לא לעבוד בכלל, ללכת לעבוד בגלל שאתה פושע, עבודה כדי לכפר על העוונות, לא לאכול, לא לשתות
מדוע אנשים הולכים לעבודה ומה הקשר בין עבודה לפשעים?
אליעד כהן מסביר את הרעיון המורכב של "לא לעבוד בכלל" מול "עבודה בגלל פשע". רוב האנשים חושבים שהם הולכים לעבודה כדי להרוויח כסף, כדי להתפרנס, אך לפי אליעד הסיבה האמיתית היא אחרת לחלוטין. האדם לא הולך לעבוד משום שהוא צריך כסף או משום שהוא רוצה לעשות משהו טוב, אלא הוא הולך לעבוד כי הוא פושע. זה אומר שלפי אליעד, כל העבודה שהאדם עושה היא בעצם סוג של עונש או כפרה על החטאים ועל הפשעים שביצע.
לדוגמה, אליעד מתאר מצב שבו האדם מתעורר בבוקר ומשוכנע שהוא יוצא לעבודתו הרגילה, אבל בעצם הוא הולך לכפר על "הפשעים" שלו, כלומר, על העמדות הלא נכונות שהוא מחזיק בהן בחיים. העבודה היא למעשה עונש. העונש הוא לא סתם שהאדם עובד, אלא גם שהוא צריך להתאמץ, להתייגע ולהתמודד עם קשיים וטרדות. אם האדם היה נקי מפשעים ומחטאים, הוא לא היה זקוק לעבודה בכלל. העבודה היא אינדיקציה ברורה לכך שהאדם איננו צדיק אמיתי.
מדוע עצם האכילה והשתייה מוגדרת כסוג של עבודה?
אליעד מרחיב את הרעיון ומסביר שגם עצם הפעולות הבסיסיות כמו אכילה ושתייה הן בעצם סוג של עבודה. למה אדם צריך לאכול כל כמה שעות? משום שהוא פושע. אם הוא היה צדיק אמיתי, לא היה צורך בכך בכלל. האכילה החוזרת, התלות באוכל, העובדה שהאדם חייב להפסיק את פעילויותיו כדי לאכול, לשתות או לנוח, כל אלו מראים שהוא נמצא במצב של חוסר שלמות, של חטא, של פשע.
אדם שאיננו פושע הוא צדיק מושלם, והצדיק המושלם לא צריך שום דבר חיצוני כדי להיות מאושר או כדי להרגיש טוב. הוא לא זקוק לאוכל, הוא לא זקוק לשתייה, הוא לא זקוק למנוחה. עצם זה שהאדם חייב לעשות דברים כאלה כדי להמשיך להתקיים, מוכיח שהוא איננו במצב מושלם. אליעד מתאר את התנודתיות שבחיים: אדם אוכל, מרגיש טוב לזמן קצר, ואז שוב מרגיש רע וצריך שוב לאכול. התלות הזו היא סימפטום של חוסר צדקות, של חוסר שלמות.
מה משמעות הרעיון של "לא לעבוד בכלל" לפי אליעד כהן?
המצב האידאלי לפי אליעד הוא מצב שבו אדם לא צריך לעבוד בכלל, לא צריך לאכול בכלל ולא צריך לשתות בכלל. מדובר על דרגה רוחנית גבוהה במיוחד שבה האדם מבין משהו מאוד עמוק לגבי טבע המציאות, לגבי טבע הקיום שלו, ולגבי טבע הטוב והרע.
הרעיון של "לא לעבוד בכלל" פירושו מצב של שלמות פנימית טוטאלית, שאין בה שום תנודה של טוב ורע. במצב זה האדם לא תלוי בשום גורם חיצוני. אליעד כהן מדגיש שהסיבה היחידה לכך שהאדם עדיין צריך לאכול ולשתות, לעבוד ולנוח, היא שהוא עדיין לא הגיע להבנה האמיתית לגבי מהות החיים. אם הוא היה מבין באמת את המציאות, הוא היה יוצא לחלוטין מכל סוגי העבודה, גם מאלו הבסיסיים ביותר.
כיצד אדם יכול להגיע למצב שבו לא יצטרך לעבוד, לאכול או לשתות בכלל?
אליעד כהן מסביר שהמצב הזה הוא אפשרי רק לאדם שמגיע לתובנה רוחנית עמוקה ומוחלטת לגבי טבע המציאות. כל עוד האדם לא מבין לעומק ובאופן מוחלט את טבע הקיום, הוא יישאר תלוי בגורמים חיצוניים כמו אוכל ושתייה, ובכך למעשה יהיה במצב מתמיד של עונש ושל כפרה על הפשעים.
אם אדם יבין את האמת האולטימטיבית לגבי המציאות, הוא לא יחווה עוד שום תנודה בין טוב ורע. הוא יהיה מעבר למצב של צורך, מעבר למצב של תלות, ומעבר למצב של חוסר סיפוק תמידי. רק ההבנה המוחלטת הזו יכולה להוביל למצב שבו האדם לא יצטרך לאכול או לשתות, ושהוא לא יהיה מחויב לשום פעולה בכלל.
לסיכום, אליעד כהן מדגיש שכל פעולה, גם הפשוטה ביותר, כמו עבודה, אכילה או שתייה, היא עדות לכך שהאדם לא הגיע להבנה מוחלטת של המציאות. כל זמן שהאדם עדיין "עובד", הוא למעשה עדיין משלם על הפשעים שלו. במילים אחרות, החיים כפי שאנחנו מכירים אותם, הם בעצם סוג של עונש מתמשך. רק מי שיבין באופן מוחלט את טבע הקיום יוכל לצאת מהמעגל הזה לגמרי ולהגיע למצב של חופש מוחלט מכל צורך.
אליעד כהן מסביר את הרעיון המורכב של "לא לעבוד בכלל" מול "עבודה בגלל פשע". רוב האנשים חושבים שהם הולכים לעבודה כדי להרוויח כסף, כדי להתפרנס, אך לפי אליעד הסיבה האמיתית היא אחרת לחלוטין. האדם לא הולך לעבוד משום שהוא צריך כסף או משום שהוא רוצה לעשות משהו טוב, אלא הוא הולך לעבוד כי הוא פושע. זה אומר שלפי אליעד, כל העבודה שהאדם עושה היא בעצם סוג של עונש או כפרה על החטאים ועל הפשעים שביצע.
לדוגמה, אליעד מתאר מצב שבו האדם מתעורר בבוקר ומשוכנע שהוא יוצא לעבודתו הרגילה, אבל בעצם הוא הולך לכפר על "הפשעים" שלו, כלומר, על העמדות הלא נכונות שהוא מחזיק בהן בחיים. העבודה היא למעשה עונש. העונש הוא לא סתם שהאדם עובד, אלא גם שהוא צריך להתאמץ, להתייגע ולהתמודד עם קשיים וטרדות. אם האדם היה נקי מפשעים ומחטאים, הוא לא היה זקוק לעבודה בכלל. העבודה היא אינדיקציה ברורה לכך שהאדם איננו צדיק אמיתי.
מדוע עצם האכילה והשתייה מוגדרת כסוג של עבודה?
אליעד מרחיב את הרעיון ומסביר שגם עצם הפעולות הבסיסיות כמו אכילה ושתייה הן בעצם סוג של עבודה. למה אדם צריך לאכול כל כמה שעות? משום שהוא פושע. אם הוא היה צדיק אמיתי, לא היה צורך בכך בכלל. האכילה החוזרת, התלות באוכל, העובדה שהאדם חייב להפסיק את פעילויותיו כדי לאכול, לשתות או לנוח, כל אלו מראים שהוא נמצא במצב של חוסר שלמות, של חטא, של פשע.
אדם שאיננו פושע הוא צדיק מושלם, והצדיק המושלם לא צריך שום דבר חיצוני כדי להיות מאושר או כדי להרגיש טוב. הוא לא זקוק לאוכל, הוא לא זקוק לשתייה, הוא לא זקוק למנוחה. עצם זה שהאדם חייב לעשות דברים כאלה כדי להמשיך להתקיים, מוכיח שהוא איננו במצב מושלם. אליעד מתאר את התנודתיות שבחיים: אדם אוכל, מרגיש טוב לזמן קצר, ואז שוב מרגיש רע וצריך שוב לאכול. התלות הזו היא סימפטום של חוסר צדקות, של חוסר שלמות.
מה משמעות הרעיון של "לא לעבוד בכלל" לפי אליעד כהן?
המצב האידאלי לפי אליעד הוא מצב שבו אדם לא צריך לעבוד בכלל, לא צריך לאכול בכלל ולא צריך לשתות בכלל. מדובר על דרגה רוחנית גבוהה במיוחד שבה האדם מבין משהו מאוד עמוק לגבי טבע המציאות, לגבי טבע הקיום שלו, ולגבי טבע הטוב והרע.
הרעיון של "לא לעבוד בכלל" פירושו מצב של שלמות פנימית טוטאלית, שאין בה שום תנודה של טוב ורע. במצב זה האדם לא תלוי בשום גורם חיצוני. אליעד כהן מדגיש שהסיבה היחידה לכך שהאדם עדיין צריך לאכול ולשתות, לעבוד ולנוח, היא שהוא עדיין לא הגיע להבנה האמיתית לגבי מהות החיים. אם הוא היה מבין באמת את המציאות, הוא היה יוצא לחלוטין מכל סוגי העבודה, גם מאלו הבסיסיים ביותר.
כיצד אדם יכול להגיע למצב שבו לא יצטרך לעבוד, לאכול או לשתות בכלל?
אליעד כהן מסביר שהמצב הזה הוא אפשרי רק לאדם שמגיע לתובנה רוחנית עמוקה ומוחלטת לגבי טבע המציאות. כל עוד האדם לא מבין לעומק ובאופן מוחלט את טבע הקיום, הוא יישאר תלוי בגורמים חיצוניים כמו אוכל ושתייה, ובכך למעשה יהיה במצב מתמיד של עונש ושל כפרה על הפשעים.
אם אדם יבין את האמת האולטימטיבית לגבי המציאות, הוא לא יחווה עוד שום תנודה בין טוב ורע. הוא יהיה מעבר למצב של צורך, מעבר למצב של תלות, ומעבר למצב של חוסר סיפוק תמידי. רק ההבנה המוחלטת הזו יכולה להוביל למצב שבו האדם לא יצטרך לאכול או לשתות, ושהוא לא יהיה מחויב לשום פעולה בכלל.
לסיכום, אליעד כהן מדגיש שכל פעולה, גם הפשוטה ביותר, כמו עבודה, אכילה או שתייה, היא עדות לכך שהאדם לא הגיע להבנה מוחלטת של המציאות. כל זמן שהאדם עדיין "עובד", הוא למעשה עדיין משלם על הפשעים שלו. במילים אחרות, החיים כפי שאנחנו מכירים אותם, הם בעצם סוג של עונש מתמשך. רק מי שיבין באופן מוחלט את טבע הקיום יוכל לצאת מהמעגל הזה לגמרי ולהגיע למצב של חופש מוחלט מכל צורך.
- למה צריך לעבוד בכלל?
- מהי עבודה לפי אליעד כהן?
- כיצד להפסיק לעבוד?
- מדוע אנשים צריכים לאכול ולשתות?
- מה הקשר בין עבודה לחטאים?
- איך להגיע לחופש מוחלט מצרכים?
- מה זה אומר להיות צדיק אמיתי?