יעוץ למורים, ילד עם קשיי למידה, הדרכת הורים, איך לגרום לילד ללמוד? ילד שלא רוצה ללמוד, טיפול בילד עם בעיות קשב וריכוז, הדרכת מורים לילדים אוטיסטים, הדרכת הורים לילדים עם בעיות למידה, ילד עם קושי רגשי ללמוד מהם הגורמים המשפיעים על למידת ילדים עם קשיים רגשיים וקשיי למידה? בהרצאה זו, אליעד כהן עוסק במגוון רחב של קשיים איתם מתמודדים ילדים עם בעיות למידה. הוא מתחיל בסיפור של מורה או מדריכה שמנסה לעזור לילד ללמוד קרוא וכתוב. המורה פונה בשאלה מה היא צריכה לעשות כדי לשפר את תהליך הלמידה, וכיצד להבין את הקושי של הילד. אליעד מציין שמורה לא צריכה להניח את הסיבות לקשיים אלא קודם כל להבין מהו הקושי האמיתי. איך לזהות את הקושי האמיתי של הילד? אליעד מסביר שחשוב להבין את ההבדל בין כל ילד וילד ולקבל תשובות על השאלה כיצד הילד הזה שונה מילדים אחרים. במקום לשאול את הילד ישירות מדוע הוא לא מצליח לקרוא, יש להתחיל להבין מהו הקושי העמוק של הילד, למשל האם הוא חווה קשיים רגשיים, קשיים חברתיים או אובייקטיביים אחרים. אליעד ממליץ להבין את הגורמים האישיים שמובילים לקשיים. כל ילד עשוי לחוות את הקשיים בדרכים שונות, וחשוב לדעת לזהות את הגורמים המהותיים ולא להסתפק בהסברים שטחיים. האם שיטות למידה אחידות מתאימות לכל הילדים? לפי אליעד, כל ילד יש לו את השיגונות והקשיים האישיים שלו. לכן, אם שיטה אחת לא עובדת עם ילד מסוים, ייתכן שהיא פשוט לא מתאימה לו. הוא מדבר על כך שכל ילד עשוי להגיב אחרת לאותה שיטה, ולכן חייבים לבדוק את ההתאמה בין הילד לבין השיטה ולמצוא דרכים שונות ללמד אותו. מהו קשר רגשי ולמה הוא חשוב? אליעד מציין שלילד עם קשיים רגשיים או קוגניטיביים קשה יותר ללמוד אם אין קשר רגשי חזק עם המורה או המדריך. יש צורך במערכת יחסים שתאפשר לילד להרגיש בטוח ולהתמסר לתהליך הלמידה. לעיתים, הציפיות הרגשיות של המורה כלפי הילד יכולות להשפיע על הצלחת הלמידה. קשר רגשי חיובי הוא אחד מהמרכיבים החשובים ביותר להצלחה. האם כל ילד באמת לא רוצה ללמוד? אחת השאלות הגדולות אליעד שואל היא האם ילד שלא רוצה ללמוד, אכן לא רוצה ללמוד, או שמא יש משהו חוסם אותו מלהתעניין בלמידה. הוא מדבר על כך שלפעמים התסכול והכישלונות הקודמים יכולים להוביל לילד לחשוב שהוא לא יכול ללמוד, ואולי זו הסיבה שהוא לא מעוניין להשתתף בלמידה. אליעד טוען שצריך לחשוב גם על האופן שבו מציגים לילד את הלמידה, ולא להניח שהוא לא רוצה. מהי החשיבה הנכונה להצלחה בלמידה? בסוף, אליעד מציין שמי שמניח שכל ילד יכול ללמוד אם הוא רוצה ללמוד - טועה. לפעמים, ילדים נדרשים להתגבר על חלקים בתוכם שמונעים מהם ללמוד. הם יכולים להתפתח, גם אם זה לא מה שהם רוצים ללמוד. ... בדימוי של אימון בחדר כושר: התוצאה לא תלויה בהנאה ממה שעושים, אלא בפעולה עצמה, גם אם היא קשה. אם הילד מבצע את הפעולות הדרושות, הוא יוכל ללמוד ולהתפתח. האם יש מקום לעקוב אחרי שיטות למידה שונות? אליעד מסביר כי יש מקום להתאים את השיטות למידה לפי הילד. לא תמיד יש שיטה אחת שמתאימה לכל הילדים, וצריך להיות יצירתיים ולמצוא את הדרך שתעבוד עם כל ילד בנפרד. במקרה של ילד שמפגין התנגדות ללמידה, הוא ממליץ למצוא שיטה שתהיה בו שימושית, כמו למשל משחקים או דרכים שיגרמו לו להתנסות במיומנויות ... הוא טוען שחשוב מאוד לדעת לפתח חוסן פנימי כדי להתמודד עם האתגרים ולהגיע לתוצאות חיוביות. קשיים רגשיים בלמידה כיצד לגרום לילד ללמוד? לימוד ילדים עם קשיי למידה הדרכת מורים לילדים עם בעיות למידה קשר רגשי בהוראה הדרכת הורים לילדים עם בעיות למידה שיטות למידה לילדים עם בעיות קשב וריכוז

טיפול בחרדות אצל ילדים, איך לטפל בפחד של ילד? איך להתמודד עם ילד שמפחד? הילד בחרדה מה לעשות, מחשבה טורדנית אצל ילדים, בעיות נפשיות של ילדים, התמודדות עם ילדים חרדתיים, למה הילד מפחד? הדרכת הורים איך לטפל בפחד של ילד לעלות לבד לקומה שנייה? כאשר ילד מפחד לעלות לבד לקומה השנייה בבית, כמו במקרה בו נכד מפחד בגלל דמיונות על מפלצות או יצורים מפחידים שנמצאים ... בנושא. אליעד כהן מסביר שצריך לנתח את המצב במספר שלבים חשובים ומדויקים, תוך שימוש בדוגמאות ברורות. איך להבין ממה הילד באמת מפחד? אליעד כהן מדגיש שתחילה יש להבין מדוע הילד פוחד לעלות לבד. יכול להיות שהילד באמת מאמין שיש סכנה בקומה השנייה (למשל מפלצות או יצורים דמיוניים), או שהוא חושש מסיבה אחרת, כמו חוסר ביטחון להיות לבד. לדוגמה, כששואלים את הילד למה הוא מפחד, חשוב להקפיד לשאול בצורה נקייה ואמיתית ללא ניסיון לדחוף אותו לצד מסוים. אם יש לך אינטרס שהילד יפסיק לפחד, הוא עלול להרגיש זאת ולחשוב שאתה בעצם לא באמת מקשיב לו ולא באמת אכפת לך מה הוא מרגיש, ולכן הוא עלול לסרב לשתף פעולה. למה חשוב לגרום לילד להרגיש קצת רע עם הפחד? אחת השיטות שאליעד כהן מציג היא ליצור לילד מוטיבציה להיפטר מהפחד על ידי כך שירגיש קצת רע עם העובדה שהוא מפחד. למשל, אם הילד תמיד זקוק לליווי בעלייה לקומה השנייה, אפשר לעודד אותו להתמודד בעצמו עם סיטואציות שבהן הוא צריך להשיג משהו שנמצא ... ולהבהיר לו בעדינות ובצורה לא ישירה שהוא מפסיד משהו בכך שהוא מפחד. אליעד מסביר שיש להימנע מלהשפיל אותו או להוריד את הביטחון העצמי שלו לגמרי, אלא לעשות זאת בחוכמה, באופן כזה שהילד יבין שהוא מפספס משהו בגלל הפחד, וכך ירצה לפתור את הפחד בעצמו. למה חשוב לטפל בפחדים נוספים של הילד? אליעד כהן מסביר כי בדרך כלל לילדים יש יותר מפחד אחד, ולכן הדרך היעילה לטפל בפחד ספציפי היא קודם כל לעזור לו להתמודד עם פחדים אחרים ופשוטים יותר. לדוגמה, אם הילד מפחד לעבור כביש, מפחד מחושך או מפחד מדברים יומיומיים פשוטים יותר, עדיף קודם לטפל באלה. ברגע שהילד מתחיל להתמודד ולהתגבר על פחדים קטנים יותר, הוא מפתח מיומנות התמודדות שתאפשר לו בעתיד להתמודד גם עם הפחד הגדול יותר - במקרה זה, הפחד מעלייה לקומה שנייה. ככל שהילד יהיה מיומן יותר בהתמודדות עם פחדים, כך יהיה לו קל יותר להתמודד גם עם הפחד המסוים הזה. למה הכרחי ללמד את הילד להבין את רגשותיו? אליעד מדגיש עוד נקודה מהותית, שאינה נוגעת ישירות רק לפחד אלא למבנה האישיות הכללי של הילד - יש לעודד את הילד להבין את הרגשות והמחשבות שלו באופן כללי. לדוגמה, אם הילד כועס או עצוב, לשאול אותו למה הוא מרגיש כך, מה גרם לו להיעלב, למה הוא איחר או מיהר וכו. המטרה היא לגרום לילד להפעיל את המוח שלו ולפתח מיומנות של הבנת העצמי. היכולת להבין ולבטא רגשות מחשבתיים תיצור בסיס חזק להתמודדות עם פחדים ועם החרדות. אם הילד מבין טוב יותר את עצמו ומודע לתחושות שלו, יהיה קל יותר לגשת אל הפחד המסוים ולחקור אותו בצורה עמוקה ויעילה. איך להכיל את הפחד של הילד בלי לאיים עליו? שלב חשוב נוסף שאליעד כהן מציע הוא להכיל את הפחד של הילד, מבלי לתת לו תחושה של איום. למשל, חשוב להראות לילד שמקבלים את הפחד שלו ושאתה לא אויב. לדוגמה, אפשר לומר לילד: אני יודע שאתה מפחד לעלות לבד, וזה בסדר גמור. כל פעם שתצטרך לעלות, תקרא לי, ואני אעלה איתך בשמחה. בכך הילד לא ירגיש מאוים או לחוץ, אלא יבין שאתה בעדו. לאחר שהילד ירגיש בנוח, אפשר בעדינות ובהדרגה לשאול אותו מה בדיוק גורם לו להרגיש רע כשהוא עולה לבד. לדוגמה, לשאול אותו ... רע כמו כשמישהו צובט אותך או שזה רע אחר?, ולדובב אותו לפרט את תחושותיו. חשוב לשים לב למילים המדויקות שהילד בוחר להשתמש בהן ולנסות להבין בדיוק מה הוא מרגיש. איך לחקור את הילד על הפחד בצורה אובייקטיבית? אליעד מסביר ... דעתך האישית על כך שהפחד לא נכון או לא מוצדק. מה האיזון הנכון בין אהבה עצמית לביקורת עצמית אצל הילד? אליעד כהן מציין כי יש איזון דק שצריך לשמור עליו בין קבלה עצמית לשנאה עצמית. מצד אחד, חשוב שהילד יקבל ... רגשותיו. איך להתמודד עם פחד של ילד? טיפול בחרדות אצל ילדים מחשבות טורדניות אצל ילדים למה הילד שלי מפחד? איך לגרום לילד להפסיק לפחד? כן מה אתה אומר? ש: אני אומר הנכד שלי מפחד מלעלות לקומה שנייה, למה לא ברור יש מפלצות ...

חינוך ילדים, בעיות בחינוך ילדים, התמודדות עם ילדים, הדרכת הורים, איך לחנך ילדים? בעיות במשפחה, טיפול בילדים, גישור משפחתי, דוגמה אישית לילדים, להיצמד לאמת, ילד לוקח סמים איך להתמודד עם ילד שלוקח סמים? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בשאלה מורכבת ורגישה: איך להתמודד עם ילד שלוקח סמים, כיצד לחנך אותו בצורה נכונה, איך להבין את הבעיות שעוברות עליו, ומה אפשר לעשות באופן מעשי כדי לעזור לו ולהציל אותו ... הבעיה. להלן סיכום מלא ומפורט עם כל ההסברים, הדוגמאות והעצות שניתנו בהרצאה, מבלי להשמיט אף פרט: מה לעשות אם הילד משתמש בסמים ורוצה כסף? כאשר ילד לוקח סמים, אחת השאלות הנפוצות היא האם ואיך לעזור לו כלכלית. לפי אליעד, אסור בשום פנים ואופן לתת לו כסף שיאפשר לו לרכוש סמים. במקום זאת, אם הילד מבקש כסף למגורים, אליעד ממליץ על פתרון פרקטי וברור: לשלם ישירות את שכר הדירה לבעל הדירה, או לתת לילד סכום שמיועד למחיה בלבד (לדוגמה, תלושים לרכישת מצרכי מזון). כך אפשר להיות בטוחים כמעט לחלוטין שהכסף לא מגיע לסמים. לדוגמה, אם הילד מבקש לשכור דירה, אליעד ממליץ לומר לילד: תמצא דירה, תחתום חוזה עם בעל הדירה, ואז אשלם ישירות לבעל הדירה. כך מבטיחים שהכסף ישמש למטרה נכונה. בנוסף, אפשר גם לעזור לו במחיה על ידי מתן תלושי מזון או אמצעים מוגבלים אחרים. איך לדבר עם ילד שחושב שכולם עושים לו רע? אליעד מסביר כי ילד שלוקח סמים לרוב נמצא במצב נפשי מורכב: הוא עלול לחשוב שכולם נגדו ושכולם עושים לו רע. במקרה כזה, אליעד מדגיש את החשיבות של להיצמד לאמת. אם הילד אומר שההורים הרסו לו את החיים, על ההורה לבדוק עם עצמו האם יש אמת בדברים: - אם ההורה באמת עשה לו רע, עליו להודות בכך ולהתנצל בכנות. - אם ההורה לא עשה רע לילד, עליו להבהיר לילד מדוע הוא טועה ולהראות לו את האמת. הגישה חייבת להיות מאוד ישירה ... אפשר לשנות ילד שלוקח סמים? אליעד מאמין שכל אדם יכול להשתנות אם הוא מתחיל להיצמד לאמת. התהליך הזה דורש מההורים לתת דוגמה אישית, כלומר, שגם הם עצמם יהיו מחויבים לאמת מוחלטת וימנעו מהקצנות או שקרים קטנים ביום - יום. לפי אליעד, אם ההורה בעצמו לא מיישם את ההיצמדות לאמת, הוא לא יוכל לדרוש זאת מהילד, והילד יתקשה מאוד להשתנות. אליעד נותן דוגמה אישית ברורה: אם ההורה ייקח על עצמו את האתגר של היצמדות לאמת, באופן שבו הוא בודק תמיד את העובדות ולא נופל להגזמות או ... דומה. זהו פתרון עומק ולא פתרון שטחי. מה לעשות אם הילד מאשים אותך ופוגע בך רגשית? אם הילד מטיח בהורים האשמות קשות כמו אתם הרסתם לי את החיים, אליעד ממליץ לא להיכנס לריבים רגשיים אלא להיצמד לאמת. אם ההורה באמת טעה, עליו להכיר בכך ולהציע פיצוי או פתרון אמיתי. אם ההורה לא טעה, עליו להישאר יציב ולהראות לילד את האמת באופן חד וברור. אליעד מציין שתגובה כנה, אמיתית וישרה, גם אם היא קשה לשמיעה, תעזור לילד יותר מאשר כל מניפולציה רגשית. איך לשכנע את הילד לחזור לבית או למקום בטוח? ילד שנמצא ברחוב או במצב בעייתי צריך לקבל הצעה ברורה לעזרה: אליעד מציע לגשת לילד עם הצעה מסודרת למגורים, עם התחייבות ברורה של ההורים לתת לו מקום בטוח. אם הילד מסרב, חשוב לבדוק איתו מדוע הוא מסרב באמת, ולוודא שאין כאן מניפולציה של ההורה או הילד. מה לעשות כשהילד מבקש כסף בטענה שהוא לא רוצה לעבוד? אליעד מסביר שההורים צריכים להבהיר שהכסף ניתן עבור דברים ספציפיים וברורים בלבד (מגורים, אוכל) ולא ככסף לבילויים או לסמים. אם הילד לא ... ברור שהוא חייב לקחת אחריות חלקית לפחות. אליעד מדגיש שהדגש הוא על אחריות אישית, וכך לא ליצור תלות אינסופית בהורים. כיצד להפסיק את מעגל המניפולציות הרגשיות במשפחה? אליעד מסביר בפירוט כיצד להפסיק מניפולציות רגשיות בתוך המשפחה: להיות תמיד כנים, ... אלא להתייחס לכל סיטואציה בצורה אובייקטיבית, עניינית וכנה. לדבריו, האמת היא התרופה היחידה לאורך זמן לבעיות מסוג זה. כיצד הורה יכול לשנות את עצמו ולעזור לילד להשתנות? אליעד מציע להורה לשפוט את עצמו כמו בבית משפט פנימי: לבדוק את עצמו באופן יומיומי אם הוא נצמד לאמת, אם הוא לא מגזים או מקצין בסיטואציות שונות. התהליך הזה ייצור שינוי עמוק אצל ההורה, שבתורו ישפיע באופן חיובי על הילד. הדוגמה של האמת היא מרכזית מאוד בשיחה זו, והיא מפתח אמיתי לשינוי חיובי ארוך טווח במשפחה שמתמודדת עם ילד שלוקח סמים או עם בעיות דומות. איך לחנך ילד שלוקח סמים? כיצד להתמודד עם ילד שמסרב לעבוד? הדרכת הורים להתמודדות עם התמכרות לסמים כיצד לשכנע ילד לחזור הביתה? איך לתת דוגמה אישית לילדים? איך להפסיק מניפולציות רגשיות במשפחה? איך להיצמד לאמת בחינוך ילדים?

איך להגיד לילד לא? הדרכת הורים לילדים עקשנים ולילדים מרדניים, איך אומרים לילד לא? איך אומרים לא לילד? איך לחנך ילד עקשן? איך לסרב לילד? איך לגרום לילד להקשיב לך? מה עושים אם הילד לא מקשיב? איך לחנך ילד מרדן? איך להגיד לילד לא בצורה נכונה? הורים רבים נתקלים בקושי משמעותי כאשר הם נאלצים להגיד לילד שלהם לא. השאלה שעולה היא איך ניתן לעשות זאת בצורה ... תמיד יגרמו לנזק מסוים או ייצרו בעיות חדשות. אליעד כהן מציין שבפועל, אין שיטה אמיתית שאפשר ללמוד בבתי ספר להדרכת הורים שתפתור את הבעיה הזו באופן מוחלט. כל הגישות הקיימות נכונות רק בחלק מהזמן ובחלק מהמקרים, אך לעולם אינן מושלמות. ... שאליעד מציע הוא הרבה יותר בסיסי ועמוק - הדרך היחידה האמיתית להגיד לילד לא בצורה נכונה היא בראש ובראשונה שההורה ילמד להגיד לעצמו לא. אם ההורה עצמו לא יודע להתמודד עם סירוב עצמי, עם דחיית סיפוקים ועם הגבלת הרצונות שלו, הוא לעולם לא יצליח ללמד זאת את הילד. ההורה חייב לשאול את עצמו האם הוא מסוגל להגיד לעצמו לא, האם הוא יודע להגביל את עצמו בלי להרגיש רע, והאם הוא מסוגל להתאפק בלי להרגיש שהוא סובל. מדוע הורים מתקשים להגיד לילד לא? הסיבה המרכזית לקושי של הורים להגיד לילד לא היא התחושה שאהבה פירושה מילוי רצונו של הילד. הורים רבים חווים בילדותם את הכאב של לא מההורים שלהם, וכעת הם מחליטים שאצל הילד שלהם יהיה אחרת. הם מאמינים בטעות שאם הם לא נותנים לילד משהו שהוא ... שהוא חייב תמיד לקבל מה שהוא רוצה, ובטווח הארוך הילד נעשה מתוסכל, מרדן ולא מחונך. אליעד מסביר שבמצב כזה, ההורה למעשה משדר לילד מסר כפול: מצד אחד, אני אוהב אותך ולכן נותן לך הכל, ומצד שני, אם לא תקבל ... היא שהילד לומד להיות אומלל בכל פעם שהוא לא מקבל את רצונו, וזה יוצר סכסוך מתמיד בין הילד לבין ההורים ובין הילד לבין עצמו. למה שיטות הצבת גבולות לא עובדות? אליעד מדגיש שכל השיטות שנלמדות בקורסים ובהדרכות להורים, כמו ענישה, תגמול או שיטות שכנוע, יעבדו רק לפעמים. בפועל, בכל המקרים, השיטות הללו יוצרות תופעות לוואי שליליות. לדוגמה, אם הורה יגיד לילד לא וילחץ עליו עד שייכנע, הילד אמנם יקשיב, אבל זה ייצור אצלו כעס, פחד או תחושה של ... מן השורש, אלא רק מנסות לטפל בתסמינים. אליעד מסביר שהדרך היחידה האמיתית והיעילה היא לעבוד קודם כל על עצמך כהורה, ללמוד כיצד להגיד לעצמך לא, ללמוד כיצד להתאפק, איך לא להרגיש אומלל כשאתה לא מקבל את רצונך, ואז תוכל להעביר את היכולת הזו הלאה לילד בצורה טבעית ואמיתית. איך חינוך עצמי של ההורה משפיע על הילד? כאשר ההורה מצליח להגביל את עצמו ולהרגיש שלם עם החלטותיו, הוא יכול להגיד לילד שלו לא בצורה הרבה יותר ברורה ונכונה. אז הילד לומד שלהגביל את עצמו זה לא דבר רע, אלא משהו טבעי ובריא. כאשר הילד רואה שההורה מסוגל להגביל את עצמו בלי סבל, הילד יחקה אותו, ילמד ממנו, ויפתח מיומנויות דומות. אליעד מדגים זאת באופן ברור: אם ההורה לא מסוגל לשאת מצב שבו הוא אינו מקבל מה שהוא רוצה, והילד רואה את זה, הילד ילמד שהוא חייב תמיד לקבל את רצונו, וכל לא יהפוך לדרמה ולטרגדיה עבורו. לכן החינוך האמיתי מתחיל קודם כל בכך שההורה מחנך את עצמו, בונה את עצמו, ורק אז הוא יוכל לחנך את הילד באופן נכון ובריא. האם צריך תמיד לנמק לילד למה אומרים לא? אליעד מסביר כי לפעמים נכון לנמק לילד למה ... חלקי בלבד. אין חוק ברור שמתאים לכל סיטואציה. מה שקובע מה נכון לעשות בכל מקרה הוא השכל והאינטואיציה של ההורה, שנובעים מתוך היכולת שלו להיות מאוזן בעצמו. הורה מאוזן מסוגל לזהות מתי הילד זקוק להסבר, מתי הוא מסוגל להבין את הסיבה ומתי עדיף לא להסביר כלל. אך ... מיידי למצבים קיצוניים בהם הילד כבר איבד שליטה. הפתרון הוא להקדים תרופה למכה, למנוע את המצב מראש על ידי חינוך עצמי של ההורה. במצב הקיצוני הנוכחי, לפעמים יהיה צורך פשוט לעבור את הסיטואציה בשלום. השאלה המרכזית היא לא מה ... לעצמו. איך למנוע בעתיד מצבים של מרדנות ודרמות? הדרך היחידה למנוע מצבים כאלו בעתיד היא עבודה עצמית של ההורה: לחנך את עצמו להגיד לעצמו לא, לעמוד בגבולות שהציב לעצמו, לא להרגיש אומלל כשמשהו לא מתנהל לפי רצונו, ולהיות מסוגל ... בצורה טובה. כשההורה יצליח בכך, הילד ילמד ממנו באופן טבעי ובריא. איך להגיד לילד לא? איך להציב גבולות לילדים? איך לחנך ילד עקשן? מה לעשות כשהילד לא מקשיב? איך להתמודד עם ילד מרדן? חינוך הורים לילדים, איך להתמודד עם ילד אלים? איך להתמודד עם ילד עצבני? איך להתמודד עם ילד מרדן? איך להתמודד עם ילד עקשן? איך להתמודד עם ילד חצוף? איך להציב גבולות לילדים? איך להתמודד עם הצבת גבולות לילדים? איך מציבים גבולות לילדים? מה לעשות אם הילד לא מקשיב להורים?

וויתור לילדים, הדרכת הורים לילדים מתבגרים, איך לחנך ילדים קטנים? האם לוותר לילד? מתי לוותר לילד? כמה לוותר לילד? האם להתעקש עם הילד? לוותר או להתעקש, כשהוא יגדל הוא יבין, איך לחנך ילדים מתבגרים? ילדים עקשנים האם נכון לוותר לילדים בטענה שהם עוד קטנים? רבים מההורים מתלבטים האם נכון לוותר לילדים בטענה שהם קטנים ועדיין לא מבינים מספיק, או שמא צריך להתעקש ולחנך אותם כבר מגיל צעיר. אליעד כהן מסביר שהגישה הטוענת לוותר לו, הוא רק ילד קטן לא תמיד נכונה, ובחלק ... שנתיים ללכת לעשות קניות לבד, או להרים חפץ כבד, הוא פשוט לא מסוגל. זו לא שאלה של רצון או חינוך, אלא של יכולת פיזית או קוגניטיבית. במקרה כזה נכון להגיד הוא עוד ילד קטן, בדיוק כמו שנגיד על אדם ... מוגבל ולא יכול לעשות פעולה מסוימת. פעולות שהילד יכול לעשות, אך בוחר לא לעשות בגלל חוסר רצון, עצלנות או התנהגות לא ראויה - במקרים אלה הגישה של לוותר לו אינה נכונה, ואף עלולה לגרום לילד נזק ממשי. למשל, ילד שזורק חפצים על אנשים, צועק ללא סיבה או מתנהג בחוסר נימוס, זה לא משהו שייעלם מעצמו. אליעד טוען שבמקרים אלו, ההורה חייב להציב גבולות ברורים. אי הצבת גבולות ... קטן לא מסדר את החדר ומותר לוותר לו, הוא לא ילמד לעשות זאת באופן עצמאי בעתיד. ככל שימתינו עם חינוכו, יהיה קשה יותר ללמד אותו אחר כך, משום שההרגלים הרעים כבר יושרשו בו. הוא נותן דוגמה של עץ שגדל עקום - ככל שמחכים עם הטיפול והיישור שלו, יהיה קשה יותר לתקן את העיקום. באותו אופן, חינוך נכון של הילד חייב להתחיל מוקדם ככל האפשר. האם כשהוא יגדל הוא יבין זו מחשבה נכונה? הורים רבים מחזיקים במחשבה שכשהילד יגדל, הוא יבין לבד - אך אליעד טוען שזו אחת הטעויות החמורות ביותר שהורים יכולים לעשות. הוא מסביר שישנם דברים שבאמת מסתדרים מעצמם כשהילד מתבגר, כמו גובה או כוח פיזי, אבל נימוסים, התנהגות נאותה והבנת גבולות חברתיים לא יבואו לבד. אם ילד קטן זורק אבנים או מקלל, זה לא משהו שיעבור מעצמו כשהוא יגדל. להיפך, הילד יגדל ויהפוך למבוגר בעייתי, ולבסוף הוא או הסביבה ייאלצו להתמודד עם ההשלכות השליליות של ההתנהגות שלו. אליעד מזהיר מפני הטעות לחשוב שהזמן פותר הכל - זה לא מסתדר לבד. להיפך, ככל שההורה דוחה את החינוך והצבת הגבולות, הילד גדל עם בעיות וקשיים, והסבל שלו ושל הוריו יגדל בעתיד. איך להסביר לילדים למה לא לעשות דברים כמו כולם? ילדים נוטים להשוות עצמם לאחרים ולשאול למה כולם ... אליעד נותן דוגמאות מעשיות איך להתמודד עם השאלה הזו. הוא מציע להסביר לילד באופן ברור ואמיתי מהן התוצאות של ההתנהגות הזו בעתיד. למשל, ילד ששואל למה אסור לו לאכול מתוקים כל היום כמו חבריו, יש להסביר לו שהרגל כזה ... מה יקרה אם יבחר בדרך הלא נכונה על ידי דוגמאות מוחשיות מהחיים, כגון להראות לו אנשים שסובלים מהשלכות של התנהגויות לא נכונות. האם לתת לילד לעשות מה שהוא רוצה כדי שיהיה מאושר? ישנם הורים הסבורים שעליהם לאפשר לילד לעשות כרצונו כדי שיהיה מאושר. אליעד מדגיש שגישה זו שגויה ומזיקה לטווח הארוך. הוא מסביר ... לילד גבולות, הוא מתרגל לקבל הכל בקלות, ובסופו של דבר יגדל למבוגר לא מתפקד, שיהיה תלוי באחרים ויאשים את הוריו בחוסר האושר שלו. אליעד מזהיר שהורים שלא מציבים גבולות כעת, ייאלצו להתמודד בעתיד עם ההשלכות, והילד בבגרותו יאשים אותם בכך שהרסו לו את החיים. מה ההבדל בין לשחק כמו ילד לבין התנהגות בעייתית? אליעד מסביר שיש פעולות שמותר לילד לעשות גם אם אדם מבוגר לא יעשה אותן. למשל, לשחק בבובות או ... - הוא יהיה מבוגר עם פחות יכולת להתמודד עם הבעיה שהוזנחה. לסיכום, כיצד נכון להתייחס לילדים? אליעד כהן מדגיש שחינוך נכון דורש הצבת גבולות ברורים כבר מגיל צעיר, בלי לוותר לילדים כאשר אין לכך הצדקה אובייקטיבית. אסור להסתמך על כך שהזמן יעשה את שלו או כשהוא יגדל הוא יבין לבד. יש לקחת אחריות מלאה ולחנך את הילד להתנהג באופן ראוי כבר מגיל צעיר, אחרת המחיר שישלם בעתיד יהיה גבוה מאוד. איך לחנך ילדים בצורה נכונה? מתי להציב גבולות לילדים? האם לוותר לילד קטן? כשהילד יגדל הוא יבין? איך להתמודד עם ילדים עקשנים? למה לא לוותר לילדים? האם ילדים צריכים גבולות? כשהוא יתבגר הוא יהיה מחונך, לוותר לו הוא רק ילד, לוותר לו כי הוא עוד ילד קטן, בעיות בחינוך ילדים, דילמות בגידול ילדים, האם להתעקש או לוותר לו? מריבות עם הילדים, חינוך ילדים בצורה בוגרת, איך לחנך ילדים בצורה נכונה? טיפים לחינוך ילדים, איך לחנך ילד להתנהג בצורה בוגרת? הורים וותרנים, האם לוותר לילדים? מתי לא לוותר לילד? איך להתנהג עם ילד שלא מקשיב? איך להתמודד עם ילדים חצופים? ילד בן שנתיים לא מקשיב, הצבת גבולות לילדים, להציב גבולות לילדים, סמכות הורית, הורים גמישים, הורים סמכותיים, גמישות הורית, וותרנות הורית, להיות הורה סמכותי, להיות הורה החלטי, השפעת סגנונות הורות על הדימוי העצמי של מתבגרים, מרדנות אצל ילדים, טעויות חשיבה של אנשים מתבגרים, איך הכי נכון להתייחס לילד? למה להתייחס לילד בצורה בוגרת? איך לגדל ילדים מחונכים? חשיבה של בני נוער

חרם חברתי בבית הספר, חרם חברתי על הילד שלך, איך להתמודד עם ילד שעשו עליו חרם? התמודדות עם חרם חברתי, איך לעזור לילד שעושים עליו חרם? איך לעזור לילד מנודה חברתית? איך לטפל בילד מוחרם חברתית? איך לעזור לילד שאין לו חברים? איך להתמודד עם ילד שעושים עליו חרם בבית הספר? כאשר הורים מגלים כי הילד שלהם נתון לחרם חברתי בבית הספר, הם לרוב נבהלים ומחפשים דרכים לטפל בסיטואציה. אך ישנם דברים שצריך לעשות, ויש דברים שצריך להימנע מהם, שכן ההתנהלות הנכונה היא קריטית להצלחת ההתמודדות עם החרם. למה לא כדאי לשדר לחץ לילד כאשר עושים עליו חרם? הסיבה המרכזית לכך שהורים לא צריכים לשדר לחץ או פחד לילד, היא שההורה עשוי להעביר לילד תחושת בהלה ומתח שהופכים את החרם לבעיה הרבה יותר גדולה ממה שהיא באמת. ילדים עשויים ללמוד מההורים שהם אמורים להרגיש פגועים ומפוחדים כאשר עושים להם חרם. אך בפועל, אם הילד יפנים שהחרם הוא לא סוף העולם, הוא יוכל להתמודד עם הסיטואציה בצורה הרבה יותר בריאה, ולהבין שזה לא מאורע שיש להתרגש ממנו עד כדי טראומה. במילים אחרות, חשוב שההורה יבהיר לילד שלא מדובר באסון גדול ושהוא יכול ללמוד להתמודד עם זה ולהמשיך הלאה. איך דוגמת מבוגרים במקום עבודה ... כולם חייבים להיות חברים שלך. כיצד הפגנת חוסן נפשי מצמצמת את תופעת החרם? ילד שמשדר ביטחון עצמי ולא נבהל מההתנהגויות של הסביבה, הוא פחות סביר להיתקל בחרם. אם ילד לא יגיב לכאורה לעג או לצחוק, הסביבה תמצא פחות עניין ... כשמנסים להציל את הילד מהחרם? הטעות הנפוצה היא להעצים את הרגש השלילי ולהפוך את החרם לאסון. כאשר הילד רואה שההורה מבוהל או כועס, הוא מסיק שגם הוא אמור להרגיש כך, דבר שמחמיר את התחושה שהוא עובר טראומה. במקום זאת, ... את החרם? לא לשדר לחץ לילד. להבהיר לו שזה לא אסון שאין לו חברים כרגע. לבדוק אם יש סיבה התנהגותית או אופי שגורמת לו להיות קורבן לחרם (כגון רגישות גבוהה מדי). ללמד את הילד כישורים חברתיים: איך להצטרף לחבורות, איך לפתח קשרים חיוביים. אם יש צורך, לפנות לגורמים חיצוניים, כמו מורים או הורים של ילדים אחרים, רק בשלב מאוחר יותר, אם הסיטואציה קשה מדי. מדוע הגישה של לקחת אחריות כה חשובה להתמודדות? ... יפגוש בעתיד. חרם בבית הספר חרדה חברתית והתגברות עליה פיתוח כישורי חברה אצל ילדים לקיחת אחריות אישית במצבי קושי חינוך ילדים וחיזוק הביטחון העצמי מדוע לא כדאי לשדר לחץ לילד כאשר עושים עליו חרם? כאשר הורים מגלים שעושים חרם על הילד שלהם, עלולה להתעורר תחושת בהלה או כעס. התחושה הזו מובילה אותם לשדר לילד שהחרם הוא אסון גדול. בפועל, הפחד והלחץ שעוברים מההורה אל הילד יוצרים אצלו טראומה גדולה יותר מהחרם עצמו. הילד לומד להאמין שעשו עלי חרם זה סוף העולם, במקום ... האחרים, כדאי לנסות להבין מה באמת קרה. אולי הילד משדר חולשה, אולי הוא אינו יודע לתקשר עם חבריו, אולי התנהגות מסוימת מושכת אליו לעג - או שאולי אין בו כל אשמה, ויש מניעים אחרים לחרם. בכל מקרה, כדאי לנתח ... לעשות כשמנסים להציל את הילד מהחרם? הטעות הנפוצה היא להעצים את הרגש השלילי וליצור דרמה גדולה. כאשר הילד רואה שההורה מבוהל, הוא מפנים את תחושת החירום וחווה את החרם כאיום גדול עוד יותר. במקום זאת, מומלץ לשדר לילד: בסדר, ... את החרם? 1. קודם כל, לא משדרים בהלה לילד. מסבירים לו שלא מדובר באסון. 2. בודקים אם יש סיבה התנהגותית או אופי מסוים שגרם לו להיות קורבן נוח לחרם. אם הוא משדר רגישות גבוהה או פגיעות, עובדים איתו על ... לדבר, איך להצטרף לחבורה, איך לפתח קשרים חיוביים. 4. רק בשלב מאוחר יותר פונים לגורמים חיצוניים (למשל, מורים או הורים של ילדים אחרים) ומשתדלים לפעול מול הסביבה במקרה שישנן התנהגויות קשות או אלימות. מדוע הגישה של לקחת אחריות כה חשובה להתמודדות? הגישה הזו מזכירה לנו שהאחריות מתחילה בנו: במקום ... יפגוש בעתיד. חרם בבית הספר חרדה חברתית והתגברות עליה פיתוח כישורי חברה אצל ילדים לקיחת אחריות אישית במצבי קושי חינוך ילדים וחיזוק הביטחון העצמי איך לעזור לילד רגיש? איך לעזור לילד חלש? האשמת הקורבן, ילדה שעברה חרם, ילדים שעברו חרם, איך להתמודד עם חרם בבתי ספר? איך להתמודד עם נידוי חברתי? איך להתמודד עם ילד מנודה חברתית? עושים עלי חרם, מחרימים אותי, החרימו אותי, יש עלי חרם, אני מנודה, נידו אותי, לא מדברים איתי, ... אותי, אני בודד, אף אחד לא חבר שלי, איך להשיג חברים? למה צוחקים על חלשים? לקיחת אחריות אצל ילדים, איך לגרום לילד לקחת אחריות? למה להאשים את עצמך? איך לעשות חרם על החרם? חרם בבית ספר, איך לחנך ילדים? איך להתמודד עם חרם בבית הספר? הדרכת הורים לילדים שעשו עליהם חרם, טראומת חרם בבית ספר, טראומה מהילדות, טראומה מבית הספר, טראומת נידוי חברתי, חרדה חברתית, איך לא ליצור טראומה לילד? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לפתח עור של פיל? איך לא להיפגע מאחרים? איך ליצור ביטחון עצמי לילדים? איך לחזק את ... עם חרם בכיתה? חרם חברתי בכיתה, חרם כיתתי, חרם בגן הילדים, חרם של ילדים, חרם אצל ילדים, ילד מוחרם, ילדה מוחרמת, ילד מנודה, ילדה מנודה, פגיעה בחלשים, למה פוגעים בחלשים? איך לגרום לאנשים לרצות להיות חברים שלך? למה עושים עלי חרם? למה עושים חרם על החלשים? להחרים את החרם, אלימות נפשית, אלימות של ילדים, חרם חברתי באינטרנט, ילד בלי חברים, ילדה בלי חברות, אלימות באינטרנט, חרם ברשת האינטרנט, דחייה חברתית, דחוי חברתית, דחויה חברתית, מניעת חרם, חרם מחשל, לא אוהבים ...

ילד מרביץ, ילד עצבני, ילד לא רגוע, ילד כועס, ילד אלים, ילד מאבד שליטה, דחיית סיפוקים לילדים, ילד לא שולט בכעס, התקפי זעם אצל ילדים, התקף עצבים אצל ילדים, אלימות אצל ילדים, התפרצויות כעס ילדים, הגיל הרך, חינוך ילדים, הדרכת הורים, ילד לא ממושמע וכאן אבאר, איך לנתח מקרה לדוגמה שבו ילד מרביץ, כדי למנוע ממנו להרביץ. כאשר מניתוח המקרה הזה, יהיה ניתן כמובן ללמוד למקרים אחרים. וההתמקדות כאן, היא בקו החשיבה שבו מנתחים מקרה שכזה. אז שלב ראשון, מהן העובדות? העובדות הן, שבסיטואציות מסוימות הילד מרביץ ומתנהג באלימות. שלב שני, מה המטרה שלנו? המטרה היא לגרום לילד להפסיק להרביץ ולהיות אלים. ועכשיו לפני שאנחנו מנסים לחשוב מה לעשות כדי לגרום לילד להפסיק להרביץ, לפני כן צריכים לדעת לנתח את המצב ולהבין אותו. כי לפני שמחפשים תשובה, צריכים להבין את השאלה ואת הפתרון. ... בהנחה שיש לבן אדם בחירה חופשית, שזה מה שאנחנו מניחים כאן. כי אנחנו מניחים שהילד בוחר בבחירה חופשית שלו, להרביץ ולהיות אלים / להתנהג בצורה כלשהי. אז אם הילד מרביץ, זאת אומרת שהילד חושב שיהיה לו יותר טוב מאשר רע, כאשר הוא ירביץ. ומכאן בעצם נסיק, שכדי לגרום לילד להפסיק להרביץ, לשם כך צריך לגרום לילד להבין, שאם הוא ירביץ, יהיה לו יותר רע מטוב. או לכל הפחות שהוא לא יחשוב שלהרביץ יעשה לו יותר טוב מאשר רע. ואיך עושים את זה? באמצעות 1 - שנגרום לו להבין שאם הוא ירביץ ... לו להבין, שאם הוא לא ירביץ יהיה לו יותר טוב, מאשר אם הוא ירביץ. ועכשיו שוב, לפני שאנחנו חושבים איך לגרום לילד לחשוב שיהיה לו יותר רע מאשר טוב אם הוא ירביץ, לפני כן אנחנו צריכים להבין את הבעיה עצמה יותר ... דהיינו, להבין למה בעצם הילד כרגע מרביץ. אז מה ידוע לנו? ידוע לנו, שאם הילד מרביץ כי הוא חושב שלהרביץ יעשה לו יותר טוב מאשר רע, זה בעצם אומר, שלפני שהילד מרביץ, הוא מרגיש רע ממשהו, והוא חושב, שאם ... ירביץ, הוא ירגיש יותר טוב / פחות רע, מאשר אם הוא לא ירביץ. וזה בעצם אומר, שבאפשרותנו למנוע מהילד להרביץ ב 3 דרכים. 1 - לגרום לו לא להרגיש רע מלכתחילה, כדי שהוא מלכתחילה לא ירצה להרביץ. 2 - לגרום לו להכיר דרך נוספת מה לעשות כאשר רע לו, שהיא לא תהיה להרביץ, אלא משהו אחר שמקובל עלינו. 3 - לגרום לו להבין, שגם אם הוא מרגיש רע, וגם אם הפתרון היחידי הוא להרביץ, עדיין אם הוא ירביץ, יהיה לו עוד יותר רע, מאשר אם הוא לא ירביץ. ובפועל, צריך לעשות את 3 הפתרונות הנל במקביל. אבל כמובן שאנחנו נעדיף להתמקד בעיקר בסעיף 1. שהוא, איך גורמים מלכתחילה לילד שלא ירצה להרביץ, באמצעות זה שמלכתחילה לא יהיה לו רע. ואחכ בסעיף 2, שילמד מה לעשות כאשר רע לו, גם בלי להרביץ. ורק אחכ סעיף 3, שיבין שלהרביץ יעשה לו רע. אז איך גורמים לכך שלילד לא יהיה רע? אז לפני שמחפשים פתרונות, צריך להבין את השאלה. ... של הילד. או שנגרום לילד לרצות את מה שקורה, וככה הילד לא יכעס / יכעס פחות / פחות ירצה להרביץ וכולי. וכמובן שלא ניתן תמיד לעשות את מה שהילד רוצה, ולכן ננסה לראות, איך גורמים לילד לרצות את מה שקורה, כדי שהוא לא יכעס ושלא ירביץ כתוצאה מכך? וגם כאן, לפני שננסה למצוא רעיונות איך לגרום לילד לרצות את מה שקורה / לא להתנגד למה שקורה, נשאל, למה בעצם הילד לא רוצה את מה שקורה. זא ... בדיוק את כל מה שהוא רוצה, בדיוק איך שהוא רוצה, בדיוק מתי שהוא רוצה? וכאן כמובן הפוקוס יעבור אל ההורים והמחנכים. שאם ההורה עצמו מאמין, שהוא חייב שהמציאות תהיה כרצונו, וכאשר רע להורה, הוא ישר בוחר באפשרות של לשנות את המציאות, הרי שממילא המסר הזה מועבר בתת מודע, גם לילד. ומרגילים את ... שלהרגיש טוב אפשרי, רק כאשר קורה מה שאתה רוצה בדיוק. ואז הילד הופך להיות כעסן ואלים. ובגדול הרעיון הוא, שההורים צריכים להיות מודעים לכך, שכאשר הם חושבים שטוב פירושו שהמציאות היא בדיוק מה שהם רוצים, אז הם מרגילים גם ... שהוא רוצה. וככה ממילא נהיה לו יותר רע, עד שזה מתנקם גם בהם. ואיך זה בא לידי ביטוי בפועל, איך מחנכים את הילד להבין שלא חייב שהמציאות תהיה בדיוק כרצונו? ואיך שותלים לו את המחשבה הזאת? ואיך מוודאים שלא מחנכים אותו לחיי סבל שהוא חושב שהכל חייב להיות כרצונו? את זה צריך ללמוד באופן יותר ספציפי... ומהניתוח הנל, כמובן ...

אלימות ילדים, אלימות של ילדים, בעיות אלימות בכיתה, בעיות התנהגות אצל ילדים, חינוך ילדים, טיפול באלימות בבית הספר, מניעת אלימות, למנוע אלימות, ילד אלים, ילד מרביץ, ילד מכה, הדרכת הורים, חלק 1 איך להגיב לילד שמתנהג באלימות כדי להגן על משהו חשוב לו? כאשר ילד פועל באלימות כדי להגן על משהו חשוב לו, חשוב להבין תחילה מדוע הוא בחר בדרך זו. למשל, אם ילד רואה שמישהו מתכנן לפגוע בו, בחברו או אפילו בחיה שהוא אוהב, הוא עשוי לבחור באלימות מתוך אמונה שזה הפתרון הטוב ביותר לסיטואציה באותו רגע. אליעד מסביר כי ברגע האמת, הילד מגיב לפי הדחף האינסטינקטיבי שלו, לפי מה שהוא תופס כמוצא יחיד. הוא לא בהכרח מנתח לעומק את כל האפשרויות האחרות. לדוגמה, אם ילד אחר מתכוון לזרוק אבן על חתול או על אדם, והילד שלנו מחליט לדחוף את התוקף כדי למנוע זאת, נשאלת השאלה האם תגובתו הייתה ראויה או לא. אם נניח שילד דחף ילד אחר כדי למנוע פגיעה בחתול, בית הספר עשוי להגיד שזוהי פעולה לא נכונה, כי הוא הפעיל אלימות. אך אליעד מסביר שכדאי לברר את הנקודה העקרונית: האם הפעולה של הילד נבעה מתגובה אימפולסיבית או מתוך החלטה מושכלת, והאם הוא שקל כראוי את כל החסרונות והיתרונות של המעשה? כיצד לעזור לילד להבין שיש חסרונות ויתרונות לכל החלטה? אליעד מדגיש את החשיבות של חינוך הילד להבנה מעמיקה יותר של ההחלטות שהוא מקבל. במקום לתת לו פקודות או פתרונות מוכנים מראש, צריך לעזור לו להתרגל ... לכל החלטה חסרונות ויתרונות, ולהפוך מודע יותר לתהליך קבלת ההחלטות שלו. הדרך שאליעד מציע לעשות זאת, היא ללמד את הילד לנתח מצבים נייטרליים ולא רק מצבים בהם הוא מעורב רגשית. למשל, אם הילד מתלבט אם לעשות פעולה מסוימת, ההורה יכול לעודד אותו לחשוב בצורה מודעת: מה הם החסרונות ומה הם היתרונות של מה שאני עומד לעשות?. בעזרת הרגל זה, הילד ילמד לחשוב מראש על ההשלכות של מעשיו ולא רק לפעול מתוך דחף רגעי. מה המשמעות של ללמד ילד לראות גם את הצד השני בכל סיטואציה? אליעד מתאר שהיכולת להבין את הצד השני בכל ויכוח או קונפליקט היא מיומנות מרכזית שיש להקנות לילדים. כאשר הילד רגיל לנתח את נקודת המבט של הצד השני, הוא פחות נצמד לעמדה שלו באופן נוקשה. תהליך זה מונע קונפליקטים ומקטין את הסיכוי שהילד יפעל באלימות, מכיוון שהוא כבר רואה מראש את החסרונות האפשריים במעשה אלים. מה לעשות כשערכי הבית והערכים של בית ... מאוד מאלו של בית הספר. אליעד מדגים זאת במצב שבו בבית הספר לא מקובל להפעיל אלימות בשום מצב, אבל הילד מגיע ממשפחה שמאמינה שלפעמים יש מצבים בהם הפעלת כוח מוצדקת, למשל כדי להגן על מישהו חסר ישע או בעל ... הגישה השונה שלכם. אפשרות רביעית היא להכיר בכך שבכל אפשרות יש מחיר, ולבחור בצורה מודעת מהו המחיר המועדף עליכם כהורים וכמשפחה. אליעד מדגיש שגם החלטה זו צריכה להיות מתוך מודעות מלאה למחיר שלה, ולא מתוך התעלמות מהמציאות. האם יש הצדקה לפעול באלימות כדי למנוע אלימות גדולה יותר? ההרצאה מציגה דילמה אמיתית - האם ילד רשאי לפעול באלימות כדי למנוע אלימות חמורה יותר (כגון זריקת אבן על אדם או בעל חיים)? אליעד מסביר שההחלטה תלויה במידה רבה בערכים האישיים של המשפחה ושל הילד. יש משפחות שיסכימו שהילד יפעל באלימות מינימלית כדי למנוע נזק גדול יותר, בעוד בתי הספר בדרך כלל מתנגדים בתוקף לכל אלימות שהיא. אליעד ... הספר, וכך נוצר קונפליקט נוסף שיש לקחת בחשבון. כיצד להתמודד עם הנהלת בית הספר במקרים של אלימות מוצדקת בעיני הילד? כאשר הורה מגיע לפגישה עם הנהלת בית הספר לאחר אירוע כזה, אליעד ממליץ להכין מראש את ההסברים ולהיות מוכנים לשאלה: מה האינטרס של בית הספר? ולנסות לראות את האירוע מנקודת מבטם. בית הספר רוצה למנוע אלימות בכל מחיר, אך ההורים עשויים לטעון שישנם מצבים בהם פעולה אלימה מינימלית היא הדבר הנכון לעשות כדי למנוע אלימות קשה יותר. הדיאלוג עם בית הספר צריך להיות פתוח וכנה, ולהסביר כי הילד פעל מתוך כוונה טובה, גם אם המעשה עצמו מנוגד לכללים. חשוב להדגיש שבכל החלטה ישנם חסרונות ויתרונות ושאתם מודעים להם באופן מלא. איך להתייחס לקונפליקטים של ילדים בצורה מודעת ומועילה? לסיכום, אליעד מציג גישה שבה החינוך של ילדים מתבסס על מודעות עצמית גבוהה, ניתוח מודע של סיטואציות, הבנת ההשלכות של כל החלטה, ולימוד לראות את הדברים מנקודות מבט מרובות. כל אלה עוזרים לילד להיות פחות אימפולסיבי ולהבין יותר את ההשלכות ארוכות הטווח של התנהגותו. איך למנוע אלימות של ילדים? מה עושים עם ילד אלים בבית הספר? האם להגן על חיות זה מצדיק אלימות? איך ללמד ילד להבין את הצד השני? בעיות התנהגות של ילדים בבית הספר מה לעשות כשהילד לא מתאים למסגרת?

אלימות ילדים, אלימות של ילדים, בעיות אלימות בכיתה, בעיות התנהגות אצל ילדים, חינוך ילדים, טיפול באלימות בבית הספר, מניעת אלימות, למנוע אלימות, ילד אלים, ילד מרביץ, ילד מכה, הדרכת הורים, חלק 2 איך לשכנע ילד לא לפעול באלימות? כאשר ילד נוקט באלימות, הורים ומחנכים מתמודדים לעיתים קרובות עם אתגר גדול - כיצד לגרום לילד להבין שהאלימות אינה פתרון מתאים. אליעד כהן מציג גישה מפורטת ויסודית שמתמקדת בשינוי תפיסת הילד לגבי היתרונות והחסרונות של התנהגות אלימה. הוא מציין כי כדי שהילד יפסיק לנהוג באלימות, יש צורך אמיתי לגרום לו לרצות בעצמו להפסיק להתנהג כך, מתוך הבנה פנימית, ולא מתוך איום או עונש בלבד. מדוע איומים ועונשים לא תמיד עוזרים למנוע אלימות אצל ילדים? אליעד מסביר כי האיומים, כגון יזרקו אותך מבית הספר, עשויים דווקא לעודד התנהגות אלימה אצל הילד. אם ילד אינו מרוצה בבית הספר, איום מסוג זה עשוי להפוך עבורו דווקא ליתרון - הוא יעדיף שיזרקו אותו. מכאן שהאיום אינו משרת את מטרתו. הדרך האפקטיבית היא להראות לילד כי המחיר האישי שהוא משלם על התנהגות אלימה גבוה מהיתרונות שהוא משיג ממנה, ולהמחיש זאת בדרכים שונות. איך לזהות את היתרונות והחסרונות שהילד רואה באלימות? אליעד מציע לגשת אל הילד בגישה פתוחה ולא שיפוטית. במקום להניח מראש שאלימות היא רעה, יש לעודד את הילד לדבר על היתרונות שהוא רואה בהתנהגות שלו. לדוגמה, ילד דחף ילד אחר כדי לקבל את הנדנדה. חשוב מאוד לשאול את הילד למה הוא עשה את זה, ולתת לגיטימציה מלאה לתשובה שלו. למשל, הילד עשוי להגיד דחפתי אותו כי זה בזבז לי זמן לחכות. כאן ההורה או המחנך צריך לשאול את הילד אילו דרכים אחרות היו קיימות להשיג את אותה מטרה בלי אלימות. בשלב זה, הילד מציין ... לרגשות שלו, ולהסכים איתו שבתנאים האלה אולי היה לו הגיוני לפעול באלימות. לאחר שהילד מבין שמכבדים את ההיגיון מאחורי ההתנהגות שלו, הוא מוכן יותר לשמוע על חסרונותיה של האלימות, ולבחון חלופות אחרות. מה החשיבות של השוואה בין היתרונות והחסרונות ... כיצד מתמודדים עם ילד שממשיך לראות יתרונות באלימות גם לאחר השיחה? גם לאחר השיחה, ייתכן שהילד עדיין יראה יתרונות בהתנהגות האלימה. אליעד מדגיש כי ההורה לא צריך להתווכח עם הילד, אלא להמשיך לתת לגיטימציה לרגשותיו תוך כדי שהוא מבהיר לו שהוא עצמו, כהורה או מחנך, לא רואה את זה כפתרון מיטבי. אפשר גם להסביר לילד שההורה מבין מדוע הילד חושב שאלימות היא פתרון טוב עבורו, אך הוא מבקש ממנו להתחשב גם ברגשות או באינטרסים של אחרים, כולל של ההורה עצמו. מדוע מבוגרים מתקשים לתת לגיטימציה לרצון של הילד באלימות? אליעד מסביר שמבוגרים מתקשים לתת לגיטימציה לרצון של הילד ... אותם? הגישה של אליעד ממליצה על הכרה מלאה ברגשות האלימים של הילד, בלי לנסות להדחיק אותם או להתעלם מהם. ההורה או המחנך יכולים אפילו להודות שגם הם מבינים את הרצון הזה, אך מציעים לבחור בדרך אחרת בגלל המחיר הגבוה של האלימות. ... מהרצון של הילד להיות אלים רק יחזקו את הצורך שלו לפעול באלימות בפעם הבאה. הילד חייב להרגיש שמקבלים אותו, ושההורה מבין את הרצון שלו, ורק אחרי שלב זה אפשר להתקדם לשלב שבו הוא יבין מדוע כדאי לו לבחור אחרת. איך למנוע אלימות אצל ילדים? בעיות התנהגות בכיתה טיפול באלימות בבית הספר מה לעשות כשהילד מרביץ? איך להתמודד עם ילד אלים? הדרכת הורים בנושא אלימות ילדים

אלימות זה לא יגמר אם לא תספר, להגיב או לא להגיב, תגובה גוררת תגובה, תורת המשחקים, ילד מרביץ לאחרים, ילד אלים, אלימות אצל ילדים, לוותר או להילחם, לוותר או להסתער, התמודדות עם אלימות איך אלימות יכולה להיגמר אם לא תגיב? הנושא המרכזי בהרצאה הוא ההתמודדות עם אלימות, תורות משחקים ותגובות, במיוחד בהקשר של ילדים. במהלך השיחה, נדונה השאלה האם תגובה לאלימות מחייבת תגובה חזקה יותר בעתיד, או האם עלינו לבחור שלא להגיב בכלל. הקונספט של תגובה גוררת תגובה נמצא בלב השיחה, במיוחד כאשר מדובר במצבים של אלימות בין ילדים, וההשלכות של הימנעות מתגובה לעומת הגברת ההתמודדות. האם תגובה לאלימות תגרום לתוצאה גרועה יותר? תחילת השיחה עוסקת בהנחה כי ... האם תמיד כדאי להגיב במצבים של אלימות? נראה כי השאלה האם תמיד כדאי להגיב? עוסקת בחשש שבני אדם או ילדים יכולים להרגיש כאשר הם מתמודדים עם אלימות. התשובה לשאלה זו לא תמיד חד משמעית. לפעמים תגובה לאלימות יכולה להחמיר את המצב, במיוחד אם היא מקדמת את המחולל של האלימות להרגיש חזק יותר. דוגמת השיחה מכילה מצב של ילד המכה ילד אחר ומחפש תגובה. אם הילד המוכה לא מגיב בכלל, יתכן שהילד המכה יפסיק, משום שאין שום תגובה שתחזק את תחושת הכוח שלו. אליעד מבהיר שמהות התגובה היא לא תמיד להיות ... גם השאלה האם עדיף להילחם או לוותר. הדוגמאות מציינות את החשיבות בהבנה מתי כדאי להילחם ומתי כדאי להימנע מכך. ילד המגיב לאלימות עם אגרסיביות, יכול להיתקל במצבים שבהם התגובה הזו לא תהיה מועילה ותחמיר את המצב. חשוב להבין, האם ... דורשת שיקול דעת עצמאי, וההחלטות לא תמיד ניתנות להכרעה מראש. אליעד מבהיר כי יש המון דינמיקה במצבים כאלו, ואם ילד מתמודד עם אלימות, לא תמיד הדרך בה יבחר להתמודד תהיה נכונה לגמרי או טהורה. האם תגובה לאלימות בהכרח תגרום לתוצאה גרועה יותר? איך להתמודד עם אלימות אצל ילדים? האם תמיד כדאי להילחם או לוותר? מהו תהליך העידום? האם צריך לשתוק אל מול ביזוי? האם יש פתרון חד ...