מה המשמעות של "לא משנה" ואיך לחוות אותה במציאות?

אליעד כהן מסביר בהרצאתו על מושג ה"לא משנה" כתמצית של תפיסת האחדות. לדבריו, החוויה שדבר "לא משנה" משמעותה שהכל הוא אחד ואין שום הבדל בין אירועים שונים. לדוגמה, אם אדם נפגע ממילים של אחרים, עליו להבין שאין הבדל מהותי בין מה שקורה לו לבין העצמי הפנימי שלו. הכל מתרחש בתוכו ואין הפרדה אמיתית בין הפנים לחוץ. החוויה הזו של האחדות מתרחבת ככל שאדם מצליח לראות שדברים רבים שפעם החשיב כמשמעותיים, כלל אינם משנים.

לדבריו, המושג "לא משנה" איננו סתם ביטוי, אלא חוויה עמוקה שמבטלת את ההפרדה בין טוב ורע, עבר ועתיד, ומקום אחד למקום אחר. למשל, בנוסטלגיה, אדם מתגעגע לזמנים עברו כי הוא תופס אותם כטובים יותר. אך באמת, אם הוא היה מבין שהכל אחד ושום דבר לא באמת שונה, הוא היה חווה את ההווה כמו את העבר, ללא צורך בנוסטלגיה.

איך נוסטלגיה קשורה להבנת האחדות?

נוסטלגיה היא הדוגמה של אליעד כהן לכך שאדם מתגעגע לעבר רק משום שהוא תופס אותו כטוב יותר מההווה. הנוסטלגיה נובעת מההנחה שיש הבדל בין רגעים שונים בזמן. אך אם אדם יוכל להבין ולחוות שהזמן הוא אחד ושההווה אינו שונה מן העבר, הוא לא יחווה געגוע. אליעד טוען שכאשר אדם מבין שהכל אחד ושאין שום שינוי, גם הנוסטלגיה מאבדת משמעותה, כי כבר לא קיים משהו שהיה פעם טוב יותר מההווה.

האם תפיסת האחדות גורמת לשעמום או לאושר מוחלט?

לכאורה, תפיסת ה"לא משנה" והחוויה שהכל אחד, עלולה להיות משעממת, כי כששום דבר לא משנה, אין לכאורה ריגושים. אולם אליעד מסביר שגם השעמום הזה, שהוא לכאורה התוצאה של אחדות מוחלטת, גם הוא עצמו לא משנה. כלומר, החוויה של אחדות כוללת את הכל, כולל את האפשרות להשתעמם או להתלהב באותה מידה. מתוך נקודת מבט עמוקה יותר, מצב זה מתואר כחיים הכי יפים שאפשר לדמיין, כי האדם משוחרר מכל סבל או פחד, כאשר הוא חי מתוך תחושת האחדות.

האם אפשר לחיות גם באחדות וגם בנפרדות בו - זמנית?

אליעד מדגיש נקודה חשובה נוספת - שתי הפרספקטיבות מתקיימות בו זמנית אצל האדם: מצד אחד הוא חווה שיש משמעות לכל דבר, כלומר, הוא רוצה לחיות חיים מסוימים, מוגדרים וברורים, ומצד שני בו - זמנית הוא גם מבין וחווה שאין לכך משמעות בכלל, כי הכל אותו דבר. זוהי תודעה כפולה: האדם יכול להיות מודע בו זמנית לכך שיש מקום ושהוא רוצה דברים מסוימים, ומצד שני להבין שבאמת, במהות העמוקה, הכל חסר משמעות והכל אחד.

אליעד נותן דוגמה מאדם שמתלבט לגבי החלטות בחיים, כמו להישאר או לעזוב זוגיות. אם האדם היה יודע בבירור מה לעשות, הוא לא היה מתלבט. אבל כשאדם לא יודע מה נכון לעשות, הוא סובל ומתענה מההתלבטות. המצב הזה הוא ביטוי של חוויה של נפרדות - כשלא ברור מה יותר טוב, נוצרת תחושת סבל.

אך גם כאן, אליעד אומר שהבנת האחדות מסייעת, משום שאם האדם מבין שבאמת "לא משנה" מה יבחר, הוא יכול להשתחרר מהכאב של ההתלבטות. הוא מבין שכל בחירה בסופו של דבר היא בתוך האחדות ולכן היא חסרת משמעות במובן העמוק.

איך החוויה של "לא משנה" משפיעה על קבלת החלטות?

אליעד מבהיר שהחוויה של האחדות לא מבטלת את הרצון לפעול ולעשות דברים בחיים. להיפך, כאשר אדם מבין שכל דבר בעולם הוא בעל ערך זהה, מה שנותר לו הוא רק הרצון שלו עצמו. זה לא שמפסיקים לפעול, אלא שפועלים מתוך מקום של בחירה אמיתית, לא מתוך כפייה או מתוך פחד מתוצאה זו או אחרת. אם אדם מבין ששום דבר לא באמת משנה, הוא יכול להחליט רק לפי הרצון האמיתי שלו.

לדוגמה, אם אדם מתלבט האם לנסוע למקום מסוים או לא, הוא יכול לראות שמבחינה מוחלטת זה לא משנה בכלל, אך מה שמשנה הוא הרצון הפנימי שלו. אליעד נותן דוגמה נוספת של אדם שחייב לקחת תרופה כדי להמשיך לחיות. הוא אומר שיותר חשוב מהחיים עצמם, זה שהאדם יבין שגם אם ייקח את התרופה או לא ייקח אותה, זה לא משנה באמת. אליעד מדגיש שההבנה הזו חשובה יותר מעצם קבלת התרופה, כי היא משחררת את האדם מהפחד ומהסבל שמלווה את הפחד לאבד את חייו.

כיצד תודעת האחדות משחררת מפחד ומסבל?

אליעד מדגיש שהחוויה של "לא משנה" והבנת האחדות היא תרופה אמיתית לסבל בחיים. היא מאפשרת לאדם להשתחרר מהלחץ והחרדות שמלוות אותו בקבלת החלטות או בשאלות של חיים ומוות. כי אם הכל באמת אחד, שום דבר לא מפחיד באמת, ואין באמת תוצאה שהיא טובה או רעה יותר. הכל מתמזג למציאות אחת, שבה כל מה שקורה הוא בעל ערך שווה.

לסיכום, הבנת המושג "לא משנה" והחוויה של האחדות מאפשרת לאדם לחיות את חייו מתוך שחרור אמיתי, ללא סבל, ללא פחד וללא חרטות על החלטות שקיבל. זוהי דרך לחוות את החיים במלואם, ללא ההפרדה המלאכותית שיוצרת את הסבל.