... לכעוס על הכעס, להרגיש טוב להרגיש רע, לא חייב להרגיש טוב, לשמוח מהדיכאון, אהבה או שנאה, מה רע באהבה עצמית? החופש להיות משועבד ...

... ורע - לא טוב ולא רע, על ידי אמת נייטרלית - הרמוניה עם המציאות, מסירות נפש, שיפוטיות נייטרלית ובו יתבאר, מהי הרמוניה? ואיך לחיות בהרמוניה עם המציאות? ועוד. וכפי שכבר ביארתי, בעולם שלנו, כל ... כלשהו, הרי שתמיד הוא ירגיש, גם טוב וגם רע. כי כל זמן שיש לאדם רצון כלשהו, הרי שיש לאדם שיפוטיות כלשהי כלפי המציאות. ואז ממילא האדם מרגיש תמיד, גם טוב וגם רע בעוצמות שונות. וכאן יתבאר, כיצד האדם יכול ...

... נגד חרדה טיפול בחרדה - להיות תינוק מגודל - להקטין ראש - לא להיות שיפוטי - הפרעות חרדה ובו יתבאר, שמי שרוצה לטפל בחרדה שלו, עליו להקטין ראש ולהיות תינוק מגודל. והכוונה היא, שכאשר האדם הוא עדיין תינוק ממש, כאשר עדיין אין לאדם שום שכל ושום ידיעה או שיפוטיות לגבי העולם, אז גם אין לאדם שום הפרעות חרדה מכל סוג שהוא. ולמה? כי כדי שיהיו לאדם הפרעות חרדה כאלו ואחרות, לשם כך האדם צריך להיות עם שיפוטיות כלשהי לגבי המציאות. כי חרדה פירושה, שיש לאדם הבנה מהו טוב ומהו רע. והאדם הבוגר שרגיל להגדיל ראש, לא מספיק לו שהוא רוצה להתרחק מהרע ולהתקרב ... הטוב, ברגע הזה של ההווה, אלא האדם, מאחר שהוא מגדיל ראש, אז הוא רוצה לוודא, שגם בעתיד הוא לא ירגיש רע. והאדם נמצא בחרדות, בגלל השיפוטיות שלו. שהאדם רגיל להיות שיפוטי . ועל כל דבר לשפוט אותו, האם הוא טוב או רע עבורו. והאדם רגיל לשפוט כל דבר, האם נראה לו שהוא טוב או רע, והאם הוא צריך להישמר ממנו, או להתקרב אליו. והשיפוטיות הזאת של האדם הבוגר + ההרגל של האדם להגדיל ראש ולחשוב כמה צעדים קדימה על העתיד, הדברים האלו גורמים לכך שהאדם יכנס לחרדה ולפחד, שמא יקרה לו בעתיד דבר רע, לפי השיפוטיות שלו כרגע. ולעומת זאת, תינוק שעדיין כמעט ואין לו שום שיפוטיות לגבי העולם. ושהוא רגיל להקטין ראש. ולא שהוא ממש רגיל להקטין ראש באופן אקטיבי, אלא שברירת המחדל של האדם היא, הקטנת ראש. שמלכתחילה האדם נולד בלי שום דעה מוקדמת ובלי שום שיפוטיות כלשהי לגבי המציאות. ורק אחכ שהאדם מתבגר, אז הוא מתחיל להיות חכם, ומתחיל להבדיל בין טוב לבין רע. ואז ממילא האדם גם סובל מחרדות ומפחדים. וכדי להתמודד עם חרדות ופחדים, לשם כך האדם צריך גם לשמור על השפיות הרגילה והבוגרת שלו, דהיינו, גם להגדיל ראש וכן להיות שיפוטי לגבי העולם ולהבדיל בין טוב ורע. אבל, בו זמנית, גם לא להיות שיפוטי לגבי העולם, וגם להקטין ראש ולהיות כמו תינוק מגודל. דהיינו, לא להסתכל על המציאות רק מנקודת מבט של טוב ורע, אלא גם מנקודת מבט של תינוק דומם חסר שכל, שאין אצלו הבדל בין טוב לבין רע. כי התודעה של האדם יכולה לחשוב בשתי צורות מנוגדות. גם כמו תינוק בלי שיפוטיות. וגם כמו אדם בוגר, עם שיפוטיות. ומהצד שיש לאדם שיפוטיות, מהצד הזה, מחויב המציאות שיהיו לאדם גם הפרעות חרדה. כי השיפוטיות של הטוב והרע, גורמת לאדם לפחד מכך שהוא ירגיש רע. ומי שרוצה טיפול בחרדה ותרופה נגד חרדה, עליו לנסות להתחבר למקום בתוכו, של האין שכל אין שיפוטיות, ולנסות להסתכל על המציאות, מנקודת מבט, שאין בה טוב או רע, ומנקודת מבט שלא שופטת שום דבר, אלא מקבלת כל דבר כפי מה שהוא, בלי שיפוטיות כלשהי. וכיצד יכול האדם להיות גם לא שיפוטי? תשובה: על ידי אמת אובייקטיבית. כי הטוב והרע, הם יחסיים בלבד. ומי שרגיל לחשוב, שמה שנראה בעיניו כאמת, זאת אכן אמת אובייקטיבית, על ידי זה הוא ... וגם כמו אדם בוגר. גם מנקודת מבט סובייקטיבית של אדם בוגר שיודע מה טוב ורע עבורו. וגם כמו תינוק חסר כל שכל, שמבחינתו אין עדיין שיפוטיות. ואז יש גם נקודת מבט אישית, שבה כן יש טוב ורע. אבל גם נקודת מבט אובייקטיבית, שבה אין טוב או רע. ...

... או רחוק, מאמץ, חשיבה מופשטת, יתרונות וחסרונות, להשתחרר מהשכל, אין שכל, שיפוטיות, דבר והיפוכו האם למאמץ יש השפעה על ההצלחה שלנו בחיים? אנשים רבים מאמינים ... אם מישהו מתאמן חזק מאוד בריצה, הוא יוכל לשפר את הזמנים שלו, אך לעולם לא יוכל לעוף כמו ציפור, מכיוון שהוא מוגבל בגוף הפיזי שלו. אליעד מסביר כאן שישנם גבולות ... שלא מנסה להילחם בשכל אלא פועלת איתו כדי להתעלות מעליו. מה המשמעות של להיות לא שיפוטי? אליעד מתייחס לתפיסות רוחניות רבות שמלמדות אנשים לא לשפוט. הוא מסביר שבעצם גם זו שיפוטיות - כי אם אומרים לך לא לשפוט, אז אתה כבר שופט את השיפוטיות עצמה כשלילית. השיטה שהוא מציע היא לא לנסות לבטל את השיפוטיות, אלא דווקא לאמץ אותה ולהבין שבתוך השיפוטיות עצמה אפשר למצוא את האמת. במקום להתנגד לשכל או לשיפוט, אפשר להשתמש בהם בצורה חיובית, כדי להגיע למצב של אחדות פנימית עמוקה. כיצד ... כולם כחלק מהאחדות. איך להשתחרר מהשכל? האם רצון חזק עוזר להצליח? האם אפשר להיות שיפוטי ולא שיפוטי בו זמנית? מהם היתרונות והחסרונות של חוכמה? איך להבין שדבר והיפוכו זה אחד? ...

שיפוט עצמי העברת ביקורת עצמית - אל תדון את חברך, עד שתגיע למקומו! אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו, משמעותו היא שאסור לו לאדם לשפוט ולדון את חברו, עד שהוא לא יהיה במצב שבו חברו נמצא. כי כאשר האדם שופט את חברו, הרי שהוא שופט את חברו, רק לפי מה שהוא יודע על ... את מה שעובר על חברו, ואף אחד לא באמת יכול להיכנס למחשבה של חברו, ולכן על האדם לא לשפוט את חברו. וברמה המעשית, בוודאי שהאדם כן צריך לשפוט את חברו. כי האדם כן צריך שתהיה לו יכולת שיפוט כלשהי, לדעת להתרחק מאנשים רעים ולדעת להתקרב לאנשים טובים. ואם האדם לא ידון את חברו בכלל בשום צורה, הרי שהאדם לא ידע להתרחק ... לו. אלא, שכאשר האדם שופט את חברו ומתרחק מאנשים רעים שלא ירעו לו, על האדם להבין שהשיפוט שלו הוא רק מנקודת המבט שלו, אך הוא לא השיפוט של האנשים עצמם. זא אם האדם רואה שמישהו רוצה לזרוק עליו אבן, הרי שהגיוני שהאדם ישפוט את חברו, ויסיק שהוא רוצה להרע לו, ויתרחק ... חברו מרגיש ויודע וכולי, הרי שהאדם לא באמת מבין את חברו, וממילא הוא לא באמת יכול לשפוט אותו. וכל העניין הנל נכון, גם לגבי שיפוט עצמי של האדם את עצמו. כי האדם לא באמת יכול לשפוט את עצמו, עד שהוא לא מבין את עצמו בשלמות. כי לפעמים נדמה לאדם שהוא עושה משהו טוב, והוא בכלל עושה דבר רע. ולפעמים נדמה לאדם שהוא עושה דבר רע, ובכלל הוא עושה דבר טוב. ואל לו לאדם להאשים את עצמו או לשפוט את עצמו בצורה כלשהי, עד שהוא לא יבין את עצמו בשלמות. ולמרות שברמה הפרקטית על האדם כן לשפוט את עצמו, ולדעת להתרחק מהרע ולהתקרב אל הטוב, הרי שעל האדם לזכור שזה תמיד הכל באופן יחסי. כי כל זמן שהאדם לא מבין את הכל בשלמות, הרי שיכול להיות שהוא טועה. ועל האדם כן לשפוט ולדון את עצמו ואת סביבתו, אבל לזכור שזה הכל יחסי סובייקטיבי ואישי לפי נקודת המבט שלו. ועל האדם להיצמד אל האמת הסובייקטיבית ... אליה, עד שבסופו של דבר האדם יבין את עצמו ואת המציאות בשלמות, ואז הוא באמת יוכל לשפוט את חברו ואת סביבתו על פי האמת. ...

שיפוט עצמי - איך להעביר ביקורת עצמית בצורה בונה וחיובית? בקרה עצמית - כדי שביקורת תהיה יעילה ואפקטיבית, עליה להיות שורשית ואמיתית. כמו כן עליה להיות גם טובה, דהיינו, להיות ... ביקורת אמיתית = ביקורת שמבינה גם את הצד שעליו מעבירים את הביקורת. כדי להפוך ביקורת לאמיתית עליה להיות שורשית ויסודית. ביקורת מגיעה כשיפוט של התנהגות מסוימת. אדם כלשהו מתנהג בצורה כלשהי. קיימת מחשבה כלשהי כי ההתנהגות אינה ראויה וכי היא צריכה להיות אחרת. ומכאן נוצרת הביקורת. כדי שהביקורת תהיה שורשית וטובה, ...

... רשע וטוב לו, קארמה, השגחה פרטית, מצוות, עברות, גן עדן, גיהנום, שכר מצווה מצווה, שכר עבירה עבירה, שיפוטיות מהו המנגנון הפנימי של שכר ועונש במציאות? אליעד מסביר לעומק את המנגנון האמיתי שעומד מאחורי רעיונות כמו שכר ועונש, מידה כנגד מידה, קארמה, והשאלה הידועה של צדיק ורע ... שופט אדם אחר, הוא בעצם קובע במוחו שתכונת הטיפשות היא שלילית. באותה שנייה ממש, הוא מפנה את אותה שיפוטיות כלפי עצמו - כלומר, הוא מתחיל באופן אוטומטי לשנוא ולשפוט כל טיפשות שיראה בתוכו. במילים אחרות, האדם מעניש את עצמו ברגע שהוא שופט את האחר. התהליך הזה מתרחש בשני שלבים: שלב ראשון - הענשה מיידית: ברגע שאדם שופט ... או באחרים טיפשות. זו משמעות הביטוי מידה כנגד מידה - האדם הוא זה שיוצר בעצמו את הסבל, באמצעות השיפוט שלו. האם אלוהים באמת מעניש על מצוות ועבירות? אליעד מדגיש שאין שום ישות חיצונית כמו אלוהים או כוח עליון שעומד ומחלק עונשים או תגמולים. הוא מסביר שזה לא הגיוני לחשוב ... הפחד מעונש הופך אותנו לשוטרים של עצמנו? אליעד מסביר שאם האדם מפחד כל הזמן מעונש או מנסה להימנע משיפוטיות בצורה מלאכותית, הוא למעשה הופך לשוטר של עצמו. בכך הוא דווקא יוצר עוד סבל ועוד מתח, מכיוון שהוא כל הזמן עסוק בלשפוט את עצמו אם הוא שופט או לא. לדוגמה, אדם שמנסה לא לשפוט כדי לא להיענש, למעשה יוצר מצב שבו הוא כל הזמן שופט את עצמו: האם עכשיו אני שופט? האם עכשיו עשיתי טעות? ובכך הוא נשאר במעגל של סבל עצמי. מהו הפתרון לשיפוטיות ולעונשים הפנימיים? אליעד מציע פתרון עמוק ופשוט להבנת מנגנון השכר והעונש הפנימי. לדבריו, יש שתי פרספקטיבות אפשריות להסתכל על המציאות: פרספקטיבה של שיפוטיות (נפרדות): במצב זה, האדם כל הזמן מפריד בין טוב לרע, חכם לטיפש, נכון לטעות. מנקודת מבט זו, האדם יוצר לעצמו באופן תמידי סבל, שיפוט עצמי ועונשים פנימיים. פרספקטיבה של אי - שיפוטיות (אחדות): האדם מבין לעומק שאין באמת הבדל בין טוב לרע, טיפש לחכם, או בין הצלחה לכישלון. במצב זה, האדם מפסיק לשפוט, משתחרר לחלוטין מהסבל ומהעונשים הפנימיים, וחווה חופש ושלווה פנימית. לדוגמה, אדם שמבין באמת שאין הבדל בין טיפש לחכם, כבר לא ירגיש צורך לשפוט אנשים על טיפשות או חוכמה, ולכן יהיה חופשי מסבל ומעונש. האם גן עדן, גיהנום וקארמה הם דברים חיצוניים? אליעד מדגיש שהמושגים גן עדן וגיהנום אינם מקומות אמיתיים או ... יוצר לעצמו. כשהאדם שופט אחרים או את עצמו, הוא מייד חווה גיהנום בצורת סבל פנימי. כשהוא משתחרר מהשיפוטיות, הוא חווה גן עדן, שהוא מצב של שלווה פנימית. קארמה פועלת באותו אופן בדיוק - זו לא מערכת חיצונית של ענישה, אלא מנגנון פנימי שבו האדם עצמו יוצר את סבלו או אושרו, בהתאם לשיפוט שלו. איך להשתחרר באופן אמיתי משכר ועונש? הדרך היחידה להשתחרר מהמעגל הזה היא להבין לעומק את המנגנון שהוסבר. ברגע שאדם מבין ששיפוט הוא תמיד שיפוט עצמי, הוא מפסיק ליצור לעצמו סבל ועונשים. הוא כבר לא צריך להיות שוטר של עצמו ולנסות להימנע משיפוט באופן מלאכותי, אלא באופן טבעי ועמוק הוא חדל לשפוט, וחווה חופש אמיתי ושלווה. מהי המשמעות האמיתית של שכר ועונש? כיצד עובד המנגנון של מידה כנגד מידה? האם אלוהים מעניש על מצוות ועבירות? האם קארמה היא עניין חיצוני או פנימי? כיצד להשתחרר משיפוטיות עצמית? האם גן עדן וגיהנום הם מקומות אמיתיים? מהו המנגנון האמיתי של שכר ועונש במציאות? אליעד מסביר לעומק את מנגנון השכר והעונש, מידה כנגד מידה, ומדגיש שהדבר לא ... הזה טיפש ולכן הוא רע, באותה שנייה הוא בעצם קובע לעצמו שטיפשות היא דבר רע. באופן אוטומטי, הוא מתחיל לשנוא ולשפוט את עצמו על כל טיפשות שהוא מזהה בתוכו, משום שבדיוק באותו רגע הוא החליט שטיפשות = רע. כך האדם מעניש את עצמו בו - זמנית עם השיפוטיות שלו. שלב שני (המשך והצטברות): המוח פועל בצורה של רצף וזיכרון. כשאדם שופט משהו פעם אחת כרע, התפיסה הזו נחרטת אצלו בזיכרון (מה שמכונה רשימו). בפעם הבאה שיתקל באותו מצב או תכונה בעצמו או באחרים, הוא יחווה שוב ושוב את הכאב והשיפוטיות שהוא יצר בעבר. כך העונש מתמשך וחוזר שוב ושוב בלי צורך בהתערבות חיצונית. לדוגמה, אם אדם זלזל במישהו על טיפשותו, אז בפעם הבאה כשיראה טיפשות (בעצמו או באחרים), הוא ... פעם שאדם עושה עבירה הוא משאיר רושם פנימי, שימשיך ללוות אותו ולהעניש אותו בצורה של תחושות, רגשות, ושיפוט עצמי שלילי. האם הפחד מעונש עלול להפוך אותנו לשוטרים של עצמנו? אליעד מעלה שאלה חשובה נוספת: אם האדם ינסה כל הזמן להיזהר מלשפוט או לעשות עבירות מתוך פחד מהעונש, הוא יהפוך את עצמו לשוטר של עצמו, למישהו שכל הזמן בוחן את עצמו בשיפוטיות. במצב כזה, האדם שוב מעניש את עצמו כי הוא פוחד כל הזמן לטעות, ולכן הוא נמצא במעגל אין - סופי של שיפוט עצמי. לכן הפתרון הוא לא להיות כל הזמן בעמדה של שוטר שמפחד מעונש, אלא להבין לעומק את המנגנון. כלומר, להבין שכל שיפוט הוא מלכתחילה יצירת סבל עצמי. ברגע שמבינים זאת לעומק, כבר לא צריך להיזהר בצורה מלאכותית, אלא באופן טבעי נזהרים משיפוטיות מיותרת. מה הפתרון לשיפוטיות והעונשים הפנימיים? אליעד מציע את הפתרון הבא: להבין שהכל תלוי בנקודת המבט של האדם. יש שתי פרספקטיבות אפשריות: הפרספקטיבה של נפרדות (

... למטבע יש שני צדדים, להיות נייטרלי, שיפוטיות נייטרלית, למטבע שני צדדים, חשיבה נייטרלית, שני ...

... סובייקטיביות, נייטרליות, שיפוטיות , אובייקטיביות עיתונאית, אובייקטיביות ... חשיבה אובייקטיבית, חשיבה סובייקטיבית מהם ההבדלים בין אובייקטיביות, סובייקטיביות, נייטרליות ושיפוטיות? במהלך ההרצאה, אליעד עוסק בהבדלים בין אובייקטיביות, סובייקטיביות, נייטרליות ושיפוטיות, תוך כדי ניתוח מעמיק של איך כל אחת מהתפיסות הללו משפיעה על הדרך בה אנו קולטים את המציאות ומבצעים שיפוטים. הוא מציין כי אובייקטיביות אינה בהכרח תוצאה ... שנשאלת היא, האם הנייטרליות היא באמת אפשרית כאשר כל אחד נתון לפרשנות האישית שלו. בנוגע למושג שיפוטיות, אליעד מציין שברגע שאנו שואלים את עצמנו ... אנחנו בעצם שופטים את עמדותיו מתוך הפרספקטיבה האישית שלנו. כאן אליעד מבקש להדגיש שאין דבר כזה שיפוט אובייקטיבי לחלוטין, מאחר וכל אדם משלב את חוויותיו, תחושותיו ונקודת המבט האישית שלו כאשר הוא מבצע שיפוט. באמצעות כל הדוגמאות הללו, אליעד מנסה להראות ... תמיד ייבחר נקודת מבט או ידריך את השיחה לפי עמדותיו או הנחותיו. לדוגמה, אם אדם אומר אני לא עורך שיפוט לגבי הצדדים השונים, הוא בעצם מתאר את תחושתו ... נייטרליות מוחלטת? ההבדל בין אובייקטיביות לסובייקטיביות? כיצד נייטרליות משפיעה על התקשורת? מהו שיפוט אובייקטיבי? איך היינו יכולים להיות נייטרליים? ...

... לחשוב פחות? איך להפסיק לחשוב? איך לא לחשוב? איך לא להיות שיפוטי? איך להיות פחות שיפוטי? איך להיות נוכח? כוחו של הרגע הזה, לחיות את הרגע איך אפשר לחשוב פחות ולהפסיק לדבר עם עצמך בראש? אליעד כהן מסביר כי אנשים רוצים לעיתים לחשוב פחות, ... על הרגע הנוכחי אלא פשוט לבחון למה בכלל צריך להעניק חשיבות לכל מחשבה שעולה. איך להפחית שיפוטיות ומחשבות מטרידות? אליעד מציע שיטה נוספת להתמודדות עם מחשבות מטרידות ושיפוטיות: כאשר עולה מחשבה שמסווגת כטובה או רעה, האדם צריך לבדוק מדוע הוא סיווג אותה כך. למשל, אם קופצת מחשבה שלילית, לשאול: אולי זה בכלל חיובי? ואם עולה ... מי החליט שהדבר הוא טוב או רע? מה הופך אותו לכזה? התהליך הזה, של פירוק הדעה והטלת ספק בשיפוט הראשוני, מחליש את האוטומטיות של החשיבה ומקטין את העוצמה של השיפוטיות הפנימית. האם אפשר להפסיק לחשוב לגמרי? אליעד מציג בצורה ברורה שגם להפסיק לחשוב לגמרי זו מחשבה בעצמה, ושאולי בכלל אי אפשר להפסיק לחשוב ... להתמודדות עם מחשבות: לשאול על כל מחשבה האם זו אני או לא אני, ולהתמקד בכך בלבד. להטיל ספק בשיפוט הראשוני של מחשבות, לשאול למה דבר הוא טוב או רע ולבדוק את ההנחות שעליהן בנויה המחשבה. איך להפסיק לחשוב יותר מדי? מהי חשיבה שיפוטית? איך להתמודד עם מחשבות על העבר והעתיד? איך להיות נוכח ברגע? האם אפשר לא לחשוב כלל? איך להטיל ספק במחשבות? מה המשמעות של לחיות את הרגע? ...