מהי אמת ומהו שקר, וכיצד ניתן להבדיל ביניהם?

אליעד כהן מסביר בהרצאה את ההבדל בין אמת לשקר דרך ניתוח מפורט של משחקי "יש ואין". לפי אליעד, אמת היא משהו שהאדם חווה אותו בצורה מוחשית או ברורה מאוד. למשל, כשמישהו אומר "יש כאן שולחן" והאדם רואה בבירור שיש שולחן, אז האמירה הזו נתפסת כאמת. לעומת זאת, אם אומרים לאדם "יש כאן שולחן" והוא לא רואה את השולחן, הדבר נתפס אצלו כשקר, כיוון שאין התאמה בין ההצהרה לבין החוויה שלו.

דוגמה נוספת שאליעד נותן היא בנושא של הבטחות לעתיד. אם אומרים לאדם "אם תעבוד כאן תקבל משכורת", האדם מדמיין את המשכורת ולכן ההבטחה נתפסת כ"אמת" כל עוד הוא מאמין שהיא תקרה. ברגע שהוא מפסיק להאמין, הוא כבר חווה את ההבטחה כ"שקר".

מהי אמת מוחלטת, והאם בכלל ניתן להגיע אליה?

אליעד ממשיך להסביר שהמונח "אמת מוחלטת" מתייחס למשהו שלא ניתן בכלל לחשוב על ההיפך שלו. כלומר, אמת מוחלטת היא אמת כל כך בסיסית ובלתי ניתנת לערעור, שאין שום אפשרות לחשוב אחרת. אם ניתן לחשוב על ההיפך שלה, זו לא אמת מוחלטת. הוא נותן דוגמה לכך שכל דבר שאנו חושבים שהוא אמת, ניתן למצוא מצב תאורטי או ספק שיכול לערער עליו, ולכן אינו מוחלט.

למשל, אליעד מסביר שאם אומרים "יש הבדל בין יש לאין", לכאורה זו אמת ברורה מאוד. אך ברגע שאדם מתחיל להטיל ספק, הוא יכול לשאול את עצמו שוב ושוב - "האם באמת יש הבדל בין יש לאין?", עד שהוא יגיע למצב שבו ההבדל כבר לא ברור לו בכלל. בשלב הזה, האדם כבר לא יכול להבדיל בין אמת לשקר, משום שההבחנה עצמה בין "יש" ו"אין" התפרקה.

כיצד מערערים על הנחות יסוד כדי להבין את האמת?

אחת הטכניקות שאליעד מלמד בהרצאה היא לערער על הנחות היסוד שעליהן מבוססת כל שאלה. הוא מדגיש שכדי להבין באמת משהו, צריך לבדוק את הנחות היסוד שעליהן הוא מבוסס. במקום לקבל כמובן מאליו את השאלה ולנסות לפתור אותה, יש לחזור אחורה לשאלות הבסיסיות ביותר שמניעות את השאלה המקורית.

לדוגמה, כאשר האדם מנסה להבין "האם אמונה זו אמת מוחלטת?", במקום לנסות למצוא תשובה לשאלה הזו ישירות, צריך קודם כל לשאול "מהי בכלל אמונה?", ו"למה בכלל אני חושב שאמונה היא אמת?". על ידי בדיקת הנחות יסוד, האדם מגיע להבנה שאין ודאות לגבי אותן הנחות, וכך הוא מתקרב להבנת האמת.

האם אפשר באמת להטיל ספק בכל דבר?

אליעד מבהיר נקודה נוספת: אדם לא יכול להטיל ספק מוחלט בהכל בבת אחת, כי בכל פעם שהוא מטיל ספק, הוא נשען על הנחות יסוד אחרות שהן עצמן אינן מוטלות בספק באותו רגע. כך שבכל פעם שמערערים על משהו, תמיד יישאר דבר מסוים שהוא כרגע בלתי מעורער. אליעד מסביר שההבנה הזו בעצמה היא מפתח להבנת האינסופיות של הספק.

לדוגמה, אם אדם אומר "אני מטיל ספק בהכל", הוא למעשה נשען על הנחת יסוד שיש דבר כזה "ספק" ושהספק הוא לגיטימי. כך שהספק עצמו לא מוטל בספק באותו רגע. זו דוגמה למה שאליעד מכנה "משחק של יש ואין".

מה המשמעות של משחק ה"יש ואין" לפי אליעד?

ההסבר המרכזי שאליעד מציג בהרצאה הוא הרעיון של משחק ה"יש ואין". האדם מפריד בין דברים שישנם לדברים שאינם, אבל כאשר הוא מתחיל לערער על הגבולות בין "יש" ו"אין", הוא יכול להגיע למצב שבו כבר אין הבדל. לדוגמה, אליעד נותן דוגמה פשוטה - אדם שואל את עצמו אם יש הבדל בין "יש רעש" ל"אין רעש", ואז ממשיך לערער: אולי ההבדל בכלל לא ברעש, אלא בסוג המוזיקה? האם בכלל משנה אם יש מוזיקה או אין מוזיקה? האם יש הבדל בין לזכור משהו או לא לזכור? על ידי המשך ערעור...