...אליעד לא מתעקש על כך שהעונש חייב להיות פיזי. הוא מדגיש שמה שחשוב הוא שהילד יקשר בין הפעולה לתוצאה. לפעמים עונש פיזי קל יכול להיות מועיל מאוד, אך במקרים אחרים מספיק עונש מסוג אחר כמו שלילת הטבות או חיזוק חיובי של התנהגות רצויה, על מנת ליצור את ההתניה הדרושה. לסיכום, אליעד כהן מדגיש שהשאלה החשובה באמת היא לא אם הילד האוטיסט אשם, מבין או לא, אלא האם הענישה שבחרנו מונעת מההתנהגות השלילית לחזור על עצמה. הדרך להגיע לתשובה הנכונה היא באמצעות ניסוי וטעייה, תוך התאמה אישית של שיטות הענישה לילד הספציפי ולתגובותיו...
...הוא גדל עם חשש מתמיד ולא מפתח ביטחון עצמי. לכן, המסקנה היא שצריך לשלב בין השניים: לפעמים לתמוך ברצון שלו, ולפעמים להראות לו כיצד לקבל את המציאות כפי שהיא. סיכום סופי והסתכלות רחבה שאלה: מהי התובנה האחרונה שניתן לקחת מכל המורכבות הזו? תשובה: אין דרך אחת שנכונה תמיד. בכל התערבות הורית יש יתרון וחיסרון. העיקר הוא להיות מודע לכך שהילד מושפע לא רק מהפעולה (פרס או עונש) אלא מהמשמעות שהוא מייחס לפעולה הזו (האם רואים בי טוב? האם אוהבים אותי? האם סומכים עלי?). גם בענישה, יש לשקול את מכלול ההיבטים: מתי היא...
...הרע, ולאהוב עוד יותר את הדבר שאנחנו מענישים אותו, בגללו. או לדוגמה בזוגיות, שבן אדם יכול להתאהב במישהו שעושה לו גם רע, כי כאשר הוא הרגיש רע, הוא שכנע את עצמו שהוא ממש ממש אוהב את האדם השני, כדי להרגיש פחות רע מכך שעושים לו רע. ובכך בעצם הוא עוד יותר אוהב, את הדבר שעושה לו רע. ואם אתה מעניש מישהו כדי שהוא יוותר על דבר שעושה לו טוב, זה יכול עוד יותר לגרום לו לשכנע את עצמו שהוא אוהב את הדבר, כדי להצדיק את הסבל. ואם אתה עצמך סובל ממשהו, זה יכול עוד יותר לגרום לך לאהוב את הדבר, שיוצר לך את הסבל. ולפעמים...
...הנכונה לטיפול באוטיזם באמצעות ההבנה שהאוטיסט הוא אדם שהמחויבים שלו שונים משל החברה. במקום לכפות עליו בכוח את הקודים החברתיים, הטיפול האמיתי צריך להיות הבנת ההיגיון של האדם האוטיסט ולגרום לו להבין את ההיגיון שמאחורי המחויבים החברתיים המקובלים. למשל, אם אדם מתנהג בצורה חריגה חברתית כמו לדפוק את הראש בקיר, במקום לומר לו אל תעשה את זה, צריך להבין מדוע הוא עושה את זה ולשכנע אותו מדוע לפי המחויבים של החברה אין בכך צורך או שזה לא כדאי. אליעד מסביר שאותה השיטה שעובדת לאוטיסט חייבת לעבוד גם על עצמך אם אתה...
...יום - יומיות פשוטות להזדמנות לחשיבה וללמידה. לדוגמה, אם הילד אוהב לשחק בכדורגל, אפשר להציב לו אתגרים: ללמוד לבעוט ישר, לבעוט מרחוק, או לנסות בעיטות מיוחדות שמחייבות אותו לחשוב ולהתאמץ. אם הילד אוהב לצייר, אפשר לאתגר אותו לצייר באופן מפורט יותר או עם צבעים חדשים. המטרה היא לא רק לעשות את הפעילות אלא לאתגר את החשיבה שלו בכל פעולה שהוא עושה, ולהרגיל אותו למצוא פתרונות ולהתמודד עם אתגרים. האם השיטה הזאת מתאימה גם לילדים עם חרדות, דיכאון או סכיזופרניה? כן, אותו עיקרון מתאים לכל המצבים הרגשיים השליליים...
...ישירה עם האמת. איך להתמודד עם הפחד כשנפגשים עם חולי סרטן? הדוגמה שניתנה הייתה של אחות שעובדת בבית חולים, וכאשר היא נפגשת עם חולי סרטן, הדבר גורם לה לתחושות קשות של פחד ומועקה. אליעד הסביר לה שהפחד שהיא מרגישה הוא תוצאה של זה שהיא נזכרת שהמשפחה שלה או היא עצמה יכולים לחלות במחלה הזו. הוא הדגיש כי אלו עובדות אמיתיות שאין אפשרות לברוח מהן, אך יש שתי אפשרויות מרכזיות להתמודדות: להתעלם מהמציאות על ידי שכנוע עצמי: לי זה לא יקרה. זהו סוג של שקר עצמי, אבל הוא יכול לעבוד לזמן קצר או לפחות להפחית את התחושה...
...כאשר היא חווה את האות בצורה פיזית, כמו דרך מגע, תנועה, או טעם, היא מתקרבת לאות דרך חושיה והזיכרון שלה מתבסס על החוויה המוחשית הזו. לדוגמה, אם רוצים ללמד את הילדה את האות א, במקום רק לכתוב את האות על הלוח, מציירים לה את האות באמצעות חומר מוחשי כמו סוכר, ואז נותנים לה לחוש את הצורה באמצעות ליקוק, נגיעה, או הרגשה של המרקם. כל דבר שהיא יכולה לחוות פיזית ומוחשית, עוזר לה לקלוט את האות ולזכור אותה טוב יותר. כיצד ניתן ליישם את השיטות האלה בפועל עם ילדים שונים? בפועל, אליעד ממליץ לבדוק עם כל ילד את הדרכים...
...אליעד שואל היא האם ילד שלא רוצה ללמוד, אכן לא רוצה ללמוד, או שמא יש משהו חוסם אותו מלהתעניין בלמידה. הוא מדבר על כך שלפעמים התסכול והכישלונות הקודמים יכולים להוביל לילד לחשוב שהוא לא יכול ללמוד, ואולי זו הסיבה שהוא לא מעוניין להשתתף בלמידה. אליעד טוען שצריך לחשוב גם על האופן שבו מציגים לילד את הלמידה, ולא להניח שהוא לא רוצה. מהי החשיבה הנכונה להצלחה בלמידה? בסוף, אליעד מציין שמי שמניח שכל ילד יכול ללמוד אם הוא רוצה ללמוד - טועה. לפעמים, ילדים נדרשים להתגבר על חלקים בתוכם שמונעים מהם ללמוד. הם יכולים...
...להיות חכמים יותר? המפתח העיקרי להתפתחות השכל הוא הצבת מטרות, משום שהשכל מתאמץ ומפתח יכולות חדשות בעיקר כאשר יש לו מטרה ברורה להשיג. לדוגמה, כשמבקשים מאדם להרים משקולת של 100 קילו, עליו להפעיל גם את השכל כדי להבין כיצד לבצע את הפעולה, אך בעיקר מדובר במאמץ פיזי. לכן, מאמץ שכלי טהור מתרחש בעיקר כאשר המשימה היא שכלית לחלוטין, כמו לפתור תשבץ, לסדר חדר או לשחק משחקי חשיבה. פעולות כאלה מפעילות את המוח ודורשות מחשבה מתמדת, ולכן מפתחות את החשיבה. מדוע חשוב להציב מטרות לילדים שרוצים לפתח את החשיבה שלהם? ילד...
...כלומר, לנסוע פיזית לאומן. לדבריו, חסידי ברסלב הופכים את ההגעה לאומן למשהו מיסטי וחושבים שבאבן או בקבר עצמו יש משהו קדוש, אך לטענתו, אין הבדל בין אבן רגילה לבין אבן בקבר של רבי נחמן. הוא אף משווה זאת למצב היפותטי שבו אנשים היו הופכים פח אשפה למקום פולחן, מתוך דמיון מודרך, ומדגיש שזו אשליה בלבד. מהי המשמעות העמוקה של ראש השנה לפי רבי נחמן? המשמעות האמיתית של ראש השנה לפי אליעד כהן היא שונה לחלוטין. רבי נחמן, בספרו (ליקוטי מוהרן חלק ב תורה א), מצביע על כך שבראש השנה האדם שופט את העולם, או במילים אחרות...
👈 הספר "להיות אלוהים"
(2 חלקים, 336 פרקים - 656 עמ')
👈 400 ש"ח בלבד!
☎️ 050-3331-331שליח עד אליך - בחינם!
להיות אלוהים, 2 חלקים
- הספר על: איך נוצר העולם? איך נוצר העולם? איך להיות הכי חכם בעולם? למה יש רע בעולם? האם אפשר לדעת הכל? מה יש מעבר לזמן ולמקום? בשביל מה לחיות? למה לא להתאבד? למה העולם קיים? מה המשמעות של החיים? איך להנות בחיים? למה יש רע וסבל בעולם? האם יש בחירה חופשית? האם יש הבדל בין חלום למציאות? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם המציאות היא טובה או רעה? איך להיות מאושר? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? האם באמת הכל לטובה? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם יש או אין אלוהים? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? מי ברא את אלוהים? האם יש אמת מוחלטת? אולי אנחנו במטריקס? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם לדומם יש תודעה? האם הכל אפשרי? האם יש משמעות לחיים ועוד...
האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא ייעוץ פילוסופי, קואצ'ינג לילדים, ספרים על אימון אישי בתחום לא שפוי - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331