אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה ילד ✔נתינה וקבלה במערכות יחסים, למה אתה נותן המון ומקבל קצת? למה אתה נותן קצת ומקבל המון? ריבאונד זוגי, למה מישהו מעריך את הנתינה שלך? למה מישהו...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
נתינה וקבלה במערכות יחסים, למה אתה נותן המון ומקבל קצת? למה אתה נותן קצת ומקבל המון? ריבאונד זוגי, למה מישהו מעריך את הנתינה שלך? למה מישהו לא מעריך את הנתינה שלך? מרגיש מנוצל, לתת המון, לקבל קצת, הערכת ילדים להורים
למה לפעמים נותנים הרבה ומקבלים מעט הערכה?

שאלה נפוצה במערכות יחסים היא איך יכול להיות שאדם נותן המון לאחרים, משקיע, מעניק ועוזר, אך זוכה להערכה מועטה בלבד. מצד שני, אדם אחר יכול לתת מעט מאוד, אך זוכה להערכה גדולה בהרבה. לכאורה, היינו מצפים שגודל הנתינה יהיה שווה לגודל ההערכה, אבל בפועל, הדברים מורכבים הרבה יותר.

האם כמות הנתינה קובעת את גודל ההערכה?

אליעד מסביר שברור שאדם מעריך ואוהב את מי שעושה לו טוב. לכן, ההיגיון הפשוט אומר שאם תיתן לאדם 100,000 שקלים, הוא אמור להעריך אותך הרבה יותר מאשר אם נתת לו רק 100 שקלים, כי לכאורה הוא קיבל ממך יותר טוב. אך המציאות מורכבת יותר, וההערכה לא תלויה רק בכמה נתת, אלא גם ובעיקר בכמה המקבל רצה או היה זקוק למה שנתת.

מדוע לפעמים דווקא נתינה קטנה תזכה להערכה גדולה?

אליעד מביא דוגמה של אדם שמטייל במדבר ללא מים, שעומד למות מצמא. אם תיתן לו כוס מים אחת, הוא יעריך אותך כל חייו, משום שאותה כוס מים הייתה הדבר הכי חשוב ומשמעותי בעולם בשבילו באותו רגע, ממש הצלת את חייו. לעומת זאת, אדם שיקבל כוס מים כאשר הוא נמצא בסביבה עם הרבה מים, לא יעריך כלל את אותה נתינה, כי הצורך שלו היה נמוך מאוד.

דוגמה נוספת: אדם שעבר פרידה כואבת מבת זוג, מרגיש דחוי ולא שווה כלום. אם תגיד לו מחמאה קטנה, אפילו סתמית, הוא עלול להעריך אותך מאוד, משום שבאותו רגע הוא היה זקוק למילים מעודדות. לעיתים אדם מתאהב במישהו רק כי היה בנקודת שפל רגשית ("ריבאונד"), והאדם החדש אמר לו דבר טוב בדיוק בזמן הנכון. מי שקיבל את ההערכה הרבה חושב לעצמו שהוא עשה משהו מיוחד, אך האמת היא שהוא רק הגיע ברגע של חולשה אצל השני.

למה לפעמים נתינה גדולה לא זוכה להערכה ראויה?

מצד שני, אליעד מסביר מצב שבו אתה נותן הרבה מאוד לאדם אחר, לדוגמה, נותן לו סכום כסף גדול מאוד של 100,000 שקלים, אבל הנתינה הזאת לא משפרת לו את מצבו. לדוגמה, אם הוא שקוע בחובות גדולים של 100 מיליון שקלים, הנתינה הגדולה שלך לא באמת תשפיע עליו. במקרה כזה, הוא לא יעריך אותך במיוחד, כי בפועל הוא לא מרגיש שהשתפר מצבו.

עוד דוגמה לכך היא אדם שנמצא במצב רגשי כל כך רע, שכל נתינה שלך, לא משנה כמה גדולה, לא תוכל למלא את "החור" שיש אצלו בלב. לכן, לא משנה כמה תעניק, הוא לא יעריך אותך בהתאם, כי התחושה שלו היא שמה שנתת לא מספיק.

איך החשש ממחויבות משפיע על ההערכה?

אליעד מוסיף שהחשש מהתחייבות כלפי מי שנתן לנו משהו משפיע מאוד על הערכה. אם אתה נותן למישהו מתנה גדולה מאוד, האדם עשוי לא להביע הערכה, כי הוא לא רוצה להרגיש מחויב כלפיך. במקרה כזה, הוא יעדיף להפגין אדישות או חוסר הערכה, כדי שלא ירגיש שהוא חייב להחזיר לך. מנגד, אם נתת משהו קטן בלבד, הוא עשוי להביע הערכה רבה בקלות, כי לא ירגיש מחויב.

מדוע לפעמים הילדים לא מעריכים את הנתינה של ההורים?

אליעד נותן דוגמה של הורה וילד. לפעמים הורה משקיע רבות בילדיו, אך הילד מרגיש שההורים חייבים לו את ההשקעה הזאת. במקרה כזה, הילד לא מעריך במיוחד את מה שהוא מקבל, כי הוא תופס את הנתינה כמובנת מאליה. לעומת זאת, אם הילד יקבל דבר קטן מאדם זר, הוא יעריך זאת יותר, כי הוא לא ציפה לכך ולא הרגיש שזה מגיע לו.

איך הזמינות של אלטרנטיבות משפיעה על ההערכה?

עוד גורם שמשפיע מאוד על ההערכה הוא האפשרויות שיש לאדם לקבל את מה שנתת לו ממקורות אחרים. אם הוא מאמין שיש לו אלטרנטיבות רבות לקבל את מה שאתה נותן לו, הוא לא יעריך אותך במיוחד, כי הוא לא מרגיש תלוי בך. אך אם הוא חושב שאתה היחיד או כמעט היחיד שיכול לתת לו את מה שהוא צריך, הוא יעריך אותך הרבה יותר, גם אם מה שנתת הוא קטן יחסית.

מה השורה התחתונה?

לסיכום, אליעד מסביר בצורה מפורטת מאוד שהערכה שאדם חש כלפיך לא תלויה רק בכמות הנתינה שלך, אלא בגורמים רבים נוספים:
  • מידת הצורך או הרצון של האדם במה שנתת.
  • המצב הרגשי של האדם שקיבל את המתנה.
  • האם הנתינה באמת שיפרה לו את חייו או שהייתה שולית וחסרת משמעות.
  • האם המקבל מרגיש שאתה חייב לו את הנתינה או שעשית זאת מרצונך החופשי.
  • האם האדם חושש להרגיש מחויב כלפיך ולכן נמנע מלהביע הערכה.
  • האם יש לאותו אדם אלטרנטיבות רבות לקבל את מה שנתת ממקורות אחרים.
לפעמים נתינה קטנה ברגע הנכון יכולה להיות יקרה מאוד, ולפעמים נתינה גדולה בזמנים או נסיבות לא מתאימים תיתפס כחסרת ערך. חשוב להבין את ההיבטים הללו, כדי לא לחוש תסכול או אכזבה מנתינה שלא זוכה להערכה.
איך ייתכן שאדם יקבל מעט ויעריך זאת מאוד, או יקבל הרבה אך יעריך מעט?

השאלה שאנחנו עוסקים בה היום היא כיצד ייתכן שאדם יקבל ממך משהו קטן ויעריך אותך מאוד, ואילו אדם אחר יקבל ממך דבר גדול, אך יעריך אותך מעט מאוד? לכאורה, ההיגיון הפשוט אומר שככל שאתה נותן יותר, כך עליך להיות מוערך יותר, ואם אתה נותן מעט - ההערכה כלפיך אמורה להיות בהתאם. אז איך בכל זאת קורים מצבים הפוכים?

האם הערכה תלויה בגודל הנתינה?

לכאורה, כמה שאדם נתן לאחר, כך אמורה להיות מידת ההערכה. למשל, אם נתת למישהו 100 שקלים ולעומת זאת נתת למישהו אחר 100,000 שקלים, אז לכאורה האדם שקיבל 100,000 שקלים צריך להעריך אותך פי אלף יותר ממי שקיבל 100 שקלים. זה נשמע הגיוני, כי הרי נתת יותר, ולכן האדם השני נהנה יותר, ולכן הוא אמור להעריך אותך יותר.

אבל האמת היא שכמה האדם מעריך את מה שנתת לו, זה לא תלוי רק בגודל הנתינה שלך. זה תלוי גם בצורך שלו במתנה שלך, בתלות שלו בה, ובמצב הנפשי והחווייתי שהוא נמצא בו.

המשמעות של נתינה ביחס לצורך

כדי להבין את זה טוב יותר, ניקח את הדוגמה הבאה:

נניח שיש אדם שמטייל במדבר ללא מים, הוא על סף ייאוש, חסר כוחות ועומד להתמוטט. אם תיתן לו כוס מים אחת, זה יהיה הדבר הכי יקר בעולם מבחינתו, והוא יעריך אותך עד סוף חייו. לעומת זאת, אם תיתן לאדם אחר כוס מים באירוע עם שפע של שתייה מסביבו - זה בכלל לא יהיה משמעותי עבורו.

מסקנה: כמות הנתינה היא לא הקריטריון היחיד לקביעת ההערכה - אלא מידת הצורך של האדם המקבל.

נתינה שלא מתמלאת

יכול להיות מצב שבו אתה נותן למישהו 100,000 שקלים, אבל האדם הזה נמצא בחובות ענקיים של 100 מיליון שקלים, ולכן הנתינה שלך לא באמת עשתה לו שינוי. הוא אולי יעריך, אבל לא באופן שמצדיק את גודל הנתינה. לעומת זאת, ייתכן שתיתן למישהו 100 שקלים, ובשבילו זה בדיוק מה שהיה חסר לו כדי לקנות אוכל לאותו יום - והוא יעריך אותך מאוד.

השפעה של מצב רגשי על ההערכה

גם המצב הרגשי של האדם משפיע על איך הוא תופס את הנתינה שלך.

נניח שאדם עובר תקופה קשה, למשל, הוא נפרד מחברה שלו ומרגיש חסר ערך. אם תיתן לו מחמאה קטנה, זה יכול לשנות לו את כל היום - ואפילו לגרום לו לאהוב אותך מאוד. הוא יזכור את המחמאה שלך ויראה בך דמות חיובית ומשמעותית בחייו.

לעומת זאת, אם תיתן לאדם אחר המון אהבה, עזרה והשקעה, אבל הוא בכלל לא מרגיש שהוא זקוק לזה, הוא יעריך אותך הרבה פחות.

החשש מהתחייבות בעקבות נתינה

עוד גורם שמשפיע על ההערכה הוא החשש מהתחייבות.

כאשר אתה נותן למישהו משהו קטן, הוא מרגיש נוח להודות לך ולהעריך אותך, כי הוא לא מרגיש מחויב.

לעומת זאת, אם אתה מעניק למישהו המון, הוא עלול לחשוש שהוא חייב לך משהו בתמורה - ולכן הוא ישדר שהוא לא מעריך אותך כדי לא להרגיש מחויב.

האם האדם חש שהיית חייב לתת לו?

דבר נוסף שמשפיע על ההערכה הוא האם האדם חושב שהיית חייב לתת לו או לא.

לדוגמה, אם הורה נותן כסף לילד שלו, הילד עלול להרגיש שזה מובן מאליו - ולכן הוא לא יעריך זאת במיוחד.

אבל אם מישהו שלא היה חייב לו כלום נותן לו אפילו סכום קטן, הוא יעריך זאת מאוד.

אלטרנטיבות לנתינה

אם האדם חושב שהוא יכול לקבל את מה שנתת לו ממישהו אחר בקלות, הוא יעריך אותך פחות.

אבל אם הוא מאמין שאתה היחיד שיכול לתת לו את הדבר הזה - ההערכה תהיה הרבה יותר גבוהה.

השורה התחתונה

ההערכה שאדם נותן לך לא תלויה רק בגודל הנתינה שלך.

היא תלויה בגורמים רבים, כמו:
  • כמה האדם היה צריך את מה שנתת לו.
  • כמה הוא היה צמא, רעב או חסר את מה שנתת.
  • האם הוא חושב שהיית חייב לתת לו את זה או שנתת מרצונך החופשי.
  • האם הנתינה שלך עזרה לו משמעותית או הייתה שולית.
  • האם הוא חושש מהתחייבות כלפיך ולכן נמנע מלהביע הערכה.
  • האם יש לו אלטרנטיבות לקבל את מה שנתת ממקורות אחרים.
לפעמים מחמאה קטנה יכולה לגרום למישהו להעריך אותך לנצח, ולפעמים נתינה ענקית יכולה להיתפס כמובן מאליו.

לכן, כשאתה נותן למישהו משהו - אל תצפה שההערכה תהיה בהתאם לכמות הנתינה, אלא תבין שהרבה משתנים משפיעים על כך.
למה ילדים לא מעריכים את ההורים? לא רוצה להרגיש מחויב, חוסר פרופורציה בין נתינה לקבלה, רצון לתת, רצון לקבל, פער בין נתינה לקבלה, למה מתאהבים בך? במה תלוי כמה יעריכו את הנתינה שלך? רעה תחת טובה, טובה תחת טובה, נתינה הדדית, חוסר הדדיות במערכת יחסים, מים במדבר, צדקה לעני, לתת ולקבל במערכת יחסים, לא רוצה להרגיש חייב, למה לא מעריכים אותי? למה לא מעריכים את מה שאני נותן? למה לא מספיק מעריכים אותי? לא מעריכים אותי מספיק, אני חווה חוסר הערכה
לגרום למישהי להתאהב בך פרידות איך לגרום לה לרצות אותי איך למכור מוצרים יקרים איך לגרום לבת להתאהב בך לגרום לה לאהוב אותי טוב יותר אפשרויות איך לגרום לגברים לרצות אותי לגרום לאנשים לרצות אותך נפש אתה נותן המון ומקבל קצת אתה נותן קצת ומקבל המון הורה הורות הורים הערכה הערכת ילדים להורים זוגיות יחסים ילד ילדה ילדים להרגיש מנוצל למה אתה נותן המון ומקבל קצת למה אתה נותן קצת ומקבל המון למה מישהו לא מעריך את הנתינה שלך למה מישהו מעריך את הנתינה שלך לקבל קצת לתת לתת המון מישהו לא מעריך את הנתינה שלך מישהו מעריך את הנתינה שלך מנוצל מערכות מערכות יחסים מערכת יחסים מרגיש מנוצל נותן המון ומקבל קצת נותן קצת ומקבל המון נתינה נתינה וקבלה נתינה וקבלה במערכות יחסים רגישות ריבאונד ריבאונד זוגי
כעס של ילדים, ילדים רגועים, איך לגרום לילד להירגע? ילד אלים, ילד עצבני, ילד כועס, ילד צועק, ילד מרביץ, ילד לא רגוע, ילד זורק חפצים, ילד נושך, להתמודד עם ילד עצבני, איך לגדל ילדים רגועים? ילד אגרסיבי, ילדים במצוקה רגשית, זעם אצל ילדים
כעס של ילדים, ילדים רגועים, איך לגרום לילד להירגע? ילד אלים, ילד עצבני, ילד כועס, ילד צועק, ילד מרביץ, ילד לא רגוע, ילד זורק חפצים, ילד נושך, להתמודד עם ילד עצבני, איך לגדל ילדים רגועים? ילד אגרסיבי, ילדים במצוקה רגשית, זעם אצל ילדים
... של ילדים, ילדים רגועים, איך לגרום לילד להירגע? ילד אלים, ילד עצבני, ילד כועס, ילד צועק, ילד מרביץ, ילד לא רגוע, ילד זורק חפצים, ילד נושך, להתמודד עם ילד עצבני, איך לגדל ילדים רגועים? ילד אגרסיבי, ילדים במצוקה רגשית, זעם אצל ילדים למה הילד כועס כשהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה? ילדים רבים מתנהגים בצורה לא רגועה, עצבנית ואפילו אלימה כאשר הם לא מקבלים את מה שהם רוצים. אליעד כהן מסביר שהסיבה העיקרית לכך שילד כועס או משתגע היא שהמציאות אינה מתרחשת כרצונו. ילד עצבני או ילד אגרסיבי מגיב כך כאשר הוא מרגיש שחייב להתקיים מה שהוא רוצה. כלומר, אם הילד רוצה משהו וקורה ההפך, מיד נוצרת אצלו תחושת מתח פנימי, כעס וזעם. דוגמה פשוטה לכך היא מצב שבו הילד רוצה צעצוע מסוים או לא רוצה ללכת לישון, אך ההורה לא מאפשר זאת. הילד מגיב בזעם, צעקות או אלימות כי מבחינתו חייב להיות מה שהוא רוצה, וכאשר המציאות לא מתאימה לכך, הוא מתקשה להתמודד ונכנס למצוקה רגשית. האם אפשר תמיד לתת לילד את מה שהוא רוצה? אליעד כהן מסביר שזה בכלל לא משנה אם אפשר תמיד לתת לילד את מה שהוא רוצה או לא, כי במציאות ברור שלעיתים קרובות הילד לא יקבל בדיוק את מה שהוא רוצה. הדגש אינו על האפשרות לתת לילד הכל, אלא על הדרך שבה הילד מגיב כאשר הוא לא מקבל את מבוקשו. כדי לגדל ילד רגוע ובריא נפשית, יש לעזור ל
ילד מרביץ, ילד עצבני, ילד לא רגוע, ילד כועס, ילד אלים, ילד מאבד שליטה, דחיית סיפוקים לילדים, ילד לא שולט בכעס, התקפי זעם אצל ילדים, התקף עצבים אצל ילדים, אלימות אצל ילדים, התפרצויות כעס ילדים, הגיל הרך, חינוך ילדים, הדרכת הורים, ילד לא ממושמע
ילד מרביץ, ילד עצבני, ילד לא רגוע, ילד כועס, ילד אלים, ילד מאבד שליטה, דחיית סיפוקים לילדים, ילד לא שולט בכעס, התקפי זעם אצל ילדים, התקף עצבים אצל ילדים, אלימות אצל ילדים, התפרצויות כעס ילדים, הגיל הרך, חינוך ילדים , הדרכת הורים, ילד לא ממושמע וכאן אבאר, איך לנתח מקרה לדוגמה שבו ילד מרביץ, כדי למנוע ממנו להרביץ. כאשר מניתוח המקרה הזה, יהיה ... מהן העובדות? העובדות הן, שבסיטואציות מסוימות הילד מרביץ ומתנהג באלימות. שלב שני, מה המטרה שלנו? המטרה היא לגרום לילד להפסיק להרביץ ולהיות אלים. ועכשיו לפני שאנחנו מנסים לחשוב מה לעשות כדי לגרום לילד להפסיק להרביץ, לפני כן צריכים לדעת לנתח את המצב ולהבין אותו. כי ... חופשית, שזה מה שאנחנו מניחים כאן. כי אנחנו מניחים שהילד בוחר בבחירה חופשית שלו, להרביץ ולהיות אלים להתנהג בצורה כלשהי. אז אם הילד מרביץ, זאת אומרת שהילד חושב שיהיה לו יותר טוב מאשר רע, כאשר הוא ירביץ. ומכאן בעצם נסיק, שכדי לגרום לילד להפסיק להרביץ, לשם כך צריך לגרום לילד להבין, שאם הוא ירביץ, יהיה לו יותר רע מטוב. או לכל הפחות שהוא לא ... ירביץ. ועכשיו שוב, לפני שאנחנו חושבים איך לגרום לילד לחשוב שיהיה לו יותר רע מאשר טוב אם הוא ירביץ, לפני כן אנחנו צריכים ... את הבעיה עצמה יותר לעומק. דהיינו, להבין למה בעצם הילד כרגע מרביץ. אז מה ידוע לנו? ידוע לנו, שאם הילד מרביץ כי הוא חושב שלהרביץ יעשה לו יותר טוב מאשר רע, זה בעצם אומר, שלפני שהילד מרביץ, הוא מרגיש רע ממשהו, והוא חושב, שאם הוא ירביץ, הוא ירגיש ... אם הוא לא ירביץ. וזה בעצם אומר, שבאפשרותנו למנוע מהילד להרביץ ב 3 דרכים. 1 - לגרום לו לא להרגיש רע מלכתחילה, כדי שהוא ... להתמקד בעיקר בסעיף 1. שהוא, איך גורמים מלכתחילה לילד שלא ירצה להרביץ, באמצעות זה שמלכתחילה לא יהיה לו רע. ואחכ בסעיף 2, ... 3, שיבין שלהרביץ יעשה לו רע. אז איך גורמים לכך שלילד לא יהיה רע? אז לפני שמחפשים פתרונות, צריך להבין את השאלה. אז מה זה ...
הדרכת הורים, איך לעזור לילד לרכוש חברים? ילדים דחויים, ילד דחוי בחברה, דחייה חברתית, ילד דחוי חברתית, ילד מרגיש דחוי, ילד בלי חברים, ילד לא מקובל חברתית, ילד ללא חברים, ילד לא מקובל בכיתה
הדרכת הורים, איך לעזור לילד לרכוש חברים? ילדים דחויים, ילד דחוי בחברה, דחייה חברתית, ילד דחוי חברתית, ילד מרגיש דחוי, ילד בלי חברים, ילד לא מקובל חברתית, ילד ללא חברים, ילד לא מקובל בכיתה
... הורים, איך לעזור לילד לרכוש חברים? ילדים דחויים, ילד דחוי בחברה, דחייה חברתית, ילד דחוי חברתית, ילד מרגיש דחוי, ילד בלי חברים, ילד לא מקובל חברתית, ילד ללא חברים, ילד לא מקובל בכיתה איך לעזור לילד דחוי חברתית לרכוש חברים? הדרכת הורים לילדים שמרגישים דחויים חברתית נוגעת בבעיה רגשית מורכבת שמצריכה הבנה מעמיקה ופתרונות מותאמים אישית. אליעד כהן מציע להורים לגשת למצב מתוך רצון לעזור לילד לשפר את יכולת ההתמודדות החברתית שלו, תוך הבנת התמונה המלאה של המצב החברתי שהוא חווה. האם הילד באמת דחוי חברתית? השלב הראשון הוא להבין האם הילד באמת דחוי חברתית או שמא מדובר בתחושת דחייה בלבד. לעיתים, הילד לא מצליח להתחבר לילדים מסוימים, לא משום שהם דוחים אותו, אלא בגלל שלא הם מהווים את קבוצה המתאימה לו. אליעד כהן מדגיש את החשיבות בבירור עובדות חברתיות מדויקות: האם הילד מנסה להתחבר רק עם קבוצת ילדים מסוימת שלא מעוניינת בחברתו? האם הילד ניסה ליצור קשר עם ילדים אחרים בכיתה, שמא הם יותר פתוחים לחברויות? האם הילד באמת מעוניין בחברים מסוימים כי הם חולקים תחומי עניין משותפים, או כי הוא רואה בהם את הקבוצה המקובלת בכיתה? כיצד להבין את רצונות הילד בקשרים חברתיים? אליעד כהן מציע שההורים ישוחחו עם הילד וישאלו אותו שאלות מכווינות. המטרה היא להבין מה הילד באמת רוצה מקשרים חברתיים ולא רק לחפש חברים מתוך צורך להשתייך או לעמוד בסטנדרטים של אחרים. יש לשאול את הילד שאלות כמו: מה אתה מצפה לקבל מהקשרים החברתיים? איזה פעילויות היית רוצה לעשות עם חברים? האם אתה רוצה חברים רק כדי שיהיה כתוב שיש לך חברים, או שאתה מחפש חברים על פי תחומי עניין משותפים? כיצד להבין מדוע ילדים אחרים דוחים את הילד? לפעמים, הילד לא מצליח להתחבר לאנשים לא בגלל שהוא דחוי, אלא בגלל שאין חפיפות בין תחומי העניין שלו לבין תחומי העניין של הילדים שהוא רוצה להתחבר אליהם. אליעד כהן ממליץ להורים לברר עם הילד מדוע הוא רוצה להיות חבר של
להרגיש כמו ילד, להשתחרר רגשית, להרגיש חופשי כמו ילד, שחרור רגשי, לשחק כמו ילד, לזרום כמו ילד, להיות מאושר כמו ילד, משחקי ילדים, לשחק עם ילדים, להרגיש חופשי עם עצמך, להתנהג בחופשיות
להרגיש כמו ילד, להשתחרר רגשית, להרגיש חופשי כמו ילד, שחרור רגשי, לשחק כמו ילד, לזרום כמו ילד, להיות מאושר כמו ילד, משחקי ילדים, לשחק עם ילדים, להרגיש חופשי עם עצמך, להתנהג בחופשיות
... כמו ילד, להשתחרר רגשית, להרגיש חופשי כמו ילד, שחרור רגשי, לשחק כמו ילד, לזרום כמו ילד, להיות מאושר כמו ילד, משחקי ילדים, לשחק עם ילדים, להרגיש חופשי עם עצמך, להתנהג בחופשיות איך אפשר להרגיש כמו ילד ולהשתחרר רגשית? אליעד כהן מדבר על הצורך בשחרור רגשי והתחברות לתחושות של חופש כמו של ילדים. הוא מציין את החשיבות של תחושת החופש וההנאה הפשוטה שמאפיינת את הילדות, ומסביר איך ניתן להתחבר לתחושות אלו גם בגיל בוגר. על פי אליעד, ילדים חיים את הרגע, משחקים ללא חשש מהתוצאה, ולומדים להרגיש חופשיים ללא מחויבות או דרישות כלשהן. איך משחקים עם ילדים יכולים להוביל לשחרור רגשי? המשחקים עם ילדים הם דרך להתחבר לאותו חלק הילדי שבתוכנו. אליעד מסביר שהילדים משחקים בלי לחשוב על התוצאה, הם פשוט נהנים מהחוויה. אם אדם מבוגר מצליח להשתחרר מהדרישות והציפיות של החיים, הוא יכול לחוות את המשחקים כמו ילד וליהנות מהם במלואם. האם אפשר לשחק ולהרגיש כמו ילד כאשר אנחנו מבוגרים? אליעד שואל אם אפשר לחוות את חוויית הילדות שוב בגיל מבוגר. הוא מציין שהדבר לא אפשרי בפיזי, אך אפשר לשחזר את התחושות וההנאה של הילד. לדוגמה, אדם יכול לטפס על עץ ולהרגיש את ההנאה שבכך, אך לא באותן סיבות שניהל אותן כילד, כמו תחושת הישגיות או סקרנות. מה ההבדל בין הגדרה של ילד להגדרה של מבוגר? ההבדל העמוק בין ילד למבוגר טמון בתפיסת הסיכון וההישג. כשילד טיפס על עץ, הוא נהנה בגלל תחושת הסיכון וההישגיות, בעוד שמבוגר לא יחווה את אותם רגשות, כי הוא כבר לא רואה את הסיכון כאתגר אלא כמעשה שגרתי. האם אפשר לחוות את ההנאה של הילד מבלי לחוות את ההתנסות הפיזית? ההנאה מהחוויות לא תמיד תלויה רק בחוויות הפיזיות עצמן, אלא גם בהרגשה שהן מייצרות. אליעד נותן דוגמה לשחקן ... אך אדם אחר עשוי ליהנות מאותו קסם לא מתוך חוויות פיזיות, אלא מתוך תהליכי הלמידה וההבנה. איך מתחברים למשקפיים של הילד? ההבנה כאן היא שמדובר בשינוי תפיסתי. כשאדם בוגר מתחיל להסתכל על דברים דרך משקפיים של ילד, הוא מצליח להתחבר בצורה חופשית יותר ולהתענג על החוויות שמילאו אותו בשמחה כילד. אליעד מציין שהילד משחק כדי להרגיש חופשי וללא מחויבות, בעוד שהמבוגר לעיתים משחק כדי להשיג מטרה כלשהי. האם יש הבדל בין חוויית המשחק של הילד לבין חוויית המשחק של המבוגר? ההבדל העיקרי הוא שמבוגר משחק לעיתים מתוך צורך להגיע למקום כלשהו, בעוד שהילד משחק מתוך חופש פנימי, מבלי לדאוג לתוצאה. אליעד מדגיש את הצורך של המבוגר להשתחרר מההכרחיות הזו כדי לחוות את חוויית המשחק כמו
הדרכת הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים?
הדרכת הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים?
... הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים? איך להתמודד עם ילד שמקלל, מרביץ ומתחצף? כאשר הילד מקלל, מרביץ או מתחצף, הבעיה המרכזית אינה ההתנהגות עצמה, אלא חוסר ההבנה של הילד מדוע הוא מתנהג כך. אליעד כהן מדגיש שהגישה הנכונה היא ללמד את הילד לחשוב, להבין את עצמו, ולבחון את הסיבות האמיתיות להתנהגותו. במקום לנקוט בשיטות של שכר ועונש או באלימות מילולית או פיזית כלפי הילד, יש לגלות אמפתיה אמיתית ולהסביר לו את ההיגיון שמאחורי ההתנהגות הרצויה. מדוע דוגמה אישית אינה מספיקה כדי לחנך ילד? אליעד כהן נותן דוגמה להורים שמתלוננים שהילד שלהם מקלל, וכשבודקים את הסביבה שבה הוא גדל, מגלים שלעיתים ההורים עצמם מקללים ומתנהגים באלימות. במקרה כזה, הפתרון הוא שההורים עצמם ישנו את ההתנהגות שלהם, כי הילד לומד מהם. אם ההורים לא מקללים אך הילד עדיין מתנהג בצורה בעייתית, סימן שהוא למד התנהגות זו ... לטווח הארוך. לעיתים השיטה תעבוד לזמן קצר, אך לטווח הרחוק היא עשויה ליצור נזקים גדולים יותר, כמו תחושת התנגדות, מרדנות או אפילו בעיות רגשיות אצל הילד בעתיד. הוא נותן דוגמה להורים שחיכו שהמצב יתדרדר ואז נזכרו לפעול, במקום להתמודד עם ההתנהגות מיד כשהיא התחילה. כיצד ללמד ילד לחשוב במקום רק לאלף אותו? אליעד מדגיש שהמטרה אינה פשוט לגרום לילד להפסיק את ההתנהגות הבעייתית, אלא ללמד אותו לחשוב, להבין למה הוא מתנהג כפי שהוא מתנהג, ומה המשמעות של ההתנהגות שלו. הוא מציע לשאול את הילד שאלות כמו: למה קיללת?, מה בדיוק קרה שהוביל אותך לזה?, מה אתה מרגיש כשאתה עושה את זה?. השאלות צריכות לבוא ממקום אמיתי של רצון להבין, ולא ממקום של כפייה או ניסיון להשיג תשובה ספציפית. לדוגמה, אם הילד קילל בגלל שמישהו העליב אותו, יש לבדוק איתו מדוע נפגע, האם הוא בטוח שהכוונה הייתה לפגוע בו, והאם יש דרך אחרת להתמודד עם הפגיעה מלבד קללות או אלימות. בדרך זו, הילד ילמד לנתח בעצמו את הסיטואציה, מה שיוביל לפיתוח מודעות ויכולת בחירה טובה יותר בעתיד. למה גישה של אמפתיה הכרחית בחינוך ילדים עם בעיות התנהגות? אליעד מבהיר שחשוב מאוד לגלות אמפתיה ולהזדהות עם התחושות של הילד. זה אומר להבין לעומק מדוע הוא בוחר בהתנהגות כזו, ולהסביר לו בעדינות מהן ההשלכות של אותה התנהגות. כך, למשל, במקום להגיד לילד בצורה תוקפנית שאסור לקלל, אפשר לומר לו: אני מבין שאתה כועס ופגוע, אבל האם אתה בטוח שקללות הן הדרך הכי טובה להתמודד?. האמת היא שלא נכון לבוא לילד בגישה אלימה או תוקפנית, כי הגישה הזאת הופכת את ההורה לאלימה בעצמו. במקום זאת, ההורה צריך לשקף לילד את המציאות וההשלכות האמיתיות של ההתנהגות שלו, ולעודד אותו להגיע למסקנות באופן עצמאי. מדוע חינוך ללא מחיר או גבולות פוגע בילד לטווח הארוך? כאשר הורים נותנים לילד את כל מה שהוא רוצה ללא מחיר או ללא גבולות, הם למעשה ...
חרדות ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן
חרדות ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן
... ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן כיצד להתמודד עם חרדות אצל ילדים? ילדים חרדתיים עלולים לחוות פחדים וחרדות כמעט מכל דבר, לעיתים גם מדברים שאינם מציאותיים או הגיוניים. דוגמה בולטת לכך היא פחד מילד אשר מפחד מהצל של עצמו - כאשר יש לו צל הוא מפחד ממנו, וכשאין לו צל הוא מפחד שהצל ברח. זו דוגמה לפחדים שלא בהכרח יש להם בסיס אמיתי, אך הם מרגישים מאוד אמיתיים ומאיימים על הילד. הפחדים הללו בדרך כלל נובעים מחשש מהתרחשות של דברים רעים, בדיוק כפי ... חשיבה הגיונית יכולה לעזור בהפחתת חרדות? אליעד מציין שלימוד חשיבה הגיונית יכול לעזור להפחית פחדים לא הגיוניים אצל ילדים. כאשר הילד מתחיל לחשוב בצורה יותר הגיונית ומפוקחת, הוא יכול להבין שהפחדים שהוא חווה אינם תמיד מוצדקים. לדוגמה, אם ילד חושש מאוד מנפילה מחפץ נמוך, ניתן להסביר לו בצורה לוגית שהוא לא יסבול מכך נזק רציני. בכך, הילד יכול ללמוד להפחית את החרדות הנובעות ממצבים שנראים מאיימים אך למעשה אינם מסוכנים. כיצד תגובות ההורים משפיעות על חרדות הילד? במקרים רבים, תגובות ההורים לפחדים של הילד יכולות להחמיר את הבעיה. כאשר ההורים מגוננים בצורה מופרזת על הילד ומגיבים בצורה מאוד דאגנית לכל מצוקה שלו, הם למעשה שותלים במוחו את הרעיון שבעולם יש הרבה סכנות. לדוגמה, אם ילד נופל ומתחיל לבכות, וההורים מגיבים בסטרס וממהרים להרים אותו, הם מאשרים לו את הפחד שהנפילה מהווה סכנה אמיתית. במקרים כאלה, הילד לומד שמצבים שמאיימים עליו, גם אם מדובר באירועים חסרי סכנה, יכולים להיות מסוכנים מאוד. איך עזרה מוגזמת מגבירה את החרדה? לעיתים, הורים ממהרים להעניק עזרה בכל פעם שהילד מתלונן או חש אי נוחות, מה שמוביל את הילד לחשוב שהעולם מלא במצבים שמחייבים פתרון מיידי. אם ילד מתלונן שהוא רעב וההורה ממהר לתת לו אוכל, הילד עשוי להבין שברגע שהוא מרגיש רעב, זהו מצב מסוכן שדורש תגובה מיידית. ... ולגרום לו לחשוב שכל תחושה של חוסר נוחות או דאגה עשויה להוביל לאסון, ולכן עליו לפחד מכל דבר. האם התעלמות מוחלטת מהילד היא הפתרון? לא מדובר בהזנחה או התעללות, אלא בהבנה שעל ההורה להפעיל ...
אבחון הפרעות נפשיות והתנהגותיות, אבחון פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהו
אבחון הפרעות נפשיות והתנהגותיות, אבחון פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהו
... אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהו האם הקטלוג של אדם כסובל מהפרעה נפשית הוא הגורם שמנציח את ... כהן מציג היא שהבעיה אינה באבחון עצמו אלא באופן ההתייחסות לאדם לאחר האבחון. אם למשל ילד אובחן כאוטיסט ומטפלים בו נכון, הוא יגיע לשיפור מקסימלי, כך שהקטלוג לא ישנה את ... ולכן האדם יקבל טיפול שמטרתו רק להקל על המצב ולא לפתור אותו לגמרי. איך השפעת היחס על הילד דומה להשפעת הקטלוג הפסיכיאטרי? כהשוואה, אליעד כהן מציג דוגמה של התנהגות הורים כלפי ילדיהם. לעיתים קרובות הורים מתייחסים לילדים כאל רק ילדים ומאפשרים להם לעשות מה שהם רוצים, בטענה שזה ילד ולכן יש לו זכויות ללא חובות. בדרך זו הם מחנכים אותם להתנהגות חסרת אחריות ומופתעים כשהם אינם מתבגרים כראוי. התייחסות לילד כאדם בוגר מהרגע הראשון, בהתאם ליכולותיו הפיזיות בלבד, תוביל לכך שהילד יגדל להיות אחראי ובוגר. לדוגמה, אם אדם מבוגר ונמוך קומה מתבקש לבצע פעולה שדורשת גובה רב, ... ריאלית, ואז הגיוני להגיד שהוא לא יכול לבצע את הפעולה בגלל מגבלה פיזית ולא בגלל שהוא ילד. אך מעבר למגבלות פיזיות ברורות, יש להתייחס אל הילד כבוגר לכל דבר ועניין, ללא הטבות מיוחדות רק משום שהוא ילד. האם יש צורך ממשי בקטלוג אדם כבעל הפרעה נפשית? אליעד כהן מעלה שאלה נוספת - האם באמת ... אחד והרמת שלושה טון נעשות באותה טכניקה בדיוק, ההבדל הוא רק בקושי. לכן הטענה שקשה יותר לחנך ילד אוטיסט לעומת ילד רגיל אינה מדויקת, שכן אנשים רבים מתקשים גם עם ילדים רגילים בגלל חוסר ידע כיצד ליישם את השיטה הנכונה. כיצד היחס העצמי דומה ליחס להפרעה נפשית? אליעד מסביר שהתפיסה של לוותר לעצמך (אני עייף, קשה לי) דומה בדיוק לגישה שמוותרים לילד בגלל שהוא רק ילד. בשני המקרים, היחס הוותרני גורם להמשך הקושי ולהנצחת הבעיה. רק יחס של בוגר ושל אחריות ... שלהם, ללא הטבות מיותרות שמונעות שיפור אמיתי. האם אבחון פסיכיאטרי מזיק? כיצד לטפל בילדים עם אוטיזם? האם סכיזופרניה ניתנת לריפוי? איך לגדל ילדים בצורה נכונה? האם הקלות בלימודים מזיקות לילדים? מהי הדרך הנכונה לחינוך ילדים? כיצד להתייחס לילדים כמו למבוגרים? הדיון עוסק בשאלה האם הקטלוג של אדם כבעל הפרעה נפשית (כגון ... המרכזית היא שלא הקטלוג עצמו משנה, אלא הדרך שבה מתייחסים לאדם לאחר שאובחן. כלומר, אם ילד מאובחן כאוטיסט אבל מטפלים בו כראוי, הוא ישתפר ויגיע למקסימום הפוטנציאל שלו. הבעיה היא שבמקרים רבים, הקטלוג גורם לכך שמתייחסים אליו בצורה לא נכונה. למשל, ילד שאובחן כאוטיסט יקבל יחס מיוחד שלא בהכרח משרת את טובתו, מה שעלול למנוע ממנו להתקדם. ... לא מקבל טיפול שמטרתו לפתור את הבעיה, אלא רק לנהל אותה, מה שמנציח את מצבו. השוואה ליחס לילדים ולתהליך ההתבגרות ניתן להשוות את זה לגישה של הורים לילדים. ילד נשאר
OCD אצל ילדים, ילד מפחד למות, ילד מפחד להירדם, ילד מפחד לישון, ילד מפחד מהרעלה, הפרעת התנהגות של ילדים, הפרעת אישיות של ילדים, התנהגות גבולית אצל ילדים, ocd ילדים, הפרעה טורדנית של ילדים
OCD אצל ילדים, ילד מפחד למות, ילד מפחד להירדם, ילד מפחד לישון, ילד מפחד מהרעלה, הפרעת התנהגות של ילדים, הפרעת אישיות של ילדים, התנהגות גבולית אצל ילדים, ocd ילדים, הפרעה טורדנית של ילדים
... אצל ילדים, ילד מפחד למות, ילד מפחד להירדם, ילד מפחד לישון, ילד מפחד מהרעלה, הפרעת התנהגות של ילדים, הפרעת אישיות של ילדים, התנהגות גבולית אצל ילדים, ocd ילדים, הפרעה טורדנית של ילדים איך להתמודד עם ילד שמפחד שיש רעל באוכל? כאשר ילד מפחד לאכול כי הוא חושש שיש רעל באוכל, ישנן שתי דרכים עיקריות להתמודד עם החשש שלו: או שננסה להראות לו שאין סיכוי שהחשש יתגשם, או שננסה לשנות את ... גדולות יותר. אליעד כהן מציג דוגמה שבה ילד מפחד לאכול לחם שנקנה בדרך, מחשש שמישהו שם בו רעל. במצב כזה, הרבה אנשים היו נוטים לומר לילד: אין בזה רעל, אך לפי אליעד כהן, זו טעות. כאשר אומרים לילד שאין שום סיכוי שיש רעל, הילד לא באמת מאמין בכך, כי הוא מבין שיש סיכוי קטן, אפילו זעיר, שיהיה רעל. בתת - המודע שלו, הילד עדיין שואל את עצמו: איך ההורים יודעים בוודאות שאין רעל? וכך הילד ממשיך לחשוש. אליעד מסביר שצריך לגשת לבעיה בדרך אחרת. במקום להגיד לילד שאין רעל, צריך להודות שאכן קיימת אפשרות תאורטית שיש רעל, אך יחד עם זאת, חשוב להסביר לילד כיצד העולם פועל, על ידי כך ששואלים אותו שאלות מכוונות, שיסייעו לו להבין בעצמו שהסיכוי שיש רעל הוא אפסי. לדוגמה, אפשר לשאול את הילד: מה זה רעל לדעתך, ואיך לדעתך הוא הגיע ללחם? מי אתה חושב ששם את הרעל ולמה? מה האינטרס שלו לעשות את זה? אתה חושב שאנשים אחרים אכלו פה בעבר? למה לדעתך הם ... אם היו מגלים אותו? על ידי השאלות האלו הילד יכול להסיק בעצמו שאין באמת סיבה הגיונית שמישהו ישים רעל בלחם, וכך הפחד ייעלם מעצמו. איך לעזור לילד שמפחד מקריעת שריר בגוף? אליעד כהן מביא דוגמה נוספת, של ילד שמפחד להתכופף כי הוא חושש שהשריר שלו ייקרע. גם במקרה זה, הגישה הנכונה היא לשאול את הילד שאלות ולברר למה בדיוק הוא מתכוון, במקום לתת לו הסבר כללי ולא מדויק. לדוגמה, לשאול: למה אתה חושב שהשריר יכול להיקרע? מה זה אומר בכלל להיקרע? האם אתה ... באמת? האם השריר באמת ייקרע בקלות כזאת? הילד יכול להבין בעצמו, דרך התשובות לשאלות האלו, שהפחד שלו מבוסס על טעות או אי - הבנה, וכך הפחד ייעלם. מה לעשות כשהילד מפחד להירדם כי הוא חושש למות בשינה? במקרה של ילד שמפחד להירדם מחשש שימות בשינה, צריך להתמודד עם הפחד על ידי הבנת המצב האמיתי. לפי אליעד כהן, מה שחשוב כאן הוא שהילד יבין שהמצב של שינה דומה מאוד למצבים אחרים בחיי היום - יום שבהם הוא לא מפחד כלל. הדרך הנכונה להתמודד עם הפחד היא לשאול את הילד שאלות שיסבירו לו מה באמת קורה כשישנים, ולהשוות את השינה למצבים אחרים שהוא כבר מכיר: האם אתה מפחד למות בעוד דקה כשאתה ער? למה לא? האם אתה יכול לעצום את ...
בעיות בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות
בעיות בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות
... בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות איך לגרום לילד לאכול ירקות שהוא לא אוהב? הנושא שאליעד כהן דן בו הוא איך אפשר לגרום לילד שלא רוצה לאכול ירקות להתחיל לאכול אותם, וזאת בלי להשתמש בכפייה, באיומים או בשוחד. אליעד מדגיש תחילה שאם המטרה היא לגרום לילד לאכול ירקות בלי להשתמש בשיטות כוחניות או בשוחד, יש לחשוב על דרכים אחרות, יצירתיות יותר. דוגמה שאליעד מביא היא להפוך את האכילה למשחק - למשל לעצב את הירקות בצורה מעניינת כמו פרצופים או דמויות כדי להקל על הילד את החוויה. אבל, לדבריו, החשוב באמת הוא להבין למה הילד לא רוצה לאכול ירקות מלכתחילה. אם הילד אומר שהירקות מגעילים אותו, ההורה יכול לנסות להראות לו את היתרונות של הירקות - שהם בריאים, שהם טובים לגוף ושיעזרו לו לגדול ולהיות חזק. עם זאת, אם הילד עדיין מסרב, עולה השאלה: מה עושים הלאה? אליעד מבהיר שיש שלוש אפשרויות נפוצות: לכפות או לאיים על הילד שיאכל את הירקות (אתה לא יוצא מהחדר עד שאתה אוכל את זה). לשחד אותו שיאכל (תקבל פרס אם תאכל). לוותר לחלוטין על העניין (טוב, אל תאכל). אולם, ההרצאה מתמקדת בכך שישנה דרך נוספת ועמוקה יותר להתייחס לסוגיה זו. אליעד מסביר שההתנגדות של הילד נובעת מחוסר יכולתו להתמודד עם חוסר נוחות או עם מציאות שנגד רצונו. כלומר, ההורים פעמים רבות מלמדים את הילד להימנע ממצבים לא נעימים, וכך, הילד לומד לראות כל מצב לא נעים כאסון. לדוגמה, כאשר ילד נופל והאמא מיד רצה אליו ושואלת בדאגה מוגזמת מה קרה?!, הילד לומד מזה שקושי או כאב הם דברים שאסור לחוות, ובאופן אוטומטי מתייחס לכל אי - נוחות קטנה כבעיה ענקית. הדבר מתבטא גם באי רצונו לאכול ירקות: הילד מרגיש אי - נוחות מהירקות, והתגובה שלמד היא להימנע מהחוויה. אליעד מציין שהפתרון הוא לשנות את הגישה של ההורים לחוסר נוחות. ההורים צריכים להעביר לילד תחושה שגם כשמשהו נגד רצונו, זה לא בהכרח אסון או משהו רע. ילד שמבין שזה בסדר להרגיש אי - נוחות לפעמים, לא ירגיש שהימנעות מירקות היא עניין כל כך גדול. הוא יהיה פחות לחוץ ופחות יירתע מלנסות דברים חדשים, גם אם אינם נעימים בהתחלה. איך לעזור לילד שמתנגד לעשות שיעורי בית? באותה צורה, אליעד מדבר על מקרה נוסף - ילד שלא רוצה לעשות שיעורי בית. גם כאן, הפתרונות השגרתיים הם איומים, שוחד או ויתור. אך הגישה העמוקה יותר שאליעד מציע היא להבין את הסיבה האמיתית: למה הילד מתנגד לעשות את השיעורים? אולי הילד מרגיש שזה מעצבן, משעמם, או לא רואה בזה ערך. הוא מתנגד כי הוא לא יודע איך להתמודד עם מצבים של מאמץ או אי נוחות. גם במקרה זה, ההורה צריך ללמד את ה
הדרכת הורים, איך לגרום לילד שלך להיות רגוע? איך להרגיע ילד? איך לגרום לילד להירגע? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לגרום לילד לא להיות רגיש? רגישות אצל ילדים, כעס אצל ילדים, ילד רגיש, ילד כעסן, טראומת אונס של ילד, חיקוי הורים של ילדים
הדרכת הורים, איך לגרום לילד שלך להיות רגוע? איך להרגיע ילד? איך לגרום לילד להירגע? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לגרום לילד לא להיות רגיש? רגישות אצל ילדים, כעס אצל ילדים, ילד רגיש, ילד כעסן, טראומת אונס של ילד, חיקוי הורים של ילדים
... הורים, איך לגרום לילד שלך להיות רגוע? איך להרגיע ילד? איך לגרום לילד להירגע? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לגרום לילד לא להיות רגיש? רגישות אצל ילדים, כעס אצל ילדים, ילד רגיש, ילד כעסן, טראומת אונס של ילד, חיקוי הורים של ילדים איך לגרום לילד שלך להיות רגוע ולא לחוץ? כדי שילד יהיה רגוע ופחות לחוץ בחיים, חשוב קודם כל שההורה עצמו יהיה רגוע ולא לחוץ. ילדים, מטבעם, לומדים את ההתנהגות שלהם באמצעות חיקוי ההורים. אליעד כהן מסביר שילדים לא נולדים עם חרדות ופחדים, אלא שהפחדים האלה מתפתחים עם הגיל, בעקבות חינוך והדגמה של ההורים. לדוגמה, תינוק שנולד ... אם ירגיש סכנה פיזית ישירה כמו כאב. הילד לומד לפחד מאש רק כאשר ההורה מסביר לו או משדר לו שהאש היא דבר מסוכן. אותו עיקרון חל על פחדים אחרים, למשל פחד מכלי רכב. אם הילד רואה שההורה נלחץ כאשר מתקרב רכב, הילד יחווה לחץ בעצמו. אם ההורה ישדר לילד תחושת רוגע במצבים מלחיצים, הילד יחווה את המצב באופן רגוע יותר. אליעד מדגיש שהילד מחקה את ההורה, ולכן אם ההורה יהיה רגוע, הילד ילמד שאין צורך להילחץ. דוגמה נוספת לכך היא כאשר מישהו מקלל את הילד. תינוק, לדוגמה, לא ייפגע אם יקראו לו מכוער, מסריח או מגעיל, משום שאין לו מושג מה המשמעות של המילים הללו. הפגיעה של הילד נוצרת רק אם ההורה משדר לילד שמה שנאמר לו הוא דבר שלילי ומעליב. אם ההורה לא יעניק חשיבות למילים הפוגעניות, הילד לא ייפגע כלל. איך משפיעה תגובת ההורה במקרים קיצוניים של פגיעה בילד? אליעד כהן משתמש בדוגמה קיצונית כדי להסביר את ההשפעה של תגובת ההורה על הילד במקרה של פגיעה חמורה, כמו אונס. הוא מסביר שאם מישהו פוגע פיזית בילד, ההורה יגיב וירחם על הילד בגלל הכאב הפיזי. אולם, כאשר מדובר באונס או התעללות מינית, רוב ההורים נוטים להעניק לכך משמעות גדולה הרבה יותר מאשר לכאב ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על נתינה וקבלה במערכות יחסים, למה אתה נותן המון ומקבל קצת? למה אתה נותן קצת ומקבל המון? ריבאונד זוגי, למה מישהו מעריך את הנתינה שלך? למה מישהו לא מעריך את הנתינה שלך? מרגיש מנוצל, לתת המון, לקבל קצת, הערכת ילדים להורים
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: ילד, איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך להתמודד עם גירושין? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להיות מאושר ושמח? איך לחנך ילדים? איך להיגמל מהימורים? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לנהל את הזמן? איך להצליח בזוגיות? איך להצליח בראיון עבודה? איך לפרש חלומות? איך למצוא זוגיות? איך להאמין בעצמך? איך לשנות תכונות אופי? איך לשתול מחשבות? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לשפר את הזיכרון? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לפתח יכולות חשיבה? איך להעביר ביקורת בונה? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לא להישחק בעבודה? איך להעריך את עצמך? איך לקבל החלטות? איך לעשות יותר כסף? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך ליצור אהבה ועוד...

שקט נפשי אמיתי - הספר על: ילד, איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם אכזבות? כעס ועצבים? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם בדידות? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? דיכאון? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם לחץ? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: איך נוצר העולם? אולי אנחנו במטריקס? האם יש משמעות לחיים? האם יש אמת מוחלטת? האם לדומם יש תודעה? האם יש או אין אלוהים? למה יש רע וסבל בעולם? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם יש בחירה חופשית? האם באמת הכל לטובה? איך להיות מאושר? האם הכל אפשרי? למה לא להתאבד? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם המציאות היא טובה או רעה? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם אפשר לדעת הכל? מי ברא את אלוהים? איך נוצר העולם? איך להיות הכי חכם בעולם? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? למה יש רע בעולם? למה העולם קיים? מה יש מעבר לזמן ולמקום? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? מה המשמעות של החיים? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? בשביל מה לחיות? איך להנות בחיים? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? מהי תכלית ומשמעות החיים ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא אימון אישי לחיים, מאמן קריירה, אימון אישי למציאת זוגיות בנושאי ילד - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.5156 שניות - עכשיו 18_07_2025 השעה 14:41:10 - wesi1