טובה, אובייקטיביות מדוע כל אמונה היא תמיד רעה? התוכן עוסק בהסבר מפורט ומעמיק מדוע כל סוג של אמונה באשר היא, נחשבת לדבר שלילי ורע, גם כשהיא נדמית לאמונה חיובית וטובה. לפי אליעד, הסיבה לכך נעוצה בשורש המהות של האמונה, אשר תמיד מבוססת על שקר או חוסר ידיעה, ולכן באופן בלתי נמנע גורמת לסבל. למה אמונה יוצרת סבל? האמונה נובעת מכך שהאדם אינו מבין את המציאות באופן מלא. לפי אליעד, כל תחושת רע שחווה האדם נגרמת מכך שהוא משקר לעצמו או מאמין בדבר שאינו נכון. אם לא הייתה קיימת אפשרות להאמין אלא רק להבין באופן שכלי ומוחלט, לא היה האדם מסוגל כלל לשקר או לטעות, וממילא לא היה יכול להרגיש רע. איך אמונה קשורה לשקר? לפי הדוגמה שנותן אליעד, אדם מסוגל לומר שיש פיל במקום שאין, רק אם יש לו בתוכו אמונה כוזבת לגבי המציאות. ללא אמונה, האדם לא יכול לשקר כלל, כיוון שהשקר מצריך אפשרות להאמין בדבר שאינו נכון. האם קיימות אמונות טובות? למרות שרוב האנשים נוטים לחשוב שיש אמונות טובות - כמו להאמין שמישהו אוהב אותך או להאמין שאתה תמיד במקום הנכון בזמן הנכון - אליעד מסביר מדוע גם האמונות האלו הן למעשה רעות ומזיקות. לדוגמה, כשמישהו מאמין שמישהו אחר אוהב אותו, הוא אמנם מרגיש טוב, אך זה רק משום שיש לו במקביל אמונה שלילית שהוא עשוי לא להיות אהוב. במילים אחרות, האמונה החיובית נשענת על קיומה של אמונה שלילית, ולכן מראש יש סבל. מה היה קורה אילו האדם לא היה מאמין בשום דבר? אליעד מתאר מצב תאורטי בו האדם לא מאמין בשום דבר בכלל, ואז הוא לא יכול היה לסבול משום דבר. הוא מביא דוגמה לכך שאם אדם גוסס ומאמין שהוא לא גוסס, הוא חש טוב, אך זאת רק משום שהוא

... דעות קדומות, אמונות, חשיבה נייטרלית, אינטרסים אישיים, להיות נייטרלי, אובייקטיביות ובו יתבאר, מהי נייטרליות? ומהי חשיבה נייטרלית? האם ... כלשהו בגלל אינטרס אישי. אלא הוא שופט את הדברים ומתבונן בדברים, מנקודת מבט שאינה משוחדת, מנקודת מבט שאין לה אינטרסים אישיים, מנקודת מבט שאין לה רצון להגן על אמונות הנחות יסוד דעות קדומות פרות קדושות וכיוב. אלא ... שאומרת, שחשיבה נייטרלית, יכולה לעזור לאדם בחיים, להרגיש יותר טוב, היא מחשבה שגויה. ולמה? כי יש שני סוגים של נייטרליות. ויש נייטרליות יחסית ויש נייטרליות מוחלטת. ונייטרליות יחסית, פירושה שאין לאדם הרבה ... נייטרלית. אבל הוא לעולם לא יכול להיות נייטרלי לגמרי. כי הוא עדיין כפוף לדעה הקדומה שלו, שהיא בעצם החוקים, שלפיהם הוא שופט את האדם. ומי שהוא יהיה בנייטרליות מוחלטת, ממילא לא תהיה לו שום דעה עצמאית כלשהי, ושום העדפה כלשהי, לגבי כל נושא שהוא בעולם. כי מקום נייטרלי לגמרי, הוא מקום שאין בו שום דעה קדומה כלשהי. וכל מה שהאדם יודע באשר הוא, זה הכל אמונות והנחות יסוד. כי הנחת היסוד הגדולה ביותר, היא, שהשכל צודק שהחושים צודקים וכולי. וזו כמובן אמת יחסית. אך מבחינה מוחלטת, השכל של האדם, והחושים של האדם, הם רק אמונה בלבד. כי אין שום הוכחה מוחלטת, לכך שהם נכונים. כך שמנקודת מבט כלשהי, כל מה ... לשם כך האדם צריך להיות עם אינטרס אישי כלשהו. וכאשר יש לאדם אינטרס אישי כלשהו, ממילא הוא כבר לא נייטרלי ב 100%. ואפשר לומר, שהתועלת של מי שהוא בנייטרליות מוחלטת, הוא זה שאין לו שום אינטרס אישי. אבל מצד שני ... והרע שיש בעולם. כי בלי אינטרס, אין טוב ורע, ואין רגשות, ואין רצונות וכולי. וכדי להשתתף במשחק החיים, לשם כך צריך אינטרס אישי, שנובע מחשיבה לא נייטרלית באופן מוחלט וכולי כנל. ...

... החיפוש הרוחני, חשיבה מוחלטת, חשיבה יחסית, ללכת עד הסוף, להשתחרר מהרצון העצמי, להיות אובייקטיבי, להטיל ספק, בטוח במאה אחוז מהו סיום החיפוש הרוחני ואיך מגיעים אליו? החיפוש הרוחני מסתיים כאשר האדם מגיע לחשיבה מוחלטת ומפסיק להאמין לכל דבר שאינו ודאי במאה אחוז. אליעד מסביר כי כל עוד קיימת תחושה של אני, האדם תמיד יחווה תחושת חיסרון בסיסית. התחושה הזו נוצרת כי כאשר האדם אומר אני, המשמעות היא שיש משהו שהוא מזהה כלא ... קיים, תמיד יהיה חיסרון, ולקבל את היתרונות והחסרונות של החיים, כמו רגשות, מחשבות וחוויות. זוהי דרך החיים היחסית. האפשרות השנייה: ללכת עד הסוף עם החשיבה המוחלטת. בדרך הזו, האדם חייב לשלול כל דבר שאינו בטוח במאה אחוז, עד לרמה שאפילו עצם הקיום שלו מוטל בספק מוחלט. איך מתרגלים חשיבה מוחלטת ועד לאן זה מוביל? אליעד מסביר את תרגול החשיבה המוחלטת כך: יש לרשום את כל הדברים שהאדם יודע או חושב שהוא יודע, ולבדוק אחד - אחד האם הידע הזה הוא מוחלט או יחסי. לדוגמה, האדם חושב שיש קיר בחדר. הוא צריך לבדוק אם הידיעה הזו מוחלטת או יחסית. אליעד מסביר כי הידיעה על הקיר היא תמיד יחסית, משום שניתן להטיל בה ספק: אולי מדובר בתעתוע או באשליה. מכאן הוא מדגיש שכל ידיעה בעולם שלנו היא ידיעה יחסית. אליעד ממחיש את הרעיון באמצעות דוגמה נוספת: כאשר אדם מדבר עם חברו, הוא מאמין שהוא מבין אותו. אך באותה מידה, כאשר חתול משמיע קולות, האדם לא חווה שהוא מבין את החתול, משום שאין לו חוויה של הבנה. אליעד מדגים שהתחושה אני מבין היא יחסית בלבד ולא מוחלטת, כי תמיד קיים ספק. אפילו אם אדם חושב שהבין, תמיד יש סיכוי שהוא טועה או שהוא מפרש באופן מוטעה. מה קורה כשמתרגלים חשיבה מוחלטת עד הסוף? התרגול של חשיבה מוחלטת מוביל בהכרח למצב בו האדם כבר אינו יכול להאמין בשום דבר באופן מוחלט, אפילו לא בעצם הקיום שלו. בנקודה זו, כל ההבדלים בין אני ללא אני מתבטלים, והחוויה שהאדם מזהה כקיום עצמי מתפוגגת. במצב זה, אין יותר חוויה של חיסרון, כי אין יותר מי שירגיש שחסר לו משהו. אין אני ברור שחווה חסרונות או יתרונות. זוהי הדרך להגיע לאובייקטיביות מלאה. למה החשיבה המוחלטת אינה עובדת אצל רוב האנשים? אליעד מסביר שרוב האנשים לא באמת מיישמים את החשיבה המוחלטת, אלא רק חושבים שהם מיישמים אותה. הוא נותן דוגמה מאדם שאומר שהוא צריך להיות יותר כן. אליעד מראה כיצד עצם השימוש במילה יותר הוא כבר לא מוחלט אלא יחסי. החשיבה המוחלטת דורשת לא רק הצהרה, אלא גם יישום מלא ומוחלט של העקרונות הללו בכל רגע נתון, ללא יוצא מהכלל. הוא מדגיש שאנשים בדרך כלל נופלים בחשיבה יחסית כשהם מתייחסים לידיעות ומחשבות כאל אמיתות מוחלטות. מה המשמעות של להטיל ספק בכל דבר שאינו מוחלט? אליעד מדגיש שוב ושוב שהמטרה היא להגיע למצב שבו האדם לא

... מהו, איך להיות מאושר? מה באמת אתה רוצה? למה אתה לא רוצה להרגיש רע? איך להגיע לאושר? כוחו של הרגע הזה, שיטות להיות מאושר, דרכים להיות מאושר, חיסרון אובייקטיבי במציאות, סוגי אושר מהו באמת אושר ואיך להגיע למצב תודעתי של אושר אמיתי? אליעד כהן מסביר שהמצב התודעתי הטוב ביותר שבני אדם מחפשים הוא למעשה אושר. אושר מוגדר ... מופשטים כמו מצב תודעתי טוב, או לא להתלונן על שום דבר, במקום להגדיר בדיוק את מה שהם באמת רוצים. למה אנשים לא מצליחים להשיג אושר מוחלט? הקושי להשיג אושר מוחלט נובע מכך שבני אדם נאחזים בדרכים ספציפיות להגיע לתחושת הסיפוק, במקום להגדיר מה בדיוק הם רוצים. אליעד מדגים זאת במצב שבו אדם נכנס לחנות ומבקש לקנות פרה, כשלמעשה ... מאושר אינו באמת יודע מה הוא רוצה. הוא מניח שאם ישיג מצב תודעתי מסוים, הוא יפסיק להתלונן ויפסיק לחוש בחיסרון. אבל בפועל, הוא עשוי להגיע למצב תודעתי שנראה לו כטוב, אך אז הוא יגלה שהוא עדיין מרגיש חסרונות חדשים. לדוגמה, אם אדם אומר אני רוצה מצב ... שכאשר יהיה לו כסף, הוא ירצה עוד יותר כסף, או שירגיש חיסרון אחר. כי כל מצב מוגדר מכיל בעצמו חיסרון, והדרך היחידה להיות מאושר באופן מוחלט היא רק להגיע למצב שבו אין בכלל הגדרות ואין בכלל צורות. האם אפשר להגיע למצב של אושר ללא חסרונות בכלל? כדי להגיע למצב של אושר ללא חסרונות, האדם צריך להיות מוכן לוותר על כל הרצונות שלו ועל כל ההגדרות שלו. כל עוד הוא מגדיר מה ... תמיד ימצא את עצמו מחפש אחר משהו נוסף לאחר שישיג את מה שהוא ביקש. רק אם יפסיק להגדיר מה הוא רוצה, ויהיה מוכן לוותר על הכל, הוא יוכל להגיע לאושר מוחלט. אליעד משתמש בדוגמה של אדם שרוצה להפסיק להתלונן. הוא מסביר שאם האדם יפסיק להתלונן על המציאות, אבל יתחיל להתלונן על זה שהוא מתלונן, הוא נשאר בלופ אינסופי של חוסר שביעות רצון. הפתרון הוא להגיע למצב שבו האדם לא רק מפסיק להתלונן, אלא שגם לא מתלונן על כך שהוא מתלונן, כלומר, - מצב ללא תלונות בכלל. למה קשה ... בגלוי שהם מתלוננים, כי הם חושבים שהתלונה היא חולשה. אבל, כפי שאליעד מסביר, עד שהאדם לא יודה בכך שהוא מתלונן על המציאות, הוא לא יוכל להגיע לשורש הבעיה ולמצוא פתרון אמיתי. למה האדם מתמקד כל הזמן באיך במקום במה? אנשים נוטים להתמקד בשאלת האיך - איך ... איך להרגיש טוב יותר, איך להפסיק להתלונן. במקום זאת, אליעד מסביר שצריך להתמקד בשאלה של המה - מה באמת אתה רוצה? במקום לומר אני רוצה להגיע למצב תודעתי כזה וכזה, צריך לשאול מה בדיוק חסר לך ברגע הזה ומה בדיוק אתה מחפש. ככל שההגדרה של הרצון מדויקת יותר, כך קל יותר להבין איך להשיג אותה. האם אושר מוחלט אפשרי בכלל? אליעד מסביר שאושר מוחלט אפשרי רק כאשר האדם מבין שלמעשה אין הבדל בין צורות, בין תחושות ובין מצבים. כל זמן שהאדם ממשיך לחשוב שיש מצב מסוים עדיף על מצב אחר, הוא תמיד יחווה חסרונות. לעומת זאת, כאשר הוא מבין שאין באמת הבדל אובייקטיבי בין מצב למצב, בין חיסרון למילוי, בין טוב לרע - רק אז הוא יכול להשתחרר באופן מלא מהחיפוש ולהגיע למצב של שלמות מוחלטת. כיצד יוצאים מהלופ של הרצונות? הדרך לצאת מהלופ היא להפסיק להתמקד ברצון עצמו, ולשאול את עצמך האם אתה בטוח ... באמצעות שינוי חיצוני או פנימי מוביל ללופ אין - סופי. הדרך היחידה לצאת מהלופ הזה היא להפסיק לחפש הגדרות ולהגיע למצב של חוסר הבדלה מוחלט, שבו האדם אינו מעדיף מצב אחד על פני השני, ובכך מגיע לשלמות מוחלטת. איך להגיע לאושר מוחלט? למה קשה להיות מאושר? מהו חיסרון אובייקטיבי? איך להפסיק להתלונן על המציאות? מהו מצב תודעתי אופטימלי? ...

... לפירוש? מהי המציאות בלי פירושים? מהן העובדות במציאות? האם יש עובדות אובייקטיביות? עובדה או פירוש מהן עובדות ומהם פירושים במציאות? אליעד כהן מסביר בהרצאה את ההבדל בין עובדות לפירושים, ואיך אפשר להבחין בין מה שהוא באמת אובייקטיבי במציאות לבין מה שהוא פרשנות אישית שלנו. נקודת המוצא היא השאלה מה יישאר ... בין עובדות לפירושים, צריך לבדוק תחילה מה ההבדל בין הדברים האלה מבחינה לוגית. הוא מסביר שאם המציאות היא אך ורק פירושים, אז אם נוציא את כל הפירושים, לא ... משום שהיא מתבססת על דעתו האישית של האדם ולא על משהו שניתן להוכיח בצורה אובייקטיבית. לעומת זאת, אם אותו אדם אומר יש כאן שולחן, לכאורה זו עובדה. אולם אליעד ... שלנו - החושים שיכולים להטעות. האם החושים שלנו יכולים לתת לנו עובדות אובייקטיביות? אליעד טוען שגם התחושה שיש כאן משהו מתבססת על תפיסה חושית שהיא עצמה יכולה ... הכל יתברר כפירוש, כולל המשפט אולי יש פה משהו. ככל שממשיכים לשאול שאלות ספקניות, מגלים שכל דבר אפשר להטיל בו ספק, ושום דבר לא יכול להיחשב לעובדה מוחלטת. האם אפשר להפסיק לפרש את המציאות? אליעד מציג את הרעיון שאם אדם באמת ... הוא מתאר שאם כל מחשבה הייתה נתפסת אך ורק כפירוש, האדם היה נמצא במצב של ספק תמידי עד כדי חוסר תפקוד מוחלט. לפי אליעד, רוב האנשים לא מגיעים למצב כזה. במקום זאת, הם נעצרים בשלב ... לאנשים תחושת יציבות, אפילו שהיציבות הזו מדומה בלבד. מה קורה כשמטילים ספק בכל פירוש ועובדה? אליעד אומר שהאדם שמטיל ספק עד הסוף מגלה שבסופו של דבר לא נשאר כלום. אם באמת תטיל ספק בכל דבר, כולל בקיומה של המציאות עצמה, תגיע למצב שבו אפילו כלום זה סוג של ... - קיום, כי גם זה יהיה פירוש בלבד. הוא מדגיש שכל אדם נעצר בשלב מסוים של הספק, וכל אחד לפי הרמה שלו. יש אנשים שעבורם יש פה שולחן הוא עובדה מוחלטת, ויש אנשים שבשבילם גם זה רק פירוש. מי שממשיך הלאה בספקנות יגיע למצב של חוסר ודאות מוחלטת, שבו לא ניתן להבחין בין עובדה לפירוש, והכל נתפס ... היא פירוש? אליעד מסכם שהמסקנה האמיתית והעמוקה ביותר היא שאין בכלל הבדל מוחלט בין עובדות לפירושים, כיוון שכל דבר יכול להיתפס כפירוש. הוא אומר שגם ... שלו עצמו הוא פירוש בלבד, ושום דבר שהוא אמר בהרצאה לא יכול להיחשב כעובדה אובייקטיבית באופן מוחלט. הרעיון המרכזי של אליעד הוא שההבדל בין עובדה לפירוש תלוי לחלוטין באופן שבו האדם תופס את הדברים, ולא באיזושהי אמת אובייקטיבית חיצונית. לכן, השאלה אם יש דבר שהוא עובדה או שהכל פירושים, נשארת פתוחה ... עליה בהתאם לרמת המודעות שלו. מה ההבדל בין עובדה לפירוש? האם יש עובדות אובייקטיביות? איך להפסיק לפרש את המציאות? מה יישאר בלי פירושים? האם הכל במציאות הוא ...

... מצפון, איך לדעת אם משהו מוסרי או לא מוסרי? האם זה מוסרי? מי מחליט מה מוסרי? מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך? מוסר אוניברסאלי, מוסריות יחסית, אתיקה, מוסר אובייקטיבי איך אפשר לדעת האם מעשה הוא מוסרי או לא מוסרי? אליעד כהן ... לא תהיה מוסרית בעיני אחרים, ובאופן דומה, פעולת טרור מצד פלסטיני לא תיחשב למוסרית בעיני ישראלי, אך כן בעיני הפלסטיני עצמו. אליעד מציין שאין באמת מוסר אובייקטיבי, ושהמוסר הוא בסופו של דבר תולדה של קונצנזוס חברתי והחלטות שרירותיות. הוא נותן כדוגמה את הגיל החוקי ליחסים מיניים, שנקבע באופן שרירותי ואינו נשען על ערך מוסרי אובייקטיבי. אף אחד לא החליט באופן מוחלט שזה מוסרי או לא מוסרי דווקא בגיל מסוים, אלא יש החלטה ... ניצול רק כשמדובר במקרים חריגים או לא מקובלים חברתית. מי קובע את המוסר ומה הגבול שלו? אליעד מבהיר באופן חד וברור שאין מי שקובע באמת את המוסר באופן מוחלט. לא התורה, לא החוק ולא החברה יכולים באמת לקבוע באופן מוחלט מה מוסרי ומה לא. המוסר תמיד יחסי ומשתנה לפי הפרספקטיבה ... המוסר, כך לפי אליעד, הוא בסך הכל השתקפות של מה שהאדם רוצה או לא רוצה שיעשו לו. כל אחד קובע לעצמו את המוסר על פי התפיסות האישיות שלו, ואין באמת אפשרות אובייקטיבית או אוניברסלית לקבוע האם מעשה מסוים הוא מוסרי או לא. בסופו של דבר, המוסר תלוי לחלוטין בהעדפות האישיות ובתפיסה של האדם ששופט את הפעולה. מהו מוסר אובייקטיבי? איך להגדיר מה מוסרי? מוסריות יחסית מול מוסריות אוניברסלית ...

... לי? מה השווי האמיתי של המוצר? האם התמחור נכון? איך לתמחר בצורה נכונה? האם להעלות מחיר? האם להוריד מחיר? התנגדות רכישה מחיר, התנגדות לקוח מחיר, מהו הערך האובייקטיבי של מוצר? כדאיות ייצור מוצר, האם כדאי לייצר את המוצר? אז כאשר אנחנו באים למכור מוצר שירות כלשהו, אפשר לומר שההתנגדות הגדולה ביותר בדכ תהיה ... בעיניו כאיש המכירות? המוצר הזה מתומחר בצורה נכונה? האם המוצר הזה באמת יקר? האם התמחור הזה של המוצר הוא אכן יקר מידי? מה המחיר הנכון של המוצר? מה המחיר האובייקטיבי של המוצר? ואני אסביר: כאשר אנחנו מתבוננים על מכירת מוצר כלשהו במחיר כלשהו, כאשר אנחנו מתבוננים על המחיר של המוצר, באפשרותנו לשאול כל מיני ... מה באמת הערך האמיתי של המוצר? והנושא הזה של השווי האמיתי של המוצר בעיני איש המכירות, הוא חשוב ביותר לתהליך המכירה. כי אם איש המכירות יחשוב שלמוצר יש ערך אובייקטיבי הגון וריאלי, ביחס למחיר שהוא מבקש מהלקוח, יהיה הרבה יותר קל לסגור עסקה טובה. מאשר ביחס למצב שאיש המכירות חושב שהתמחור גבוה ולא נכון ולא תואם ...

... חוסר וודאות - איך להתמודד עם ספקות? מה טוב בחוסר וודאות? ספקות. ספק = חוסר וודאות. ספקות וחוסר וודאות הם דבר מאוד לא נעים. ספקות = חוסר יכולת לקבל החלטות נכונות באופן מהיר = חוסר ביטחון עצמי. וודאות = יכולת לקבלת החלטות בצורה מהירה = ביטחון עצמי. הספקות שיש לאדם בחיים מגבילים אותו בכל תחום. כאשר האדם אינו בטוח במשהו הוא אינו מסוגל לדעת מה הדבר הטוב ביותר עבורו. לפעמים האדם אינו יודע האם להתעקש על משהו או לא, משום שיש לו ספקות בנוגע ליכולת ולאפשרויות שלו. ספקות = שיתוק. הספקות משתקים את האדם ולא מאפשרים לו להתקדם לשום מקום. ספקות = חוסר ידיעה מלאה. כאשר הידיעה של הנושא אינה מלאה = ספקות = חוסר וודאות. הדרך היחידה שבאמצעותה אפשר לצאת מספקות, היא על ידי לימוד. לימוד = להבין את הנושא שבו יש לך ספק. ככל שתלמד את הנושא ותדע אותו טוב יותר, כך הספקות ייעלמו מעצמם. כאשר יש לאדם ספקות לגבי הרצון שלו, היינו כאשר האדם אינו יודע מה הוא בדיוק רוצה ומתקשה לקבל החלטות, הדרך היחידה ... ככל שמגיעים לרצון הפנימי ביותר, כך הקונפליקטים שבין הרצונות השונים נעלמים. בספקות יש גם משהו טוב. הספק קורא לאדם לצאת ולחפש תשובות. ישנם מצבים שבהם האדם מניח בטעות הנחת יסוד מוטעית ואין לו שום ספקות לגביה. במקרה כזה המצב בעייתי יותר מאשר אם ישנם ספקות. להיות בספק זה טוב יותר מאשר לחשוב על הנחת יסוד שגויה שהיא צודקת. הספקות גורמים לאדם לחדד את הידיעה שלו וללמוד את הנושא לעומק. הספקות גורמים לאדם לחפש את האמת המלאה לגבי כל נושא. הדרך להגיע אל האמת בכל נושא, הדרך ללמוד כל נושא בשלמות ובצורה מלאה, היא על ידי הטלת ספק. הטלת ספק = לא לקבל שום דבר כמובן מאליו ותמיד להטיל ספק בכל דבר. להטיל ספק ו

... סתום אי וודאות - מהו מבוי סתום מחשבתית? איך לצאת מכל מבוי סתום? מבוי סתום = האדם מגיע לנקודה שאין לו מושג איך לצאת ממנה. מבוי ... סתום. כאשר יש לאדם ספקות והוא אינו יודע את האמת ברמת וודאות מוחלטת שאין וודאות אחריה = מבוי סתום. כאשר האדם אינו מסוגל לקבל החלטה לא יודע במה לבחור = מבוי סתום. בבית הכלא של המבוי הסתום ... שאינו אפשרי. מצד האמת הבלתי תלויה של המציאות, אין שום מבוי סתום, מאחר שבכל רגע יש אין סוף אפשרויות. הסיבה היחידה שהאדם אינו רואה את האפשרויות האלו, היא ... = אין גבול = חופש מוחלט. כך שראשית כל על האדם לדעת כי מצד המציאות האמיתית, אין שום מבוי סתום. על האדם להבין כי המבוי הסתום קיים אך ורק ... על ידי חיפוש האמת האובייקטיבית האמת הבלתי תלויה. פירוש: מכיוון שניתן להבין כי מצד המציאות האין סופית אין שום מבוי סתום, ממילא ניתן להבין כי מצד האמת האובייקטיבית אין שום מבוי סתום. מה שיוצר את המבוי הסתום, זה רק החשיבה הסובייקטיבית של האדם, שיוצרת אצלו קיבעון מחשבתי. על האדם לדעת, כי המבוי הסתום קיים אך ורק בגלל ריחוקו של האדם מהאמת האובייקטיבית של המציאות האין סופית, שמצידה אין שום סוף מבוי סתום כלשהו. השקר הדמיון של האדם, גורמים לו לחשוב שיש מבוי סתום, ... היא על ידי חיפוש האמת האובייקטיבית . חיפוש האמת האובייקטיבית = חיפוש האמת ללא שום שיקול של אגו. האגו יוצר את הסובייקטיביות וחוסם את האדם מלראות את האמת האמיתית. על האדם לחפש רק את האמת בכל מצב. לחפש את האמת = לבדוק ולוודא שהנך רואה את המציאות כפי מה שהיא באמת = לבדוק שצורת המחשבה שלך אמיתית ונכונה ותואמת את המציאות = לבדוק שאתה נצמד לאמת ...