טיפשות / חוכמה - כיצד לגרום לטיפשות להיעלם מעצמה? איך להפוך טיפשות לחוכמה? שיגעון. טיפשות. חוכמה. מהי הדרך הנכונה לגרום לטיפשות להיעלם מעצמה? תשובה: על ידי שמתייחסים אליה כמו שמתייחסים אל חוכמה. הסבר: טיפשות = חוסר חוכמה = אמת חלקית = היגיון משובש = הוצאת דבר מהקשרו = טעות. כדי לגרום לטיפשות להיעלם, יש להתייחס אליה כאילו הייתה דבר חכם. דהיינו, לנסות להבין את ההיגיון שלה, כאילו הייתה דבר חוכמה. כאשר מנסים להבין את ההיגיון של הטיפשות, זה מכניס את הטיפשות למסגרת של ההיגיון. כאשר הטיפשות נכנסת לתוך המשחק של השכל, ממילא זה שומט את הקרקע מתחת לרגליים שלה והיא נעלמת מעצמה. ברמה המעשית: אם ... האמת האמיתית. תמשיך לשאול שאלות גם על התשובות עצמן. עד שתגיע אל האמת. הרעיון הוא כי אין צורך לפחד מהטיפשות ולחשוש ממנה. פשוט צריך להכניס אותה למסגרת של חשיבה שכלית. ברגע שהשכל בוחן באמת את דעה כלשהי, בסופו של דבר נשארת האמת = החוכמה. מה שהופך את הטעות לטעות / טיפשות / דמיון, זה רק הריחוק של השקר מהשכל. כאשר מאלצים את הטעות להתמודד עם השכל, על ידי זה השקר ...

טיפשות / חוכמה - איך להתמודד עם טיפשות? איך להפוך את הטיפש לחכם? שאלה: איך אפשר להפוך אדם טיפש לאדם חכם? איך אפשר להתמודד עם אדם שטועה, ולהוביל אותו אל השכל הישר? וגם, איך באפשרותו של האדם להתגבר על מחשבות טיפשיות שמציקות לו, ולחשוב יותר בהיגיון? תשובה: מי שיתבונן בעניין יראה, כי בכל צורת מחשבה שיש בעולם, קיימת חוכמה מסוימת. גם למשוגע ולטיפש, יש את השכל ואת ההיגיון שלהם, שהוא מבוסס בצורה כלשהי על ההיגיון הרגיל. אלא, שהוא יצא מאיזון ומפרופורציה נכונה. וכל טיפשות בעולם, מבוססת על שכל אמיתי כלשהו, אלא, שהוא לא מאוזן עם שאר הדברים הנכונים. וזה אומר, כי אפשר להפוך כל אדם טיפש לאדם חכם, על ידי זה שמקשרים את האדם הטיפש, אל החלק של החוכמה שיש בתוך המחשבה שלו. כי כאשר אדם אומר דבר שגוי כלשהו, הדבר הזה לא נובע מתוך רוע, אלא מתוך זה שהוא באמת חושב שהוא צודק. והטיפש נאחז בנקודת אמת כלשהי, ולא מצליח לאזן אותה עם שאר הדברים שמסביב. כדי לעזור לאדם שיש לו טעות מחשבתית, או בכלל כדי להראות לטיפש את הטעות שלו, וכדי להוביל אותו אל הדרך הנכונה יותר, לשם כך יש לנסות להבין את נקודת האמת, שקיימת בתוך דבר הטיפשות. וכאשר האדם מוצא ומבין את הדבר הנכון, שיצא מאיזון ושנמצא בתוך הרעיון הטיפשי, על ידי זה אפשר לקשר את הטיפשות לשכל שבתוכה, ולהפוך אותה לשכל אמיתי ומאוזן. לדוגמה: נניח שמישהו אומר טעות כלשהי. בדכ, זה שאומר את הטעות חושב ... מה שגורם לאדם לטעות. וההוכחה לכך שתמיד האדם חושב שיש משהו נכון במחשבה שלו ולא סתם טועה, היא שגם המשוגע הוא לא משוגע בכל דבר, אלא רק בדברים מסוימים. ואם המשוגע לא היה פועל מתוך שום היגיון, הרי שהוא היה אמור להיות משוגע בכל דבר ועניין. ומכך שהאדם המשוגע, משוגע רק בנושא מסוים, הרי שזה אומר שהוא נצמד לשכל שגוי כלשהו. אבל גם המשוגע חושב עפ היגיון כלשהו. ומשום כך, הוא משוגע דווקא בצורה מסוימת ולא בצורה אחרת. וכדי לעזור לאדם הטועה להבין את הטעות שלו, לשם כך יש לנסות לאתר ... יותר את עצמו. ותנסה להחזיר אותו למסלול של חשיבה עצמאית, שלא נובעת מתוך רצון להתגונן. בן אדם שמתייחסים אליו כטיפש, בדכ הוא נמצא בעמדת התגוננות. ולא משנה כמה ינסו להסביר לו את הצד השני, הוא מבחינתו, תמיד יאחז בנקודת ... הנכון ובפרופורציה המתאימה. וברגע שמצליחים להבין את נקודת האמת שמסתתרת בתוך הרעיון השגוי, על ידי זה אפשר לגרום לאדם הטיפש להתחיל לחשוב בהיגיון. ולו רק, על ידי זה שהוא יבין טוב יותר את עצמו. לפעמים קל יותר להתמודד עם אדם חכם שחושב אחרת ממך, מאשר עם אדם טיפש שלא מבין לא את עצמו ולא אותך. ולכן בשלב הראשון, נסה לגרום לאדם הטועה להתחיל להפעיל את המחשבה שלו, ... אפשר לנסות לגרום לו להבין עוד דברים נוספים. אך שלב ראשון על האדם לנסות להבין את עצמו. וכדי לגרום לטיפש להבין אותך, לשם כך צריך לגרום לו לחשוב בהיגיון. וכדי לגרום לו לחשוב בהיגיון, לשם כך צריך לגרום לו להפעיל את השכל שלו. וקל יותר לעשות זאת, על ידי זה שעוזרים לו להבין ... כאשר נקודת ההתחלה היא, שהוא מתחיל להתייחס לעצמו בצורה רצינית יותר, ומנסה להבין את עצמו טוב יותר. כי לפעמים הטיפש מתעקש סתם. ולפעמים הטיפש כבר שכח מדוע הוא חשב שהוא צודק, ועכשיו מבחינתו זה רק עניין אישי, שהוא רוצה להמשיך להיאחז בדעה האישית שלו. וכאשר מנסים לגרום לאדם הטיפש להבין את השכל שיש בתוך הדברים שלו, על ידי זה מוציאים אותו מהמצב הרגשי של לרצות לנצח ולהתעקש סתם, ומתחילים לגרום לו לנסות לחשוב בהיגיון, גם אם הוא שגוי, על המחשבה של עצמו. ואחרי שהאדם הטועה מבין מדוע הוא חושב שהוא צודק, עכשיו צריך ... את התמונה המלאה ויבין בעצמו מהי האמת. ואת כל הנל צריך לדעת לעשות בחוכמה ובמינון הנכון. כי כאשר מסבירים לטיפש את שורש הטעות שלו, צריך לדעת לעשות את זה במינון הנכון. שמצד אחד יאפשר לו להסתכל על השכל שיש ... את זה בחוכמה ובמינון הנכון, לפי האדם עצמו. וכל הנל נכון, גם לגבי האדם עצמו, שמנסה להתמודד עם מחשבה טיפשית שמציקה לו. ודרך ההתמודדות, היא אותה הדרך כנל. על האדם להתייחס למחשבה שמציקה לו בצורה חכמה. דהיינו, לנסות להבין ... אלא לנסות להבין אותה. אבל, להבין גם מדוע היא לא נכונה, ולאזן אותה עם שאר המחשבות הנכונות. ונסכם: בכל טיפשות יש שכל כלשהו. אלא שהוא לא מאוזן. והדרך להפוך כל טיפשות לשכל ישר, היא על ידי זה שמוצאים את השכל שיש בתוכה, ומאירים ומגדילים אותו, עד שהופכים אותו לשכל אמיתי.

חוכמה / טיפשות - האם זו חוכמה מאוד גדולה או טיפשות מאוד גדולה? לפעמים מה שנדמה לאדם כטיפשות מאוד גדולה הוא בכלל דבר חוכמה מאוד עמוק. שמרוב שהוא עמוק וקשה להבנה, לכן הוא נדמה לאדם כטיפשות או אפילו כטיפשות מאוד גדולה. מצד שני יכול להיות מצב שבו נדמה לאדם על דבר כלשהו שהוא דבר חוכמה מאוד גדול ועמוק וכולי, למרות שבאמת הוא טיפשות מאוד גדולה במסווה ובתחכום מאוד גדול. והשאלה היא, כאשר האדם לא מבין איזה עניין עמוק, כיצד באפשרותו לדעת האם זו טיפשות מאוד גדולה או חוכמה מאוד גדולה? תשובה: מצד האמת הדרך היחידה לדעת על משהו האם הוא דבר חוכמה או דבר טיפשות, היא רק על ידי זה שיודעים את האמת ומשווים את הרעיון הספציפי אל ידיעת האמת. היינו כי כל זמן ... המלאה ולא יודע את האמת כולה, הרי שיכול להיות שאותו הדבר שנדמה לו למאוד חכם, יכול להיות שהוא מאוד טיפש ולהפך. וכאשר האדם רואה את התמונה המלאה, רק אז הוא באמת מבין ומבדיל בין חוכמה לטיפשות. ואחרי שהבנו שצריך לדעת את האמת כדי להבדיל בין חוכמה גדולה במסווה של טיפשות לבין טיפשות גדולה במסווה של חוכמה, עכשיו נשאלת השאלה מה בדיוק אמור לעשות האדם ברמה המעשית עד שהוא יגלה מה היא החוכמה ומה היא הטיפשות? תשובה: ראשית יש להבין כי כדי לראות את התמונה המלאה, לשם כך צריך האדם להכיר גם את החוכמה וגם את הטיפשות. היינו כי התמונה המלאה כוללת בתוכה גם את הטיפשות וגם את החוכמה. וכאשר רואה האדם את התמונה המלאה, הרי שהוא בעצם אמור להבין גם את שורש השכל ואת שורש החוכמה שיש בתוך הטיפשות הכי גדולה. כי באמת בכל דבר בעולם יש שכל כל שהוא. ושקר גדול הוא כזה שנקודת האמת שבו מאוד חזקה. וטיפשות גדולה היא כזו שנקודת השכל שלה מאוד חזקה. ומי שרואה את התמונה המלאה, הוא יודע להבין ולזהות ולהפריד בין שורש האמת שנמצא בתוך השקר לבין המעטפת החיצונית שלו. וגם להבדיל בין שורש השכל שנמצא בתוך הטיפשות הכי גדולה, לבין המעטפת החיצונית שלה. ולמה אנחנו מקדימים את העניין הזה? כדי להבהיר לאדם שגם אם הוא יטעה, ... ולדעת את האמת, לפעמים הוא גם טועה אפילו בטעויות גדולות. משום שהשכל של התמונה המלאה גדול יותר מהשכל של הטיפשות. ולפעמים בדרך להגיע אל השכל הכולל של החוכמה והטיפשות, בדרך לכך עוברים דרך השכל הקטן יותר של הטיפשות. כך שחשוב לאדם להבין, שגם אם הוא טועה, זה לא קריטי. דהיינו, אם נדמה לאדם על איזה שקר שהוא ... לו ברירה לאדם אלא ללכת אחרי נקודת האמת שלו. כי מבחינתו זאת האמת. ואם האדם חושב בטעות על איזו טיפשות שהיא דבר חוכמה, הרי שאין לו ברירה אלא ללכת אחרי מה שהוא מבין שזאת האמת והשכל. וגם להפך, אם חושב האדם בטעות על איזה דבר אמת וחוכמה שהוא טיפשות ושקר, אין לאדם ברירה אלא להתרחק מאותו דבר השקר הטיפשות, למרות שהוא האמת. כי ביחס לנקודת המבט של האדם, הדבר הזה הוא שקר, ואין לו ברירה אלא להתרחק ממנו. ... האמת ושל השכל, ושאר התוספות המיותרות נעלמות. וכן הוא הדבר גם להפך. היינו כי כאשר האדם מתרחק מאיזה דבר טיפשות ושקר, על האדם לנסות להבין את השכל ואת הסיבה שבגללה הוא מתרחק מהשקר ומהטיפשות הזו. כי על ידי זה האדם מחדד אצל עצמו טוב יותר את השכל של האמת וכולי. וכמובן שבאפשרותו של האדם גם לנסות להבין את השכל ואת האמת שיש בתוך הטיפשות, ולהבין גם מדוע זאת טיפשות. ונסביר: בכל דבר טיפשות יש שכל. שכל כלשהו שיצא מפרופורציה ושהוא לא ממש מאוזן עם שאר הכוחות השונים. ובאפשרותו של האדם להתרחק מדבר טיפשות מכמה סיבות. אפשרות ראשונה היא, שהאדם מתרחק מדבר טיפשות, בגלל שהוא כרגע ממוקד באיזה דרך מחשבה אחרת, שהיא נראית לו יותר נכונה. דהיינו, האדם לא מעמיק את מחשבות בצד השני, אלא פשוט הולך בדרך כלשהי בלי להסתכל לצדדים. מצב שני הוא שהאדם מתרחק מדבר הטיפשות משום שהוא מבין את הטיפשות של הדבר הזה ומשום כך הוא מתרחק ממנו. מצב שלישי הוא שהאדם מבין את דבר החוכמה והשכל שיש בתוך הטיפשות, אך הוא מבין גם מדוע דבר השכל הזה לא ממש מאוזן, ומשום כך הוא מתרחק ממנו אל השכל האמיתי. ... נחזור לעניין הראשון, הרי שכאשר נדרש האדם להכריע לגבי איזה עניין האם הוא חוכמה מאוד גדולה לא ברורה, או טיפשות מאוד גדולה לא ברורה, הרי שבמצב כזה על האדם ללכת לפי נקודת האמת שלו, דהיינו, לפי מה שהוא מבין ... באמת בין השקר לבין האמת. משום שהוא יודע את השורש של כל שכל ויודע להבין כיצד השכל מוסתר בתוך הטיפשות ויודע להשתמש רק בשכל שיש בתוך הטיפשות ולהתרחק מהמעטפת החיצונית שלו.

טיפשות / שיגעון - מה טוב בטיפשות ובשיגעון? כיצד השיגעון יוצר חוכמה? טיפשות ושיגעון מטבעם לא מאפשרים לאדם לראות את המציאות כפי מה שהיא באמת, וממילא הם גם לא מאפשרים לאדם להבין את מצבו בצורה נכונה ולפעול בהתאם. בקיצור, הטיפשות גוררת טעויות ושגיאות מיותרות. יחד עם זאת לטיפשות ואפילו שיגעון יש יתרון מאוד גדול. והעניין הוא, כי לפעמים ישנם דברים מאוד חכמים ונכונים, שכדי להבין אותם לשם כך צריך טיפשות ושיגעון. כי מי שיתבונן בעניין יראה כי כל גאון הוא סוג של משוגע. וככל שהפער בין השכל של הגאון לבין השכל של שאר העם ככל שהפער הזה גדול יותר, כך הוא נחשב למשוגע יותר. ויכול להיות מצב שבו השכל של החכם האמיתי יהיה ככ גדול, עד כדי כך שהוא יחשב לשיגעון של ממש ביחס לשכל הרגיל. כי מה שנקרא אצל בני האדם שיגעון, מאוד יכול להיות שזאת חוכמה מאוד גדולה ושכל מאוד גדול, עד כדי כך שזה נדמה לשיגעון. וכפי שכבר קרו דברים מעולם שבני האדם חשבו למשוגע כל מיני אנשים שונים שאמרו דברים שונים ושרק לאחר זמן התברר שהם צדקו. אלא שצורת המחשבה שלהם לא הייתה פופולארית ולכן חשבו שהם משוגעים וכולי. ובאמת כל דבר שאותו האדם לא מבין, הוא יכול להראות בעיניו כסוג של שיגעון. עד שהוא מבין אותו ומבין את השכל שלו ורואה את האמת. ואם נתבונן עוד נראה, כי כל חכם שיכנס לבית משוגעים יחשב למשוגע למרות שהוא חכם מאוד גדול. אלא שמרוב שהוא חכם ככ גדול, אם הוא לא יסתיר את החוכמה שלו, יחשבו שהוא משוגע. בקיצור לפעמים שכל מאוד גדול יכול להראות לאדם כשיגעון למרות שהוא באמת השכל האמיתי והאדם הוא זה שלא מספיק חכם כדי להבין אותו. ואין הכוונה כמובן לומר שכל צורת מחשבה מוזרה ומשוגעת שהיא בהכרח חוכמה גדולה. אך הכוונה כן לומר שיתכן שיש שכל גדול ואמיתי שהוא נחשב לשיגעון מרוב זה שהוא גדול וכולי. וכל זה אומר בעצם שתכונת השיגעון והטיפשות היא טובה. כי היא יכולה לעזור למשוגע להשתגע ולהפוך להיות אדם חכם ונורמאלי. היינו כי באפשרותו של האדם לנסות להגיע לפריצת דרך מחשבתית ולצאת מקיבעון מחשבתי ולחשוב על דברים נכונים שנראים אולי כשיגעון לפני שמבינים אותם בשלמות, וכל זה בזכות היכולת של האדם להיות טיפש. כי לפעמים כדי להבין בן אדם חכם מאוד, לשם כך צריך לנסות לחשוב בצורה לא שגרתית אלא בצורה שיכולה להראות כשטות וכשיגעון. והיכולת של האדם לחשוב בצורה מטופשת, היא זו שמאפשרת לו להתחבר לשכל של החכם הגדול ממנו, ובסופו של דבר להיות חכם כמותו. ובאמת מצד האמת מי שיתבונן עוד בעניין יראה, כי המציאות שלנו היא ככ חכמה, שכדי להבין אותה באמת, לשם כך צריך שכל ככ גדול שיכול להראות כשיגעון. וכפי שאכן המציאות מתנהגת לפעמים בצורה שנראית כמשוגעת. ובוודאי שהאדם לא חכם יותר מאשר המציאות, כי הוא רק חלק ממנה. וזה כמובן אומר שהמציאות נראית לאדם כמשוגעת רק משום שהוא המשוגע ולא מבין אותה. כך שכדי להבין את המציאות באמת לשם כך יש צורך בשכל גדול וכולי... שהוא ככ גדול עד שהוא יכול להראות כשיגעון של ממש. והשאלה הנשאלת היא, אכ מה בעצם ההבדל המהותי בין משוגע אמיתי לבין חכם גדול ככ גדול עד ... זאת האמת. כי גם המשוגע האמיתי וגם החכם האמיתי שניהם לא חושבים בדרך המקובלת אלא בדרך שרחוקה מהמקובלת ושנחשבת לשיגעון לפי מידת הריחוק שלה מצורת המחשבה המקובלת. אלא שצורת המחשבה של החכם האמיתי תואמת את האמת, וצורת המחשבה של ... בעצם בין המשוגע האמיתי לחכם הגדול ככ שנחשב למשוגע. והדרך להגיע לשכל גדול מאוד עד כדי שהוא עשוי להיחשב כשיגעון בלי להיות משוגע ממש, היא על ידי חיפוש האמת. כי הפער שבין המשוגע לחכם זאת האמת. ועל ידי זה שהאדם נצמד אל האמת, על ידי זה הוא ניצל להיות משוגע אמיתי וזוכה להיות חכם אמיתי וכולי.

החכם הגדול ביותר והטיפש הגדול ביותר. במה הם דומים ושונים? כפי שכבר ביארתי מספר פעמים, החכם הגדול ביותר והטיפש הגדול ביותר, שניהם נחשבים למשוגעים, משום שאף אחד לא מבין אותם. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי יש קווי דמיון שונים בין החכם הגדול ביותר לבין הטיפש הגדול ביותר. והפעם נדבר על קו הדמיון של השיפוטיות. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי אחד מהדברים שמאפיינים את הטיפש, הוא בחוסר יכולת השיפוט הנכונה שלו. כאשר האדם לא מסוגל לשפוט את הדברים בצורה נכונה, הרי שהיכולת השכלית שלו נמוכה. וככל שהשכל של האדם גדול יותר, כך כושר השיפוט שלו גדול יותר וכולי. אלא שכאשר האדם מבין ... כושר השיפוט שלו נעלם. כי מאחר שהכל טוב באותה המידה, ממילא אין לאדם שיפוט כלשהו על המציאות, בדיוק כמו הטיפש הגדול ביותר בעולם. אלא, שהחכם הגדול ביותר בעולם, הוא מסוגל להכיל בתוכו את ההפכים. זא, הוא גם מצד אחד יודע שהכל טוב באותה המידה, ... יודע להבדיל בין טוב לרע, אלא שהוא עושה זאת מתוך נקודת מבט של הכל טוב. ונמצא אם כן, כי החכם הגדול ביותר שמבין את המציאות בשלמות, גם הוא וגם הטיפש הגדול ביותר, לשניהם אין שום שיפוט רע על המציאות. ועל שניהם אפשר לומר, אין שכל אין דאגות. כי כאשר ... באותה המידה. וממילא הוא כאילו זורק את השכל לגמרי, ואין לו שום יכולת שיפוט על שום דבר, בדיוק כמו הטיפש הגדול ביותר. אלא, שהטיפש לא מסוגל להיות גם חכם. והחכם, מסוגל להיות גם ללא שיפוט כלשהו על המציאות כמו הטיפש, וגם מצד שני להמשיך לחיות בצורה רגילה, עם שיפוט של טוב ורע כאחד האדם. והחכם שמכיל בתוכו את ההפכים האלו, הוא נהנה יותר מאשר הטיפש הגדול ביותר. כי שניהם מרגישים טוב. כי כאשר אין שכל אין דאגות. אבל החכם שיש לו שכל, ושבכל זאת השכל שלו מתאים למציאות, הרי שאז הוא נהנה עם שכל ונהנה בעוצמה הרבה יותר ...

טיפשות / חוכמה - כיצד לגרום לטיפש להפוך להיות האדם החכם ביותר בעולם? כפי שכבר ביארתי, לכל צורת מחשבה ושכל בעולם, יש שורש כלשהו ושכל אחר שממנו הם נובעים. המשוגע, הוא זה שהשכל שלו ושצורת המחשבה שלו לא פופולארית ולא נפוצה. גם למשוגע יש את ההיגיון שלו, שגורם לו לכך שהוא משוגע דווקא בצורה כלשהי ולא בצורה אחרת. כי גם המשוגע נצמד לשכל כלשהו. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי שורש השכל של החכם, ושורש השכל של הטיפש, ושורש השכל של כל הדעות השונות בעולם, הוא אותו השורש. כי יש אמת אחת ויש שכל אחד, שכל הדעות ... שונים וגוונים שונים וצורות ביטוי שונות, של אותו השכל. אך בשורש, כל השכלים שבעולם, כולם נובעים מאותו השכל. והאדם החכם הגדול מכולם, הוא זה שיודע את שורש השכל של כל השכלים שבעולם. והחכם האמיתי, הוא זה שיודע כיצד השכל האחד והאמת האחת, באה לידי ביטוי בכל הדעות השונות שיש בעולם. וזה בעצם אומר, כי האדם הטיפש ביותר בעולם, הוא יכול להפוך להיות האדם החכם ביותר בעולם, אם הוא יצליח להגיע ולהבין את שורש השכל של עצמו! כי שורש השכל של הטיפשות הגדולה ביותר בעולם, הוא גם שורש החוכמה. כי בשורש של השכל, השורש הוא אחד. והשורש של הטיפשות והשורש של החוכמה, הוא אותו השורש. וכאשר רוצים לגרום לטיפש להיות חכם, לא צריך להילחם בו, אלא פשוט אפשר לנסות לגרום לו להבין טוב יותר את עצמו. ואם הטיפש יצליח להבין את עצמו באמת ובשלמות, הדבר הזה בעצמו יגרום לו להיות חכם, כי שורש השכל של הטיפשות ושל כל דעה בעולם, הוא השורש של השכל של כולם.

חוכמה / טיפשות - איך לא לזלזל בטעות, בחכם גדול שנדמה למשוגע? אם נתבונן בספרי ההיסטוריה נראה, כי בימי שעברו הוציאו אנשים חכמים להורג, בטענה שהם משוגעים וכופרים בעיקרי האמונה ובדעות שהיו רווחות פעם. בימים ההם, הוציאו להורג אנשים חכמים שהקדימו את זמנם, מאחר שהם היו נדמים למשוגעים. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי הדבר הזה נכון בכל דור ודור. ולא רק בכל דור ודור, אלא הדבר הזה ... משום שהם נראים לו פשוטים מידי וקשה לו להבין אותם, ולכן הוא מזלזל בהם וזורק אותם. והדבר זהה לחלוטין לחכם שמאשימים אותו שהוא משוגע. לדוגמה: לפעמים האדם נתקל באיזו בעיה. והאדם מבין בתוכו שבאמת אין כאן שום בעיה. אך בכל זאת הוא מתעקש לפתור את הבעיה למרות שאין כאן בעיה. משום שהמחשבה שאומרת לו שאין כאן שום בעיה, היא כאילו נראית לו כטיפשית, משום שהיא פשוטה מידי. ובאמת, המחשבה הפשוטה ביותר, היא החכמה ביותר. והמשוגע הוא משוגע, לא משום שהוא חושב בצורה פשוטה, אלא משום שהוא מסבך את מה שלא צריך לסבך. והמחשבה הפשוטה והפשיטות, היא הדבר הגדול ביותר שיש. אלא שהאדם חושב בטעות שהפשיטות הזאת היא שיגעון, ומשום כך הוא מתעלם ממנה במקרה הטוב, ונלחם בה במקרה הפחות טוב. ועל האדם ללמוד את מוסר ההשכל, מכך שפעם הוציאו להורג את החכמים שהיו נדמים למשוגעים, ועל האדם ללמוד מכך, שלפעמים המחשבות הפשוטות שהוא לא מתייחס אליהן ברצינות משום שהן פשוטות מידי, לפעמים המחשבות האלו הן מאוד חכמות. ועל האדם לדעת לנסות להקשיב לעצמו, ולנסות לחפש את האמת, ולנסות לברר את האמת על כל דבר. ולא לשלול ...

טיפשות / חוכמה - מדוע גם לטיפשות יש סוף? מהו הסוף של הטיפשות? אמר האומר (אלברט איינשטיין), כי לטיפשות אין סוף. וכאן במאמר נסביר, מדוע גם לטיפשות יש סוף. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי לטיפשות יש שני גבולות. והגבול הראשון הוא שכל טיפשות שיש בעולם, יש בה גם סוג מסוים של חוכמה. וטיפשות לא יכולה להתקיים, בלי שתהיה בה לכל הפחות טיפה אחת של חוכמה. ונקודת החוכמה והשכל שיש בכל טיפשות ושחייבת להיות בכל טיפשות, היא ההסכמה על קיומה של המציאות. כי המציאות קיימת. ואי אפשר לומר שום דבר טיפשות, בלי להודות על כך שהמציאות קיימת. כך שבכל דבר טיפשות, יש בו לפחות נקודת חוכמה אחת, שמסכימה על קיומה של המציאות. ולכן גם אין שקר מוחלט. כי בכל שקר יש נקודת אמת כלשהי. כי ... בו את נקודת האמת שמודה על קיומה של המציאות. וממילא בכל שקר, יש נקודת אמת כלשהי. וכך גם בכל טיפשות יש נקודת אמת ושכל כלשהם. ובנוסף, לטיפשות יד עוד סוף. והוא, שגם האדם הטיפש ביותר, גם הוא יכול להפוך להיות האדם החכם ביותר. או כאשר יהיה לו ממש טוב, או כאשר יהיה לו ממש רע. כי הטיפש, למרות שהוא טיפש, הרי שגם הוא חושב בצורה הגיונית כלשהי. זא, אומנם ההיגיון שלו מעוות ושונה מצורת המחשבה הרגילה, אבל גם לטיפש יש את ההיגיון שלו. ובאמצעות ההיגיון של הטיפש, באמצעותו אפשר להפוך את הטיפש לחכם אמיתי. כי כל שכל שיש בעולם, גם של הטיפש הגדול ביותר, הוא מחובר בצורה כלשהי לשכל האמיתי של ההיגיון הישר באמת. ואם הטיפש יחליט לחשוב יותר בהיגיון, גם עפ ההיגיון העקום שלו, עדיין גם זה יוביל אותו להיות חכם. כי באמצעות שימוש בהיגיון העקום שלו, דרך זה הוא יגיע אל השכל הישר. והטיפש יהפוך להיות חכם, או כאשר יהיה לו ממש טוב, ואז יהיה לו ישוב הדעת להסתכל בשכל אמיתי על המציאות, ואז הוא יהפוך להיות נורמאלי. או כאשר יהיה לו ממש רע. כי גם לטיפשות יש סוף. וגם הטיפש הגדול ביותר בעולם, אם יהיה לו מספיק רע, ויהיה לו מספיק זמן לחשוב ולנסות להבין למה רע לו, במצב כזה הוא ישתמש בשכל העקום שלו טוב יותר. עד שבסופו של דבר הוא יהיה חכם באמת. כי כאשר רע לטיפש, גם הוא משתמש בשכל שלו. וגם מי שהוא טיפש חסר שכל, גם הוא מרגיש רע לפעמים. כי מי שאין לו שכלל בכלל, הרי שאין לו גם רצון עצמי, ... שכל אין דאגות, זה רק אם אין בכלל שכל. אבל אם יש טיפת שכל, אז יש גם דאגות. וכאשר הטיפש מרגיש רע, אז הוא משתמש בשכל שלו, כדי לגרום לעצמו להרגיש טוב יותר. ולכן, אם הטיפש ירגיש מספיק רע, אז בסוף גם הוא יקבל שכל אמיתי. כי הוא יהיה חייב להשתמש בשכל העצמי שלו. והוא יהיה חייב לחזק את השכל שלו. עד שגם הוא יהפוך להיות נורמאלי עם שכל אמיתי. ולכן, גם לטיפשות יש סוף. גם מצד אחד אי אפשר להיות טיפש לגמרי. וגם מהצד השני, אם הטיפש ירגיש מספיק טוב או מספיק רע, גם אז הטיפשות שלו תיגמר.

פחד להיכשל - מהי הטיפשות שרוצה להצליח ומפחדת מכישלון? למה אנשים מפחדים להיכשל ומה הקשר לטיפשות? פחד מכישלון הוא אחד הפחדים הנפוצים ביותר שמלווים אנשים רבים במהלך חייהם. אליעד כהן מסביר את השורש העמוק לפחד זה ומגדיר אותו כטיפשות הנובעת מחוסר הבנה של טבע המציאות. הוא טוען שהסיבה שאדם מפחד להיכשל היא שהוא מתייחס להצלחה או לכישלון באופן ... חיובית מזיקה? הצבת מטרות גורמת לסבל? מה זה משחק החיים? מדוע אי אפשר להיכשל באמת? פחד להיכשל - מהי הטיפשות שרוצה להצליח ומפחדת מכישלון? הפעם אענה לשאלה, מה עושים עם פחד מפני כישלון? ואם נבין ממה נובע הפחד מפני כישלון, נדע מה לעשות. ומדוע אנשים מפחדים להיכשל? התשובה פשוטה, הפחד להיכשל הוא בגלל טיפשות. האדם רוצה להשיג משהו, ואם הוא לא ישיג את מה שהוא רוצה, זה נחשב מבחינתו ככישלון. אבל למה אמרתי טיפשות, כי אם היה האדם מבין שבמציאות הכל זה משחק, צריך להתייחס למציאות כמשחק, גם במשחק אתה רוצה להשיג הצלחה ... בין דבר לאחר, כי זה טוב וזה רע ואז חייו נהפכים לגיהנום כי לא השיג את המטרה הטובה. וזו טיפשות כי אומרים לאדם אתה בגן עדן, והכל טוב באותה המידה והאדם אומר: לא אני רוצה דווקא את הדבר הזה ...

שאלות טיפשיות - מהו הסוף של הטיפשות ושל השאלות? איך אפשר להגיע לסוף השאלות ולסוף הטיפשות? אדם המחפש את האמת נתקל באופן קבוע בשאלות חדשות. חיפוש האמת הוא למעשה הבנה מלאה ומדויקת של המציאות כפי ... למה המציאות קיימת? האם יש סוף לשאלות או שהן אינסופיות? בניגוד לדעה הרווחת שיש שני דברים אינסופיים - היקום והטיפשות - אליעד כהן טוען שלשניהם יש סוף ברור. סוף היקום הוא הפרספקטיבה שקיימת לפני תחילת היקום, כלומר, מצב שבו אין עדיין זמן ומקום. סוף הטיפשות הוא החוכמה, כלומר, הגבול העליון של הטיפשות הוא למעשה הגבול התחתון של החוכמה. כאשר האדם מגיע אל קצה הטיפשות, הוא מגיע לחוכמה מוחלטת, הבנה מלאה של המציאות. למה בכלל נוצרות שאלות ומהי הדרך לפתרונן? הסיבה העיקרית לקיום שאלות היא הנפרדות. כל ... היה מבין שהימין והשמאל הם אחד, הוא היה תופש שהיקום כולו נמצא למעשה במקום אחד ואין באמת אינסוף. מהי הטיפשות האנושית הכללית? הטיפשות האנושית הכללית היא חוסר היכולת להבין שדבר והיפוכו הם אחד. האדם מפריד בין תכלית וחוסר תכלית, בין קיים ללא ... כבר אינו מוגבל, וכל השאלות נעלמות באופן מוחלט. הבשורה הטובה היא שהשאלות אינן אינסופיות והן בעלות סוף ברור. סוף הטיפשות, כפי שהוסבר, הוא ההבנה והחוכמה המוחלטת, שבה אין יותר שאלות ואין יותר ספקות. המצב האידיאלי הוא לחיות ביום שבו אין בכלל צורך בתשובות, כיוון שאין שום שאלה יותר. מהו הסוף של הטיפשות? האם יש סוף לשאלות? איך להבין את המציאות כפי שהיא? למה יש שאלות בכלל? מהי הנפרדות ואיך היא יוצרת שאלות? איך מגיעים לאחדות מוחלטת? האם קיים ולא קיים הם אחד? שאלות טיפשיות - מהו הסוף של הטיפשות ושל השאלות? הפעם אענה על השאלה, אדם מחפש את האמת, וכל הזמן מגלה שנותרות לו שאלות חדשות, והוא לא ... אמור לבדוק את זה לעצמו, לא להאמין לי והבשורה היא שיש סוף לשאלות, וכמות השאלות היא סופית, ויש סוף לטיפשות. והיה בן אדם מאד טיפש בעולם, שאמר שלשני דברים אין סוף: ליקום, ולטיפשות. ולמה הוא היה טיפש? כי גם ליקום וגם לטיפשות יש סוף. והסוף של היקום הוא מה שהיה לפני היקום, לפני העולם, הפרספקטיבה של לפני היות הזמן והמקום, זה הסוף של היקום. והסוף של הטיפשות, זאת החכמה, כי גם לטיפשות יש סוף. והקצה של הטיפשות זאת החכמה. הנושא די פשוט: סוף הטיפשות זה הגבול של השכל האנושי. ומה זו טיפשות: חוסר הבנה של המציאות. והדרך לפתור את כל השאלות האפשריות בעולם היא מאד פשוטה, והדרך היא לשאול את השאלה ... לא היתה שאלה. והיכן מתחילות השאלות? השאלות מתחילות בשכל של האדם, בנפרדות. והנפרדות נובעת מהשכל של האדם. ומה היתה הטיפשות של זה שאמר שליקום אין סוף. הטיפשות היא אנושית כללית, לא משהו פרסונאלי. והטיפשות האנושית הכללית, היא שהאדם לא מסוגל לתפוס בר והיפוכו. ומה המשמעות שליקום אין סוף, כי אם תצעד ימינה או ...