למה אכפת לנו ממה שקורה בחיים?

כל הבעיות שיש לאדם, כל הקשיים וכל הצרות השונות, נובעים מכך שאכפת לו ממה שקורה. לפי אליעד כהן, מקור הסבל האנושי הוא בכך שהאדם מייחס חשיבות יתרה להתרחשויות במציאות. הוא רוצה שדברים מסוימים יקרו ודברים אחרים לא יקרו, הוא מעדיף שהחיים שלו יהיו בצורה מסוימת ולא בצורה אחרת, וזה בדיוק השורש לכל הבעיות. אם לאדם לא היה משנה מה קורה - הוא לא היה סובל. מי שלא אכפת לו מה יקרה לא יכול להרגיש רע, ולמעשה הוא גם לא יכול להרגיש טוב. הרגש שלנו, בין אם טוב או רע, נובע מכך שאכפת לנו מההבדל בין מציאות רצויה למציאות לא רצויה.

מה היה קורה אם לא היה אכפת לנו?

אם האדם היה מגיע למצב שבו כלל לא היה אכפת לו מה יקרה, הוא אמנם לא היה חווה רגעים של סבל וכאב, אך הוא גם לא היה יכול לחוות שמחה והנאה. מצב כזה של אי אכפתיות מוחלטת מוביל למצב של נייטרליות, ללא כל רגש. אליעד כהן מבהיר שהמטרה אינה להגיע למצב כזה בהכרח, אלא רק להתבונן ולחקור את התופעה של האכפתיות ולשאול את השאלות הנכונות.

איך לחקור את הרצון העצמי?

אליעד ממליץ לכל אדם פעם אחת לפחות בחיים, לעצור ולחקור את עצמו באופן מעמיק ולהתבונן בשאלות הבאות:

• למה בעצם אכפת לי מה קורה?
• למה זה משנה לי מה יקרה?
• מי החליט בשבילי מה טוב ומה רע?
• מדוע אני רוצה דווקא את זה ולא רוצה את ההפך?
• למה אני רוצה להיות בריא ולא רוצה להיות חולה?
• מדוע אני רוצה להרגיש נעים ולא להרגיש רע?
• מה האינטרס שלי שיהיה דווקא כך ולא אחרת?

כאשר אדם מתבונן לעומק בשאלות האלו, עליו לא לקבל באופן אוטומטי את התשובות הראשונות שעולות לו במחשבה. גם כאשר המוח מספק תשובות כגון: "כמובן שאכפת לך, הרי אתה רוצה להרגיש טוב ולא רע", הוא צריך להמשיך ולשאול "למה?". יש להמשיך ולפרק כל תשובה שמתקבלת, על מנת להגיע אל השורש העמוק יותר של הסיבות לרצון ולאכפתיות. אליעד כהן מדגיש את החשיבות של התהליך הזה כהזדמנות להבנה עצמית עמוקה יותר, שעשויה לשנות את הדרך שבה אדם תופס את המציאות.

האם המסקנה צריכה להיות "שלא יהיה אכפת לי בכלל"?

לא בהכרח. אליעד מדגיש במפורש שהוא אינו אומר שהתוצאה של החקירה העצמית הזו חייבת להיות שהאדם יקום בבוקר ויאמר "לא אכפת לי מכלום". זו אינה המטרה. המטרה היא שהאדם יחקור, יבין לעומק את הסיבות לרצונות שלו, ומתוך ההתבוננות הזו יחווה את החיים בדרך חדשה ושונה לגמרי.

איך החיים משתנים כשמבינים את הרצון?

כאשר אדם מתבונן באופן מעמיק בסיבות לכך שמשנה לו מה קורה, ומתוך ההתבוננות הזאת מבין את הטבע האמיתי של הרצונות שלו, הוא יכול לחוות את החיים באופן אחר לגמרי. במקום לחוות את החיים כמשהו דרמטי, של "חייב" או "אסור", החיים הופכים למשחק. האדם מתחיל לחוות את המציאות כהרפתקה, כמשחק של כיף והנאה, שבו הדברים אינם "חייבים להיות" כך או אחרת. התובנה הזאת יכולה לשחרר את האדם מתחושות של לחץ, פחד וסבל, משום שהוא כבר לא רואה את המציאות ככזו שבה אם לא יקרה בדיוק מה שהוא רוצה - אז "הלך עליו". החיים הופכים לפחות כבדים, פחות מלחיצים ויותר מהנים.

למה כדאי לחשוב ולהתבונן על השאלות האלה?

אליעד כהן מציע להתבונן בשאלות האלו מתוך הבנה שכאשר אדם מתעמק בהן באמת, הוא מסוגל לשנות לחלוטין את הגישה שלו לחיים. אין זה משנה לאיזו מסקנה הוא יגיע, אלא עצם תהליך ההתבוננות הוא שמאפשר שינוי פנימי עמוק. ההתבוננות הזאת עוזרת לו להבין מדוע אכפת לו ממה שקורה, והאם האכפתיות הזו אכן מוצדקת או לא. כך, האדם יכול להשתחרר מרצונות כפייתיים ולהתחיל לראות את החיים כמשחק, במקום כמשהו שחייב להיות בדרך מסוימת.