יעוץ ויועצים, איזה יעוץ הכי טוב? סוגים של יעוץ, יעוץ מעשי, יעוץ פרקטי, יעוץ תיאורטי, סגנונות של יועצים, איך לבחור יועץ? איך לבחור מאמן? איך לבחור מנטור? ללמוד לדוג, ללמד מישהו לדוג, לתת למישהו דגים, בניית תוכנית אימון, תוכנית תזונה מה זה ייעוץ פרקטי והאם הוא תמיד טוב? ייעוץ פרקטי, כפי שאליעד כהן מסביר, הוא סוג של ייעוץ שנותן לאדם הוראות ברורות ומדויקות לגבי מה עליו לעשות בכל שלב ... לטווח הארוך. אם יש לך בעיה נקודתית או חד פעמית, שאין לך עניין שתופיע שוב או להבין אותה לעומק, ייעוץ פרקטי הוא מספק וקל יותר לקבל. למשל, אם המקרר בבית התקלקל, אין טעם ללמוד טכנאות מקררים, פשוט כדאי לקבל הוראות ... איך לאכול נכון? מתי ללמוד לדוג? איך לבחור תרגילים? מתי להתמקד בפרקטיקה? איך להצליח בעסקים? ממי לקבל עצות? מהו ייעוץ פרקטי ומה היתרונות והחסרונות שלו? ההרצאה עוסקת בהבדל בין ייעוץ פרקטי לבין ייעוץ תאורטי, ומדוע לא תמיד ייעוץ מעשי הוא הפתרון הטוב ביותר. ייעוץ פרקטי מתאר עצות מעשיות שמכוונות למעש ולביצוע של פעולות מוגדרות, כלומר, מה לעשות בדיוק בשלב הבא. מדובר בעצות שיכולות להיראות כפתרון מיידי לבעיה, אולם לפעמים זה לא מספיק כדי להשיג תוצאה אופטימלית. מה ההבדל בין ייעוץ פרקטי לבין ייעוץ תאורטי? ייעוץ פרקטי נותן תשובות ישירות לשאלות כמו מה לעשות עכשיו?, איך לפעול?. יש אנשים שמעדיפים לקבל תשובות ישירות, אך יש מצבים ... לגרום למישהו לאהוב אותך, הרבה פעמים התשובה לא טמונה במילים או בפעולות עצמם, אלא בגישה או במחשבה. למה לפעמים ייעוץ פרקטי יכול להיות גרוע? לפי הדובר, ייעוץ מעשי לפעמים יכול להיות מאוד גרוע, במיוחד אם הוא לא לוקח בחשבון את ...

...אלוהים. שאלה: מדוע אלוהים ברא את העולם? תשובה: סיבה כלשהי. סוף טיעון. הפרכה: נשאל: האם אלוהים היה קיים לפני שהעולם היה קיים? נשיב: כן. אלוהים היה קיים בטרם בריאת העולם. דהיינו, הייתה מציאות כלשהי שבה היה רק אלוהים ללא העולם. נשאל: האם לאלוהים הייתה סיבה מדוע הוא ברא את העולם? נשיב: כן. ומשום כך הוא ברא את העולם. נשאל: כיצד הסיבה לבריאת העולם עצמה נוצרה? האם הסיבה עצמה הייתה קיימת מאז ומעולם? אם נאמר שהסיבה לבריאת העולם, הייתה קיימת גם לפני שהעולם היה קיים, הרי שזה אומר ש: 1 - היה מצב שבו אלוהים...

...לא יקשיבו לך. אליעד מציע לא להתמקד בהם, אלא באנשים שבאמצע - אלו שכן פתוחים לדיון ולשכנוע. במקום לנסות לשכנע אנשים חסרי גמישות מחשבתית, צריך להתמקד באלו שפתוחים מעט יותר. בדרך כלל, האנשים שבאמצע הם אלו שניתן באמת לשנות את דעתם. האם תמיד ניתן לשנות את דעתם של אנשים בפייסבוק? אליעד מבהיר שלא תמיד ניתן לשנות את דעתו של אדם, אך השימוש בשיטות הנכונות מעלה משמעותית את הסיכויים לכך. הדרך הנכונה היא קודם כל להבין את האדם שאתה רוצה לשכנע, ורק אז להשתמש בשיטות שונות כמו שאלות מנחות, הלבשת הרעיונות בצורות עקיפות...

...התרגשות והתחדשות לשגרה היומית? אליעד כהן מתייחס למצב שבו אדם חש כי שגרת יומו הפכה משעממת ואינה מעוררת בו יותר התרגשות והנאה. באמצעות דוגמה של אדם הנוסע יום - יום לעבודה באותו מסלול, מסביר אליעד כיצד ההתלהבות הראשונית מדבר מסוים דועכת עם הזמן והופכת לשעמום, ואף לסלידה. בתחילת הדרך, אותו אדם נהנה מהנוף ומהתנועה, אך ככל שהדרך הפכה מוכרת ושגרתית, הוא איבד את התחושה החיובית ואף החל לשנוא את המסלול ואת הנסיעה לעבודה. הפתרונות שאליעד מציג כדי להחזיר את תחושת הריגוש מחולקים למספר גישות שונות: לנסוע בדרך...

...רק משום שאין לו מספיק אגו להבין שכל מה שקורה איתו, זה הכל הוא עצמו רוצה את זה. אדם שיש לו אגו מושלם, אדם כזה מרגיש שכל מה שקורה לו, זה הרצון העצמי שלו ממש, כך שהוא מאושר ושמח תמיד, כי הכל זה רצונו האישי ממש. נמצא, כי הסבל נובע משום שהאגו של האדם אינו נמצא בקצה האחרון שלו. יש לאדם מספיק אגו להגיד שיש לו רצון אישי, אך אין לו מספיק אגו לומר שהכל זה רצונו האישי. לא משנה להיכן ילך האדם הוא יגיע לאותה הנקודה. מדוע? כי אם האדם מבטל את האגו שלו לגמרי, באותו הרגע האני שלו נעלם לגמרי, ואז האני שלו הופך להיות...

...כי הקביעה אחד ועוד אחד שווה שתיים אינה עובדה מוחלטת בפני עצמה, אלא תלויה באופן שבו אנחנו מגדירים את המושגים. לדוגמה, אם ניקח שתי אצבעות ונקרא לאחת אחד ולשנייה גם אחד, וביחד נקרא להן שתיים, הרי שזה נכון אך ורק לפי ההגדרה שהחלטנו עליה מראש. כלומר, שתיים היא שם שנתנו לסך הכל של שתי יחידות. עם זאת, אליעד מסביר כי עצם העובדה שקראנו לזה שתיים אינה מונעת מאיתנו לקרוא לסך הזה בשמות אחרים, כמו שלוש או ארבע. המשמעות היא שמה שנראה כמו עובדה מתמטית מוחלטת, הוא בעצם עניין של הגדרה והסכמה בלבד, והוא מביא לכך...

...היא תמיד הבנה של דבר והיפוכו - כלומר, להבין שאתה גם הגוף שלך וגם לא הגוף שלך בו - זמנית. אין שום הבדל מהותי אם אתה חי או מת, מכיוון שהתודעה עצמה היא זו שקובעת את יכולת ההבנה. האדם חייב לתפוס בו זמנית את הנפרדות ואת האחדות, ובמצב כזה לא משנה היכן או באיזה מצב הוא נמצא - ההבנה נשארת אותה הבנה, והאתגר נשאר אותו אתגר. לסיכום, אליעד טוען באופן ברור ונחרץ שאין שום יתרון לאחר המוות בהבנת אלוהים או אחדות, ושהמגבלה האמיתית היא בתפיסה ובהבנה של האדם עצמו, ללא קשר למצבו הקיומי. האם אחרי המוות רואים את אלוהים...

...מכך שרק אולי יקרה לו רע בעתיד. והחשיבה האופטימית, דוחה את הרע, כמה שיותר. וזה נראה כיתרון של החשיבה האופטימית והחשיבה החיובית. אבל בחשיבה אופטימית, יש גם חיסרון גדול מאוד. והוא, הגודל של האכזבה ושל הרע, כאשר הוא מגיע, אם הוא מגיע. כי הרע, מוכרח שהוא יגיע מתי שהוא. ואם לא עכשיו, אז מחר. ואם לא מחר, אז מחרתיים. כי בעולם, יש תמיד, גם טוב וגם רע. וגם הרע יגיע בשלב כלשהו, השאלה היא, רק מתי. ומי שחושב בצורה פסימית, זה נכון שהוא מתחיל לסבול כבר עכשיו ממה שאולי יקרה לו בעתיד. אבל הסבל שיש לו בהווה, מתקזז...

...מהותנו? לדוגמה, הוא מעלה את השאלה האם באמת אנחנו בוחרים בכל פרט ופרט בחיינו או שמא כל פעולה שלנו נגרמת בגלל כוחות חיצוניים או תנאים מוקדמים. מהותה של הבחירה החופשית ומגבלותיה בהמשך השיחה, אליעד מציין כי ייתכן שבחירה חופשית נוגעת רק להיבטים מסוימים של החיים, כמו הבחירה לבצע פעולה מסוימת או לא. אולם, אם אנחנו בוחרים מתוך חיסרון או חוסר, אז אולי הבחירה שלנו מוגבלת על ידי אותם חיסרונות. כך גם יכול להיות מצב שבו כל החלטה שלנו בעצם משקפת מצב של חוסר שדורש את הבחירה כפעולה של מילוי החיסרון. אליעד גם מתמודד...

...היא למעשה בחירה בין שתי אפשרויות או יותר. כאשר אדם ניצב בפני דילמה, הוא שוקל יתרונות וחסרונות, אך בכל החלטה יש ספק ואי - וודאות. לפי אליעד כהן, אין אפשרות אמיתית לדעת באופן מוחלט מה עדיף. למשל, מה עדיף: לחיות יום אחד או שמונים שנה? באופן מוחלט, אין תשובה לשאלה כזו. אפשר למצוא אינספור סיבות מדוע יום אחד יכול להיות בעל משמעות גדולה יותר משמונים שנה, ואינספור סיבות הפוכות. האם ניתן באמת להגיע להחלטה מושלמת? לפי אליעד, אין אפשרות להגיע להחלטה מושלמת. תמיד תישאר התחושה של אולי הייתי עושה אחרת. אפילו...