... מה זה שאלות מהחלל הפנוי? איך ללמוד לחשוב? איך למצוא את המהות של משהו? איך מוצאים את המהות? מהות ומכנה משותף, מכנה משותף ומהות, מספר מהויות שונות, כמה מהויות שונות? מה המהות ומה הצורה? מהי צורה? מה ...

... כמו הסיבה הראשונה, אפשר להגיד שיש יותר מסיבה אחת, כמו להגיד שיש כמה אלוהים מקבילים אחד לשני, לא זה מעל זה אלא במקביל, למרות שזה לא הגיוני אם נגיד שיש כמה אלוהים שונים, נשאל מי ברא אותם? אם נגיד שיש כמה מהויות שונות , נשאל מה המהות שלהן? אם כמה סיבות ראשונות, אז מה הסיבה שלהן? מצד ...

... יותר של כל דבר שקורה בחיים. האם יכולה להיות יותר ממהות אחת לאותו הדבר? אליעד מבהיר שמכיוון שהמהות תמיד נקבעת ביחס למשהו, ייתכן מאוד שלאותו הדבר יהיו כמה מהויות שונות , תלוי למה משווים אותו. למשל, טלוויזיה יכולה להיות רהיט, מוצר חשמלי, אמצעי בידור ועוד - תלוי מה נקודת המבט. הוא מדגיש שאין מהות אחת מוחלטת לדבר מסוים, ...

יש או אין, איך לדעת האם יש הבדל בין יש לבין אין, יש ואין, למה יש, למה אין מה ההבדל בין יש לאין? השאלה האם יש הבדל בין יש לבין אין עוסקת בכמה מהיסודות הפילוסופיים של הקיום וההבנה שלנו את המציאות. ... מציע להתעמק בשאלה זו דרך חקירה עצמית ולחזור עליה שוב ושוב כדי להגיע להבנה מעמיקה יותר של מהות הקיום. השאלה האם יש או אין למעשה מציגה את הדילמה העמוקה ביותר בתפיסת המציאות: האם יש הבדל בין קיום לבין אי - קיום, או שמא מדובר בהבחנה מדומיינת, תלוית פרשנות? איך להבין אם יש הבדל בין יש לאין? כדי להבין את ההבדל בין יש לאין, אנו צריכים לשאול את עצמנו שאלות בסיסיות לגבי מהות הדברים. לדוגמה, אם אדם רואה שולחן, השאלה הראשונה שהוא ... ומופשטות, עד שלא נוכל להצביע על דבר מוחלט שיכולה להיות לו הגדרה ברורה ומוחלטת. השאלה הפילוסופית כאן היא האם ההבדל בין יש לאין הוא אמיתי או שהוא תוצאה של פרשנות הסובייקטיבית שלנו. למה בכלל יש משהו? המושג יש מעורר שאלה בסיסית על ... למה יש משהו ולא שום דבר. במובן זה, השאלה למה יש משהו? הופכת להיות שאלה שאין לה תשובה סופית וברורה. כיצד השאלה על יש ואין מתקשרת לתודעה שלנו? לא מדובר רק בשאלה פילוסופית טהורה, השאלה על יש ואין גם נוגעת לתודעה האנושית. אנו, בני האדם, מייחסים משמעות רבה לקיום של דברים, אך כשאנחנו מנסים להבין את מהות הקיום לעומק, מתברר שאין לנו באמת גבול חד וברור בין יש לאין. לדוגמה, אם נמשיך לפרק את התפיסה שלנו על שולחן, נגלה שהוא לא רק שולחן, הוא אוסף של חלקיקים שהפיזיקה המודרנית תיארה כעצמים שונים במבנים שונים. אם נמשיך לפרק את כל הדברים בעולם, נגלה שההבחנות בין יש ואין הן יחסיות בלבד. איך ההבנה של יש ואין משפיעה על החשיבה שלנו? אם אנו מבינים שאין הבדל מוחלט בין יש לאין, השפעתה על החשיבה שלנו יכולה להיות משמעותית מאוד. הרבה פעמים אנחנו נאחזים בתפיסות מוצקות של יש או אין, אך אם נבין שאין הבדל מוחלט ביניהם, זה יכול לשחרר אותנו מהצורך להיאחז במושגים קבועים. לדוגמה, אדם שמבין שאין הבדל מוחלט בין יש לאין עשוי להפסיק לפחד ממהות הקיום, ולא להיאחז בצורה נחרצת במושגים של מה יש ומה אין. מדוע אנשים מתקשים להבין שאין הבדל בין יש לאין? האתגר בהבנת השאלה על יש ואין טמון בעובדה שהתפיסה שלנו את העולם היא תוצאה של הבחנות חדות בין דברים. אנחנו רגילים לראות את העולם בצורה ברורה - יש ... אותנו לכך שלא נוכל למצוא תשובות מוחלטות לגבי מהות כל אחד מהם. במילים אחרות, קשה לנו לוותר על הדימוי המוחלט של יש ואין, כי זה מה שמסייע לנו להבין את העולם שבו אנו חיים. כיצד ניתן להבין את נושא היש והאין לעומק? הדרך העמוקה ביותר להבין את השאלה על יש ואין היא באמצעות חקירה מתמשכת. אם נשאל את עצמנו ללא הפסקה מה זה?, כל תשובה שנקבל תהיה זמנית ומבוססת על פרשנות רגעית. ... כשנשאל מה זה משטח ומה זה רגליים, התשובות יתפשטו למרחקים רבים יותר, עד שלא נוכל להצביע על דבר מוחלט. איך ההבנה שאין הבדל בין יש לאין יכולה להשפיע על החיים? ההבנה שאין הבדל מוחלט בין יש לאין יכולה לשנות את אופן החיים שלנו באופן עמוק. אם נבין שכל ההבחנות הללו הן יחסיות ולא מוחלטות, נוכל להשתחרר מהצורך להיאחז בקיומם של דברים. הבנה זו עשויה להוביל לרוגע פנימי ולהפחתת חרדה, מכיוון שלא נהיה תלויים בהגדרות קבועות של יש ואין. לסיכום ההבנה שאין הבדל מוחלט בין יש לאין יכולה להוביל אותנו לחשיבה גמישה ומעמיקה יותר על הקיום, שתשפיע לא רק על תפיסת המציאות שלנו, אלא גם על הדרך שבה אנו מתמודדים עם החיים. מה ההבדל בין יש לאין? איך לדעת אם יש הבדל בין יש לבין אין? למה בכלל יש משהו? כיצד היש והאין קשורים לתודעה? איך להבין שאין הבדל בין יש לאין? מה ההבדל בין יש לאין? השאלה המרכזית בהרצאה היא כיצד ניתן לדעת האם יש הבדל בין יש לבין אין, ומה המשמעות של השאלה הזו בכלל. אליעד כהן מסביר שהשאלה האם יש או אין? היא שאלה עמוקה מאוד, משום שהיא נוגעת בעצם הקיום ובתפיסה שלנו את המציאות. איך ניתן לבדוק אם יש הבדל בין יש לאין? כאשר שואלים האם יש

יש מאין - למה זה לא אפשרי כלל? ואיך אין שום שאלה כלל? כאשר האדם מתבונן אל תוך מהות המציאות שלנו, הוא מבין, שכל מה שישנו, אלו צורות שונות שנמצאות בתוך זמן ומקום, והזמן והמקום עצמם, הם צורות של כלום, שהוא חסר את צורת הזמן והמקום. והאדם בעצם רואה, כיצד הכל מתהווה יש מאין. והאדם תוהה, כיצד זה שהכל מתהווה יש מאין. כי האדם רגיל לחשוב, שיש, יכול להתהוות רק מיש, אך יש מאין, לא יכול להתהוות כלל. והסיבה שנדמה לאדם, שיש, לא יכול להתהוות מאין, היא משום המהות המנוגדת, של היש ושל האין. כי מה שאיננו כלל, דהיינו, האין, ... הכל ברור לגמרי, ללא שום שאלה כלל. ולא כך הוא, כי התהוות יש מאין, היא לא אפשרית כלל. ומצד האמת, לא רק התהוות של יש מאין אינה אפשרית כלל, אלא שאפילו התהוות של יש מיש, גם היא לא אפשרית כלל. ובפועל, אין במציאות שלנו שום התהוות כלל אף פעם. כי כאשר לדוגמה השולחן נוצר מהעץ, שום דבר חדש לא מתהווה כאן. אלא, ישויות ... הצורות משתנים. והתהוות פירושה, שהכמות עצמה משתנה. והתהוות של יש מאין, פירושו, התהוות של ריבוי אין סופי, מתוך אחדות אחת. כי המהות של הכל היא אחת, כי אין שתי מהויות, אלא יש רק מהות אחת. כי שתי מהויות, או שהן אינן נפרדות זו מזו בשום דבר, ואכ הן אחת, או שהן נפרדות זו מזו במשהו, ואכ אף אחת מהן לא מהווה את השנייה, ואכ אף אחת מהן ... אחת ויחידה, שאין בה שום צורה כלל. וההוויה הראשונה, היא כולה מהות אחת בלבד. ושום דבר בעולם, לא יכול להיות בלי מהותה ובלי ההוויה שתהווה אותו. וגם כל צורה וצורה, ההוויה של הצורה, היא המהות של המציאות. ולכן, מצד ... להיות קיימת שום צורה כלל, שהיא אינה ההוויה עצמה. כי יצירת יש מאין, אין פירושו שינוי של מקום וזמן, אלא פירושו התהוות של ריבוי ישויות, שנובע מתוך אחדות אחת. ומתוך חומר אחד שאין בו שום נפרדות כלל, אפשר ליצור ממנו, רק אותו עצמו, ללא כל שינוי כלל. דהיינו, מתוך אחדות, יכולה להיות רק אחדות. כי הנפרדות חייבת להתהוות ממשהו. אבל מאחר שההוויה היא אחת, אז אין אפשרות שהיא תהווה דברים שונים. כי ההוויה הראשונה, היא תמיד אחת. ומאחר שהכל ... להיות קיימים לבושים של המציאות. ולכאורה אפשר לומר, שגם היש והאין אלו שתי צורות, ושהצורות רק משנות את המיקום שלהן, כמו השינוי של יש מיש. וזה נכון, אבל זה אומר את האמת, שבאמת יש מהות אחת אחרת, שבה היש והאין הם אחד ממש. כי גם היש והאין הם צורה. ובמהות הראשונה באמת, אין שום שינוי צורה של יש ואין, אלא יש אחדות מוחלטת. ולכן לא יכולות להיות הצורות של היש ושל האין. ובפשיטות, מצד אחד הוויה מהווה את הכל, ואכ היא מהווה גם את הצורה עצמה וממלאת אותה כולה, כי ... למרות שאין שום מקום שבו לא נמצאת המהות והוויה עצמה. והוא סוד הצמצום, שהוא אינו אפשרי כלל, שהאין המוחלט יהווה את הנפרדות, ואעפכ הוא כך. ולא שהאין מהווה את היש, כי זהו מצד הנפרדות בלבד. אלא שהמהות ממלאת את ...

יש מאין או אין מיש - מהות ההגדרות - ... אין בה עדיין את שינוי הצורה של הזמן והמקום. והיא בעצם כאילו כלום שום דבר. כי מה שלא נמצא בשום מקום ובשום זמן, הוא לא קיים כלל, עפ עולם המושגים האנושי של היש והאין. ובסופו של דבר האדם מבין, שדכגעגכ ... והוא כמובן פלא, ההתהוות של היש מהאין, ושל הנפרדות מהאחדות. כי המהות היא אחת, והצורות הן רבות, והוא ... צורה. ואפילו צורת מקום וזמן אין שם כלל, דהיינו, השום דבר הכלום, הוא קיומו מחויב. ואפשר להסתכל על הדברים ... והחיבור של כל הישויות לישות אחת ממש, שאפילו הזמן והמקום מתאחדים בתוכה, הוא יוצר בעצם את מה שנקרא המהות של המציאות, שהיא עצמה לא קיימת כלל, אלא היא באמת כלום ושום דבר ממש, והיא רק ביטוי של החיבור של כל הישויות כולן. ואכ יש לנו יצירה של אין מיש. כי כאשר מחברים את כל היש, לישות אחת בזמן ... גם לומר, שהים, לא באמת קיים, בלי קיומן של הטיפות שלו. ובאמת, היש והאין אלו רק צורות שונות. כי גם יש ואין, אלו רק צורות של ישות אחרת, שבה אין שום צורה של יש ואין כלל, שהיא ורק היא האחדות האמיתית של המציאות. וכאשר המושג יש ואין מתבטלים לגמרי, ממילא לא שייך להגדיר שום דבר, וממילא זהו קצה האחדות של השכל. (ואעפכ יש אחדות גדולה יותר וכולי). ...

אחדות המציאות סוד הצמצום יש מאין ואחדות ההפכים - חלק 1 הפעם נבאר את מהות העניין, של סוד הצמצום של המציאות. והעניין הוא, כי מי שיסתכל אל תוך המציאות בפנימיות שלה, ויחפש את המהות הפנימית של כל דבר, הוא יגלה שבסופו של דבר, כל הדברים מתאחדים. כי בעולם שלנו, כל הדברים נפרדים אחד מהשני. ואין שתי ישויות שהן זהות אחת לשנייה באופן מוחלט, כי אחרת, הן היו ישות ... בשורש אין הבדל, גם לא בין הצורה, לבין המהות שלה. וגם זו הגדרה. ולכן בשורש יש עוד מקיף אחר, שמאחד את כל ההגדרות עד אין סוף. וזו המשמעות של אלוהים שיצר אלוהים אחר עד אין סוף ללא נקודת התחלה. ואעפכ הכל אחד. כי מהות המקיפים היא אחת, וגם נפרדת בו זמנית. וכל הדברים שבעולם נפרדים זה מזה בזמן ובמקום. וזמן ומקום הם לאו דווקא ... אי אפשר להעלים. וגם הנפרדות שבתוך האפשרות והפוטנציאל, גם היא תופסת זמן ומקום. כי יש מקום לאין ויש מקום ליש. וגם האין הוא רק אפשרי המציאות ולא מחויב, משום שהוא מוגבל ומוגדר, על ידי ההפך והשונה שלו שהוא היש. ... המהות. ואכ המקיף הגדול ביותר, הוא לא המהות. כי המהות, נפרדת בצורתה החיצונית, מהלבושים. וגם האחדות, היא לא אין סופית, כי היא נפרדת, מהנפרדות. וכל דבר שהוא מוגדר, גם אם זה על ידי השלילה שלו, גם זו הגדרה, וממילא הוא ... ותהיה נפרדות תמיד. כי כל ישות, תמיד תהיה נפרדת משאר האפשרויות, וממילא אין שום אפשרות שתהיה רק אחדות, כי האפשרות לנפרדות, תמיד קיימת. וכל האירועים כולם מתרחשים בתוך הזמן והמקום. והאירועים כולם הם צורות שונות של שני ... לאדם כחוקיות, היא לא יותר מאשר תיאור, של חוויית האדם את רצף האירועים השונים. כי בעולם שלנו יש אין סוף אפשרויות. והאדם במשך זמן מוגבל ובתוך מקום מוגבל, צופה בחלק מהאפשרויות השונות. וכאשר האדם רואה שצורות חוזרות על ...

... מהשכל, יש מאין, מעל השכל, מעל המחשבה, ביטול התודעה, מדיטציה, להיעלם, הכל אחד איך נוצרת מוטיבציה לפעולה, ומה מקור הרצון? אליעד כהן מסביר את המנגנון העמוק שמאחורי מוטיבציה, רצון ופעולה. הוא מתחיל מהשאלה הבסיסית: מה גורם לאדם לפעול, מה יוצר את הרצון ... נפתחת בשאלה: כדי שיהיה יש מאין, חייב להיות שם רצון כלשהו, והשאלה היא מה גורם לשינוי, ומי יצר את הגורם לשינוי? אליעד מסביר שכל שאלה בעולם מניחה שקיים הבדל בין דבר לדבר, למשל הבדל בין יש לאין, בין לפני לאחרי. כאשר שואלים מה יצר את השינוי מלפני לאחרי?, מניחים שיש שתי נקודות זמן נפרדות, ולמעשה שואלים בתוך מסגרת הזמן. אך אם מבינים שיש ואין הם אחדות אחת, מתבטלת מלכתחילה הנחת הנפרדות, ואז השאלה אינה יכולה להתקיים. מדוע שאלת הלמה לא יכולה לקבל תשובה סופית? אליעד מתאר שכל תשובה לשאלה למה עדיין תגרור שאלת המשך: ומה יצר ... הנפרדות. כיצד ההבנה שהכל אחד מהווה את התשובה היחידה? כדי להימלט מלולאת השאלות, מסביר אליעד שהתשובה היחידה היא להבין שהיש והאין הם אחד. בשפה שלנו אנו מבדילים בין יש לאין, בין לפני לאחרי, אך מצד האמת מדובר באחדות מוחלטת שאין בה שום הפרדה אמיתית. כאשר חווים שהכל אחד, כבר אין שאלה על מה קדם למה, כי אין באמת הפרדה של זמנים והתרחשויות שונות. איך מסתדר הסתירה בין כלום למשהו? במבט שלנו יש שולחן, קיר, מקום וזמן, אך בשורש, ההוויה עשויה מאין. מצד אחד ניתן להבין שהעולם עשוי מכלום, ומצד שני ממשי לחלוטין. אליעד מסביר שיש כאן קושי: מצד הלוגיקה, אם הכל עשוי מאין, איך ייתכן שאנו תופסים אותו כמשהו? יש הטוענים שפעם היה רק כלום ואחר כך נהיה משהו, אך האמת היא שגם עכשיו, בשורש העמוק, הכל עשוי מאותו כלום. מצד אחד רואים את ההפרדה (שולחן, קיר), מצד שני יודעים שיש אחדות בשורש. כאן נוצרת הסתירה: איך זה ייתכן להיות גם אחד מוחלט וגם נפרדות? התשובה היחידה היא שהכל אחד ברובד העמוק ביותר, והנפרדות היא רק דרך הביטוי של האחד. מהי הוויה וכיצד היא קשורה למקום ולזמן? אליעד מגדיר הוויה כדבר שממלא את הכל, הוא לפני המקום ולפני הזמן. הוא משתמש ... לאין זמן. ההוויה היא הכלום שהוא למעשה המקור לכל היש. מכאן גם נובע שהכל אחד, כי אותו אין מקום וזה שמעבר לזמן הם בעצם הוויה אחת ואי אפשר להפריד ביניהם. האם המקום והזמן הם אשליה, וכיצד החלום מדגים זאת? כדי להמחיש זאת, מביא אליעד דוגמאות מחלומות: ... מדוע גם הדיבור על אחדות נפרד מהחוויה עצמה? אליעד מסביר שכל ניסיון לדבר על אחדות (הכל אחד) מצריך שימוש בשפה של נפרדות, כי אנו אומרים יש ואין הם אחד. כבר ההגדרות עצמן מפרידות בין יש לאין. במציאות המוחלטת של האחדות, אין שום הגדרה נפרדת, ולכן כל דיבור על כך הוא רק כלי או סולם להתקרבות להבנה, אך לא ההבנה המוחלטת עצמה. מהי מדיטציה וכיצד היא קשורה לשאלות ולעומק ההבנה? עולה בשיחה נושא ... שאלות הן הכלי להגיע לאחדות? אליעד מדגיש שכל הזמן יש להיעזר בשאלות: למה אני רוצה כך וכך?, מי באמת בוחר?, האם יש בחירה או אין בחירה?, האם אני באמת שונה מהעולם?. דרך שאילת שאלות עד אין סוף, מגיעים ... להחזיק בנפרדות בין יש לאין, ומתחילים לראות את האחדות. הוא מכנה זאת מאיץ החלקיקים, שבו שתי צורות מחשבה (יש סיבה, אין סיבה) מתנגשות, וממזגות את עצמן לכדי הבנה אחת שמעל כל הגדרה. איך חווים שהכל אחד ואם כך - כיצד נעלמים? שאלה חוזרת שעולה: איך אני חווה שהכל אחד בפועל?. אליעד מבהיר שחוויה זו אינה חוויה במובן של רגש או מחשבה, כי כשהכל אחד, אין הפרדה בין החווה למושא החוויה. הוא מבהיר שזהו מצב שהוא אף מעבר לתודעה הרגילה, ולכן אין דרך להגדיר אותו כחוויה בתוך השכל הרגיל. בכל זאת, כדי להתקרב לכך, משתמשים בשכל ...

... יש או אין אלוהים קיים או לא, בריאת העולם, המפץ הגדול, הוכחה שאין יש אלוהים, יש מאין, כלום או הכל האם יש או אין אלוהים? השאלה הראשונה שאליעד כהן דן בה היא מי זה אלוהים?. הוא מיד מסביר שהשאלה מי זה אלוהים? מניחה מראש שיש אלוהים, ושאלות מסוג זה מגיעות מתפיסות מעוותות, שכן אדם ... שאומרת שהמקום והזמן תמיד היו קיימים ולא נבראו לעולם, וגישה דתית יותר של חידוש העולם, הטוענת שהמקום והזמן נבראו יש מאין על ידי אלוהים. לטענתו, גם אם אומרים שאלוהים ברא את העולם, נותרת הבעיה - מי ברא את אלוהים? ולכן ההסבר הפשוט יותר הוא שהמקום והזמן תמיד היו קיימים. הוא מוסיף כי בעולם ... להתקיים סדר הפוך לחלוטין. לפיכך, אין באמת סדר מוחלט ואין צורך להניח שאלוהים סידר משהו דווקא בדרך מסוימת. מהו הכלום שממנו נוצר הכל? כדי להבין את המהות הפנימית של המקום והזמן, אליעד מציג את רעיון הכלום. הכלום הוא מצב שאין בו שום דבר, כולל אין מקום, אין זמן, ואין פוטנציאל. בסופו של דבר, הוא מסביר כי הכלום הוא הדבר היחיד שהוא באמת מחויב המציאות, מכיוון שאי אפשר להעלים אותו, הוא תמיד היה ותמיד יהיה קיים. אבל כאן יש פרדוקס: הכלום והיש הם למעשה שני הפכים המתקיימים בו - זמנית. בגלל שהמוח האנושי לא מסוגל לתפוס את הרעיון הזה שהיש והאין אחד, אנשים מתקשים להבין איך מכלום מוחלט נוצרה מציאות. ההבנה שהיש והאין מתקיימים בו זמנית משנה לחלוטין את תפיסת המציאות ואת החוויה של האדם. איך החקירה הזאת משפיעה על חיי האדם? אליעד כהן מדגיש שההבנה הזו משנה לגמרי את ההתמודדות של האדם עם סבל, רצונות ובעיות בחיים. כשהאדם מבין שהכל נובע מאותה נקודה של כלום ואחדות, הוא חווה הקלה משמעותית בסבל, כיוון שהוא מפסיק להיות משועבד לתפיסות של טוב ורע. הוא יכול להמשיך לחיות בתוך נפרדות של יום - יום, אך בפנים הוא חווה ... את עצמו שאלות ולחקור אותן בכנות מוחלטת. ככל שהאדם חוקר לעומק את השכל שלו ומנסה להבין את ההפכים, הוא מגיע להכרה באחדות. רבי נחמן מברסלב רמז לתהליך זה, שבו האדם חוקר בשכלו עד הסוף ואז מבין שהכל אחד. מהי תכלית הבריאה? התשובה הפרדוקסלית של אליעד כהן לשאלת תכלית הבריאה היא שאין שום סיבה לבריאה, או שהתכלית היא שהכל פשוט יהיה כפי שהוא. שתי האפשרויות נכונות באותה מידה, מכיוון שכאשר האדם מגיע לאחדות, הוא מבין שאין הפרדה אמיתית בין יש תכלית לבין אין תכלית. התפיסה הזו מביאה את האדם לחוויה של שחרור פנימי ושלמות. לסיכום, אליעד כהן מציע חקירה עמוקה ויסודית של המציאות שבה האדם חי, מתוך הבנה שכל ההפרדות שאנו חווים הן ביטויים זמניים של אחדות מוחלטת, שמקורה בכלום - שהוא למעשה היש האמיתי והמוחלט. מהי תפיסת האחדות וכיצד מיישמים אותה בחיי היומיום? כיצד שאלת הבריאה קשורה לתפיסת הזמן והמקום? איך ניתן להשתמש בשכל כדי להגיע לחוויה שמעבר לשכל? מה המשמעות של תפיסת יש ואין כאחד עבור הרצון האנושי? איך להבין את מהות האלוהים והכלום? מה ההבדל בין אפשרי המציאות למחויב המציאות? כיצד מתנהל השיח המלא והמפורט על מי זה אלוהים? בשיחה הזאת עולה השאלה, מי זה אלוהים? ומיד מציינים שיש בעייתיות בשאלה עצמה, כי ... את שניהם. כיצד הרעיון של אין מוליד את היש? אליעד מתייחס להבנה שהדבר היחיד שאפשר לומר שהוא מחויב המציאות הוא בעצם כלום - לא כלום במובן של חלל ריק, אלא כלום מוחלט שאין בו זמן ואין בו מקום. כל דבר יש אפשר להעלים ולהפוך אותו לנקודה פנימית יותר, עד שמגיעים למצב שבו אין מקום ואין זמן. בו - זמנית, גם הטענה הכלום הוא המחויב נתקלת בשאלה מה אם גם הכלום אינו מחויב? ואז בעצם מגיעים לפרדוקס: גם הכלום הוא לא ממש משהו נפרד, כי ההפך שלו הוא היש. בסופו של דבר, מגיעים לרעיון שהיש והאין הם היפכים שמתקיימים בו - זמנית, והם למעשה הישות האחת. מכאן אין כבר הפרדה בין אלוהים לעולם, כי אלוהים מקבל הגדרה ככלום שממנו נוצרים הזמן, המקום וכל הביטויים הרבים. אליעד מסביר שהמוח האנושי לא יכול בהיגיון הרגיל לתפוס במקביל שני הפכים, ולכן השאלה איך נהיה יש מהאין תקועה בשכל שלא מסוגל לתפוס ששני ההפכים קורים בו - זמנית. מה המשמעות של הבנת אחדות ההפכים עבור האדם? הבנת הרעיון שהיש והאין אחד, ושמקור כל הדברים הוא

... חופשית - למה אין ויש בחירה חופשית זה אחד? האם קיימת בחירה חופשית באמת? הרצאה זו של אליעד כהן מתמקדת בנושא הבחירה החופשית, ומנסה ... מדוע? כי הוא מציע רעיון לפיו הרצון הראשון יכול היה להיווצר מעצמו, על ידי אותו כלום או העדר רצון, שאותו הוא מתאר כישות בלתי מוגדרת, חסרת סיבה. במצב כזה, אם אותו כלום יצר את הרצון, הרי שהוא עשה בחירה כלשהי. גם אם אנחנו לא מבינים כיצד בדיוק הוא עשה את זה, עדיין הוא זה שעשה, ולכן ... לחלוטין. לכן, התכלית של ההתבוננות בשאלה אם יש בחירה או אין בחירה היא להגיע לאחדות מוחלטת של ההבנה, בה כבר לא קיימת הפרדה בין מושגים אלה. בחירה חופשית רצון ראשון האם יש סיבה לרצון הראשון? העדר ... אפשר להניח כי הרצון הראשון נוצר מעצמו, כלומר, משהו כלשהו, בין אם נקרא לו כלום או העדר רצון, עשה את הבחירה הזאת. השאלה אם הרצון הראשון נוצר מתוך סיבה או ללא סיבה היא בעצם לא נכונה, כיוון ... בציר הזמן. ובשורש אין פער בין רצה ועשה, הרצה ועשה הם בו זמנית, אין זמנים בכלל באחדות , בשורש. ובעצם זה אומר שהרצון הראשון לא רצה, כי אם רצה ועשה הם בו זמנית, אז זה או רק רצה או רק רצה, ויש להעמיק ... נניח השכוח רצון הראשון נוצר מעצמו, OK... אז אותו כוח ראשון שנוצר מעצמו, אותו הכלום, הוא זה שבחר שיהיה רצון. הרצון הלו מוצר ממשהו, השאלה אם נוצר עם סיבה, בלי סיבה, והדבר הראשון שנוצר האם נוצר ... ולא משנה שקוראים לו העדר רצון, ולא משנה שקוראים לו העדר סיבה, או שקוראים לו כלום, בלתי מוגדר או בלתי מובן! זה לא משנה, אבל בעיקרון, לא שייך להגיד שהוא לא בחר. מה זאת אומרת להגיד שהוא לא בחר, ... בנוגע לשאלה האם יש בחירה או אין בחירה? ושכל אחד ואחד, יתבונן בדבר, עד שיגיע לאחדות מלאה של הבנה. ...