שיפוט עצמי - איך להעביר ... את הביקורת. כפי שכבר ביארתי, ככל שהביקורת אמיתית יותר, כך היא ביקורת טובה יותר. ביקורת אמיתית = ביקורת שמבינה גם את הצד שעליו מעבירים את הביקורת. כדי להפוך ביקורת לאמיתית עליה להיות שורשית ויסודית. ביקורת מגיעה כשיפוט של התנהגות מסוימת. אדם ...

... קארמה, השגחה פרטית, מצוות, עברות, גן עדן, גיהנום, שכר מצווה מצווה, שכר עבירה עבירה, שיפוטיות מהו המנגנון הפנימי של שכר ועונש במציאות? אליעד מסביר לעומק את המנגנון האמיתי שעומד מאחורי רעיונות כמו שכר ועונש, מידה כנגד מידה, קארמה, והשאלה ... הוא בעצם קובע במוחו שתכונת הטיפשות היא שלילית. באותה שנייה ממש, הוא מפנה את אותה שיפוטיות כלפי עצמו - כלומר, הוא מתחיל באופן אוטומטי לשנוא ולשפוט כל טיפשות שיראה בתוכו. במילים אחרות, האדם מעניש את עצמו ברגע שהוא שופט את האחר. התהליך הזה מתרחש בשני שלבים: שלב ראשון - הענשה ... טיפשות. זו משמעות הביטוי מידה כנגד מידה - האדם הוא זה שיוצר בעצמו את הסבל, באמצעות השיפוט שלו. האם אלוהים באמת מעניש על מצוות ועבירות? אליעד מדגיש שאין שום ישות חיצונית כמו אלוהים או כוח עליון שעומד ומחלק עונשים או תגמולים. הוא מסביר שזה ... אותנו לשוטרים של עצמנו? אליעד מסביר שאם האדם מפחד כל הזמן מעונש או מנסה להימנע משיפוטיות בצורה מלאכותית, הוא למעשה הופך לשוטר של עצמו. בכך הוא דווקא יוצר עוד סבל ועוד מתח, מכיוון שהוא כל הזמן עסוק בלשפוט את עצמו אם הוא שופט או לא. לדוגמה, אדם שמנסה לא לשפוט כדי לא להיענש, למעשה יוצר מצב שבו הוא כל הזמן שופט את עצמו: האם עכשיו אני שופט? האם עכשיו עשיתי טעות? ובכך הוא נשאר במעגל של סבל עצמי. מהו הפתרון לשיפוטיות ולעונשים הפנימיים? אליעד מציע פתרון עמוק ופשוט להבנת מנגנון השכר והעונש הפנימי. לדבריו, יש שתי פרספקטיבות אפשריות להסתכל על המציאות: פרספקטיבה של שיפוטיות (נפרדות): במצב זה, האדם כל הזמן מפריד בין טוב לרע, חכם לטיפש, נכון לטעות. מנקודת מבט זו, האדם יוצר לעצמו באופן תמידי סבל, שיפוט עצמי ועונשים פנימיים. פרספקטיבה של אי - שיפוטיות (אחדות): האדם מבין לעומק שאין באמת הבדל בין טוב לרע, טיפש לחכם, או בין הצלחה לכישלון. במצב זה, האדם מפסיק לשפוט, משתחרר לחלוטין מהסבל ומהעונשים הפנימיים, וחווה חופש ושלווה פנימית. לדוגמה, אדם שמבין באמת שאין הבדל בין טיפש לחכם, כבר לא ירגיש צורך לשפוט אנשים על טיפשות או חוכמה, ולכן יהיה חופשי מסבל ומעונש. האם גן עדן, גיהנום וקארמה הם דברים חיצוניים? אליעד מדגיש שהמושגים גן עדן וגיהנום אינם מקומות ... כשהאדם שופט אחרים או את עצמו, הוא מייד חווה גיהנום בצורת סבל פנימי. כשהוא משתחרר מהשיפוטיות, הוא חווה גן עדן, שהוא מצב של שלווה פנימית. קארמה פועלת באותו אופן בדיוק - זו לא מערכת חיצונית של ענישה, אלא מנגנון פנימי שבו האדם עצמו יוצר את סבלו או אושרו, בהתאם לשיפוט שלו. איך להשתחרר באופן אמיתי משכר ועונש? הדרך היחידה להשתחרר מהמעגל הזה היא להבין לעומק את המנגנון שהוסבר. ברגע שאדם מבין ששיפוט הוא תמיד שיפוט עצמי, הוא מפסיק ליצור לעצמו סבל ועונשים. הוא כבר לא צריך להיות שוטר של עצמו ולנסות להימנע משיפוט באופן מלאכותי, אלא באופן טבעי ועמוק הוא חדל לשפוט, וחווה חופש אמיתי ושלווה. מהי המשמעות האמיתית של שכר ועונש? כיצד עובד המנגנון של מידה כנגד מידה? האם אלוהים מעניש על מצוות ועבירות? האם קארמה היא עניין חיצוני או פנימי? כיצד להשתחרר משיפוטיות עצמית? האם גן עדן וגיהנום הם מקומות אמיתיים? מהו המנגנון האמיתי של שכר ועונש במציאות? אליעד מסביר לעומק את מנגנון השכר והעונש, מידה כנגד ... רע, באותה שנייה הוא בעצם קובע לעצמו שטיפשות היא דבר רע. באופן אוטומטי, הוא מתחיל לשנוא ולשפוט את עצמו על כל טיפשות שהוא מזהה בתוכו, משום שבדיוק באותו רגע הוא החליט שטיפשות = רע. כך האדם מעניש את עצמו בו - זמנית עם השיפוטיות שלו. שלב שני (המשך והצטברות): המוח פועל בצורה של רצף וזיכרון. כשאדם שופט משהו פעם אחת כרע, התפיסה הזו נחרטת אצלו בזיכרון (מה שמכונה רשימו). בפעם הבאה שיתקל באותו מצב או תכונה בעצמו או באחרים, הוא יחווה שוב ושוב את הכאב והשיפוטיות שהוא יצר בעבר. כך העונש מתמשך וחוזר שוב ושוב בלי צורך בהתערבות חיצונית. לדוגמה, אם אדם זלזל במישהו על טיפשותו, אז בפעם הבאה כשיראה טיפשות (בעצמו ... עבירה הוא משאיר רושם פנימי, שימשיך ללוות אותו ולהעניש אותו בצורה של תחושות, רגשות, ושיפוט עצמי שלילי. האם הפחד מעונש עלול להפוך אותנו לשוטרים של עצמנו? אליעד מעלה שאלה חשובה נוספת: אם האדם ינסה כל הזמן להיזהר מלשפוט או לעשות עבירות מתוך פחד מהעונש, הוא יהפוך את עצמו לשוטר של עצמו, למישהו שכל הזמן בוחן את עצמו בשיפוטיות. במצב כזה, האדם שוב מעניש את עצמו כי הוא פוחד כל הזמן לטעות, ולכן הוא נמצא במעגל אין - סופי של שיפוט עצמי. לכן הפתרון הוא לא להיות כל הזמן בעמדה של שוטר שמפחד מעונש, אלא להבין לעומק את המנגנון. כלומר, להבין שכל שיפוט הוא מלכתחילה יצירת סבל עצמי. ברגע שמבינים זאת לעומק, כבר לא צריך להיזהר בצורה מלאכותית, אלא באופן טבעי נזהרים משיפוטיות מיותרת. מה הפתרון לשיפוטיות והעונשים הפנימיים? אליעד מציע את הפתרון הבא: להבין שהכל תלוי בנקודת המבט של האדם. יש שתי פרספקטיבות אפשריות: הפרספקטיבה של נפרדות (

... למטבע יש שני צדדים, להיות נייטרלי, שיפוטיות נייטרלית, למטבע שני צדדים, חשיבה נייטרלית, שני צדדים למטבע ובו יתבאר, כיצד יכול האדם ללמד את עצמו להיות נייטרלי? ...

... ורע - לא טוב ולא רע, על ידי אמת נייטרלית - הרמוניה עם המציאות, מסירות נפש, שיפוטיות נייטרלית ובו יתבאר, מהי הרמוניה? ואיך לחיות בהרמוניה עם המציאות? ... בעולם שלנו, כל זמן שהאדם קיים ושיש לו רצון עצמי כלשהו, הרי שתמיד הוא ירגיש, גם טוב וגם רע. כי כל זמן שיש לאדם רצון כלשהו, הרי שיש לאדם שיפוטיות כלשהי כלפי המציאות. ואז ממילא האדם מרגיש תמיד, גם טוב וגם רע ...

שיפוט עצמי העברת ביקורת עצמית - אל תדון את חברך, עד שתגיע למקומו! אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו, משמעותו היא שאסור לו לאדם לשפוט ולדון את חברו, עד שהוא לא יהיה במצב שבו חברו נמצא. כי כאשר האדם ... שופט את חברו, רק לפי מה שהוא יודע על חברו. אך האדם לא באמת יודע ולא באמת מבין את מה שעובר על חברו, ואף אחד לא באמת יכול להיכנס למחשבה של חברו, ולכן על האדם לא לשפוט את חברו. וברמה המעשית, בוודאי שהאדם כן צריך לשפוט את חברו. כי האדם כן צריך שתהיה לו יכולת שיפוט כלשהי, לדעת להתרחק מאנשים רעים ולדעת להתקרב לאנשים טובים. ואם האדם לא ידון את חברו בכלל בשום צורה, הרי שהאדם לא ידע להתרחק מדברים שמזיקים לו. אלא, שכאשר האדם שופט את חברו ומתרחק מאנשים רעים שלא ירעו לו, על האדם להבין שהשיפוט שלו הוא רק מנקודת המבט שלו, אך הוא לא השיפוט של האנשים עצמם. זא אם האדם רואה שמישהו רוצה לזרוק עליו אבן, הרי ... זמן שהאדם לא יודע מה עבר על חברו מלידה ומה עובר על חברו כרגע בהווה, ומה בדיוק חברו מרגיש ויודע וכולי, הרי שהאדם לא באמת מבין את חברו, וממילא הוא לא באמת יכול לשפוט אותו. וכל העניין הנל נכון, גם לגבי שיפוט עצמי של האדם את עצמו. כי האדם לא באמת יכול לשפוט את עצמו, עד שהוא לא מבין את עצמו בשלמות. כי לפעמים נדמה לאדם שהוא עושה משהו טוב, והוא בכלל עושה דבר רע. ולפעמים נדמה לאדם שהוא עושה דבר רע, ובכלל הוא עושה דבר טוב. ואל לו לאדם להאשים את עצמו או לשפוט את עצמו בצורה כלשהי, עד שהוא לא יבין את עצמו בשלמות. ולמרות שברמה הפרקטית על האדם כן לשפוט את עצמו, ולדעת להתרחק מהרע ולהתקרב אל הטוב, הרי שעל האדם לזכור שזה תמיד הכל באופן יחסי. כי כל זמן שהאדם לא מבין את הכל בשלמות, הרי שיכול להיות שהוא טועה. ועל האדם כן לשפוט ולדון את עצמו ואת סביבתו, אבל לזכור שזה הכל יחסי סובייקטיבי ... ועל האדם להיצמד אל האמת הסובייקטיבית שלו, ולזכור שהיא סובייקטיבית ועדיין להיצמד אליה, עד שבסופו של דבר האדם יבין את עצמו ואת המציאות בשלמות, ואז הוא באמת יוכל לשפוט את חברו ואת סביבתו על פי האמת. ...

... נגד חרדה טיפול בחרדה - להיות תינוק מגודל - להקטין ראש - לא להיות שיפוטי - הפרעות חרדה ובו יתבאר, שמי שרוצה לטפל בחרדה שלו, עליו להקטין ראש ולהיות תינוק מגודל. והכוונה היא, שכאשר האדם הוא עדיין תינוק ממש, כאשר עדיין אין לאדם שום שכל ושום ידיעה או שיפוטיות לגבי העולם, אז גם אין לאדם שום הפרעות חרדה מכל סוג שהוא. ולמה? כי כדי שיהיו לאדם הפרעות חרדה כאלו ואחרות, לשם כך האדם צריך להיות עם שיפוטיות כלשהי לגבי המציאות. כי חרדה פירושה, שיש לאדם הבנה מהו טוב ומהו רע. והאדם הבוגר שרגיל להגדיל ראש, לא מספיק לו שהוא רוצה להתרחק מהרע ... של ההווה, אלא האדם, מאחר שהוא מגדיל ראש, אז הוא רוצה לוודא, שגם בעתיד הוא לא ירגיש רע. והאדם נמצא בחרדות, בגלל השיפוטיות שלו. שהאדם רגיל להיות שיפוטי. ועל כל דבר לשפוט אותו, האם הוא טוב או רע עבורו. והאדם רגיל לשפוט כל דבר, האם נראה לו שהוא טוב או רע, והאם הוא צריך להישמר ממנו, או להתקרב אליו. והשיפוטיות הזאת של האדם הבוגר + ההרגל של האדם להגדיל ראש ולחשוב כמה צעדים קדימה על העתיד, הדברים האלו גורמים לכך שהאדם יכנס לחרדה ולפחד, שמא יקרה לו בעתיד דבר רע, לפי השיפוטיות שלו כרגע. ולעומת זאת, תינוק שעדיין כמעט ואין לו שום שיפוטיות לגבי העולם. ושהוא רגיל להקטין ראש. ולא שהוא ממש רגיל להקטין ראש באופן אקטיבי, אלא שברירת המחדל של האדם היא, הקטנת ראש. שמלכתחילה האדם נולד בלי שום דעה מוקדמת ובלי שום שיפוטיות כלשהי לגבי המציאות. ורק אחכ שהאדם מתבגר, אז הוא מתחיל להיות חכם, ומתחיל להבדיל בין טוב לבין רע. ואז ממילא האדם גם סובל מחרדות ומפחדים. ... להתמודד עם חרדות ופחדים, לשם כך האדם צריך גם לשמור על השפיות הרגילה והבוגרת שלו, דהיינו, גם להגדיל ראש וכן להיות שיפוטי לגבי העולם ולהבדיל בין טוב ורע. אבל, בו זמנית, גם לא להיות שיפוטי לגבי העולם, וגם להקטין ראש ולהיות כמו תינוק מגודל. דהיינו, לא להסתכל על המציאות רק מנקודת מבט של טוב ורע, אלא גם מנקודת מבט של תינוק דומם חסר שכל, שאין אצלו הבדל בין טוב לבין רע. כי התודעה של האדם יכולה לחשוב בשתי צורות מנוגדות. גם כמו תינוק בלי שיפוטיות. וגם כמו אדם בוגר, עם שיפוטיות . ומהצד שיש לאדם שיפוטיות, מהצד הזה, מחויב המציאות שיהיו לאדם גם הפרעות חרדה. כי השיפוטיות של הטוב והרע, גורמת לאדם לפחד מכך שהוא ירגיש רע. ומי שרוצה טיפול בחרדה ותרופה נגד חרדה, עליו לנסות להתחבר למקום בתוכו, של האין שכל אין שיפוטיות, ולנסות להסתכל על המציאות, מנקודת מבט, שאין בה טוב או רע, ומנקודת מבט שלא שופטת שום דבר, אלא מקבלת כל דבר כפי מה שהוא, בלי שיפוטיות כלשהי. וכיצד יכול האדם להיות גם לא שיפוטי? תשובה: על ידי אמת אובייקטיבית. כי הטוב והרע, הם יחסיים בלבד. ומי שרגיל לחשוב, שמה שנראה בעיניו כאמת, זאת אכן אמת אובייקטיבית, על ידי זה ... בוגר. גם מנקודת מבט סובייקטיבית של אדם בוגר שיודע מה טוב ורע עבורו. וגם כמו תינוק חסר כל שכל, שמבחינתו אין עדיין שיפוטיות. ואז יש גם נקודת מבט אישית, שבה כן יש טוב ורע. אבל גם נקודת מבט אובייקטיבית, שבה אין טוב או רע. ...

... או רחוק, מאמץ, חשיבה מופשטת, יתרונות וחסרונות, להשתחרר מהשכל, אין שכל, שיפוטיות, דבר והיפוכו האם למאמץ יש השפעה על ההצלחה שלנו בחיים? אנשים ... ישירות על התוצאות שלהם. למשל, אם מישהו מתאמן חזק מאוד בריצה, הוא יוכל לשפר את הזמנים שלו, אך לעולם לא יוכל לעוף כמו ציפור, מכיוון שהוא מוגבל בגוף הפיזי שלו. אליעד מסביר כאן שישנם ... את האדם מהשכל. זו דרך ייחודית שלא מנסה להילחם בשכל אלא פועלת איתו כדי להתעלות מעליו. מה המשמעות של להיות לא שיפוטי? אליעד מתייחס לתפיסות רוחניות רבות שמלמדות אנשים לא לשפוט. הוא מסביר שבעצם גם זו שיפוטיות - כי אם אומרים לך לא לשפוט, אז אתה כבר שופט את השיפוטיות עצמה כשלילית. השיטה שהוא מציע היא לא לנסות לבטל את השיפוטיות, אלא דווקא לאמץ אותה ולהבין שבתוך השיפוטיות עצמה אפשר למצוא את האמת. במקום להתנגד לשכל או לשיפוט, אפשר להשתמש בהם בצורה חיובית, כדי להגיע למצב של אחדות פנימית ... ממצבים שליליים, ומצליח לקבל את כולם כחלק מהאחדות. איך להשתחרר מהשכל? האם רצון חזק עוזר להצליח? האם אפשר להיות שיפוטי ולא שיפוטי בו זמנית? מהם היתרונות והחסרונות של חוכמה? איך להבין שדבר והיפוכו ...

... סובייקטיביות, נייטרליות, שיפוטיות, אובייקטיביות עיתונאית, אובייקטיביות בתקשורת, אובייקטיביות בעיתונות, אובייקטיביות התקשורת, חשיבה נייטרלית, חשיבה אובייקטיבית, חשיבה סובייקטיבית מהם ההבדלים בין אובייקטיביות, סובייקטיביות, נייטרליות ושיפוטיות? במהלך ההרצאה, אליעד עוסק בהבדלים בין אובייקטיביות, סובייקטיביות, נייטרליות ושיפוטיות, תוך כדי ניתוח מעמיק של איך כל אחת מהתפיסות הללו משפיעה על הדרך בה אנו קולטים את המציאות ומבצעים שיפוטים. הוא מציין כי אובייקטיביות אינה בהכרח תוצאה של קיום מציאות אובייקטיבית או אמת מוחלטת, אלא היא אוסף של כלים ומבנים ... לא נכון, וכאשר אדם עומד בצד אחד הוא לא באמת רואה את כל התמונה. השאלה שנשאלת היא, האם הנייטרליות היא באמת אפשרית כאשר כל אחד נתון לפרשנות האישית שלו. בנוגע למושג שיפוטיות , אליעד מציין שברגע שאנו שואלים את עצמנו מדוע אדם אחר לא צודק או מדוע אנו לא מסכימים איתו, אנחנו בעצם שופטים את עמדותיו מתוך הפרספקטיבה האישית שלנו. כאן אליעד מבקש להדגיש שאין דבר כזה שיפוט אובייקטיבי לחלוטין, מאחר וכל אדם משלב את חוויותיו, תחושותיו ונקודת המבט האישית שלו כאשר הוא מבצע שיפוט. באמצעות כל הדוגמאות הללו, אליעד מנסה להראות שהאמת היא לא דבר מוחלט ושהיא תלוית בנקודת המבט של כל אחד. הוא מציע שכשאנחנו ... ולכן הוא לא באמת נייטרלי. אפילו אם אדם מנסה להיות נייטרלי, הוא תמיד ייבחר נקודת מבט או ידריך את השיחה לפי עמדותיו או הנחותיו. לדוגמה, אם אדם אומר אני לא עורך שיפוט לגבי הצדדים השונים, הוא בעצם מתאר את תחושתו האישית, שהיא לא יכולה להיות אובייקטיבית לחלוטין. לסיכום, אליעד מציע שכל ... ומכאן מתחיל המאבק על הגדרת המציאות והאמת. מה זה אובייקטיביות? האם יש נייטרליות מוחלטת? ההבדל בין אובייקטיביות לסובייקטיביות? כיצד נייטרליות משפיעה על התקשורת? מהו שיפוט אובייקטיבי? איך היינו יכולים להיות נייטרליים? ...

... לחשוב פחות? איך להפסיק לחשוב? איך לא לחשוב? איך לא להיות שיפוטי? איך להיות פחות שיפוטי? איך להיות נוכח? כוחו של הרגע ... משמעות וכך דווקא מחזק את המחשבות. אליעד אומר שהפתרון הוא לא בהכרח לחשוב על הרגע הנוכחי אלא פשוט לבחון למה בכלל צריך להעניק חשיבות לכל מחשבה שעולה. איך להפחית שיפוטיות ומחשבות מטרידות? אליעד מציע שיטה נוספת להתמודדות עם מחשבות מטרידות ושיפוטיות: כאשר עולה מחשבה שמסווגת כטובה ... רע?. כל פעם שהאדם מנסה לקבוע אם משהו הוא טוב או רע, עליו לחקור את ההפך. מי החליט שהדבר הוא טוב או רע? מה הופך אותו לכזה? התהליך הזה, של פירוק הדעה והטלת ספק בשיפוט הראשוני, מחליש את האוטומטיות של החשיבה ומקטין את העוצמה של השיפוטיות הפנימית. האם אפשר להפסיק ... הן לא הכרח ולא אמת מוחלטת. בסיכום, אליעד מציע שתי טכניקות מרכזיות להתמודדות עם מחשבות: לשאול על כל מחשבה האם זו אני או לא אני, ולהתמקד בכך בלבד. להטיל ספק בשיפוט הראשוני של מחשבות, לשאול למה דבר הוא טוב או רע ולבדוק את ההנחות שעליהן בנויה המחשבה. איך להפסיק לחשוב יותר מדי? מהי חשיבה שיפוטית? איך להתמודד עם מחשבות על העבר ...

... על החיים, שאלות על אושר, שיפוטיות, משמעות החיים, להרגיש שאתה קיים, מודעות עצמית, מטרת החיים, חיפוש האמת מהי שיפוטיות ואיך אפשר להפסיק לשפוט? אליעד כהן מסביר בהרצאה זו באופן מעמיק את המושג שיפוטיות. שיפוטיות היא פעולה שבה האדם מחליט האם דבר מסוים הוא טוב או רע, נכון או לא נכון. לפי אליעד, בני האדם שופטים כל הזמן - בכל רגע נתון יש מחשבה של שיפוטיות כלפי העולם. אליעד מבהיר שגם אם אדם אומר לעצמו אני לא שופט את העולם, זו בעצמה צורה של שיפוטיות, כי ההחלטה לא לשפוט היא בעצמה סוג של שיפוט. אליעד מסביר כיצד אפשר להפסיק את השיפוטיות. הדרך להפסקת השיפוטיות איננה בכך שתחליט שאתה לא שופט, אלא בכך שתבדוק לעומק את ההנחות שלך על ... שהוא בהכרח טוב או רע. כאשר אתה מגיע להבנה שאין לך שום הכרח לחשוב שמשהו טוב או רע, אתה מגיע למצב של אפס אחוז שיפוטיות. האם אפשר לחיות ללא שיפוטיות בכלל? אליעד מתאר שאדם יכול להגיע למצב שהוא לא מבדיל כלל בין טוב לרע. ... משתמש בדוגמה של גשם שיורד ואומר שהגשם לא שואל את עצמו אם הוא ירד או לא - הוא פשוט יורד ללא שום אכפתיות או שיפוטיות. כלומר, כאשר אתה לא מבחין בין טוב לרע, הפעולות שלך פשוט מתרחשות מעצמן, ללא צורך להכריע או לשפוט אם זה טוב או רע. כמו שהגשם יורד ללא מחשבה וללא שיפוט, כך גם האדם יכול לבצע פעולות באופן טבעי וספונטני בלי שיפוטיות. מה המשמעות של להיות קיים? נושא נוסף שאליעד מתייחס אליו הוא התחושה של ... אליעד, משמעותו לחוות את עצמך כנפרד מהעולם, כהבדלה בין אני קיים לבין אני לא קיים. האם אפשר להרגיש קיים ללא שיפוטיות? אליעד מבהיר שאם אדם אינו שופט שום דבר, הוא לא יכול להבדיל בין טוב ... אז גם לא תהיה לך תחושה של שום דבר. זהו מצב שבו אתה לא חווה שום דבר, ולכן גם לא שופט שום דבר. זהו מצב של אפס שיפוטיות ואפס קיום, או במילים אחרות, מצב של אי - ידיעה מוחלטת. האם אפשר למצוא ... צריך לדעת שהאמת המוחלטת לא בהכרח תספק לו את זה. לסיכום, אליעד כהן מציג תפיסות פילוסופיות עמוקות בנושאים כמו שיפוטיות, אושר, משמעות החיים, מודעות עצמית, חיפוש האמת והתחושה שאתה קיים. המסר המרכזי שלו הוא שתחושת הקיום והשיפוטיות תלויות זו בזו, ושרק התבוננות עמוקה בשורש של תפיסת הטוב והרע יכולה להוביל את האדם למצב שבו הוא חווה את עצמו ואת העולם באופן נטול שיפוט לחלוטין, מצב שהוא מכנה אפס אחוז שיפוטיות. מהי שיפוטיות? איך להרגיש שאני קיים? איך להפסיק לשפוט את העולם? מה המשמעות של חיפוש האמת? האם ניתן להרגיש קיום ללא הבדלה? איך ...