למה קשה לנו להעריך את מה שיש לנו?

אליעד כהן מסביר כי חוסר היכולת של האדם להעריך את מה שיש לו נובע בעיקר מהרגל. בני אדם מתרגלים לדברים הטובים שיש להם עד כדי כך שהם הופכים למחויבים ומובנים מאליהם. למשל, יש לנו עיניים, רגליים וידיים, ולמרות שאלה דברים יקרים יותר מכל הכסף שבעולם, אנחנו לא מעריכים אותם כי אנחנו רגילים אליהם. אך אם נאבד אותם, פתאום נבין את ערכם העצום ונעריך אותם. הוא משתמש בדוגמה שאם אדם יידע שהוא עומד לאבד רגל בגלל מחלה קשה, הדבר היחיד שיפריע לו הוא הרגל שלו. אחרי שהוא מצליח להציל את הרגל, הוא מתמלא באושר והערכה אדירה לכך שיש לו רגל. אבל כאשר שום דבר אינו מאיים על הקיום של אותו דבר, ההערכה נעלמת כי הדבר הופך למובן מאליו.

מה הקושי בלנסות לשמור על תשוקה ועניין לאורך זמן?

אליעד כהן מדגים זאת בזוגיות ומסביר שבתחילת הקשר יש התלהבות רבה, "פרפרים בבטן", ואנשים מנסים למצוא דרכים לשמר את ההתלהבות הזו לאורך זמן. אבל ברגע שהזוגיות הופכת למחויבת וברורה מאליה, גם ההתלהבות הראשונית נעלמת. הוא מסביר כי אנחנו נהנים ממשהו כאשר יש לנו את ההפך שלו, את החיסרון ממנו. למשל, כדי להעריך ראייה, צריך שתהיה במוח גם האפשרות לא לראות. אם אין אפשרות לא לראות, אז ההנאה וההערכה יורדת משמעותית. ולכן, לשמור על תשוקה ועניין בקביעות זה קשה כי הדברים הטובים בחיינו הופכים במהרה למובנים מאליהם.

מדוע לא תמיד טוב להעריך את מה שיש?

אליעד מסביר רעיון חשוב ומורכב יותר - אם נלמד להעריך את מה שיש לנו בצורה תמידית ועמוקה, יש לכך מחיר כבד. הוא אומר שאם המוח ילמד להעריך מאוד את הטוב, הוא באופן אוטומטי גם ילמד לסבול מאוד מהרע, מחוסר. לכן, הוא מסביר, לא תמיד משתלם לנסות להעריך את מה שיש, כי אז האדם יתחיל לסבול גם מכל מה שאין לו. הוא מדגים זאת באמצעות רעיון סופרמן - כשהיינו ילדים, רצינו להיות גיבורי על וסבלנו מאוד כשלא יכולנו לממש זאת. עם השנים התרגלנו לכך שזה לא אפשרי ולא סבלנו מכך. אבל אם היום יתנו לנו להיות סופרמן לשבוע ואחר כך ייקחו לנו את זה, הסבל שלנו יהיה עצום. כלומר, הערכה יתרה יוצרת גם פחד וחרדה גדולים מאובדן.

מה החיסרון שבשיטת ההשוואה כדי להעריך את מה שיש?

אליעד מתייחס לשיטת ההשוואה, שבה אנשים מנסים להעריך את מה שיש להם על ידי השוואה למצב גרוע יותר. לדוגמה, להעריך את הראייה על ידי השוואה לעיוורים. הוא מסביר ששיטה זו אמנם יכולה לגרום לנו להעריך יותר את הטוב, אבל גם לגרום לנו לסבל ולתחושת חיסרון כשאנו משווים את עצמנו למישהו שיש לו יותר מאיתנו. כלומר, אי אפשר לרמות את המוח לבחור רק את ההשוואות שעושות טוב, כי ההשוואה פועלת לשני הכיוונים.

מה החיסרון הגדול ב"לחיות את הרגע"?

אליעד כהן מתייחס לספר "כוחו של הרגע הזה" ומסביר כי ההמלצה "לחיות רק את הרגע" בעצם מבטלת את היכולת להרגיש טוב או רע. כדי להרגיש טוב, צריך שתהיה השוואה בין ההווה לעבר או לעתיד. למשל, אם עכשיו שורפים אותך, אתה סובל בגלל הזיכרון וההשוואה לתחושה שלא שורפים אותך. אם היית חי רק ברגע אחד, ללא עבר וללא עתיד, לא היית מרגיש שום דבר - לא סבל ולא הנאה. לכן, התפיסה של לחיות רק את הרגע בעצם מבטלת את היכולת להרגיש משמעות.

האם יש דרך לפרוץ את מנגנון המוח ולהיות מאושר?

אליעד כהן מסביר שיש אפשרות לפרוץ את מנגנון המוח ולהגיע למצב שבו אפשר ליהנות ולהעריך את מה שיש בלי לסבול...