מהי אינטואיציה ותחושת בטן? איך לפתח אינטואיציה רגשית? האם לסמוך על האינטואיציה? האם להקשיב ללב? האם להקשיב לרגש? האם להקשיב לתחושת הבטן? פיתוח אינטואיציה חזקה, לחשוב מהבטן, מתי לא לסמוך על האינטואיציה?
מהי אינטואיציה ותחושת בטן?
אליעד כהן מסביר שאינטואיציה היא תחושה פנימית שמנחה אותנו בקבלת החלטות, ללא צורך בחקירה או בדיקה מעמיקה. האינטואיציה באה לידי ביטוי בתחומים רבים, החל מקבלת החלטות זוגיות ("האם האדם הזה מתאים לי או לא?"), החלטות עסקיות ("האם כדאי לקנות את המוצר הזה?"), ועד החלטות יומיומיות ("האם לאכול עכשיו או לחכות?").
האם כדאי תמיד לסמוך על האינטואיציה?
אליעד כהן טוען שלא תמיד נכון להקשיב אך ורק לאינטואיציה. לדבריו, גם להקשיב לה באופן מוחלט וגם להתעלם ממנה לחלוטין הן גישות בעייתיות. אם אדם פועל רק לפי האינטואיציה, הוא מסתכן בהחלטות לא נכונות, משום שהאינטואיציה יכולה להטעות. מצד שני, אם אדם מתעלם לחלוטין מהאינטואיציה ופועל רק לפי חקירה וחשיבה לוגית, הוא עלול להיתקע בבדיקות אינסופיות שלא יאפשרו לו לקבל החלטות בזמן סביר.
אליעד נותן דוגמה להמחשת הרעיון: אדם שעומד על הרצפה לא בודק בכל רגע נתון אם הרצפה יציבה כי האינטואיציה שלו אומרת לו שזה בסדר. אם היה מנסה לבדוק בכל פעם מחדש, הוא לא היה יכול לפעול בשום תחום בחיים.
איך לדעת מתי לסמוך על תחושת הבטן ומתי לבדוק לעומק?
אליעד מסביר שככל שההחלטה יותר קריטית וחשובה, כך כדאי לסמוך פחות על תחושת הבטן ולבצע חקירה מעמיקה יותר. לדוגמה, בהחלטה של חיים ומוות יש צורך לבדוק ולחקור יותר מאשר בהחלטה פשוטה כמו איזה אוכל לאכול היום.
ככל שהאינטואיציה של האדם הוכיחה את עצמה בעבר, כך כדאי יותר לסמוך עליה. אם מישהו רגיל שהאינטואיציה שלו קולעת בול, אז סביר להניח שגם בעתיד היא תהיה מדויקת יותר. לעומת זאת, אדם שרגיל להתחרט על החלטות שקיבל לפי האינטואיציה, מוטב שיבדוק ויחקור יותר לעומק ולא יפעל לפי תחושותיו באופן עיוור.
האם לאכול לפי תחושת בטן או לפי המלצת דיאטן?
אליעד כהן מסביר שבעולם אידיאלי עדיף היה שכל אחד יאכל לפי מה שהגוף שלו אומר לו שהוא זקוק לו. אך יש בעיה במציאות, מכיוון שרוב האנשים אינם מודעים באמת לצרכים האמיתיים של הגוף שלהם. הוא נותן דוגמה שאף דיאטן לא יכול לדעת בדיוק כמה קלוריות אדם מוציא ביום, כי יש אינספור גורמים שמשפיעים על כך כמו תנועה, מזג אוויר, מצב רוח וכו'. לכן, מצד אחד, תפריט דיאטטי מדויק עלול להיות לא מתאים, ומצד שני, להקשיב לתחושת בטן יכול להוביל לתזונה לא בריאה, כמו אכילת מאכלים עתירי סוכר שגורמים לתחושה של רעב נוסף.
האידיאל לפי אליעד הוא שהאדם ילמד להכיר את גופו ואת תחושותיו, עד כדי כך שהוא ידע בדיוק מה וכמה לאכול. אבל מכיוון שרוב האנשים רחוקים מאוד מהמצב הזה, ההמלצה הריאלית היא לשלב בין המלצות מומחים ובין אינטואיציה עצמית, כדי להגיע למצב אופטימלי.
איך לפתח אינטואיציה מדויקת?
אליעד כהן מסביר שאינטואיציה היא לא קסם, אלא תוצר של אימון ודיוק מתמשך. הוא מביא דוגמה מעולם השחמט: שחקן שחמט מומחה מסוגל לנצח אינטואיטיבית, ללא חישובים ארוכים. האינטואיציה שלו התפתחה כתוצאה מאינספור שעות של אימונים וחשיבה מדויקת בעבר. כלומר, אינטואיציה טובה היא בעצם תוצר של ניסיון...
אליעד כהן מסביר שאינטואיציה היא תחושה פנימית שמנחה אותנו בקבלת החלטות, ללא צורך בחקירה או בדיקה מעמיקה. האינטואיציה באה לידי ביטוי בתחומים רבים, החל מקבלת החלטות זוגיות ("האם האדם הזה מתאים לי או לא?"), החלטות עסקיות ("האם כדאי לקנות את המוצר הזה?"), ועד החלטות יומיומיות ("האם לאכול עכשיו או לחכות?").
האם כדאי תמיד לסמוך על האינטואיציה?
אליעד כהן טוען שלא תמיד נכון להקשיב אך ורק לאינטואיציה. לדבריו, גם להקשיב לה באופן מוחלט וגם להתעלם ממנה לחלוטין הן גישות בעייתיות. אם אדם פועל רק לפי האינטואיציה, הוא מסתכן בהחלטות לא נכונות, משום שהאינטואיציה יכולה להטעות. מצד שני, אם אדם מתעלם לחלוטין מהאינטואיציה ופועל רק לפי חקירה וחשיבה לוגית, הוא עלול להיתקע בבדיקות אינסופיות שלא יאפשרו לו לקבל החלטות בזמן סביר.
אליעד נותן דוגמה להמחשת הרעיון: אדם שעומד על הרצפה לא בודק בכל רגע נתון אם הרצפה יציבה כי האינטואיציה שלו אומרת לו שזה בסדר. אם היה מנסה לבדוק בכל פעם מחדש, הוא לא היה יכול לפעול בשום תחום בחיים.
איך לדעת מתי לסמוך על תחושת הבטן ומתי לבדוק לעומק?
אליעד מסביר שככל שההחלטה יותר קריטית וחשובה, כך כדאי לסמוך פחות על תחושת הבטן ולבצע חקירה מעמיקה יותר. לדוגמה, בהחלטה של חיים ומוות יש צורך לבדוק ולחקור יותר מאשר בהחלטה פשוטה כמו איזה אוכל לאכול היום.
ככל שהאינטואיציה של האדם הוכיחה את עצמה בעבר, כך כדאי יותר לסמוך עליה. אם מישהו רגיל שהאינטואיציה שלו קולעת בול, אז סביר להניח שגם בעתיד היא תהיה מדויקת יותר. לעומת זאת, אדם שרגיל להתחרט על החלטות שקיבל לפי האינטואיציה, מוטב שיבדוק ויחקור יותר לעומק ולא יפעל לפי תחושותיו באופן עיוור.
האם לאכול לפי תחושת בטן או לפי המלצת דיאטן?
אליעד כהן מסביר שבעולם אידיאלי עדיף היה שכל אחד יאכל לפי מה שהגוף שלו אומר לו שהוא זקוק לו. אך יש בעיה במציאות, מכיוון שרוב האנשים אינם מודעים באמת לצרכים האמיתיים של הגוף שלהם. הוא נותן דוגמה שאף דיאטן לא יכול לדעת בדיוק כמה קלוריות אדם מוציא ביום, כי יש אינספור גורמים שמשפיעים על כך כמו תנועה, מזג אוויר, מצב רוח וכו'. לכן, מצד אחד, תפריט דיאטטי מדויק עלול להיות לא מתאים, ומצד שני, להקשיב לתחושת בטן יכול להוביל לתזונה לא בריאה, כמו אכילת מאכלים עתירי סוכר שגורמים לתחושה של רעב נוסף.
האידיאל לפי אליעד הוא שהאדם ילמד להכיר את גופו ואת תחושותיו, עד כדי כך שהוא ידע בדיוק מה וכמה לאכול. אבל מכיוון שרוב האנשים רחוקים מאוד מהמצב הזה, ההמלצה הריאלית היא לשלב בין המלצות מומחים ובין אינטואיציה עצמית, כדי להגיע למצב אופטימלי.
איך לפתח אינטואיציה מדויקת?
אליעד כהן מסביר שאינטואיציה היא לא קסם, אלא תוצר של אימון ודיוק מתמשך. הוא מביא דוגמה מעולם השחמט: שחקן שחמט מומחה מסוגל לנצח אינטואיטיבית, ללא חישובים ארוכים. האינטואיציה שלו התפתחה כתוצאה מאינספור שעות של אימונים וחשיבה מדויקת בעבר. כלומר, אינטואיציה טובה היא בעצם תוצר של ניסיון...
- האם לסמוך על האינטואיציה?
- איך לפתח תחושת בטן מדויקת?
- האם להקשיב ללב או להיגיון?
- אינטואיציה בתזונה ובכושר
- מתי לא להקשיב לאינטואיציה?
- איך לקבל החלטות לפי האינטואיציה?
- האם אפשר לשפר אינטואיציה רגשית?