... הסיבה ואינו התוצאה, של שום אירוע אחר, אלא כל דבר עומד וקיים בפני עצמו. וכאשר כל דבר קיים בפני עצמו , דהיינו, כאשר הסיבה שהדבר הוא כך, היא לא נמצאת בשום מקום שחיצוני לדבר עצמו, אלא כל דבר קיים בפני עצמו, אז מצד אחד אפשר לומר, שזאת שלמות הסיבתיות, שלכל דבר בפני עצמו יש סיבה. סיבה ככ טובה, עד ששום ...

... תלוי בהפכים, כלומר, הוא חושב שכל דבר קיים רק בזכות ההיפך שלו. אדם כזה נמצא תמיד בחיסרון, כי כל דבר חסר לו את ההפך שלו. האדם שיגיע לשיא הנפרדות יבין שכל דבר קיים בפני עצמו , בלי תלות בהפך שלו. ברגע שאדם מצליח להבין שכל דבר שלם בפני ...

... על ההתייחסות של האדם לחיים ולבחירותיו. לדוגמה, אם האדם מבין שהוא לא חייב למצוא סיבה הגיונית לכל דבר שהוא עושה, הוא יכול להפסיק לחפש סיבות ופשוט לחיות את חייו, מתוך הבנה שכל דבר קיים בפני עצמו ואינו זקוק לסיבה חיצונית להצדיק את קיומו. הוא טוען שהתפיסה הזו ...

... ראשון מחויב המציאות - מה הם? מהו מושכל ראשון ומה פירוש הביטוי מחויב המציאות? מושכל ראשון הוא מושג בסיסי בפילוסופיה שאינו דורש הוכחה או למידה מוקדמת, מפני שהאדם יודע אותו באופן ... כדור הארץ עגול כוללת בתוכה את הידיעה על המושג עיגול ועל כך שיש כדור הארץ. אי אפשר להכיר את המושג כדור הארץ עגול ללא הכרת מושגים אלו מראש. מה המשמעות של ידיעות מחויבות וידיעות אפשריות? ישנן ידיעות מחויבות וידיעות אפשריות. ידיעות אפשריות הן ידיעות שניתן לא לדעת אותן, לדוגמה, ניתן לדעת שכדור הארץ עגול, אך אפשר שלא לדעת כיצד נראה כדור הארץ בדיוק. ידיעות מחויבות הן ידיעות שאי אפשר שלא לדעת אותן בשום אופן. למשל, הידיעה שיש מציאות או הידיעה שהאדם עצמו קיים נחשבות ידיעות מחויבות, כי אי אפשר שלא לדעת אותן. כל ידיעה רגילה שהאדם רוכש, למשל אני רעב, בנויה על ידיעות אחרות בסיסיות יותר, כמו מהו רעב, מהו שובע, ומהו רצון. כך, כל ידיעה נשענת על ידיעות עמוקות יותר, בסיסיות ומחויבות . איך מגיעים לידיעה של מושכל ראשון? אליעד כהן מתאר תהליך שבאמצעותו האדם יכול להגיע לידיעת המושכל הראשון. התהליך כולל בדיקה של כל הידיעות הקיימות שלו, תוך ניסיון לבחון האם הידיעה הזאת היא הכרחית ומחויבת או רק אפשרית. לדוגמה, הוא מציע לשאול שאלות כמו: האם הידיעה שיש כדור הארץ היא בהכרח מחויבת או שיכול להיות שהיא רק אפשרית? ככל שהאדם יחקור יותר לעומק ויבדוק כל ידיעה בנפרד, הוא יגלה שכל הידיעות שהוא מחזיק ... קרובות, היא למעשה ידיעת הקשר בין המושכל הראשון לשאר הדברים במציאות. האמת נתפסת כדבר הכי יציב במציאות מפני שהיא מבוססת על אותו מושכל ראשון - ידיעה אחת שהיא מחויבת באופן מוחלט ואי אפשר שלא לדעת אותה. אדם שרוצה למצוא את האמת צריך להיות מודע למושכל הראשון. הדרך לעשות זאת היא באמצעות בחינת כל ידיעה, בדיקה אם היא מחויבת או רק אפשרית, עד לחשיפת אותה ידיעה בסיסית שהיא מחויבת המציאות - המושכל הראשון. בסיום ההרצאה אליעד כהן מאחל למאזינים להגיע להכרה של המושכל הראשון ולהבין שזו הידיעה היציבה ביותר שקיימת במציאות. הבנה זו מובילה לידיעת האמת ולתפיסת המציאות כישות אחת. מהו מושכל ראשון? מה ההבדל בין מחויב לאפשרי? מהי ידיעת האמת? כיצד לזהות ידיעות בסיסיות? מהו הדבר שאי אפשר לא לדעת? איך בודקים אם ידיעה מחויבת או אפשרית? מהו מושכל ראשון? מושכל ראשון זהו מושג שמי שמחפש נתקל במושג. דבר שאין צורך להוכיח אותו. הדבר שהוא יודע ... שהוא לא יודע. מרוב שאי אפשר לא לדעת את זה האדם לא יודע את זה שהוא יודע את זה. הוא צריך לנסות לגלות מה זו אותה הידיעה שמעולם לא לימדו אותי אותה. האם הדבר הזה מחויב או אפשרי האם הידיעה הזו נכונה? על כל ידיעה אפשר לא לדעת שאתם קיים, יש אפשרות שלא תהיה קיים זה לא מוכרח שלא תהיה קיים האם הידיעה מחויבת. מושכל ראשון פירושו דבר שלא צריך ללמוד אותו ושאי אפשר לא לדעת אותו והאדם מרוב שאי אפשר לא לדעת אותו האדם לא יודע אותו האדם צריך להיות מודע למושכל הראשון האם זה מחויב כך או אפשרי כך? ואז הוא מבין שזה מושכל המציאות. ...

... ראשון מחויב המציאות - מה הם? מהו מושכל ראשון ומחויב המציאות? מושכל ראשון ומחויב המציאות הם מושגים שמתארים את הידיעה הבסיסית ביותר, ידיעה שאינה ניתנת להוכחה ואינה דורשת לימוד משום שאי אפשר לא לדעת אותה. כל ידיעה שיש לאדם, כמו מהו שולחן, מהו ... לדעת שיש דבר כזה כדור הארץ. לכן הידיעה שאתה קיים קרובה יותר למושכל הראשון, אך עדיין ניתן לשאול האם ידיעה זו מחויבת. אם קיימת אפשרות שלא תהיה קיים, זו עדיין אינה ידיעה מחויבת. המושכל הראשון הוא אותה ידיעה אחת שאינה מאפשרת שום אפשרות אחרת, כלומר, ידיעה שחייבת להיות נכונה תמיד וללא תנאי. איך לגלות מהו מושכל ראשון? כדי לגלות את המושכל הראשון, האדם צריך לשאול את עצמו לגבי כל ידיעה וידיעה שיש לו, האם הידיעה הזו מחויבת או שהיא רק אפשרית. לדוגמה, כשאדם יודע שכדור הארץ עגול, הוא צריך לשאול את עצמו: האם הכרחי לדעת זאת? האם חייב להיות שכדור הארץ עגול או שאפשר גם שלא לדעת זאת? כשאדם ... שיש בכך חידוש, ולכן גם לא מודעים לידיעה הזו. אבל כאשר האדם מתחיל לשאול באופן שיטתי על כל הידיעות שלו האם הן מחויבות או אפשריות, הוא מצליח לזהות לבסוף את המושכל הראשון ולהבין שהוא ידיעה מיוחדת ששונה מכל הידיעות האחרות. מהי החשיבות של הבנת המושכל הראשון? הבנת המושכל הראשון מעניקה לאדם יציבות אמיתית, משום שזהו הדבר היחיד בעולם שהוא מחויב המציאות באופן מוחלט. בעוד שכל שאר הדברים בעולם יכולים להיות אחרת או יכולים שלא להתקיים כלל, המושכל הראשון תמיד יהיה קיים ותמיד יהיה נכון. המודעות לידיעה זו ... וידיעה ברורה על האמת, שיכולה להשפיע על תפיסת המציאות ועל אופן ההתנהלות של האדם בעולם. לסיכום, מושכל ראשון או מחויב המציאות הוא הדבר היחיד בעולם שאי אפשר לא לדעת אותו, הוא לא דורש לימוד ולא ניתן לשכוח אותו. כל אדם כבר יודע אותו מבלי להיות מודע לכך. הדרך להגיע להבנתו היא לשאול לגבי כל ידיעה אם היא מחויבת או אפשרית, ובסופו של דבר, להבחין בידיעה היחידה שהיא מחויבת המציאות באופן מוחלט. מהו מושכל ראשון? מה זה מחויב המציאות? איך לזהות ידיעה בסיסית? מה ההבדל בין ידיעה אפשרית לידיעה מחויבת? מהי הידיעה היחידה שאי אפשר לא לדעת? איך מגיעים לידיעת האמת? מהו מחויב המציאות מושכל ראשון? פירושו - דבר שאין צורך להוכיח אותו. שהאדם יודע את הדבר הזה בלי שיצטרך ללמוד אותו. ולכל אדם יש הרבה ידיעות. אדם יודע מה זה שולחן, וכן האלה ... מבוססת על ידיעות נוספות. אם אתה יודע שכדור הארץ עגול, לשם כך עליך לדעת מהו עיגול ומהו כדור הארץ. יש ידיעות מחויבות ויש כאלה שאינן. למשל בעניין הכדור הארץ, ידיעה זו כולל ידיעות נוספות מחויבות. לשל ידיעה שאדם רעב, היא כולל ידיעה שיש רעב ויש אני ויש רצון וגם ידיעת רעב. כל ידיעה מבוססת על ידיעות נוספות אחרות. מהו מושכל ראשון? כל הידיעות שמלמדים את האדם הוא ... האמת פירושו ידיעת המושכל הראשון. בעצם חיבור המשוכל הראשון לשאר הדברים. מהו הדבר היציב ביותר שיש? האמת. היא מחויבת המציאות . כל אחד ואחד יודע את הידיעה הזו, הוא לא מסוגל להגדיר את זה, כי זה דבר שאי אפשר לא לדעת את זה. כי אין לזה בעצם שום חידוש. ואף על פי כן מי שרוצה לדעת מהו מחויב המציאות או מהו מושכל ראשון, עליו לברר זאת על ידי שישאל מהו הדבר שהוא יודע, האם הוא מחויב המציאות או לא? למשל הידיעה שאתה קיים, אם יש אפשרות שלא תהיה קיים, סימן שאין זה מחויב המציאות, עד שמגיעים למושכל הראשון שבלעדיו אין שום ידיעה. לסיכום, המודעות למושכל הראשון תעניק לאדם יציבות אמיתית, כי המושכל הראשון הוא מחויב המציאות ולא אפשרי המציאות. ...

... - מהי המציאות? ההגדרה של מציאות - מהי מציאות? מציאות מחויבת מציאות אפשרית מציאות מוחלטת מציאות פירושה, מה שמצוי קיים. ובספר הזה, לפעמים המושג מציאות, פירושו הוא, ... כנפרד ממה שאיננו (מציאות אפשרית). ולפעמים פירושו הוא, המציאות שקיומה הוא מחויב, דהיינו, מהות המציאות, דהיינו, מה שמצוי תמיד (מציאות מחויבת מציאות מוחלטת). ובכל פעם, הפירוש הוא לפי ההקשר המתאים. ...

... עצמי מחויב המציאות או אפשרי המציאות, התחדשות או המשכיות, סיבת הקיום העצמי, למה אתה קיים, נצחיות הנשמה מהי המשמעות של קיום עצמי? האם הוא מחויב או רק אפשרי? בהרצאה זו, אליעד כהן עוסק בשאלת הקיום העצמי והקשר בין ההווה לעבר. הוא בודק אם קיום האדם כרגע הוא מחויב המציאות , או שמא הוא אפשרי בלבד, תוצאה של רצף של רגעים קודמים. אליעד מסביר שמי שמבין את עצמו כקיים כרגע בגלל שהיה קיים בעבר, למעשה משקר את עצמו. קיום האדם לא מחויב לעבר, אלא הוא רק אפשרות אחת מתוך ... האם אנחנו קמים מחדש בכל רגע? הוא מתאר את המצב שבו אנשים טועים לחשוב שהקיום שלהם היום תלוי בקיום של אתמול, אך אליעד טוען שזו טעות. הוא מדגיש שזוהי אשליה של המשכיות, והקיום כיום הוא רק אפשרות, לא מחויבת. הוא שואל את השאלה מהו באמת מקור הקיום, ומדבר על כך שכאשר אנחנו שואלים את עצמנו למה אני קיים? אנחנו למעשה לא מבינים את שאלת הקיום. ההסבר המתמשך מציין שאין חובה להיות קיימים ברגע הזה, ולא מדובר על קיום מחויב, אלא רק אפשרות. כל רגע הוא אפשרות חדשה, לא מחויבת. אליעד מציין כי המחשבה שהקיום של היום מחויב לאירועים קודמים היא שקר, והאדם למעשה ... של הרגע הנוכחי היא תוצאה של הסיבה של הרגע הקודם? אליעד מציין כי לא כל מה שמתרחש הוא תוצאה ישירה של אירועים קודמים, והשאלה האם התוצאה היא בהכרח המשך של סיבה מסוימת היא שאלה שעוסקת בקיום האפשרי ולא המחויב . אליעד מציין גם את המורכבות של הרגע הנוכחי. כל רגע הוא מנותק מהעבר ויכולה להיות אפשרות חלופית, כלומר, לא מחויבים להמשיך בקיום של הרגע הקודם. כל קיום הוא אפשרות, לא הכרח. לסיכום, אליעד מסביר שהקיום שלנו לא מחויב , אלא אפשרי בלבד. תודעתנו מרמה אותנו לחשוב שהקיום שלנו מחויב, אך למעשה כל רגע הוא רק אפשרות, ואנחנו לא מחויבים להישאר קיימים. מהו קיום עצמי? האם קיום הוא מחויב או אפשרי? האם יש סיבה ותוצאה בקיום? ...

מחויב המציאות, אפשרי המציאות, מורכב ולא מורכב, חייב להיות קיים, לא חייב להיות קיים מה ההבדל בין מחויב המציאות לאפשרי המציאות? אליעד כהן מסביר שהמציאות מתחלקת לשני מושגים מרכזיים: מחויב המציאות ואפשרי המציאות. מחויב המציאות הוא דבר שחייב להיות קיים ואינו יכול שלא להתקיים. הוא אינו תלוי בשום דבר אחר ואינו יכול להיות חסר. לעומתו, אפשרי המציאות הוא דבר שיכול ... בצורת מטוס או לא להתקיים כלל, והקיום שלו תלוי בכך שנרכיב את החלקים. לעומת זאת, חלקי הלגו עצמם הם מחויבי המציאות מבחינת המבנה הספציפי של המטוס, כי אם רוצים שיהיה מטוס, מוכרחים שיהיו חלקים. כלומר, החלקים חייבים להתקיים כדי לאפשר את יצירת המטוס. אך הצורה הספציפית של המטוס אינה מחויבת, אפשר להרכיב מאותם חלקים צורות אחרות או אפילו לא להרכיב בכלל. מהי ישות מורכבת, ומדוע היא אפשרית המציאות בלבד? אליעד מדגיש שכל דבר שמורכב משני דברים או יותר מוגדר בהכרח כאפשרי המציאות ולא כמחויב. הסיבה לכך היא שעצם העובדה שיש חלקים שונים המרכיבים את הדבר, פירושה שהחיבור ביניהם הוא עניין אפשרי, לא הכרחי. למשל, חדר מסוים קיים כמחויב המציאות (משום שמשהו תמיד חייב להתקיים במציאות), אך סידור הרהיטים בתוכו הוא אפשרי, שכן ניתן להזיז את הרהיטים למקומות אחרים או להוציא אותם לחלוטין. כלומר, הקיום הבסיסי הוא מחויב, אך האופן שבו דברים מסודרים בו הוא אפשרי בלבד. אליעד מוסיף דוגמה נוספת: אם קיים משהו שאתה יכול לפרק לשני רכיבים או יותר, אותו דבר מוגדר כאפשרי ... אותו לחלקיו השונים או להרכיבו מחדש. מכאן, כל דבר המורכב משני חלקים ומעלה הוא תמיד אפשרי המציאות ולא מחויב. מדוע ישות אחת ויחידה שלא תלויה בשום דבר היא מחויבת? לעומת ישויות מורכבות, אליעד מסביר שקיימת ישות אחת ויחידה שאינה תלויה בשום גורם אחר, ולכן היא מוגדרת כמחויבת המציאות. הכוונה היא למציאות מוחלטת שקיומה אינו תלוי בשום גורם נוסף. אליעד מכנה זאת העין המוחלט או המודעות המוחלטת, היש והאין, שנמצאת מעבר לכל אפשרות לשינוי או אי - קיום. הוא מדגיש שמציאות כזאת אינה יכולה להיות מורכבת משום גורם אחר, משום שהרכבה תגרום לכך שקיומה יהיה אפשרי ולא הכרחי. כיצד ניתן לזהות אם משהו הוא מחויב או אפשרי? אליעד ממחיש את התהליך לזיהוי מחויב ואפשרי בעזרת שאלות פשוטות. למשל, כאשר ישנה ישות כמו שולחן, אפשר לשאול אם השולחן יכול שלא להיות קיים או להימצא במקום אחר. מכיוון שהתשובה תהיה חיובית, השולחן הוא אפשרי ולא מחויב. לעומת זאת, ישות שהקיום שלה הוא הכרחי תמיד, ללא אפשרות היעדרות, היא ישות מחויבת. הוא מסביר זאת בעזרת דוגמה נוספת: כאשר יש לך לבני לגו, הלבנים עצמן הן מחויבות המציאות רק במובן של חומר או חלקים, מכיוון שללא חומר אין אפשרות ליצור שום דבר. אבל המבנה המסוים שמורכב מהן, כמו קיר או מטוס, הוא אפשרי בלבד, כי אפשר להרכיב את החלקים אחרת או לא להרכיב בכלל. כיצד ניתן להבדיל בין מה שמחויב למה שהוא אפשרי ביחס למציאות הכללית? אליעד מדגיש כי כל דבר שיכול להיעלם, להשתנות או להתפרק הוא תמיד אפשרי בלבד. כל ישות שאינה יכולה להשתנות או להיעלם, שהיא אחת מוחלטת ואינה מורכבת מחלקים, היא מחויבת המציאות. הוא מסביר שכשמדברים על המחויב המציאות, מתכוונים למציאות עצמה, ליסוד הבסיסי והיחיד של כל הדברים - מודעות מוחלטת או המציאות הכללית, שאינה יכולה להיעדר או להשתנות לעולם. אליעד מדגיש שחשוב להבין כי מה שנראה לנו כמחויב או אפשרי משתנה בהתאם לנקודת המבט. אם מתבוננים ביחס לחדר, החדר כולו מחויב לעומת הסידור שלו שהוא אפשרי. אם מתבוננים במציאות כולה, החדר עצמו הופך להיות אפשרי, משום שהמציאות עצמה היא המחויבת, ואילו החדר הוא רק צורה אפשרית אחת בתוכה. אליעד מדגיש שוב ושוב שהדיון במחויב ובאפשרי הוא דיון פרופורציונלי: כל עוד מדובר במשהו שיכול להתקיים אחרת או לא להתקיים כלל, הוא מוגדר כאפשרי המציאות, ורק אותו דבר שאינו יכול שלא להיות קיים בשום מצב, בשום דרך, הוא מחויב המציאות באמת. מהו מחויב המציאות? מה ההבדל בין

מחויב המציאות, אפשרי המציאות, האם ישנו דבר שקיומו הוא מחויב המציאות האם ישנו דבר שקיומו הוא מחויב המציאות? אליעד כהן דן בנושא מחויב המציאות ואפשרי המציאות ומסביר לעומק האם בכלל קיים דבר שניתן לומר עליו שהוא מחויב המציאות, כלומר, דבר שחייב להתקיים ולא יכול שלא להתקיים בשום תנאי. הסוגיה נוגעת ... לתנאים כאלה ואחרים. אליעד מסביר שהרבה פעמים אנשים משתמשים במושגים מחויב או אפשרי מבלי להבין עד הסוף את המשמעות המדויקת של המושגים האלה. הוא מבהיר שלדבר על מחויב המציאות אומר שיש משהו במציאות עצמה שחייב להיות קיים תמיד ובכל מצב. לעומת זאת, ... ותמיד מותנה במשהו אחר שקובע את קיומם. מדוע חשוב להגדיר במדויק מהו מחויב המציאות? אליעד מדגיש שוב ושוב את החשיבות של הגדרות מדויקות. הוא מסביר שאם אנחנו לא מגדירים במדויק את המונח מחויב המציאות, אנחנו עלולים להגיע לבלבול ולהניח הנחות שגויות בנוגע למציאות. הוא מדגים כיצד יש אנשים שאומרים, למשל, שהעולם מחויב המציאות כי הם לא יכולים לדמיין מצב שבו העולם אינו קיים. אבל הוא טוען שזאת תפיסה ... דוגמה נוספת ומפורטת: הוא אומר שאנשים יכולים לחשוב שדברים מסוימים הם מחויבים, למשל העובדה שהשמש זורחת כל בוקר. עם זאת, הוא מסביר לעומק שהשמש אמנם זורחת כל בוקר, אך היא אינה מחויבת המציאות, מפני שתיאורטית ייתכן מצב שהשמש לא תזרח יום אחד מסיבה כלשהי. כלומר, עצם ... על מצב שבו השמש אינה זורחת כבר הופך את המציאות הזאת לאפשרית ולא מחויבת. כיצד ניתן להבחין בין מחויב המציאות לאפשרי המציאות? על מנת להבין את ההבחנה בין מחויב לאפשרי, אליעד מציג שיטת בירור פשוטה: הוא מציע לשאול האם ניתן להעלות על הדעת מצב בו הדבר המדובר לא יהיה קיים. אם ניתן אפילו לדמיין מצב כזה, הדבר אינו מחויב המציאות אלא רק אפשרי. רק דבר אחד שלא ניתן כלל וכלל לדמיין את העדרו, כלומר, דבר שלא ייתכן אפילו בצורה תיאורטית או לוגית שיהיה נעדר, הוא דבר שניתן לומר עליו שהוא מחויב המציאות. אליעד כהן מוסיף הסבר נוסף על תהליך החשיבה: אם מישהו שואל האם בסופו של דבר יש משהו מחויב המציאות או לא? הוא למעשה מניח מראש שיש משמעות להגדרת המונח מחויב. אליעד מסביר שאם אין בכלל משמעות למושג מחויב המציאות, אז השאלה עצמה חסרת משמעות. כלומר, עצם הדיון בשאלה מניח שיש משמעות למונחים ולמושגים האלה, ולכן חשוב כל כך להגדיר אותם בצורה מדויקת וברורה. מה גורם לאנשים להתקשות בהבנת מושג המחויבות? אליעד מתייחס לכך שאנשים מתקשים להבין את מושג מחויב המציאות מפני שהם רגילים לראות דברים באופן מותנה - למשל, הם רגילים לכך שכל דבר ... מוסיף דוגמה נוספת ואומר שאנשים עלולים לחשוב למשל שחוקי ההיגיון הם מחויבי המציאות. אך הוא מסביר שגם זה אינו מדויק, מכיוון שייתכן לדמיין אפילו מצב בו ... המצב הזה בפועל. עצם האפשרות לדמיין ולחשוב על כך מוכיחה שהדבר אינו מחויב באופן מוחלט. האם יש בכלל דבר שהוא באמת מחויב המציאות? לאורך ההסברים והדוגמאות הרבות, אליעד מציג את התפיסה לפיה למעשה ייתכן שאין שום דבר שהוא באמת מחויב המציאות, אלא כל דבר שקיים הוא בהכרח אפשרי בלבד. הוא מציע לשקול את האפשרות שלמעשה ... המציאות, הזמן והמרחב - כולם אפשריים בלבד, ואין שום דבר במציאות שהוא מחויב באופן מוחלט. אליעד כהן מדגיש שוב ושוב שההבנה הזאת היא נקודת המפתח להבנה עמוקה של ... מתפיסות שגויות ולראות את המציאות באופן יותר מדויק וברור. מהו מחויב המציאות? האם העולם קיים בהכרח? האם יש דבר שקיומו הכרחי? ההבדל בין

... מקבילים, ריבוי עולמות מקבילים, אחדות המהות והצורה, אחדות המציאות, מחויב המציאות, אפשרי המציאות, מרחב המקום, מרחב הזמן איך צורת הספר יכולה להימצא בכל מקום ובכל זמן? אליעד כהן מסביר שהרעיון הבסיסי של ... למקום ולזמן מסוימים בלבד. לדוגמה, ספר פיזי הנמצא על השולחן מולנו נתפס בעינינו כמצוי רק בנקודה אחת במרחב ובזמן מסוים. אולם אליעד טוען שמנקודת מבט עמוקה יותר, הצורה של הספר הזה ממלאת למעשה את כל מרחב המקום ואת כל מרחב הזמן. כיצד? הוא מסביר שהסיבה לכך נעוצה בעובדה שאין באמת הפרדה בין המהות לצורה, ולכן, מכיוון שהמהות (ההוויה) נמצאת בכל מקום ובכל זמן, גם הצורה של הספר חייבת להשתתף בתכונה זו ולהימצא בכל מקום ובכל זמן. הדוגמה שהוא מביא היא שאפילו מאחורי השמש - מקום רחוק ובלתי נתפס מבחינתנו - קיימת הצורה של אותו ספר, לא רק כרעיון מופשט, אלא כממשות מוחלטת. מדוע אין הבדל בין מהות לצורה? הסיבה שאין הבדל בין מהות לצורה נובעת מההבנה שכל מה שנכון לגבי המהות נכון גם לגבי הצורה. כלומר, אנו רגילים לחשוב שהמהות, ההוויה של המציאות, היא משהו אינסופי, קבוע ונצחי, בעוד שהצורות הן ארעיות, זמניות ומוגבלות במקום ובזמן. אליעד מדגיש שההפרדה הזו אינה נכונה. כאשר מבינים את האחדות המוחלטת של המציאות, רואים שאין הבחנה בין אפשרי המציאות לבין מחויב המציאות. למעשה, כל דבר שנחשב לאפשרי הוא למעשה גם מחויב, ובכך הוא נמצא בכל המקומות ובכל הזמנים. מה הקשר בין יקומים מקבילים לאחדות המציאות? אליעד כהן משתמש במושג יקומים מקבילים כדי להסביר כיצד המציאות יכולה להכיל את כל האפשרויות באותו זמן ובאותו מקום. לדבריו, המושג הזה הוא צמצום של הרעיון העמוק יותר, שכל הצורות נמצאות בו זמנית בכל מקום ובכל זמן. המושג של יקומים מקבילים הוא פשוט יותר להבנה עבור התודעה האנושית המוגבלת, מכיוון שקשה לה לתפוס ריבוי אינסופי של צורות במרחב וזמן אחד. אך האמת היא שהיקומים המקבילים אינם אלא ביטוי לאחדות מוחלטת, שבה הכל מתקיים בו זמנית. איך ייתכן שכל הצורות קיימות בכל מקום ובכל זמן? לכאורה, נראה בלתי אפשרי שהן צורת הספר והן צורת המעיל (או כל צורה אחרת) יתקיימו במלואן בכל מקום ובכל זמן. אך אליעד מסביר שזו בדיוק מהות האחדות - המציאות היא אינסופית, ולכן יכולה להכיל בתוכה את כל הצורות האפשריות. הדימוי שאליעד משתמש בו הוא כמו אדם שעומד בין שתי מראות, ומבחין בהשתקפויות אינסופיות של עצמו - כך גם המציאות מלאה בהשתקפויות אינסופיות של כל הצורות, בו זמנית. מדוע התובנה הזו מובילה לרעיון של ריבוי אלוהים? כאשר מבינים שכל צורה היא אינסופית וכוללת את כל מרחב המציאות, עולה השאלה האם זה מוביל למסקנה שיש ריבוי אלוהים. אליעד מסביר שאמנם נראה שזה מוביל לריבוי אלוהויות, אך למעשה מדובר באותה אלוהות אחת, שהיא האחדות המוחלטת. הרעיון של ריבוי אלוהים הוא שוב דרך של שכל קטן לתפוס משהו שהשכל הגדול יותר מבין כאחד. מה המשמעות של לשים את כל הצורות האפשריות באותו מקום ובאותו זמן? הרעיון של לשים את כל הצורות האפשריות יחד באותו המקום ובאותו הרגע נראה כמופרך ובלתי נתפס. השכל שלנו רגיל לתפוס מציאות נפרדת ומוגבלת, ולכן כדי להקל עליו אנו משתמשים ברעיון של יקומים מקבילים. אליעד מסביר שאם באמת היינו מצליחים לתפוס את הריבוי האינסופי של הצורות באחדות אחת מוחלטת, לא היינו זקוקים למודל של יקומים נפרדים. איך הדימוי של מראות אינסופיות ממחיש את אחדות המציאות? אליעד מביא את הדוגמה של אדם שניצב מול מראה ומאחוריו עוד מראה, ונוצרות אינסוף השתקפויות. המרחב נראה כאילו הוא מתרחב ...