🖨חינוך ילדים - הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים, בעיות התנהגות של ילדים - איך לגרום לילד לאהוב ללמוד? איך לחנך ילדים? חלק 2ולכן גם לדוגמה, ילדים לא מתעניינים בלימודי היסטוריה וכיו"ב. משום, שלימודי ההיסטוריה, הם לימודים על אירועים שכבר התרחשו בעבר. והילד לא מצליח להבין בשום דרך, כיצד הלימודים האלו ייצרו לו הנאות חדשות. וכיו"ב, גם לימודי המתמטיקה. שגם אותם, רוב הילדים, לא אוהבים. משום, שהלימודים האלו הם מופשטים מידי, ולא מייצרים שום תועלת ממשית ומיידית.
ומצד האמת, הילדים, מאוד רוצים ללמוד דברים חדשים. והילדים, כל הזמן לומדים דברים חדשים. כי הילדים, לומדים לדוגמה איך לשחק במשחקי מחשב. והילדים, לומדים שפות חדשות מיוזמתם, כדי להבין את התכנים שמעניינים אותם. והילדים, מומחים בללמוד. וכל הזמן, הם מתעסקים בללמוד. אבל מבחינתם של הילדים, הלימוד, הוא רק אמצעי להשגת הנאה.
וכאשר המקצועות של בית הספר, לא מביאים לילד שום תועלת כילד, הרי שממילא הטבע האנושי של האדם, הוא לא לעשות את מה שלא יוצר אצלו הנאה, וטוב שכך! כי רק מי שהוא עבד ושפוט של אחרים, רק הוא עושה דברים, שלא נותנים לו הנאה. וכאשר מלמדים ילד לעשות דברים, למרות שהוא לא נהנה מהם, הרי שבעצם מלמדים אותו לסבול בשקט (והפתרון יבוא בהמשך).
כי האדם מטבעו, אם הוא בריא בנפשו, כמו ילד קטן, שהוא עדיין בריא בנפשו, לפני שבני האדם שגעו אותו, הרי שהוא מטבעו אמור לעשות רק את מה שגורם לו ליהנות. כי אין שום היגיון בעולם, שהאדם יעשה משהו שיוצר אצלו סבל. והאדם בהחלט, כן מוכן להתאמץ, עבור משהו שהוא חושב שיביא לו תועלת ויגרום לו להנאה.
והילד, בהחלט לומד כל הזמן דברים חדשים. ובהחלט, הילד מוכן להתאמץ ללמוד כל דבר ולעשות כל דבר, למרות שהוא לא נהנה ממנו. וזה בתנאי, שהוא חושב, שהדבר הזה יביא לו הנאה. ומאחר שהלימודים בבית הספר, הם לא מביאים לילד כמעט שום הנאה, הרי שכל ילד שהוא בריא בנפשו, ממילא הוא לא אמור להשקיע בלימודים. כי מי שהוא בריא בנפשו, הוא לא יעשה שום דבר, שלא מוביל אותו אל הנאה כלשהי.
ורוב הילדים שלומדים, הם לומדים רק בגלל שהם מפחדים מההורים ומהמורים שלהם. והילד לומד למבחנים, רק כדי שלא ישגעו אותו ההורים והמורים. והדבר האחרון שמעניין את הילד, זה רוב הדברים שהוא לומד. שהם לא מייצרים לילד, שום תועלת. והילד לומד את הלימודים שלו, רק כדי צרכו. דהיינו, הילד לומד, רק כדי שהוא לא יסבול מההורים שלו.
ועבור הילד, העלות והרע שהוא סובל מהלימודים, היא קטנה יותר, מהרע שהוא יסבול מההורים שלו, אם הוא לא ילמד. ולכן הוא לומד את מה שלא גורם לו להנאה, כדי לסבול כמה שפחות, ממה שיקרה לו, אם הוא לא ילמד. והילד לומד גם את מה שלא גורם לו להנאה, כדרך של בחירה, ברע במיעוטו.
או אם הוא ילד מחונן, שהלימודים באים לו בקלות, שאז הוא לומד בשביל התחושה הטובה, שההצלחה בלימודים נותנת לו, בקטע החברתי וכיו"ב. אך מצד האמת, הלימודים של בית הספר, ברובם, הם לא באמת מעניינים, אפילו לא את מי שכן לומד אותם.
ולכן גם יש המון ילדים מוצלחים, שאם הם קולטים שהם לא מקובלים חברתית, בגלל שהם כן מצליחים בלימודים, אז הם באופן מכוון, מתחילים להיכשל בלימודים, כדי להיות יותר מקובלים חברתית. וזה בעצם אומר, שאותו הילד שהיה מוצלח בלימודים, הסיבה שבגללה הוא השקיע בלימודים, הייתה רק בגלל התועלת הרגשית שההצלחה בלימודים נתנה לו. וכאשר הילד הבין, שאם הוא לא יצליח בלימודים, הוא יהיה יותר מקובל חברתית, אז הלימודים לא משרתים אותו, ואז הוא מכשיל את עצמו.
ומי שיתבונן עוד בעניין יראה, כי באמת מצד האמת, גם המבוגרים יודעים, שהלימודים של בית הספר, אין בהם כמעט שום תועלת. והשימוש העיקרי של בית הספר, הוא מעין בייביסיטר (שמרטף) לילדים, עד שההורים יחזרו מהעבודה. כי מצד האמת, איזה הורה יכול לומר שמתישהו, הוא השתמש בחייו הבוגרים, בלימודים שלו בבית הספר. ורוב הלימודים בבית הספר, הם מיותרים, גם עבור המבוגרים (והפתרון בהמשך).
כך, שכאשר המבוגרים עצמם בתוך תוכם, מבינים שרוב הלימודים של בית הספר הם מיותרים, אז כיצד בדיוק מצפים מילד בריא בנפשו, שיעשה משהו שהוא מיותר לחלוטין?! כי כאשר המבוגר עצמו, מבין שרוב הלימודים של בית הספר, הם חסרי תועלת לעולם האמיתי, אז הוא משדר את זה לתת המודע של הילד. וממילא גם הילד, מתייחס ללימודים בהתאם.
ונוסיף לכל זה גם את המורים. שגם הם, ברובם, לא מתלהבים ממה שהם מלמדים. כי רוב המורים פועלים בצורה אוטומטית. כי המורה, כל שנה מלמד את אותו החומר. והמורה עצמו, יש לו שחיקה מהלימודים שהוא מלמד. והמורה עצמו, לא ממש מעניין אותו מה שהוא מלמד. והוא כמו תוכי, חוזר בכל שנה על החומר שהוא לימד בשנה הקודמת. וכאשר המורה עצמו, לא מתעניין במה שהוא עצמו מלמד, אז מדוע שהתלמיד כן יתעניין בלימודים?!
כי אם המורה היה מתלהב מהלימודים שהוא מלמד, דהיינו, אם המורה היה הוא בעצמו לומד בהתלהבות, את הנושא שאותו הוא מלמד את התלמידים, והמורה עצמו היה מגלה התלהבות והתעניינות ותחושה של אושר, מכך שהוא עצמו לומד עם התלמידים, את מה שהוא מלמד אותם, אז הסיכוי שגם התלמידים היו מגלים התעניינות בחומר הנלמד, היה גדול יותר.
אבל כאשר המורה עצמו, מלמד בצורה אוטומטית. וכאשר המורה עצמו, מרגיש שהוא סוג של שמרטף ולא יותר מכך. וכאשר המורה עצמו, מתעניין...
חלק 1חינוך ילדים - הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים, בעיות התנהגות של ילדים - איך לגרום לילד לאהוב ללמוד? איך לחנך ילדים? חלק 1 ובו יתבאר העניין של חינוך ילדים / בעיות התנהגות אצל ילדים / הפרעות קשב וריכוז של ילדים. ויתבאר, למה ילדים לא אוהבים ללמוד? ואיך אפשר לגרום לילד לאהוב את הלימודים? ועוד. ומי שיתבונן יראה, כי אחת מהשאלות הנפוצות ביותר בחינוך ילדים, היא, כיצד לגרום לילד לאהוב את הלימודים? כי נראה, שילדים, לא ממש אוהבים ללמוד בבית הספר. ואף על פי כן, צריך ללמוד בבית הספר. והשאלה הנשאלת היא, למה בעצם ילדים לא אוהבים ללמוד? ואיך בעצם אפשר לגרום לילד לאהוב את הלימודים, בבית הספר? ומי שיתבונן היטב בעניין יראה, כיצד מצד האמת, זו טעות לומר שילד לא אוהב ללמוד. כי ילדים, מאוד אוהבים ללמוד. וההוכחה הפשוטה לכך היא, שכל ילד, כל הזמן, אוהב לנסות לדברים חדשים, גם אם הם מסוכנים. והכל, זה כדי ללמוד. וכאשר הילד הוא צעיר, אז חוש הסקרנות שלו מפותח ביותר, ויכולת הלמידה שלו היא גדולה ביותר. והדבר העיקרי שילדים עושים כל יום כל היום, זה ללמוד. וילדים, לומדים כל הזמן. הם רוכשים שפה חדשה, שהיא שפת האם שלהם. הם לומדים את הסביבה, שבה הם חיים. הם ... הם לומדים, את עצמם ומכירים את הרצונות שלהם. הם לומדים, כיצד לבצע משימות שונות וכיוב. כך שהדבר המרכזי שאיתו הילד מתעסק רוב הזמן, זה עם למידה. ולא רק שילדים לומדים רוב הזמן, אלא, שחלק גדול משמחת החיים של הילדים, נובעת מכך שהם לומדים כל הזמן דברים חדשים. כי השמחה של האדם, תלויה בעד כמה הוא לומד דברים חדשים. שהלימוד של הדברים החדשים, הוא יוצר אצל האדם סוג של התחדשות פנימית. וילדים צעירים, הם מאושרים. גם בגלל שהם כל הזמן לומדים דברים חדשים. וכמו שאדם מבוגר נהנה לראות דברים חדשים, וכמו שאדם מבוגר נהנה לטייל בעולם, כך ילדים קטנים, נהנים ללמוד דברים חדשים. כי מבחינתם של ילדים קטנים, לימוד של דברים חדשים, הוא כמו לגלות את אמריקה, בכל פעם מחדש. וכאשר ילד לומד דברים חדשים, הוא חווה חוויה רוחנית מאוד חזקה של התחדשות. כי אצלו, הכל חדש לגמרי. וכאשר ילד לומד דברים חדשים, הוא מתלהב מכך, כאילו שהוא רואה מופע קסמים. כי הילד נמשך אחרי לימוד של דברים חדשים, ומתלהב מכל דבר חדש. ולכן ילדים מתלהבים מצעצועים שונים וכיוב. כי בשבילם, זה כמו מופע קסמים. כי אצל הילדים, הכל זה חדש לגמרי. והם ממש נולדו מחדש, ואצלם הכל חדש וכולי. ונמצא אם כן, כי הדבר המרכזי שמעסיק את הילד כאשר הוא מתבגר, זה עניין הלימוד. ואכ השאלה הנשאלת היא, מדוע בכל זאת ילדים לא אוהבים את הלימודים של בית הספר. ואם הילד ככ אוהב ללמוד ולימודים זה ככ כיף עבורו, אז מדוע בעצם, ילדים לא אוהבים את הלימודים של בית הספר? והתשובה שניתן כאן, לאיך לגרום לילד לאהוב את הלימודים, היא בעצם תשובה לעוד שאלה, ששייכת גם לעולמם של המבוגרים. כי גם המבוגרים, צריכים לפעמים ללמוד דברים חדשים. ולא תמיד מתחשק לאדם ללמוד דברים חדשים. והשיטה של איך לגרום לילד לאהוב את הלימודים, היא טובה, גם כדי לגרום לאדם מבוגר, לאהוב ללמוד דברים חדשים? ומי שיתבונן בעניין יראה, כי ... והאדם מטבעו, מחפש לעשות, את מה שעושה לו טוב. והאדם מטבעו, מחפש כל הזמן, ליצור אצל עצמו הנאה. וגם הילד, כמו כל אדם אחר, גם הוא מחפש ליהנות. והסיבה האמיתית שבגללה הילד לא אוהב את הלימודים של בית הספר, היא משום, שהלימודים האלו, כמעט לא יוצרים אצלו שום הנאה. כי הלימודים שהילד לומד בחייו האישיים, הוא לומד אותם באופן טבעי, שלא נכפה עליו. והילד לומד את רוב לימודו, על ידי יצירת ...
חלק 3חינוך ילדים - הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים, בעיות התנהגות של ילדים - איך לגרום לילד לאהוב ללמוד? איך לחנך ילדים? חלק 3 והתשובה לשאלה היא, כי כדי לגרום לילד להתעניין בלימודים, לשם כך צריך בצורה כלשהי, לגרום ללימודים, לתת לילד הנאה כלשהי. וההנאה, לא צריכה להיות כתגמול על הלימודים, אלא כתוצאה מהלימודים עצמם. כי הילד מטבעו, מאוד רוצה ללמוד, כל דבר שיצור אצלו הנאה. והילד לומד את כל הלימוד שלו, תוך כדי זה שהוא מנסה ליצור אצלו הנאה. כך, שכדי לגרום לילד לאהוב את הלימודים, להשקיע בהם, וממילא להצליח בהם ובמבחנים וכיוב, לשם כך צריך לגרום בצורה כלשהי לילד, ליהנות מהלימודים עצמם. וזה, על ידי זה, שהילד עצמו יבין, כיצד ובאיזו דרך, הלימודים המשעממים של בית הספר, כיצד הם יכולים ליצור אצלו הנאה. אלא, שאם ההורה עצמו, חושב שהלימודים האלו, לא ברי שימוש בעולם האמיתי, אז כיצד הוא יכול לשכנע את הילד ליהנות מהלימודים?! כי הילד רוצה, הנאה מיידית. והילד רוצה לדעת, שבאופן מיידי, הלימודים שלו יביאו לו הנאה כלשהי, מעצם הידע שהוא רכש. ואם ההורים והמורים עצמם חושבים, שרוב הלימודים הם מיותרים לגמרי, עבור העולם האמיתי, אז כיצד ניצור הנאה אצל הילד?! ונחדד: גם כאשר ההורה והמורה, כן מבינים שהלימודים מביאים לילד תועלת בעולם האמיתי, גם אז, זה לא תמיד מעניין את הילד. כי הילד, רוצה הנאה ותוצאה מיידית וטוב שכך. כי אדם שחושב בהיגיון, הוא ישקיע במה שמביא לו תועלת ממשית. ולא באיזה דבר, שאולי בעתיד יביא לו איזו תועלת, שהוא לא מבין אותה. כך שגם כאשר המקצוע הנלמד, הוא כן יביא לילד תועלת כאשר הוא יהיה בוגר, הרי שגם אז, זה לא באמת מעניין את הילד. כי הילד רוצה הנאה מיידית. כל שכן, כאשר מדובר על מקצוע, שלא מביא שום תועלת ממשית, גם לא כאדם בוגר. כגון ... מרגיש שחיקה מהעבודה כנל, וכאשר המורה עצמו, לא באמת מתעניין במה שהוא עצמו מלמד, אז כיצד בדיוק אפשר לצפות מהילד, שיתעניין במה שהוא לומד?! ואף על פי כן, יש דרך לגרום לילד להתעניין בלימודים. והיא, על ידי זה שהילד יבין, כיצד הלימודים האלו מביאים לו תועלת ממשית ומיידית, בחיים האמיתיים שלו כילד. ואיך להסביר את זה לילד? אז כדי להסביר למישהו משהו, לשם כך קודם לכן, זה שרוצה להסביר, עליו בעצמו להבין, את מה שהוא רוצה להסביר. ומי שרוצה בצורה כלשהי, לגרום לילד שלו להבין, שהוא יכול להפיק תועלת ממשית מלימודי ההיסטוריה לדוגמה, הרי שקודם לכן, עליו כהורה להבין, כיצד באמת הלימודים ... זה שהאדם בחייו הבוגרים, יש לו יכולות חשיבה יותר טובות. בגלל, כל אותם הדברים, שהוא למד בבית הספר. וכאשר הילד לומד בבית הספר דבר כלשהו, מה שהוא באמת לומד, זה איך לחשוב בצורה נכונה יותר, כדי ליהנות יותר בחיים, גם כילד וגם כאדם בוגר. אלא, שהאדם נדמה לו, שהוא רוכש ידע. והידע, ברובו, הוא לא שימושי. וכאשר הידע הוא לא ... רובוט לכל דבר. והפתרון לכל הבעיות האלו, הוא על ידי זה, שההורים והמורים ינסו להבין, כיצד הלימודים שאותם לומד הילד, כיצד הם עוזרים לו בחיים האישיים שלו כילד. והדרך לעשות את זה, היא על ידי זה, שבמקום להתייחס ללימודים כאל דרך להעביר מידע, צריך להתייחס ללימודים בבית הספר, כאל דרך ללמד את הילד לחשוב בצורה טובה יותר, כדי ליהנות טוב יותר בחיים. כי בכל מקצוע ומקצוע שיש בתוכנית הלימודים, כל מקצוע יש ... לומד כל מיני מקצועות, מה שהוא באמת מפיק מכך, זה את השיפור של היכולות האישיות שלו. ומי שרוצה לגרום לילד לאהוב את הלימודים, עליו להתבונן עם עצמו היטב היטב, ולנסות להבין, כיצד ובאיזו דרך, הלימודים האלו יכולים לגרום לילד, ליהנות טוב יותר בחיים שלו כילד. ורק אחרי שההורה והמורה מבינים, כיצד הלימודים האלו באמת עוזרים לילד, רק אז הם יכולים לנסות לגרום גם לילד, לרצות להצליח בלימודים. כי כל ילד, היה מוכן לבוא לשיעור שבו מלמדים אותו, כיצד להיות מקובל חברתית, וכיצד לנצח במשחקי מחשב, וכיצד להשיג את המטרות שלו טוב יותר וכיוב. והילד היה מוכן להשקיע המון זמן ותשומת לב וכיוב, כדי ליצור אצל עצמו עוד הנאה. ואם ההורה והמורה יצליחו להבין קודם כל מול עצמם, כיצד ובאיזו דרך, הלימודים יוצרים אצל התלמיד תועלת כלשהי עבורו כילד, הרי שיהיה יותר קל לגרום גם לתלמיד, להתעניין בלימודים. ועכשיו השאלה הנשאלת היא, כיצד באמת יכול ההורה והמורה לגלות, ...
חלק 4חינוך ילדים - הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים, בעיות התנהגות של ילדים - איך לגרום לילד לאהוב ללמוד? איך לחנך ילדים? חלק 4 והתשובה היא, כי כדי להבין, כיצד כל לימוד כלשהו, כיצד הוא יוצר הנאה אצל הילד, לפני כן, על ההורה לנסות להבין מול עצמו, כיצד החומר הנלמד, כיצד הוא יוצר הנאה כלשהי ותועלת כלשהי בעולם האמיתי. וניקח לדוגמה, את לימודי ההיסטוריה. ילד, לא אוהב ללמוד היסטוריה. כדי לגרום לו לאהוב את לימודי ההיסטוריה, לשם כך צריך לגרום לו, להתעניין בלימודי ההיסטוריה. וכדי שזה יקרה, לשם כך, הילד צריך להבין בצורה כלשהי, כיצד לימודי ההיסטוריה, עוזרים לו בחיים האישיים שלו כילד. וכדי שזה יקרה, ההורה, צריך למצוא את התשובה לשאלה הזאת. וכדי שזה יקרה, לשם כך, על ההורה, לנסות להבין ... עצמו, כיצד באמת לימודי ההיסטוריה, מביאים לאדם כלשהו, תועלת כלשהי. ובשלב הראשון, על ההורה והמורה, לשכוח לרגע אחד את הילד. ועל המורה לנסות להתבונן היטב ולשאול את עצמו את השאלה הבאה: מה באמת, נותנים הלימודים האלו לאדם? איזו תועלת ... התלמידים, הרי שבעצם הוא לוקח סוג של זבל שהאכילו אותו, והוא מנסה להאכיל את הזבל הזה, לתוך המחשבה של הילדים. ועל המורה, בשלב הראשון, לנסות להבין עם עצמו מול עצמו, איזו תועלת החומר שאותו הוא יודע, איזו תועלת אמיתית ... יותר בחיים. אז כפי שאמרנו, בשלב הראשון, על המורה לנסות להבין: כיצד ובאיזו דרך, החומר שאותו הוא מלמד את הילדים בבית הספר, כיצד הוא באמת עוזר לו באופן אישי בחיים האישיים שלו. ואם המורה לא ימצא ולא יבין, איך ... שאותם הוא מלמד עוזרים לו באופן אישי, הרי שמצד האמת, הוא בעצם לוקח מידע מיותר, ומכניס אותו למוחם של ילדים חפים מפשע. ועל המורה לנסות להתאמץ ולהבין, איזו תועלת אמיתית, הדברים שאותם הוא מלמד, איזו תועלת הם נותנים לו. ... ואם המורה לדקדוק, ינסה לגרום לתלמיד ללמוד דקדוק, כדי לא לדבר בצורה צורמת. הרי שזה הדבר האחרון שמעניין את הילד. כי הילד, לא צורם לו שום דבר באוזן. ומבחינתו של הילד, שכל אחד ידבר איך שבא לו, כל זמן שכל אחד מבין את השני. וממילא, המורה לעולם לא יצליח לגרום לילד להבין שלימודי הדקדוק יביאו לו תועלת אמיתית. אאכ המורה יעשה שטיפת מוח לתלמיד, כמה זה חשוב לדבר נכון דקדוקית. שאז הוא יוצר אצל הילד בעיה, ומוכר לו את הפתרון, באמצעות שיעורי הדקדוק.
ילד מרביץ, ילד עצבני, ילד לא רגוע, ילד כועס, ילד אלים, ילד מאבד שליטה, דחיית סיפוקים לילדים, ילד לא שולט בכעס, התקפי זעם אצל ילדים, התקף עצבים אצל ילדים, אלימות אצל ילדים, התפרצויות כעס ילדים, הגיל הרך, חינוך ילדים, הדרכת הורים, ילד לא ממושמעילד מרביץ, ילד עצבני, ילד לא רגוע, ילד כועס, ילד אלים, ילד מאבד שליטה, דחיית סיפוקים לילדים, ילד לא שולט בכעס, התקפי זעם אצל ילדים, התקף עצבים אצל ילדים, אלימות אצל ילדים, התפרצויות כעס ילדים, הגיל הרך, חינוך ילדים, הדרכת הורים, ילד לא ממושמע וכאן אבאר, איך לנתח מקרה לדוגמה שבו ילד מרביץ, כדי למנוע ממנו להרביץ. כאשר מניתוח המקרה הזה, יהיה ניתן כמובן ללמוד למקרים אחרים. וההתמקדות כאן, היא בקו החשיבה שבו מנתחים מקרה שכזה. אז שלב ראשון, מהן העובדות? העובדות הן, שבסיטואציות מסוימות הילד מרביץ ומתנהג באלימות. שלב שני, מה המטרה שלנו? המטרה היא לגרום לילד להפסיק להרביץ ולהיות אלים. ועכשיו לפני שאנחנו מנסים לחשוב מה לעשות כדי לגרום לילד להפסיק להרביץ, לפני כן צריכים לדעת לנתח את המצב ולהבין אותו. כי לפני שמחפשים תשובה, צריכים להבין את השאלה ... שיעשה לו יותר טוב מרע, בהנחה שיש לבן אדם בחירה חופשית, שזה מה שאנחנו מניחים כאן. כי אנחנו מניחים שהילד בוחר בבחירה חופשית שלו, להרביץ ולהיות אלים / להתנהג בצורה כלשהי. אז אם הילד מרביץ, זאת אומרת שהילד חושב שיהיה לו יותר טוב מאשר רע, כאשר הוא ירביץ. ומכאן בעצם נסיק, שכדי לגרום לילד להפסיק להרביץ, לשם כך צריך לגרום לילד להבין, שאם הוא ירביץ, יהיה לו יותר רע מטוב. או לכל הפחות שהוא לא יחשוב שלהרביץ יעשה לו יותר ... שאם הוא לא ירביץ יהיה לו יותר טוב, מאשר אם הוא ירביץ. ועכשיו שוב, לפני שאנחנו חושבים איך לגרום לילד לחשוב שיהיה לו יותר רע מאשר טוב אם הוא ירביץ, לפני כן אנחנו צריכים להבין את הבעיה עצמה יותר לעומק. דהיינו, להבין למה בעצם הילד כרגע מרביץ. אז מה ידוע לנו? ידוע לנו, שאם הילד מרביץ כי הוא חושב שלהרביץ יעשה לו יותר טוב מאשר רע, זה בעצם אומר, שלפני שהילד מרביץ, הוא מרגיש רע ממשהו, והוא חושב, שאם הוא ירביץ, הוא ירגיש יותר טוב / פחות רע, מאשר אם הוא לא ירביץ. וזה בעצם אומר, שבאפשרותנו למנוע מהילד להרביץ ב 3 דרכים. 1 - לגרום לו לא להרגיש רע מלכתחילה, כדי שהוא מלכתחילה לא ירצה להרביץ. 2 ... צריך לעשות את 3 הפתרונות הנל במקביל. אבל כמובן שאנחנו נעדיף להתמקד בעיקר בסעיף 1. שהוא, איך גורמים מלכתחילה לילד שלא ירצה להרביץ, באמצעות זה שמלכתחילה לא יהיה לו רע. ואחכ בסעיף 2, שילמד מה לעשות כאשר רע לו, גם בלי להרביץ. ורק אחכ סעיף 3, שיבין שלהרביץ יעשה לו רע. אז איך גורמים לכך שלילד לא יהיה רע? אז לפני שמחפשים פתרונות, צריך להבין את השאלה. אז מה זה רע? רע זה כאשר המציאות ... את המציאות. 2 - לשנות את מה שהוא חושב שהוא רוצה, דהיינו, לשנות את הרצון. וזה בעצם אומר, שכאשר הילד כועס, יש אפשרות למנוע את זה, או על ידי זה שנעשה בדיוק את מה שהילד רוצה שנעשה, וככה המציאות תהיה כרצונו של הילד. או שנגרום לילד לרצות את מה שקורה, וככה הילד לא יכעס / יכעס פחות / פחות ירצה להרביץ וכולי. וכמובן שלא ניתן תמיד לעשות את מה שהילד רוצה, ולכן ננסה לראות, איך גורמים לילד לרצות את מה שקורה, כדי שהוא לא יכעס ושלא ירביץ כתוצאה מכך? וגם כאן, לפני שננסה למצוא רעיונות איך לגרום לילד לרצות את מה שקורה / לא להתנגד למה שקורה, נשאל, למה בעצם הילד לא רוצה את מה שקורה. זא צריך לקחת סיטואציות לדוגמה שהילד כועס בהן עד כדי אלימות, וננסה להבין, מה ככ מכעיס את הילד? ומכאן כבר כל מקרה לגופו. להבין מה בדיוק הילד מרגיש בסיטואציות מסוימות. אבל לצורך הדוגמה, נניח שמדובר בסיטואציות שהילד ...
הדרכת הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים?הדרכת הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים?הדרכת הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים? איך להתמודד עם ילד שמקלל, מרביץ ומתחצף? כאשר הילד מקלל, מרביץ או מתחצף, הבעיה המרכזית אינה ההתנהגות עצמה, אלא חוסר ההבנה של הילד מדוע הוא מתנהג כך. אליעד כהן מדגיש שהגישה הנכונה היא ללמד את הילד לחשוב, להבין את עצמו, ולבחון את הסיבות האמיתיות להתנהגותו. במקום לנקוט בשיטות של שכר ועונש או באלימות מילולית או פיזית כלפי הילד, יש לגלות אמפתיה אמיתית ולהסביר לו את ההיגיון שמאחורי ההתנהגות הרצויה. מדוע דוגמה אישית אינה מספיקה כדי לחנך ילד? אליעד כהן נותן דוגמה להורים שמתלוננים שהילד שלהם מקלל, וכשבודקים את הסביבה שבה הוא גדל, מגלים שלעיתים ההורים עצמם מקללים ומתנהגים באלימות. במקרה כזה, הפתרון הוא שההורים עצמם ישנו את ההתנהגות שלהם, כי הילד לומד מהם. אם ההורים לא מקללים אך הילד עדיין מתנהג בצורה בעייתית, סימן שהוא למד התנהגות זו במקום אחר, כגון בבית הספר או מהסביבה החברתית. במקרה כזה, ... קצר, אך לטווח הרחוק היא עשויה ליצור נזקים גדולים יותר, כמו תחושת התנגדות, מרדנות או אפילו בעיות רגשיות אצל הילד בעתיד. הוא נותן דוגמה להורים שחיכו שהמצב יתדרדר ואז נזכרו לפעול, במקום להתמודד עם ההתנהגות מיד כשהיא התחילה. כיצד ללמד ילד לחשוב במקום רק לאלף אותו? אליעד מדגיש שהמטרה אינה פשוט לגרום לילד להפסיק את ההתנהגות הבעייתית, אלא ללמד אותו לחשוב, להבין למה הוא מתנהג כפי שהוא מתנהג, ומה המשמעות של ההתנהגות שלו. הוא מציע לשאול את הילד שאלות כמו: למה קיללת?, מה בדיוק קרה שהוביל אותך לזה?, מה אתה מרגיש כשאתה עושה את זה?. השאלות צריכות לבוא ממקום אמיתי של רצון להבין, ולא ממקום של כפייה או ניסיון להשיג תשובה ספציפית. לדוגמה, אם הילד קילל בגלל שמישהו העליב אותו, יש לבדוק איתו מדוע נפגע, האם הוא בטוח שהכוונה הייתה לפגוע בו, והאם יש דרך אחרת להתמודד עם הפגיעה מלבד קללות או אלימות. בדרך זו, הילד ילמד לנתח בעצמו את הסיטואציה, מה שיוביל לפיתוח מודעות ויכולת בחירה טובה יותר בעתיד. למה גישה של אמפתיה הכרחית בחינוך ילדים עם בעיות התנהגות? אליעד מבהיר שחשוב מאוד לגלות אמפתיה ולהזדהות עם התחושות של הילד. זה אומר להבין לעומק מדוע הוא בוחר בהתנהגות כזו, ולהסביר לו בעדינות מהן ההשלכות של אותה התנהגות. כך, למשל, במקום להגיד לילד בצורה תוקפנית שאסור לקלל, אפשר לומר לו: אני מבין שאתה כועס ופגוע, אבל האם אתה בטוח שקללות הן הדרך הכי טובה להתמודד?. האמת היא שלא נכון לבוא לילד בגישה אלימה או תוקפנית, כי הגישה הזאת הופכת את ההורה לאלימה בעצמו. במקום זאת, ההורה צריך לשקף לילד את המציאות וההשלכות האמיתיות של ההתנהגות שלו, ולעודד אותו להגיע למסקנות באופן עצמאי. מדוע חינוך ללא מחיר או גבולות פוגע בילד לטווח הארוך? כאשר הורים נותנים לילד את כל מה שהוא רוצה ללא מחיר או ללא גבולות, הם למעשה פוגעים ביכולתו להתמודד עם המציאות בעתיד. לדוגמה, כאשר ילד מקבל תמיד את כל מבוקשו, הוא עלול לגדול בתחושה שהחיים חסרי מחיר וללא מאמץ, מה שעלול לגרום לו למשבר קשה כשהוא ייצא לעולם האמיתי שבו הוא יידרש לשלם מחיר על מעשיו. אליעד נותן דוגמה של ילד שביקש מים והוריו מיד נתנו לו כל מה שהוא ביקש ללא גבולות, וכשגדל גילה שהעולם לא מתנהל כך והתחיל לחוות חרדות וקשיים נפשיים. לכן, חשוב שההורה ילמד את הילד שיש מחיר לדברים ויעזור לו לפתח מודעות למציאות. איך למנוע מהילד תחושת מרדנות או התנגדות לחינוך? אליעד מציין כי שימוש בשיטות כפייתיות או באיומים, בלי הסבר הגיוני, עלול לגרום לילד לפתח תחושת מרדנות והתנגדות לחינוך. הדרך הנכונה להתמודד עם זה היא ללמד את הילד לחשוב בצורה הגיונית, לבחון את ההתנהגות שלו, להבין את המשמעויות של פעולותיו, ולעשות בחירות מתוך מודעות ולא מתוך פחד. אם הילד יבין את ההיגיון שמאחורי מה שמצפים ממנו, הוא לא יראה בכך כפייה, אלא יבחר באופן עצמאי לשנות את התנהגותו, ... בשימוש בסמכות או בגבולות, אך השימוש צריך להיעשות מתוך מודעות ואחריות מלאה, ולא כאמצעי ראשון או בלעדי לטיפול בהתנהגות הילד. איך להתמודד עם ילד אלים? איך להפסיק קללות אצל ילדים? למה ילד מרביץ ללא סיבה? איך ללמד ילד לחשוב בעצמו? מה לעשות עם ילד מתחצף? האם שיטת שכר ועונש יעילה בחינוך ילדים? איך לגלות אמפתיה לילד מתמרד? איך להתמודד עם אלימות אצל ילדים? איך להגיב כשהילד מקלל? איך להתנהג עם ילד ... לעזור לילד אלים? איך מטפלים בילד מרביץ? מה לעשות אם הילד שלי מרביץ? למה הילד מרביץ ללא סיבה? איך לחנך ילד לחשוב? למה לא לפנק ילדים יותר מידי? חינוך או שתלטנות, איך להתמודד עם מרדנות אצל ילדים? איך להתמודד עם ...
אבחון הפרעות נפשיות והתנהגותיות, אבחון פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהואבחון הפרעות נפשיות והתנהגותיות, אבחון פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהואבחון הפרעות נפשיות והתנהגותיות, אבחון פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהו האם הקטלוג של אדם כסובל מהפרעה נפשית הוא הגורם שמנציח את הבעיה? אליעד כהן עוסק ... שיפור? הנקודה המרכזית שאליעד כהן מציג היא שהבעיה אינה באבחון עצמו אלא באופן ההתייחסות לאדם לאחר האבחון. אם למשל ילד אובחן כאוטיסט ומטפלים בו נכון, הוא יגיע לשיפור מקסימלי, כך שהקטלוג לא ישנה את התוצאה. אך ברוב המקרים, הקטלוג ... ללא מרפא, ולכן האדם יקבל טיפול שמטרתו רק להקל על המצב ולא לפתור אותו לגמרי. איך השפעת היחס על הילד דומה להשפעת הקטלוג הפסיכיאטרי? כהשוואה, אליעד כהן מציג דוגמה של התנהגות הורים כלפי ילדיהם. לעיתים קרובות הורים מתייחסים לילדים כאל רק ילדים ומאפשרים להם לעשות מה שהם רוצים, בטענה שזה ילד ולכן יש לו זכויות ללא חובות. בדרך זו הם מחנכים אותם להתנהגות חסרת אחריות ומופתעים כשהם אינם מתבגרים כראוי. התייחסות לילד כאדם בוגר מהרגע הראשון, בהתאם ליכולותיו הפיזיות בלבד, תוביל לכך שהילד יגדל להיות אחראי ובוגר. לדוגמה, אם אדם מבוגר ונמוך קומה מתבקש לבצע פעולה שדורשת גובה רב, ברור שזו דרישה בלתי ריאלית, ואז הגיוני להגיד שהוא לא יכול לבצע את הפעולה בגלל מגבלה פיזית ולא בגלל שהוא ילד. אך מעבר למגבלות פיזיות ברורות, יש להתייחס אל הילד כבוגר לכל דבר ועניין, ללא הטבות מיוחדות רק משום שהוא ילד. האם יש צורך ממשי בקטלוג אדם כבעל הפרעה נפשית? אליעד כהן מעלה שאלה נוספת - האם באמת הכרחי לקטלג ... משקולת של קילוגרם אחד והרמת שלושה טון נעשות באותה טכניקה בדיוק, ההבדל הוא רק בקושי. לכן הטענה שקשה יותר לחנך ילד אוטיסט לעומת ילד רגיל אינה מדויקת, שכן אנשים רבים מתקשים גם עם ילדים רגילים בגלל חוסר ידע כיצד ליישם את השיטה הנכונה. כיצד היחס העצמי דומה ליחס להפרעה נפשית? אליעד מסביר שהתפיסה של לוותר לעצמך (אני עייף, קשה לי) דומה בדיוק לגישה שמוותרים לילד בגלל שהוא רק ילד. בשני המקרים, היחס הוותרני גורם להמשך הקושי ולהנצחת הבעיה. רק יחס של בוגר ושל אחריות אישית יוביל לשיפור ולהתמודדות ... נוסחאות ואותן שיטות, בהתאם ליכולות האמיתיות שלהם, ללא הטבות מיותרות שמונעות שיפור אמיתי. האם אבחון פסיכיאטרי מזיק? כיצד לטפל בילדים עם אוטיזם? האם סכיזופרניה ניתנת לריפוי? איך לגדל ילדים בצורה נכונה? האם הקלות בלימודים מזיקות לילדים? מהי הדרך הנכונה לחינוך ילדים? כיצד להתייחס לילדים כמו למבוגרים? הדיון עוסק בשאלה האם הקטלוג של אדם כבעל הפרעה נפשית (כגון סכיזופרניה, אוטיזם, הפרעת קשב וריכוז וכו) ... האמיתית של הקטלוג הטענה המרכזית היא שלא הקטלוג עצמו משנה, אלא הדרך שבה מתייחסים לאדם לאחר שאובחן. כלומר, אם ילד מאובחן כאוטיסט אבל מטפלים בו כראוי, הוא ישתפר ויגיע למקסימום הפוטנציאל שלו. הבעיה היא שבמקרים רבים, הקטלוג גורם לכך שמתייחסים אליו בצורה לא נכונה. למשל, ילד שאובחן כאוטיסט יקבל יחס מיוחד שלא בהכרח משרת את טובתו, מה שעלול למנוע ממנו להתקדם. לכן, הבעיה היא לא ... מהפרעה כלשהי לא מקבל טיפול שמטרתו לפתור את הבעיה, אלא רק לנהל אותה, מה שמנציח את מצבו. השוואה ליחס לילדים ולתהליך ההתבגרות ניתן להשוות את זה לגישה של הורים לילדים. ילד נשאר ילד משום שהוריו מתייחסים אליו ככזה. לדוגמה, אם ילד משתולל, לעיתים הורים מצדיקים זאת בכך שהוא רק ילד, במקום ללמד אותו משמעת והתנהגות בוגרת. כך הם מחנכים אותו להיות חסר אחריות, ולאחר מכן מתפלאים מדוע הוא לא ... של מבוגר. השפעת היחס על התנהגות הקטלוג לא בהכרח משמר את הבעיה, אבל ההתייחסות שמתלווה אליו כן. לדוגמה, אם ילד מסוים מתקשה בלימודים ומקבל תווית של בעל הפרעת קשב וריכוז, הוא עלול לקבל הקלות שונות - ואז במקום להתאמץ ... והרמת משקולת של שלושה טון דורשות את אותה טכניקה - ההבדל הוא רק בקושי. אנשים עשויים לומר שיותר קשה לחנך ילד אוטיסט מאשר ילד רגיל, אך האמת היא שלעיתים הם מתקשים גם עם ילדים רגילים פשוט משום שהם לא יודעים ליישם את השיטה הנכונה. התוצאה הסופית המסקנה היא שלא הקטלוג הוא הבעיה, אלא ... באופי מה שגורם להם להישאר בבעיה שלהם זה בגלל שמקטלגים אותם שיש להם את הבעיה הזאת זאת אומרת נגיד ילד אוטיסט עושים לו אבחון שהוא אוטיסט ילד עם הפרעת קשב וריכוז עושים לו אבחון שיש לו הפרעת קשב וריכוז בן אדם סכיזופרן מאובחן כסכיזופרן, עכשיו רוב ... שזה לא משנה איך אתה מקטלג אותו מה שמשנה זה איך אתה מטפל בו זאת אומרת אם נגיד יש ילד אוטיסט ואתה תקטלג תאבחן אותו כאוטיסט ואתה תטפל בו בצורה נכונה אז הוא לא יהיה אוטיסט לצורך העניין או ... ש: המסר הזה זה. אליעד: נכון עכשיו בא ניקח את זה למשהו שכולם יקחו לחיי היומיום הסיבה המרכזית לכך שילדים לא מתבגרים הסיבה המרכזית לכך שילדים לא יוצאים ילדים מחונכים מתנהגים בצורה אלימה מתפרעים או לא יודע כל מיני ...
בעיות בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקותבעיות בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקותבעיות בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות איך לגרום לילד לאכול ירקות שהוא לא אוהב? הנושא שאליעד כהן דן בו הוא איך אפשר לגרום לילד שלא רוצה לאכול ירקות להתחיל לאכול אותם, וזאת בלי להשתמש בכפייה, באיומים או בשוחד. אליעד מדגיש תחילה שאם המטרה היא לגרום לילד לאכול ירקות בלי להשתמש בשיטות כוחניות או בשוחד, יש לחשוב על דרכים אחרות, יצירתיות יותר. דוגמה שאליעד מביא היא להפוך את האכילה למשחק - למשל לעצב את הירקות בצורה מעניינת כמו פרצופים או דמויות כדי להקל על הילד את החוויה. אבל, לדבריו, החשוב באמת הוא להבין למה הילד לא רוצה לאכול ירקות מלכתחילה. אם הילד אומר שהירקות מגעילים אותו, ההורה יכול לנסות להראות לו את היתרונות של הירקות - שהם בריאים, שהם טובים לגוף ושיעזרו לו לגדול ולהיות חזק. עם זאת, אם הילד עדיין מסרב, עולה השאלה: מה עושים הלאה? אליעד מבהיר שיש שלוש אפשרויות נפוצות: לכפות או לאיים על הילד שיאכל את הירקות (אתה לא יוצא מהחדר עד שאתה אוכל את זה). לשחד אותו שיאכל (תקבל פרס אם תאכל). ... (טוב, אל תאכל). אולם, ההרצאה מתמקדת בכך שישנה דרך נוספת ועמוקה יותר להתייחס לסוגיה זו. אליעד מסביר שההתנגדות של הילד נובעת מחוסר יכולתו להתמודד עם חוסר נוחות או עם מציאות שנגד רצונו. כלומר, ההורים פעמים רבות מלמדים את הילד להימנע ממצבים לא נעימים, וכך, הילד לומד לראות כל מצב לא נעים כאסון. לדוגמה, כאשר ילד נופל והאמא מיד רצה אליו ושואלת בדאגה מוגזמת מה קרה?!, הילד לומד מזה שקושי או כאב הם דברים שאסור לחוות, ובאופן אוטומטי מתייחס לכל אי - נוחות קטנה כבעיה ענקית. הדבר מתבטא גם באי רצונו לאכול ירקות: הילד מרגיש אי - נוחות מהירקות, והתגובה שלמד היא להימנע מהחוויה. אליעד מציין שהפתרון הוא לשנות את הגישה של ההורים לחוסר נוחות. ההורים צריכים להעביר לילד תחושה שגם כשמשהו נגד רצונו, זה לא בהכרח אסון או משהו רע. ילד שמבין שזה בסדר להרגיש אי - נוחות לפעמים, לא ירגיש שהימנעות מירקות היא עניין כל כך גדול. הוא יהיה פחות לחוץ ופחות יירתע מלנסות דברים חדשים, גם אם אינם נעימים בהתחלה. איך לעזור לילד שמתנגד לעשות שיעורי בית? באותה צורה, אליעד מדבר על מקרה נוסף - ילד שלא רוצה לעשות שיעורי בית. גם כאן, הפתרונות השגרתיים הם איומים, שוחד או ויתור. אך הגישה העמוקה יותר שאליעד מציע היא להבין את הסיבה האמיתית: למה הילד מתנגד לעשות את השיעורים? אולי הילד מרגיש שזה מעצבן, משעמם, או לא רואה בזה ערך. הוא מתנגד כי הוא לא יודע איך להתמודד עם מצבים של מאמץ או אי נוחות. גם במקרה זה, ההורה צריך ללמד את הילד שזה לגיטימי להרגיש קושי ושזה בסדר להתמודד עם דברים שהם נגד רצונו. אם ההורה בעצמו אינו מסוגל להתמודד עם דברים שקשים לו, איך הוא יכול לצפות מהילד לעשות זאת? אליעד מבהיר שהפתרון העמוק הוא שההורה ילמד את עצמו ואת הילד לקבל מציאות שבה לא תמיד מקבלים את מה שרוצים, ושזה לא בהכרח רע או אסון. ילד שגדל עם ההבנה הזאת, יצליח להתמודד טוב יותר עם שיעורי בית, עם מצבים לא נעימים ועם החיים בכלל. מדוע הורים מגוננים יותר מדי על ילדיהם? אליעד מציין שאחת הסיבות להורות מגוננת היא שההורים מנסים להעניק לילד את מה שהם עצמם רצו לקבל מהמציאות: אהבה ללא תנאים וחיים ללא קושי. ההורה מגונן מדי על הילד כי הוא לא מסוגל להתמודד בעצמו עם קושי, ומכך הילד לומד שגם הוא לא מסוגל להתמודד עם אי נוחות. הורה שמגיב בצורה מוגזמת לכל מצב קשה, בעצם מלמד את הילד שהמציאות נגד רצונו היא אסון. כך הילד גדל בתחושה שכל אי נוחות קטנה היא עניין גדול, והמציאות נעשית עבורו ... שהוא יכול להתמודד בעצמו עם נפילות, קשיים ואי - נעימות, והופך עצמאי וחזק יותר נפשית. האם קיימת דרך מושלמת לחינוך ילדים? אליעד מבהיר שאין דרך מושלמת אחת לחנך ילדים. לכל גישה יש יתרונות וחסרונות, אבל הדבר החשוב ביותר הוא המודעות של ההורים למה שהם עושים. חשוב להיות מודעים ...
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
050-3331-331